פרופ' דניאל פרידמן -

בג"ץ תרם לשלטון הימין

מאת: ד"ר שאול שארף | מגזין בית המשפט!

במאמר קצר אך מרתק שפורסם לאחרונה בכתב העת 'פורום עיוני משפט' טוען פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, כי בניגוד לטענותיו של פרופ' רון חריס ובניגוד למציאות כפי שמצטיירת בפני הציבור כיום – המפכה השיפוטית, במסגרתה הועבר נקודת הכוח הפוליטית מהרשויות הנבחרות לרשות השופטת – תרמה דווקא לעליית הימין לשלטון

במאמר חשוב שפורסם לאחרונה משרטט פרופ' דניאל פרידמן את הסיבות למהפכה השיפוטית ואופי השפעתה. פרופ' פרידמן מצביע על כל כי מלחמת יום הכיפורים משמשת נקודת מפנה ליצירת המהפכה השיפוטית. הוא מסביר כי במקביל לחילופי הדורות בייעוץ המשפט ובבית המשפט העליון, אליהם נכנסו הדור החדש, שהונהג על ידי מאיר שמגר ואהרן ברק, "התרחש כישלון נורא במלחמת יום הכיפורים שחשף את אוזלת ידם של המנהיגים (שבהדרגה החלו לכנותם "פוליטיקאים")". פרופ' פרידמן טוען כי לכך הצטרפה הידרדרות בהתנהגותם של הפוליטיקאים – ויחד יצרו את הנסיבות שבמסגרתן נוצרה בקרב ההנהגה המשפטית התחושה כי "אנחנו יכולים (ורוצים) לעשות את זה טוב יותר". לשם כך נדרשה מהפכה שיפוטית המעצימה את כוחה של מערכת המשפט על חשבון הרשויות הנבחרות.

פרופ' פרידמן חולק גם על פרופ' מאוטנר הטוען כי המהפכה השיפוטית היא תגובה למהפכה הפוליטית שהתרחשה בשנת 1977 (במסגרת תזת 'ההגמונים לשעבר הליברלים'). לדעתו, הכישלון במלחמת יום הכיפורים הכשיר את היחלשות המערכת הפוליטית שעל חשבונה צמח כוחה של הרשות השופטת.

נקודה חשובה שמציין פרופ' פרידמן היא שבתקופה זו – בשנות השמונים – "הביקורת על האקטיביזם השיפוטי ועל המהפכה השיפוטית הגיעה כמעט כולה דווקא מאישים המזוהים באופן בולט עם השמאל". כך למשל, אמנון רובינשטיין בסדרת מאמרים בעיתון 'הארץ' מבקר את בית המשפט, שלמה אבינרי עם מאמרו המפורסם הקרוי 'בג"צוקרטיה', חיים רמון בספרו החדש "נגד הרוח" – ואף על עצמו הוא מעיד כי היה מן המבקרים הגדולים אלא "לא אפרט את אשר כתבתי בנושא זה, אך גם אני בוודאי אינני שייך לימין (הייתי בין מייסדי תנועת "שינוי")" הוא כותב. לטענתו, הביקורת על האקטיביזם השיפוטי מן הצד הימני של המפה הפוליטית הגיעה בעיקר עת נפתחו החקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. 

טענתו של פרופ' פרידמן על כך שהימין החל לבקר את בית המשפט העליון רק משנת 2014 אינה מדויקת. ניתן להצביע על בג"ץ ההתנתקות, בשנת 2005, כנקודת מפנה בו הימין זיהה את המהפכה השיפוטית (באיחור) והחל לבקר בתוקף את בית המשפט העליון.

בסוף המאמר מתנגד פרופ' פרידמן לטענתו של פרופ' חריס כי מי שנפגע מהאקטיביזם השיפוטי היה הימין, ולשם כך הוא מגבה את טענתו בשלושה אירועים קריטיים, בהם התערבו רשויות השיפוט בשלטון השמאל: הראשון, מנחם בגין עלה לשלטון לאחר פתיחת החקירה כנגד רבין בפרשת הדולרים; השני, ממשלת רבין השניה התערערה לחלוטין לאחר שבית המשפט פסק שיש לפטר את דרעי ופנחסי – מהלך שהוביל את ש"ס לזרועות הימין ולשינוי מערך הכוחות בפוליטיקה הישראלית; השלישי, שלטונו "הנצחי" של נתניהו הגיע בזכות ההליכים המשפטיים שנפתחו כנגד אולמרט.

בשולי סקירת הדברים אציין ביקורת קטנה: טענתו של פרופ' פרידמן על כך שהימין החל לבקר את בית המשפט העליון רק משנת 2014 אינה מדויקת. ניתן להצביע על בג"ץ ההתנתקות, בשנת 2005, כנקודת מפנה בו הימין זיהה את המהפכה השיפוטית (באיחור) והחל לבקר בתוקף את בית המשפט העליון. מאז הפינוי מגוש קטיף גדל משמעותית הפעילות הפוליטית מצד ימין של המפה הפוליטית כנגד הרשות השופטת והאקטיביזם השיפוטי שאכזב. פתיחת ההליכים כנגד נתניהו שימשה רק בתור זריקת מרץ נוספת לביקורת שכבר הושמעה בתוקף.

מגזין בית המשפט!