הרשם יניב דיין

                           
מאת: מגזין בית המשפט

רשם חדלות פרעון מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, יניב דיין, קבע במסגרת הליך הסדר נושים כי עיריית ראשון לציון גרמה במחדליה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואילצה את החייב להתמודד עם הליכים מרובים, שכלל לא היו צריכים להתקיים

אתמול, 5.6.23, קבע רשם חדלות פרעון מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, יניב דיין, במסגרת הליך הסדר נושים כי עיריית ראשון לציון גרמה במחדליה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואילצה את היחיד להתמודד עם הליכים מרובים, שכלל לא היו צריכים להתקיים.

המדובר בחייב שהתנהלו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל על ידי נושים שונים ובהם עיריית ראשון לציון בגין חוב ארנונה. סך החובות עמד על 130 אלף ₪. החלטת הרשם התקבלה במסגרת הליך אישור הסדר נושים קודם לצו פתיחת ההליכים. בהחלטה נאמר, כי היחיד כיום "הוא אב חד הורי ומגדל בגפו שני קטינים מזוגתו שעזבה אותו בסוף שנת 2021. כמו כן, עולה שהיחיד נתמך כלכלית בבני משפחתו עקב מצבו, ומתגורר בשכירות המשולמת ע"י אביו בדירה בת 3 חדרים. היחיד תיאר במסגרת תצהיר הסתבכותו, שבשנת 2013 פתח עסק שלא צלח ושעקב קריסתו הכלכלית והליכי גבייה כנגדו הוא עובד בעבודות מזדמנות של תיקונים ושיפוצים שאינם עם תלוש שכר, משנת 2017. כמו כן, היחיד ציין שהוריו היו מכורים בעבר לסמים, והוא גדל בבית קשה יום".

עיריית ראשון לציון תשלם ליחיד הוצאות בסך של 10,000 ש"ח, וכן הוצאות לקופת המדינה בסך של 7,000 ש"ח, תוך 30 ימים

החייב התייצב בישיבת ההסדר שהתקיימה, בעוד הזוכים בתיק, לרבות העירייה כזוכה העיקרית בתיק, לא התייצבו. במהלך הדיון במסגרת הישיבה היחיד העלה הצעת הסדר. למרות זאת, העירייה, כלל לא התייחסה להצעה ולא הגישה עמדתה עד למועד אסיפת הנושים. באסיפת הנושים התנגדה העירייה להצעת היחיד. לטענתה, אמנם לא מדובר בחוב חדש, אך לטעמה די בכך שהתיק משנת 2005 ולא שולמו בו כספים על חשבון החוב במשך זמן רב (20 שנים), חרף פעולות הגבייה שננקטו. מנגד, היחיד טען ששילם סך של 300 ש"ח במשך מספר שנים. היחיד הוסיף שהחוב נוצר בשנת 2000 בהיותו חייל בודד, ושהחוב נוצר יחד עם שותפיו לדירת מגורים, אך שהוא נותר לשלם את החוב לבדו. היחיד שיפר הצעתו להסדר, כך שתעמוד על שני שליש מסכום החוב במקור. בהמשך להצעתו, העירייה הודיעה שהיא דוחה את ההצעה המשופרת, וזאת מבלי שנימקה או הבהירה מהם הטעמים להתנגדותה, והסתפקה בהודעה לקונית בלבד.

הרשם בחן במסגרת החלטתו את נוהל מחיקת חובות שלפיו פועלת העירייה, והדגיש, כי... "ראוי (ואולי אף חובה בהתאם לעיגון הנרחב של חובת ההנמקה בפסיקה ובחוק על גופים מנהליים כאמור לעיל), שמשרד הפנים יבחן מחדש את הלימתו של "נוהל מחיקת חובות" במתכונתו הנוכחית- שעודכנה לפני למעלה מעשור, לשינויים בחוק והחלפת המחוקק את הליכי הפש"ר בהליכי החדל"פ בשנת 2019, במסגרתם אף הודגשו במפורש תכליותיו של ההליך במתכונתו החדשה כדלהלן:

"חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים."

בהמשך ההחלטה מנה הרשם את הטעמים הרלוונטיים שהיה על העירייה לשקול, ובהם, תשלום מרבית חוב הקרן היחיד שילם בתיק עד עתה סך של כ- 21,000 ש"ח, כשהחוב במקור היה בסך של כ- 25,000 ₪, נסיבותיו האישיות של היחיד ומצבו הכלכלי "החוב לעירייה מלווה את היחיד כמחצית מחייו והוא כפוף להגבלות חמורות מזה מספר שנים בעקבות כך. כמו כן, כפי שפורט לעיל, מדובר בחייב מרקע משפחתי וכלכלי רעוע, המגדל בגפו שני ילדים וכשבשל הגבלות אלו לא מתאפשר ליחיד להתפרנס באופן סדור, וכתוצאה מכך הוא אף מתקשה לספק את צרכי ילדיו כראוי ותלוי כמעט לחלוטין בתמיכה כלכלית מבני משפחתו". טעם נוסף, נעוץ בכך שהחובות ישנים ועיקר החוב שנותר מקורו בריביות. "התיק נפתח בשנת 2005, בגין חוב ארנונה. במשך כ- 18 שנים, היחיד נאלץ להתמודד עם תיק ההוצאה לפועל, אשר נפתח בהיותו חייל בודד. עקב השנים הרבות שעברו מאז יצירת החוב, תוך שהחייב שילם סכומים לא מבוטלים בתיק, הרי שהריביות שהצטברו לחוב במהלך השנים, מהוות כיום את עיקר החוב שנותר ליחיד לשלם". חוסר מעש, "בשנים 2008 עד 2013 ללא נקטה העירייה בפעולות גבייה נגד היחיד. בשנת 2013 הגישה העירייה בקשה לעיקול רכב, אך כחודש לאחר מכן הגישה העירייה בקשה לביטול כל ההליכים בתיק. רק בשנת 2016, כ- 11 שנים לאחר פתיחת התיק, הגישה העירייה בקשה להגבלות היחיד, לרישום עיקול מטלטלין ולצווי מידע. מאז ועד לשנת 2022 לא נקטה העירייה כל פעולה. חוסר מעש זה למעשה מהווה נדבך מרכזי בהימשכות ההליך שנים כה רבות, ובהצטברות הריביות הגבוהות על החוב בהתאמה", חוסר תום לב וגרירת ההליך מעבר לצורך, וכן העדר הנמקה וביסוס ההחלטה בהתאם להוראות החוק.

לסיכום, קבע הרשם בהחלטתו, "הזוכה פעם אחר פעם לא עמדה בחובותיה בהליך, לא התייצבה לדיונים כנדרש ולא הגישה אסמכתאות כנדרש, זאת אף לאחר שבהתאם לבקשותיה ניתנו לה מספר ארכות על מנת לעמוד בחובותיה, ובכל זאת לא חדלה מכשליה ומהארכת ההליך שלא לצורך. העירייה גרמה במחדליה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואילצה את היחיד להתמודד עם הליכים מרובים, שכלל לא היו צריכים להתקיים".

הרשם אישר את הסדר הנושים שגובש, לפיו החייב ישלם סך של 25,200 ₪ לכלל הנושים. כמו כן, הורה הרשם, כי העירייה תשלם ליחיד הוצאות בסך של 10,000 ש"ח, וכן הוצאות לקופת המדינה בסך של 7,000 ש"ח, זאת תוך 30 ימים.