שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יהורם שקד, הכריע לאחרונה בסכסוך בין בני משפחה על תניית סילוקין בצוואה – לפיה מי מן היורשים שיגיש תביעה או יערער על הצוואה – ינושל מן העיזבון. השופט יהורם שקד דחה את טענת האחים והאם שלפיה אחותם השפיעה על האב להכניס את הסעיף, וקבע כי מאחר שהם הגישו התנגדות לא מוצדקת – היא תהיה היורשת היחידה

▪  ▪  ▪

מגזין בית המשפט

הרקע לסכסוך הוא בין בת המנוח לשני אחיה ואימה אשר טענו כי הבת השפיעה על האב באופן בלתי הוגן. ההורים נישאו בשנות השישים ונולדו להם שלושה ילדים. האב נפטר בשנת 2020 והותיר בה קבע כי יורשיו הם שלושת הילדים, אך ציין שהעיזבון אינו כולל את הדירה שבבעלותו, שאותה העביר במתנה לבתו. בצוואה זו נקבעה תניית סילוקין.

לאחר מחמישה חודשים מעריכת הצוואה הגישו שני הילדים והאם תביעה נגד האב והבת לפיה התנגדו על העברת הזכויות בדירה לבת. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם יש לתת תוקף לתניית הסילוקין. האחים והאם טענו כי אין להפעיל את הסעיף משום שהבת הכתיבה לאב את התנאי. לפי טענתם היא השפיעה עליו באופן בלתי הוגן תוך שניצלה את מצבו הנפשי הקשה ואת מצבו "הפסיכוטי".

הבת הכחישה שהשפיעה על אביה בעניין זה. לטענתה אף לא ידעה על תניית הסילוקין. היא הדגישה כי האב גר עם האם עד מותו ולא היה מבודד, כמו כן שהיה בעל עצמאות כלכלית ונפשית. לדבריה, דווקא האחים והאם התמידו להציק לאב וירדו לחייו, תוך שהם מפעילים עליו לחץ נפשי קשה וסחיטה כלכלית ורגשית.

השופט יהורם שקד לא מצא דופי במעשי הבת, ולא התרשם כי היהתה "השפעה בלתי הוגנת" לה טענו האחים והאם. הוא קבע כי בתניית הסילוקין שהכניס בצוואה ביקש האב למנוע "קרבות ירושה" אחרי מותו, ככל הנראה משום שהכיר את בני ביתו. יתר על כן, קבע השופט יהורם שקד באופן ברור כי התנהלות האחים והאם לא הייתה מיטבית ולמרבה הצער, כפי שלא כיבדו את רצונו של אביהם בחייו, ואת זכותו לעשות ברכושו כרצונו, השם ממשיכים לפסוע באותה הדרך גם לאחר מותו.

השופט הדגיש שהאחים והאם הגישו תביעה משפטית כנגד המנוח ובכך גרמו להפעלת תניית הסילוקין. אם לא די בכך, הם התנגדו לצוואתו בטענות קשות ופוגעניות אף שידעו שאינן נכונות. בהתאם לכך, העניק השופט תוקף לתניית הסילוקין וצו קיום לצוואה המאוחרת, תוך שקבע שהיורשת היחידה היא הבת.