עו"ד דוד טובול ייצג עובדת בצהרון שהואשמה על ידי הפרקליטות בטענה כי הושיבה על כיסא ילדה שהכתה אחרים, ואמרה להם להחזיר לה. השופט דב פולוק מבית השלום בירושלים קבע כי הטענה לא הוכחה וזיכה את העובדת
זיכוי הגננת
מאת: חגית קחטן I מגזין בית המשפט!
בית משפט השלום בירושלים זיכה גננת בצהרון אשר הואשמה בעבירה של 'תקיפה באמצעות אחר'. לפי כתב האישום נטען כי הגננת הושיבה בכוח בת 4 על כיסא במרכז הגן (כיסא ג'ירפה – שנועד כדי שילדים שישתוללו, ישבו עליו ויהרהרו על מעשיהם), והורתה לילדים בגן להכות אותה משום שהרביצה לילדים אחרים. ראוי להדגיש כי האישום לא ייחס לגננת אלימות ישירה כלפי הילד. בכל מקרה, השופט דב פולוק לא קיבל את גרסת הפרקליטות קבע שהדבר לא הוכח.
לפי כתב האישום האירוע התרחש בשנת 2019. גננת בצהרון העירה לאחת הילדות שתפסיק להרביץ לילדים האחרים. לאחר שהילדה לא נשמעה לה היא הושיבה אותה על כיסא באמצע הגן והורתה לילדים האחרים להכות אותה כדי "שתדע איך זה מרגיש". צוין שהילדה בכתה וביקשה לקום אך הגננת סירבה, ובהוראתה הכו כמה ילדים את הילדה בראשה.
הגננת, יוצגה על ידי עו"ד דוד טובול, בעל ניסיון וידע רב בתחום הפלילי, בוגר פרקליטת המדינה. במסגרת עדותה טענה כי אמרה לילדה שאם היא תמשיך להרביץ לילדים, הם ירביצו לה בחזרה. לשאר הילדים אמרה שאם הילדה מרביצה להם – שיחזירו. היא הכחישה שילדים הרביצו לילדה בעקבות דבריה. לטענה שהילדה רק ישבה בכיסא ולא המשיכה להרביץ
בפני בית המשפט הובאו ראיות לבעיות משמעת בצהרון שהתבטאו באלימות בין הילדים. כאמור, מי שהיה מעורב בהתנהגות לא ראויה הושב על כיסא בגן על מנת שיהרהר על מעשיו. סייעת שעבדה באותו היום בגן העידה בפני בית המשפט שהיא ראתה ש"רק" ילד אחד הכה את הילדה כאשר היא הושבה בכיסא והיא לא יודעת מי זה היה. סייעת אחרת העידה כי עסקה באותו זמן בחיתוך ירקות במטבח, ולא ראתה אם ילדים הרביצו לילדה בעקבות דברי הגננת.
הגננת, יוצגה על ידי עו"ד דוד טובול, בעל ניסיון וידע רב בתחום הפלילי, בוגר פרקליטת המדינה. במסגרת עדותה טענה כי אמרה לילדה שאם היא תמשיך להרביץ לילדים, הם ירביצו לה בחזרה. לשאר הילדים אמרה שאם הילדה מרביצה להם – שיחזירו. היא הכחישה שילדים הרביצו לילדה בעקבות דבריה. לטענה שהילדה רק ישבה בכיסא ולא המשיכה להרביץ.
לאחר התרשמות השופט פולק מן הראיות ושמיעת העדים החליט לזכות את הגננת. הוא ציין בפסק הדין המזכה כי העובדה שהסייעת לא ידעה לומר מי הילד שהרביץ לילדה כאשר ישבה בכיסא מטילה ספק בעדותה, וגם במסרון ששלחה לממונה על הצהרון שבו סיפרה לה על האירוע היא לא ציינה את שמו של הילד.
השופט הסביר שעדותה דווקא שוללת את אשמת הגננת, מכיוון שניתן להסיק מכך שילדי הגן לא הבינו מדבריה של הגננת שמותר להכות את הילדה ובפועל הם לא באו להכותה. גם אם ילד אחד אכן הכה את הילדה, אין בהכרח קשר בין זה לבין הוראה מהגננת – קשר שהיה על המדינה להוכיח. בנוסף, השופט פולק התרשם כי גם גרסת הסייעת הנוספת לא מבססת אשמה של הגננת. כמו כן, אמה של הילדה ציינה בהודעה שמסרה שכאשר אספה אותה מהגן היא התנהגה "רגיל". לטעמו של השופט זה לא מתיישב עם חוויה טראומטית בה כביכול היא הוכתה על ידי ילדי הגן בהוראת הגננת.
לבסוף ביקר השופט את הוראת הגננת, וציין כי יש אי נוחות באמירתה לילדים, שכן מצופה ממנה למנוע אלימות ולא להתיר להם לגמול זה לזה. עם זאת, הוא התרשם כי הגננת דוברת אמת, ואין בדבריה הוראה לתקוף את הילדה וכן אין ראיה שהילדה אכן הותקפה בעקבות הדברים.
מגזין בית המשפט!
