פרופ' דוד ליבאי - אדריכלי המשפט הישראלי

מגזין בית המשפט מצדיע לעמודי התווך של המשפט הישראלי בישראל, ובכל חודש המדור מתמקד באחד מן "אדריכלי המשפט הישראלי". החודש נספר את סיפורו של פרופ' דוד ליבאי, האדם היחיד בישראל שזכה לכהן גם כראש לשכת עורכי הדין וגם כשר המשפטים (בתקופות שונות)

פרופ' דוד ליבאי (86) נולד בתל אביב בשכונת קריית מאיר. בבגרותו למד בעיר בבית הספר התיכון עירוני א'. בעת גיוסו לצה"ל למד משפטים באוניברסיטה העברית במסגרת עתודה אקדמית ולאחר מכן עשה את שירותו הצבאי כסנגור וכתובע בפרקליטות הצבאית בדרגת רב-סרן. כמו כן שימש כממלא מקום התובע הצבאי הראשי.

לאחר שחירורו מצה"ל שימש כתובע בפרקליטות המדינה. לאחר מספר שנים החל לעבוד אצל שר המשפטים פנחס רוזן, בתור אחראי על מחלקת החנינות וכן בתפקיד דובר משרד המשפטים. במקביל השלים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת שיקגו, והוענק לו תואר דוקטור למשפטים.

לאחר הסמכתו כעורך דין מונה להיות עוזר ראשי לפרקליט המדינה, קולין גילון, ושימש אף כתובע ראשי של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.

בשנת 1964 פתח משרד פרטי לעריכת דין – ובשנת 1969 מונה למרצה באוניברסיטת תל אביב. מיד עם התחלת עבודתו באוניברסיטת תל-אביב, בשנת 1971, נבחר לכהן בתור דיקן הסטודנטים באוניברסיטה. בשנת 1973 נבחר לראש המכון לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי של אוניברסיטת תל אביב. לאחר מספר שנים שימש גם בתור דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

במקביל לעבודתו כעורך דין ומרצה באונ' ת"א, מונה לחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ואף כיהן בתור ראש הלשכה בין השנים 1983 – 1984. בשל שאיפותיו להיבחר לכנסת, נדרש בסוף שנת 1984 להודיע על התפטרותו מראשות הלשכה, בשל הקדמת הבחירות לכנסת. בשנה זו נבחר לכנסת ה-11 מטעם מפלגת העבודה. בכנסת זו ובכנסת ה-12 שימש בתור ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה והיה חבר בוועדה לבחירת שופטים. פרופ' ליבאי היה אחד הגורמים המרכזיים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקירת פרשת מניות הבנקים בשנות ה-80. בשנת 1988 יזם פרופ' ליבאי עם ח"כ אלי קולס את חוק יסוד: מבקר המדינה.

בכנסת ה-13, במסגרת ממשלתו של יצחק רבין, מונה לשר המשפטים וכיהן בתפקיד זה גם בממשלתו של שמעון פרס, לאחר רצח רבין. בתור שר המשפטים הוא דאג להגדלת תקציב המשרד, עודד בניית בתי משפט חדשים והחל להנהיג משמרת שנייה בבתי משפט שונים. בתקופת כהונתו כשר המשפטים, ידעה מדינת ישראל מאורעות קשים מאד. בהתאם לכך, פרופ' דוד ליבאי יזם מינוי של שלוש ועדות חקירה ממלכתיות: ועדת חקירה על טבח מערת המכפלה; ועדת החקירה לבדיקת היעלמותם של ילדי תימן; ועדת חקירת רצח יצחק רבין.

בשנת 1995 שימש אף לתקופה קצרה בתור שר הפנים. נבחר לכהן כחבר כנסת גם בכנסת ה-14, אך פרש מהכנסת זמן לאחר מכן בעקבות מעברה של מפלגת העבודה לאופוזיציה. לפני פרישתו, היה פרופ' ליבאי ממובילי חוק הסניגוריה הציבורית.

עם התפטרותו מהכנסת בשנת 1996, פתח מחדש את משרדו הפרטי כעורך דין בבית אמות המשפט בתל אביב. משרד אותו הוא מנהל עד היום. משרדו ייצג את נשיא המדינה, משה קצב, שנחשד בעבירות מין, אך פרש מכך לאחר שמונה חודשים, בעקבות מסיבת עיתונאים שערך קצב. משנת 2018 מכהן בתור חבר בוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט בדימוס יורם דנצינגר.

פרופ' ליבאי פרסם עשרות מאמרים אקדמיים ומקצועיים. אחד הפרסומים המפורסמים שלו ספרו "דיני מעצר ושחרור", אשר תרם רבות להסדרת תחום זה מבחינה משפטית. הוא זכה בפרסים רבים. למשל זכה בפרס מקרן פנחס רוזן, על ספרו "דיני מעצר ושחרור"; הוענק לו מגן "חבר הכנסת האדיב" על התנהגותו האדיבה וסגנון דיבורו התרבותי כלפי חברי הכנסת.

עד היום פרופ' ליבאי מתבטא בבמות אקדמיות ובבמות ציבוריות חשובות, ובמקביל לעבודתו כעורך דין פרטי הוא מרצה בתחומי משפט שונים – מתוך ניסיונו הרב בפרקטיקה, באקדמיה ובפוליטיקה הישראלית. השילוב הנדיר וההפריה הדדית שבין הפרקטיקה, האקדמיה והפוליטיקה המשפטית, מבטאים את תרומתו הייחודית של פרופ' ליבאי לבניין המשפט הישראלי.

מגזין בית המשפט!