במקביל לשקיפות שיש להחיל על הליך חדלות פירעון, הוא מעדיף שהמינויים יישארו בידי השופטים, שעל שיקול דעתם הוא סומך, במקום ששיקול הדעת יועבר במרבית המקרים, כפי שנקבע, אל כונס הנכסים הרשמי. ורדי אינו מתרשם מהביקורת שיש על מינוי חוזר של כונסים על ידי השופטים. לטענתו, כאשר ישנה הצלחה בתיק – זו הצלחה גם של השופט, ולכן באופן טבעי קיים מינוי חוזר של הכונס בתיקים אחרים. בכל מקרה, אין תחליף לניסיון מקצועי המייצר הצלחה בשטח. עם זאת, הוא מעודד כניסה של עורכי דין צעירים לתחום ולכן קורא להקמת מסגרת מקצועית שתאפשר לאנשים נוספים להתמקצע בתחום זה כדי שיכנסו לתחום לאחר הכשרה מספקת וניסיון מקצועי ראוי. לפי ורדי, הלשכה, כארגון מקצועי, נדרשת לקבוע התמחויות מחייבות לעורכי הדין העוסקים במקצועות השונים – בדומה לעולם הרפואה – ובכך לדאוג שעו"ד שעוסק בתחום כלשהו בפרקטיקה ניגש אליו לאחר שהוכיח את הניסיון והידע הדרושים. לא רק בתחום הכינוסים, אלא גם בתחום הגישור והבוררות קורא ורדי לתת הזדמנות לעורכי דין צעירים להיכנס לתחום. במקרה זה הוא חוזר לעקרון השקיפות, לפיו על הקריטריונים בחלוקת התיקים לגישור ולבוררות מטעם הלשכה צריכים להיות ברורים ושקופים. כך גם סכום הטרחה המשולם במסגרת ההליכים הללו צריך להיות ידוע לכל.

ורדי בעצם מעמיד לנגד עיניו שני עקרונות חשובים – שקיפות ההליך ובכורה לניסיון והכשרה. עקרונות אלו משמשים אותו גם לתפקודה של הלשכה. באופן עקרוני, עו"ד ורדי רואה את תפקיד לשכת עורכי הדין בתור מגדלור ערכי ומוסרי, באמצעות פעולות המקדמות את האינטרסים של כל חברי הלשכה, ולא פחות חשוב, באמצעות מיזמים המחזקים את שלטון החוק, עצמאות השיפוט ואמון הציבור במערכת המשפט. ורדי טוען כי כנסים מקצועיים באילת עשויים להיות חיוביים אך כאשר אלו באים על חשבון הכשרה מקצועית או פוגמים בתדמית הציבורית של מערכת המשפט – הלשכה לא ממלאת את תפקידה כראוי. כך למשל, במסגרת עקרון השקיפות המוסדית, הלשכה צריכה לקדם את השקיפות בוועדה לבחירת שופטים כך שכל האזרחים ידעו כיצד נבחר שופט – ויכירו כי השופטים ראויים לשיפוט משום שמונו באמצעות הליך תקין. ורדי מדגיש כי מערכת המשפט משובחת והשופטים מצוינים, אבל יש מקום להגביר את השקיפות במערכת כך "שהצדק לא רק יעשה – אלא יראה". בנוסף, ורדי רואה בניסיון מקצועי יתרון גדול ולכן אחת הרפורמות שהוא מציע היא מעורבות גדולה יותר של עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. לפי ורדי "עורכי דין המסננים הטובים ביותר שיכולים להיות – אנחנו הכי הרבה שעות מול שופט, אנחנו נמצאים אצלו, אנחנו חייבים להיות בוועדה כי זו היכולת שלנו להעביר את המסרים הנכונים: מזג שיפוטי, סבלני, הגינות, בקיאות בחומר, פסקי דין מנומקים ועוד – לכן אנחנו שם. אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו מהשטח ושומעים את זעקות האזרח. לכן הועדה צריכה לכלול עורכי דין ולהביא מסר יותר מדויק"