עו"ד עדי אלבוים - תאילנדים "ברחנים" בחקלאות הישראלית

נזקי הקורונה מתחילים לבצבץ על פני השטח – גם בזירות פחות מוכרות לציבור הישראלי. החקלאות בישראל מצויה במשבר ארוך ומתמשך, וסגירת הגבולות הובילה למחסור בכוח אדם אשר גרם לנזקים עצומים במשקים השונים

בזמן שגרה מועסקים בישראל כ-24 אלף עובדים זרים בחקלאות, רובם מתאילנד, שמגיעים לארץ באישור מיוחד של המדינה ולזמן קצוב. החקלאות הישראלית תלויה בהם במידה רבה מאחר שהם משמשים כוח עבודה עיקרי במשקים. בעקבות נגיף הקורונה החליטה ממשלת ישראל להעניק ארכה לוויזת העבודה של העובדים הנוכחיים, משום שלא תתאפשר הבאת עובדים חלופיים בגלל המצב, והחקלאות המקומית היתה עלולה להיפגע בעקבות מחסור בידיים עובדות. בדיעבד התברר כי ערכם של עובדי חקלאות עלה בעקבות החלטה זו – דבר שהביא לניצול המצב על ידי העובדים עצמם.

עו"ד עדי אלבוים, מומחה לדיני עבודה, מתאר לנו את הנזק שנגרם בשל ניצול המצב על ידי התאילנדים. במשק קורין בעין הבשור, המתמחים בגידול ירקות ותרנגולי הודו לבשר בהיקפים גדולים, נאלצו להתמודד עם תופעת "הברחנים". מתוך 14 פועלים תאילנדים שהועסקו במשק, חמישה נטשו את עבודתם ובעקבות כך גרמו לנזק עצום. הגידולים במשק, בתפוקות הרגילות, מצריכים העסקתם של פועלים מנוסים. בעלי המשק השקיעו זמן ואמצעים בהכשרת הפועלים לביצוע העבודות החקלאיות הדרושות ביעילות ובמהירות הנדרשת, לצורך אספקת אותן תפוקות.

עו"ד אלבוים מסביר כי בעקבות משבר הקורונה ועצירת הטיסות בין תאילנד לישראל הופסקה הגעתם של עובדים זרים מתאילנד המהווים כוח עזר משמעותי בחקלאות הישראלית, ולכן המשק לא יכול להשיג פועלים חלופיים לפועלים שנטשו באופן מידי. בנוסף, משום שהיתרי העסקה של פועלים זרים בענף החקלאות דורשים פעילות רגולטורית לא פשוטה - כל עוד "הברחנים" יוותרו בארץ, לא ניתן להביא אחרים במקומם.

לאור המחסור בידיים עובדות, בשל נטישת התאילנדים את המשק, נגרמו למשק נזקים כספיים משמעותיים. עצם נטישת המשק והפקרת החיות גרמו למשק נזקים רבים. כך למשל, חיות רבות לא קיבלו מזון ואחרות אכלו יותר מדי כי מחסן המזון נשאר פתוח. כמו כן, העובדים התאילנדים שנטשו היו הפועלים המיומנים והוותיקים מבין כל הפועלים, ועלות הכשרת עובדים חלופיים (כאשר הדבר יתאפשר) היא גבוהה מאד. עו"ד אלבוים הגדיש כי קיימת חובה מוסרית להגן על החקלאים שנפגעו, ולאחר שננטשו – לא להשלים עם המצב, ולדאוג כי גם המשפט הישראלי לא ינטוש אותם. 

מגזין בית המשפט!