מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט

בתור מי שעומד בראש המוסד לביטוח לאומי תוכל, מן הסתם, להצביע על אתגרי המוסד. מה לדעתך האתגר הגדול ביותר של אנשי הביטוח לאומי כיום?

לדעתי, האתגר הגדול הוא להקנות משמעות מעשית למושג "שרות ציבורי". מדובר ב"אני מאמין" שאנחנו נמצאים במקומותינו כדי לתת לתושבים מענה לצרכים שלהם ולעקור מן השורש את התחושה שהם בעצם משרתים אותנו. חיזוק אמון הציבור הוא נר לרגלנו ומבחינתנו אין להתייחס אליו כמובן מאליו אלא לפעול לטובתו ולתחזק אותו באופן שוטף.

האם עליית תחולת החיים אינה אתגר גדול יותר, שכן היא משפיעה על הרזרבות של המוסד לביטוח לאומי? האם יש מקום לדאגה כמו בקרנות האקטואריות?

לאחר הטמעת תודעת "שירותי ציבורי" זה האתגר הבא. אחד מהפרמטרים המשמעותיים ביותר בביטוח נוגע לתוחלת החיים. ככל שהמבוטח שזכאי לקצבה חודשית חי יותר זמן, ההתחייבות האקטוארית כלפיו גדלה ויש לכך השפעה ישירה על האיתנות הפיננסית של הגורם המבטח.

בשנים האחרונות העלייה בתוחלת החיים נושקת ל-24% שמשמעותה תוספת נכבדה של תשלומים למבוטחים, לאו דווקא בתחום אחד. כלומר, אדם בגיל פרישה יקבל יותר קצבאות אזרח ותיק וברוב המקרים גם קצבת סיעוד לנוכח מערכות בריאותיות מתקדמות שמאפשרות אריכות חיים גם במצב בריאותי לקוי וחוסר עצמאות תפקודית.

בחוקי התקציב וההסדרים לשנים 2021/22 נעשה צעד משמעותי בכיוון הנכון, כאשר העלו את גיל הפרישה לנשים. במציאות הנוהגת אין חולק על כך שבמידה והמצב הנוכחי יוותר על כנו, לא ירחק היום והביטוח הלאומי יגיע לחדלות פרעון. לכן חייבים לנקוט צעדים שישפרו את מאזן התשלומים של הביטוח הלאומי לרבות החזר כ-220 מיליארד ש״ח עודפי גביה, שהועברו מאז 10/1980 דרך קבע לתקציב המדינה, כנגד רישום אג״ח לטובת הביטוח הלאומי. כמו כן ישנו חוב נוסף בסך כ-150 מיליארד ש״ח שהאוצר מתכחש אליו. מדובר בכספי המבוטחים, שהם בעצם כל תושבי המדינה.
בנסיבות האלה מאז -9/2018 מתנהל מאבק לחיזוק עצמאותו הניהולית והתפקודית של הביטוח הלאומי כמו גם תיקוני חקיקה שיבטיחו את איתנותו הפיננסית לטובת הדורות הבאים.
 
 

"משבר הקורונה המחיש עד כמה ההחלטה, בשנותיה הראשונות של המדינה, בדבר הקמת הביטוח הלאומי, ראתה את הנולד והצדיקה את עצמה כאי של שפיות סוציאלית, שהקדים את המאוחר והציל מאות אלפי משפחות מהתרסקות כלכלית ונפשית כאחד. זו מהות ומשמעות הערבות ההדדית"

הצלחתכם – הצלחתנו. במסגרת תודעת "השירות הציבורי", זה שנים ארוכות שהמוסד לביטוח לאומי מואשם על ידי יחידים, מעת לעת, בהתנהגות אטומה. במיוחד לנוכח מקרים קשים שמקבלים מענה חלקי, או נדחים. מהי למיטב ידיעתך הסיבה לדבר?

בשנים האחרונות חל מהפך שורשי במדיניות השרות וראיית העולם שמתעלת אותו. במשנתנו הסדורה הציבור נמצא במרכז וחובתנו לפעול ללא עכבות למיצוי מלא זכויותיו. הדברים מקבלים ביטוי בעיבוי פעילויות קהילתיות, העצמת מגוון האמצעים להעברת המידע לציבור במקביל לעריכת רביזיה לטובת נוסח קריא וברור להבנה, חשיפת הציבור לזכויותיו והדרך לקבלתן. משאלת הלב שלא ירחק היום בו הקצבאות יופקדו אוטומטית בחשבונות הבנק של המבוטחים, מבלי שהאחרונים יהיו מודעים לקיומן ו/או ידרשו לנקוט בפעולה כלשהיא לשם קבלתן. נכון להיום ישנן מספר גמלאות שמועברות לזכאים בדרך זו והביטוח הלאומי מוכוון מטרה להשלים את הפיכת החזון למציאות עובדתית. השינוי מורגש היטב אך הדרך עדיין ארוכה ואנחנו לא נחים על זרי הדפנה. באשר לוועדות הרפואיות כלפיהן מופנות עיקר הטענות, אנחנו בעיצומה של פעילות מערכתית להטמיע דפוסי התנהלות והתנהגות, כך שציבור המבוטחים ירגיש בטוח לשטוח את טענותיו, שבדיקת מצבו הרפואי תפקודי תערך בצורה מכובדת, מתחשבת, רגישה ובעיקר אנושית, ושההחלטות תתקבלנה על בסיס מקצועי בהתייחס לממצאים, מסמכים וחוות דעת. לפני כחודש הוחלט להקליט את כל דיוני הוועדות הרפואיות, ככל שהלקוח נותן את הסכמתו, ובכך להגביר את אמון הציבור בוועדות, לשפר את השקיפות בהן וליצור הרתעה שתמזער התנהגות לא הולמת כנגד המבוטח ולהיפך. מידי שנה ישנם כ-450,000 דיונים בוועדות הרפואיות ובהיקף כזה ישנו פוטנציאל של מעידות, פספוסים, חוסר תשומת לב וטעויות אנוש, אולם בכל המקרים שמתלוננים על כך, הבדיקה והטיפול נערכים ללא דיחוי והזכויות המעודכנות ניתנות רטרואקטיבית.

אני יודע שללשכת עורכי הדין היו כמה ההסתייגויות בנוגע להקלטות כאלו. מה דעתך על כך?

במסגרת שיתוף הפעולה בין הביטוח הלאומי ללשכת עורכי הדין, ערכנו לאחרונה ישיבה שבמהלכה פירטנו בפני נציגי הלשכה את מתווה ההקלטות והמטרות לשמן הן נועדו, שמענו את ההסתייגויות שלהם, שהתמקדו בעיקר בהסדרת נהלי ההפעלה, והתייחסנו לשאלות ולהשגות.
הישיבה התנהלה ברוח טובה, עניינית ומקצועית ואכן בכוונתנו לבחון את ההערות במישור המקצועי והתפעולי ולתת מענה בעניינן. באשר להקלטות עצמן הייתה תמימות דעים באשר לנחיצותן ותרומתן, לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
 

נראה שההקלטות יועילו לכל הצדדים. כך כל הנוכחים בועדה לא יוכלו לטעון כנגד המציאות. בעניין זה, ידוע כי יש אזרחים שנוהגים להונות את הביטוח הלאומי. האם תוכל לספר על מקרים בולטים שהיו בתקופת כהונתך כמנכ"ל?

צריך לזכור, הביטוח הלאומי נושא באחריות לכספי הציבור ומתייחס אליהם בזהירות יתרה וביראת קודש. ככלל, רובו של הציבור הוא ישר ונורמטיבי, שפונה לקבלת הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו בדין בהתאם לעמידה בתנאי הסף. עם זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, שמנסה את כוחו בדרכים עקלקלות להונות את הביטוח הלאומי. כדי לעקור את התופעות האלה מן השורש מופעל מערך ארצי של פיקוח ובקרה הכולל הצלבות נתונים, עבודת שטח ומודיעין. בשנים האחרונות חשפנו מספר פרשיות הונאה גדולות של גופים, מוסדות וארגונים, שהגישו דו"חות פיקטיביים ומצגי שווא בדרישה להחזרי דמי ביטוח, סטטוסים כוזבים בדבר מצבם הרפואי והתפקודי של מגישי התביעות ועוד.

מיותר לציין, שאנחנו נוקטים בכל האמצעים ונעזרים בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לייצר הרתעה ולמזער ככל הניתן את התופעות הללו שפוגעות באינטרס של כלל הציבור במדינת ישראל.
 

לסיום, מה מבחינתך ההצלחה הכי גדולה שלך בתקופה זו בביטוח הלאומי?

תקופת כהונתי עד כה הייתה רוויית פעילות שהרקיע שחקים מאז פרוץ משבר קורונה. מבחינתי השינויים המשמעותיים ביותר היו בתחומי התרבות הארגונית, המדיניות השירותית, בהנגשת המידע ובתהליכי העבודה שהפחיתו בירוקרטיה ומנעו טרטור שלא לצורך. כל אלה הטביעו חותם באבני היסוד של הביטוח הלאומי. צריך לזכור שעובדי הביטוח הלאומי עובדים במתכונת חירום כבר שנתיים, הם מטפלים מסביב לשעון בהענקת ביטחון סוציאלי לתושבי המדינה, במגוון תחומי מעגל החיים ובהם בסיעוד, אבטלה, הבטחת הכנסה, פשיטות רגל, מענקים, דמי בידוד ועוד. זו תקופה מרתקת, מאתגרת, מורכבת, מלאה בסיפוק ותחושת שליחות ערכית ממדרגה ראשונה במעלה. משבר הקורונה המחיש עד כמה ההחלטה, בשנותיה הראשונות של המדינה, בדבר הקמת הביטוח הלאומי, ראתה את הנולד והצדיקה את עצמה כאי של שפיות סוציאלית, שהקדים את המאוחר והציל מאות אלפי משפחות מהתרסקות כלכלית ונפשית כאחד. זו מהות ומשמעות הערבות ההדדית.