https://www.court-magazine.co.il https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/BHlogo.jpg https://www.court-magazine.co.il https://www.court-magazine.co.il/my-postec67eca8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> הוצל"פ: כספי סיוע מוגנים מעיקול </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-dc6ec14e.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> העו"ד אורי ולרשטיין, מנהל רשות האכיפה והגבייה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: </span> </span> <a href="https://www.beithamishpat.co.il/" target="_blank"> מגזין בית המשפט </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ביום 13.7.23 נכנס לתוקף תיקון 73 לחוק ההוצאה לפועל, התשפ"ג-2023, לפיו כספים המגיעים לחייב במסגרת תכניות ממשלתיות ואשר נקבעו בתוספת השביעית לחוק, שייעודם סיוע להורה עצמאי, יהיו מוגנים מפני עיקול בידי צדדים שלישיים, במסגרת הליכים בהוצאה לפועל </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי בעוד שבחוק ה </span> <a href="https://www.beithamishpat.co.il/" target="_blank"> הוצאה לפועל </a> <span> <span> </span> </span> <span> ובחוקים נוספים קבועה הגנה מפני עיקול, העברה או שעבוד של סוגים שונים של תשלומים והטבות אחרות שאדם זכאי להם לרוב התשלומים וההטבות שההורים העצמאים זכאים להם אין הגנה דומה בחוק. עיקול כספים אלה עשוי להגדיל את סך חובותיו של ההורה העצמאי, שהוציא את הכספים תוך שהוא מסתמך על ההחזר הצפוי, ואף להעמיק את תלותו בקצבאות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עוד צוין, כי ההסדר נועד לשפר את מצבם הכלכלי של הורים עצמאיים על ידי הגנה מפני עיקול של תשלומים והטבות שהם זכאים להם. לפיכך, יש בו כדי להשליך על זכויותיהם של ילדי אותם הורים ולתרום לרווחתם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בתיקון החוק נקבעה הגנה מפני עיקול ביחס לשני עניינים נוספים: הרחבת ההגנה מפני עיקול לסיוע שנותן משרד הרווחה כך שההגנה הורחבה לא רק על דמי ליווי לעיוור אלא לסיוע נוסף שמעניק משרד הרווחה לאוכלוסיות שונות- תשלומים נוספים שמשלם המשרד לחייבים ובהם דמי אחזקת כלב; דמי תקשורת וסל תקשורת; סיוע מטעם ועדת מענקים לסיוע למשפחות וליחידים נזקקים; וסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ענין נוסף שלגביו נקבעה הגנה מפני עיקול הוא לגבי תשלומים הדומים במהותם לגמלת הבטחת הכנסה, אלא שהם משולמים על ידי משרד העלייה והקליטה. המדובר בסכומים שמשלם המשרד לקליטת העלייה לעולים שאינם עובדים, אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראות הנוהל וההנחיות של המשרד האמור, בשנה הראשונה לעלייתם, לשם סיוע במימון צרכי מחייתם. זאת, בדומה להגנה הניתנת לגמלת הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 19 Jul 2023 09:10:26 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postec67eca8 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post1de2d767 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מנהיגות מקצועית וניהול מצויין </span> <span>   </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span> </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A6-D7-97-D7-99--D7-A2-D7-95-D7-96-D7-99-D7-90-D7-9C-22ccd169-5e8b8355.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט צחי עוזיאל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, המשמש בתפקיד זה בפועל (מינוי לא של קבע) פורש בשנה הבא לגמלאות. המערכת בוחנת מועמדים חדשים. אחד מהם הוא נשיא בית המשפט השלום בתל־אביב, השופט צחי עוזיאל </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> כזכור, לאחר שהשופט ד"ר יגאל מרזל הודיע על כוונתו לסיים את כהונתו בתפקיד מנהל בתי המשפט לאחר כהונה של ארבע וחצי שנים בתפקיד, בעקבות אי־מינויו לכהונת שופט בבית המשפט העליון, מונה לתפקיד זה באופן זמני השופט מיכאל שפיצר. השופט שפיצר שכבר כיהן בעבר כמנהל בתי המשפט, הושב לתפקיד זה באופן זמני ומכהן מאז פרישתו של מרזל ועד היום בתור מנהל בתי המשפט בפועל. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בקרוב השופט שפיצר מתקרב לגיל פרישה (70) ולכן המערכת בוחנת אפשרות למינוי מנהל בתי משפט חדש – ובאופן קבוע. אחד המועמדים אליו עיניים רבות נשואות הוא נשיא בית המשפט השלום בת"א, השופט צחי עוזיאל. השופט צחי עוזיאל מונה לפני כשנתיים לכהן כנשיא לאחד מבתי המשפט החשובים בישראל. תפקיד שדורש רגישות ואסרטיביות רבה, ונראה כי הוא מיישם את תפקידו כראוי. </span> </p> <p> <span> <span> כבר בתחילת דרכו יש שיאמרו כי ניתן היה לזהות את ניצני חריצותו וחריפות שכלו של השופט צחי עוזיאל. בשנת 1997 סיים בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטת Coventry, בבריטניה. לאחר מכן התמחה אצל מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז מרכז, ד"ר עמנואל נוה ז"ל. לאחר שהוסמך כעורך-דין שימש עד שנת 2010 בתור פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז מרכז וכן ממונה על עניינים פליליים ואכיפה כלכלית. רבים שיבחו אותו על עבודתו הציבורית. במקביל הוא שימש בתור עוזר הוראה של כבוד השופט (בדימוס) יעקב קדמי בקורסים סדר דין פלילי ו - "דיני ראיות", במרכז הבינתחומי הרצליה והרצה בקורס בקורס "ארגוני פשיעה בישראל - הלכה למעשה", בקריה האקדמית אונו. </span> </span> </p> <p> <span> במהלך השנים הוא השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטת ת"א בהצטיינות בשנת 2007. שלוש שנים לאחר מכן, הוא מונה לשופט בית המשפט השלום בת"א ובשנת 2015 מונה לכהונת סגן נשיא בתי משפט השלום בת"א. בשנת 2019 מונה לנשיא בית המשפט השלום הגדול בישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רבים משבחים את כושר מחשבתו וחדות הכרעותיו. "הלוואי והיו לנו במדינת ישראל עוד שופטים כמו כב' השופט צחי עוזיאל. הידע, היחס האדיב, הסבלנות מאפיינים אותו וכל זאת למרות הקושי בלדון עשרות תיקים ביום אחד", מציינים עורכי הדין המופיעים מולו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בעת מינויו לנשיאות בית המשפט השלום נרשמו קורת רוח ושביעות רצון במערכת השיפוטית. שר המשפטים דאז, אמיר אוחנה (שר המשפטים בעת מינויו), סיפר כי: "השופט צחי עוזיאל מוכר לי היטב הן מתקופת התמחותי בפרקליטות מחוז מרכז, בה עבדנו יחד, והן מכהונתו כשופט עת זכיתי להופיע בפניו. מדובר בשופט חרוץ, יסודי, ישר ויצירתי, שיש לי ביטחון רב כי יצליח להצעיד את בית המשפט הגדול והעמוס מבין בתי משפט השלום לאתגרים החדשים הניצבים לפניו". גם שופטים נוספים ציינו כי מדובר בשופט הראוי לתפקידו וכי עושה את מלאכתו נאמנה. </span> </p> <p> <span> רבים משבחים את כושר מחשבתו וחדות הכרעותיו. "הלוואי והיו לנו במדינת ישראל עוד שופטים כמו כב' השופט צחי עוזיאל. הידע, היחס האדיב, הסבלנות מאפיינים אותו וכל זאת למרות הקושי בלדון עשרות תיקים ביום אחד", מציינים עורכי הדין שהופיעו מולו בעבר. </span> </p> <p> <span> בין שאר הכרעותיו ניתן להזכיר את הרב אברהם יוסף, הרב הראשי של חולון, בנו של הרב עובדיה יוסף, אשר הורשע בעבירות של הפרת אמונים לאחר שניצל את מעמדו לקידום עסקי בד"ץ בית יוסף שבבעלות משפחתו. בהסדר הטיעון, שהתקבל על ידי השופט עוזיאל, התחייב הרב יוסף להתפטר מכל תפקידיו הציבוריים ולא יתמודד לתפקיד ציבורי במשך 7 שנים. במקרה אחר שלח את סגן שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, ל-15 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של הפרת אמונים ובניגוד עניינים חמור בעת שהוביל את תמיכת משרד התיירות בפסטיבל הסטודנטים באילת בתקציב של מיליון שקל. </span> </p> <p> <span> חברי מערכת מגזין בית המשפט ביקרו באולמו של השופט עוזיאל כדי להתרשם מהליכותיו ממקור ראשון. ניכר כי השופט עוזיאל אכן משרה אווירה נעימה באולם בית המשפט. הצדדים המתדיינים מגיעים טעונים למשפט הפלילי – אך השופט עוזיאל מקדם את הדיון, ביד רמה, לכיוון ענייני תוך הרגעת הרוחות. הוא מכיר ברגישות ההליך הפלילי אך לא נותן לאף צד לתמרן את בית המשפט כדי להשיג יתרון דיוני. המערכת תמשיך לעקוב אחר התקדמותו והצלחתו של השופט צחי עוזיאל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 05 Jul 2023 07:27:08 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post1de2d767 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post2e8feaf7 <div data-rss-type="text"> <p> <span> "יש להגן על השופטים" </span> <span>   </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span> </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%93%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D.JPEG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עו"ד עדי אלבוים והרשמים בנימין טואף ורעות שמר־בגס  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> עו"ד עדי אלבוים, בעל משרד בוטיק מן המובילים בתחום דיני עבודה, מודאג מההתקפות על השופטים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> משרדו של עו"ד עדי אלבוים בתל־אביב הוא משרד בוטיק מוביל המתמחה בדיני עבודה – הן משפט העבודה הפרטי והן משפט העבודה הקיבוצי. המשרד מייצג עובדים שזכויותיהם נפגעו בבתי הדין השונים לעבודה, ומייצג מעבידים במסגרת יחסי עבודה ישירים או מורכבים יותר (כגון במקרה של התערבות חברת כוח אדם או סוג אחר של נותן שירות ומשתמש). בשיחה אחד על אחד סיפר לנו עו"ד אלבוים את דאגותיו ביחס למערכת המשפט בישראל ואת עמדתו ביחס לטענות נגד השופטים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מה היית אומר על מערכת היחסים בין השופטים לבין עורכי הדין? </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הנוגע לביקורת שמוטחת בשופטים. כזכור, היה ניסיון של לשכת עורכי הדין לקיים משוב שופטים, ניסיון שזכה להתנגדות עיקשת מצד המערכת השיפוטית. אין ספק כי היה טעם אמיתי בביקורת שהוטחה בזמנו, וברור שחלק בלתי נפרד מן המשוב שניתן על ידי עורכי הדין על השופטים לא היה אובייקטיבי ונועד ל"חיסול חשבונות". ההתפתחות בביקורת על השופטים שאנו עדים לה בשנים האחרונות מרוכזת מן הסתם ברשתות החברתיות השונות, אשר מהוות אמצעי תקשורת המונים לכל דבר ועניין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האם ביקורת כזו מובילה להסלמה ביחס לשופטים? </span> </p> <p> <span> למיטב הבנתי, אין מספיק הגנה על שופטים שמותקפים ברשתות החברתיות באופן חסר פרופורציות ובלתי הוגן, שכן לא מדובר באנשים פרטיים שביכולתם לנסות ולהגן על עצמם בפני פרסומים כאלה, הן באופן אקטיבי ברשתות החברתיות או באופן משפטי באמצעות פניה לערכאות. יש לדעתי מקום לשינויים חקיקתיים שיגבירו את ההגנה הנדרשת הזו. </span> </p> <p> <span> השופטים עושים ימים כלילות על מנת לבצע עבודתם נאמנה. כותבים עשרות ומאות החלטות בכל חודש ומקדישים זמן רב, הרבה מעבר לשעות עבודתם בבתי המשפט עצמם, כיוון שהעומס הוא עצום, ולא יתכן כי יהיו חשופים להתקפות ברוטליות ממש ברשתות החברתיות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מה מעבר בית הדין לעבודה מתל אביב לבת־ים היה הצלחה או כישלון? </span> </p> <p> <span> בית הדין האזורי של תל אביב עבר למשכנו החדש בבת־ים. יש לציין כי יחד עם בית הדין האזורי עברו גם בית המשפט לתעבורה ובית המשפט לנוער, אשר שכנו באותו מבנה ברחוב שוקן בתל אביב. </span> </p> <p> <span> מדובר במהלך מבורך של מערכת בתי המשפט כחלק ממהלך כולל שהחל עוד בתקופת כהונתו של דוד ליבאי כשר המשפטים, אז הופנו תקציבי עתק לצורך בנייתם של מבנים חדשים בכל רחבי הארץ שנועדו לקלוט לתוכם את בתי המשפט השונים. למעשה המבנה בו שוכן בית הדין האזורי לתל אביב, היה בין המבנים האחרונים שנותרו מן הדור הישן. </span> </p> <p> <span> המבנה החדש בבת ים נבנה באופן ייעודי לקלוט את בתי המשפט ששוכנים בו והמעבר שדרג משמעותית את סביבת העבודה של השופטים, המזכירויות של בית הדין ומשמש משכן נוח לעורכי הדין שעוסקים בתחום. אני רק מקווה שידאגו לחניה טובה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 11 Jun 2023 06:13:28 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post2e8feaf7 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post3eeab384 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מנהיגות ומקצועיות </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span> </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A9-D7-9E-D7-A2-D7-95-D7-9F--D7-97-D7-A1-D7-A7-D7-99.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עו"ד שמעון חסקי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> הבחירות ללשכת עורכי הדין בפתח, ו </span> <span> מגזין בית המשפט </span> <span> <span> יורד לשטח להכיר את המועמדים השונים. אחד המועמדים המובילים בבחירות ללשכה במחוז מרכז, לסיעה "לשכה במרכז" , הן לוועד מחוז מרכז והן לסיעת במועצה הארצית , הוא עו"ד שמעון חסקי. עו"ד חסקי משמש היום יו"ר (משותף) פורום  דיני משפחה וירושה  בלשכת עורכי הדין, משנה ליו"ר מחוז מרכז , רומי קנבל , עם ניסיון עשיר של מעל 20 שנות ותק במקצוע </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד שמעון חסקי הוא עורך דין מוכשר ומנוסה, שותף במשרד ביאזי חסקי , מהמשרדים המובילים בתחום דיני המשפחה וירושה, מצליח לסייע ללקוחותיו בהבנה עמוקה של הדינמיקות המשפטיות והפתרונות המתקדמים. עם קבלת הרישיון מלשכת עורכי הדין בשנת 2000, החל עו"ד חסקי לבנות רקורד מקצועי, עשיר ומרשים. בעברו, כחוקר במשרד האוצר, רכש ידע ומיומנויות בתחום, החשבונאות  החקירה וגילוי האמת, שהם כיום מהכלים העיקריים שלו כעורך דין, הנדרש להיות בעל יכולת חדה בחקירות נגדיות ובחקירת מומחים . הוא השתתף בעבר בקורס חוקרים והוסמך כמפקח מס. מאז שהצטרף למשרד עורכי הדין של רמי ביאזי בשנת 2000, הוא התמחה והתפתח בתחום ניהול תיקים ומשפטים מורכבים רכושית לצד פתרון מחלוקות וגיבוש הסכמים יצירתיים , ותורם רבות ללקוחותיו בהשגת הסכמים מצוינים. היכולות היוצאות דופן שלו , בניהול מחלוקות מתבטאות גם בתפקיד המגשר, שבו הוא מביא משפחות בסכסוכי ירושה וזוגות בסכסוכי גירושין להסכמים מקיפים ורצויים. היכולות שלו כמגשר הן ידועות ומוכרות, ובזכותן הוא ממוקד על פתרון תיקים מורכבים ש"נתקעו".  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עילותו המקצועית, הציבורית וההתנדבותית של עו"ד שמעון חסקי מעניקות לו את הכישורים והניסיון המרכזיים לשמש דוגמה חיובית ומעוררת השראה לעורכי הדין </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> היכולות המקצועיות של עו"ד שמעון חסקי מתבטאות גם בתחום דיני המשפחה. הוא מתמחה בעיזבונות מורכבים הן בתחום המשפטי והן בתחום הכספי, ומספק ללקוחותיו פתרונות אפקטיביים ומותאמים אישית. בנוסף לעבודתו המקצועית, עו"ד חסקי מוקדש לפעילות ציבורית והתנדבותית מרשימה. הוא משמש יו"ר פורום ארצי דיני משפחה וירושה  בלשכת עורכי הדין ונציג מטעם הלשכה במיזם פרו־בונו. כמו כן, הוא משמש כמשנה ליו"ר מחוז מרכז , עו"ד רומי קנבל . עו"ד חסקי פעיל גם באקי"ם סניף חולון ומקדיש זמן ומשאבים לטיפול בקהילה המקומית. הוא מרצה מבוקש בפורומים שונים ועוזר בפתרון סכסוכים בנושאי ירושות וצוואות. פעילותו המקצועית, הציבורית וההתנדבותית של עו"ד שמעון חסקי מעניקות לו את הכישורים והניסיון המרכזיים לשמש דוגמה חיובית ומעוררת השראה לעורכי הדין. בתוך כך, התמודדותו של חסקי למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, בסיעה "לשכה במרכז " בראשות עו"ד רומי קנבל,  היא דוגמה למנהיגותו ועשייתו. הוא מייצג את הערכים והמוסר של עורכי הדין המובילים בתחום המשפחה. בעבודתו המקצועית, המדויקת והחיובית, הוא גם משפיע על מערכת המשפט ומבטיח צדק והגנה בנושאים החשובים ביותר לחיי האזרחים ולעבודת עורכי הדין.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> היכולות היוצאות דופן שלו בניהול מחלוקות מתבטאות גם ביכולות גישוריות כמגשר, שבו הוא מביא זוגות ומשפחות מסוכסכים להסכמים מקיפים ורצויים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> סיעת "לשכה במרכז " , בה עו"ד חסקי מתמודד , בראשות עו"ד רומי קנבל יו"ר מחוז מרכז , למועצה הארצית , מורכבת מנשים וגברים אשר הוכיחו עשייה משמעותית לטובת עורכי הדין במחוז ובמישור הארצי . סיעת "לשכה במרכז " חרתה על דגלה לדאוג לעורכי הדין ומצויידת בתוכנית ברורה , מעשית , לתשלום "דמי חבר מודלריים ", פתיחת ההטבות הבנק=איות לכלל הבנקים ע"מ שעורכי דין לא יחוייבו להעביר פעילות לבנק אחד היחדי שמעניק הטבות , הנגשת מאגרים משפטיים במחירים מוזלים , ודאגה לעורכי הדין הצעירים הן בהתמקצעות והן בהקלות בתחילת דרכם המקצועית . סיעת "לשכה במרכז " מבקשת לשכפל את ההצלחה והעשייה המרובה במחוז מרכז בראשות רומי קנבל לכלל עורכי הדין בכלל המחוזות . </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 08 Jun 2023 07:05:27 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post3eeab384 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postc70a43d5 <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרשם: העירייה תשלם הוצאות לטובת החייב  </span> <span> <span> </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91+%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרשם יניב דיין </span> </p> <p> <span> <br/> <br/> </span> <span> <span>                             </span> </span> <span> <br/> מאת: מגזין בית המשפט <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> רשם חדלות פרעון מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, יניב דיין, קבע במסגרת הליך הסדר נושים כי עיריית ראשון לציון גרמה במחדליה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואילצה את החייב להתמודד עם הליכים מרובים, שכלל לא היו צריכים להתקיים </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אתמול, 5.6.23, קבע רשם חדלות פרעון מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, יניב דיין, במסגרת הליך הסדר נושים כי עיריית ראשון לציון גרמה במחדליה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואילצה את היחיד להתמודד עם הליכים מרובים, שכלל לא היו צריכים להתקיים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המדובר בחייב שהתנהלו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל על ידי נושים שונים ובהם עיריית ראשון לציון בגין חוב ארנונה. סך החובות עמד על 130 אלף ₪. החלטת הרשם התקבלה במסגרת הליך אישור הסדר נושים קודם לצו פתיחת ההליכים. בהחלטה נאמר, כי היחיד כיום "הוא אב חד הורי ומגדל בגפו שני קטינים מזוגתו שעזבה אותו בסוף שנת 2021. כמו כן, עולה שהיחיד נתמך כלכלית בבני משפחתו עקב מצבו, ומתגורר בשכירות המשולמת ע"י אביו בדירה בת 3 חדרים. היחיד תיאר במסגרת תצהיר הסתבכותו, שבשנת 2013 פתח עסק שלא צלח ושעקב קריסתו הכלכלית והליכי גבייה כנגדו הוא עובד בעבודות מזדמנות של תיקונים ושיפוצים שאינם עם תלוש שכר, משנת 2017. כמו כן, היחיד ציין שהוריו היו מכורים בעבר לסמים, והוא גדל בבית קשה יום". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> עיריית ראשון לציון תשלם ליחיד הוצאות בסך של 10,000 ש"ח, וכן הוצאות לקופת המדינה בסך של 7,000 ש"ח, תוך 30 ימים </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החייב התייצב בישיבת ההסדר שהתקיימה, בעוד הזוכים בתיק, לרבות העירייה כזוכה העיקרית בתיק, לא התייצבו. במהלך הדיון במסגרת הישיבה היחיד העלה הצעת הסדר. למרות זאת, העירייה, כלל לא התייחסה להצעה ולא הגישה עמדתה עד למועד אסיפת הנושים. באסיפת הנושים התנגדה העירייה להצעת היחיד. לטענתה, אמנם לא מדובר בחוב חדש, אך לטעמה די בכך שהתיק משנת 2005 ולא שולמו בו כספים על חשבון החוב במשך זמן רב (20 שנים), חרף פעולות הגבייה שננקטו. מנגד, היחיד טען ששילם סך של 300 ש"ח במשך מספר שנים. היחיד הוסיף שהחוב נוצר בשנת 2000 בהיותו חייל בודד, ושהחוב נוצר יחד עם שותפיו לדירת מגורים, אך שהוא נותר לשלם את החוב לבדו. היחיד שיפר הצעתו להסדר, כך שתעמוד על שני שליש מסכום החוב במקור. בהמשך להצעתו, העירייה הודיעה שהיא דוחה את ההצעה המשופרת, וזאת מבלי שנימקה או הבהירה מהם הטעמים להתנגדותה, והסתפקה בהודעה לקונית בלבד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הרשם בחן במסגרת החלטתו את נוהל מחיקת חובות שלפיו פועלת העירייה, והדגיש, כי... "ראוי (ואולי אף חובה בהתאם לעיגון הנרחב של חובת ההנמקה בפסיקה ובחוק על גופים מנהליים כאמור לעיל), שמשרד הפנים יבחן מחדש את הלימתו של "נוהל מחיקת חובות" במתכונתו הנוכחית- שעודכנה לפני למעלה מעשור, לשינויים בחוק והחלפת המחוקק את הליכי הפש"ר בהליכי החדל"פ בשנת 2019, במסגרתם אף הודגשו במפורש תכליותיו של ההליך במתכונתו החדשה כדלהלן: </span> </p> <p> <span> "חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה – </span> </p> <p> <span> (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; </span> </p> <p> <span> (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; </span> </p> <p> <span> (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים." </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בהמשך ההחלטה מנה הרשם את הטעמים הרלוונטיים שהיה על העירייה לשקול, ובהם, תשלום מרבית חוב הקרן היחיד שילם בתיק עד עתה סך של כ- 21,000 ש"ח, כשהחוב במקור היה בסך של כ- 25,000 ₪, נסיבותיו האישיות של היחיד ומצבו הכלכלי "החוב לעירייה מלווה את היחיד כמחצית מחייו והוא כפוף להגבלות חמורות מזה מספר שנים בעקבות כך. כמו כן, כפי שפורט לעיל, מדובר בחייב מרקע משפחתי וכלכלי רעוע, המגדל בגפו שני ילדים וכשבשל הגבלות אלו לא מתאפשר ליחיד להתפרנס באופן סדור, וכתוצאה מכך הוא אף מתקשה לספק את צרכי ילדיו כראוי ותלוי כמעט לחלוטין בתמיכה כלכלית מבני משפחתו". טעם נוסף, נעוץ בכך שהחובות ישנים ועיקר החוב שנותר מקורו בריביות. "התיק נפתח בשנת 2005, בגין חוב ארנונה. במשך כ- 18 שנים, היחיד נאלץ להתמודד עם תיק ההוצאה לפועל, אשר נפתח בהיותו חייל בודד. עקב השנים הרבות שעברו מאז יצירת החוב, תוך שהחייב שילם סכומים לא מבוטלים בתיק, הרי שהריביות שהצטברו לחוב במהלך השנים, מהוות כיום את עיקר החוב שנותר ליחיד לשלם". חוסר מעש, "בשנים 2008 עד 2013 ללא נקטה העירייה בפעולות גבייה נגד היחיד. בשנת 2013 הגישה העירייה בקשה לעיקול רכב, אך כחודש לאחר מכן הגישה העירייה בקשה לביטול כל ההליכים בתיק. רק בשנת 2016, כ- 11 שנים לאחר פתיחת התיק, הגישה העירייה בקשה להגבלות היחיד, לרישום עיקול מטלטלין ולצווי מידע. מאז ועד לשנת 2022 לא נקטה העירייה כל פעולה. חוסר מעש זה למעשה מהווה נדבך מרכזי בהימשכות ההליך שנים כה רבות, ובהצטברות הריביות הגבוהות על החוב בהתאמה", חוסר תום לב וגרירת ההליך מעבר לצורך, וכן העדר הנמקה וביסוס ההחלטה בהתאם להוראות החוק. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לסיכום, קבע הרשם בהחלטתו, "הזוכה פעם אחר פעם לא עמדה בחובותיה בהליך, לא התייצבה לדיונים כנדרש ולא הגישה אסמכתאות כנדרש, זאת אף לאחר שבהתאם לבקשותיה ניתנו לה מספר ארכות על מנת לעמוד בחובותיה, ובכל זאת לא חדלה מכשליה ומהארכת ההליך שלא לצורך. העירייה גרמה במחדליה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואילצה את היחיד להתמודד עם הליכים מרובים, שכלל לא היו צריכים להתקיים". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> הרשם אישר את הסדר הנושים שגובש, לפיו החייב ישלם סך של 25,200 ₪ לכלל הנושים. כמו כן, הורה הרשם, </span> </span> <span> כי העירייה תשלם ליחיד הוצאות בסך של 10,000 ש"ח, וכן הוצאות לקופת המדינה בסך של 7,000 ש"ח, זאת תוך 30 ימים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 06 Jun 2023 15:06:08 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postc70a43d5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postec9167d4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> סוף לסכסוך: החברה של האבא בלבד! </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-ae8f5775.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במגזין הקר </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> מאת: מגזין בית המשפט <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סוף לסכסוך: החברה של האבא בלבד! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סכסוך עסקי בין אבא לבן, שנמשך 10 שנים, הסתיים בהחלטה אמיצה של שלושה שופטים: החברה הידועה והמשגשגת הינה בבעלותו הבלעדית של האבא. ההחלטה החדשה כעת מחייבת את הבן לפנות את הכסא, ומכאן האבא הוא הבעלים המוחלט והמייסד של החברה המוצלחת . שמח באלפיון העליון. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 30 May 2023 21:20:30 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postec9167d4 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postd8227e1e <div data-rss-type="text"> <p> <span> רשות המיסים: נעצר בחשד להברחת סיגריות ושיסה כלבי שמירה נגד החוקרים </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/NEWSY204f648978814c412b8b72a687d9c60d9e.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט: עמיר שקד </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במגזין הקרו </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> מאת: מגזין בית המשפט <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בעל חנויות לממכר סיגריות אלקטרוניות נעצר בחשד להברחת סחורה בשווי מיליוני שקלים </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רשות המסים, באמצעות מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים בשיתוף פעולה עם בית מכס נתב"ג, עצרה אתמול את שחר פטורי, בעלים של שתי חנויות לממכר סיגריות אלקטרוניות, בחשד להברחה של אלפי סיגריות אלקטרוניות בשווי של מיליוני ₪.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> על פי החשד, פטורי ייבא לארץ אלפי יחידות של סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות, שעליהן חל מס קניה, מבלי להצהיר שמדובר בסיגריות אלקטרוניות ותוך שימוש בשמותיהם של אנשים בדויים ואנשי קש. יצוין כי כיום חל על סיגריות אלקטרוניות מס קניה בשיעור של 145% מהמחיר הסיטוני השכיח בתוספת 4.64 ₪ למ"ל אך לא פחות מ-8.9 ₪ למ"ל.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בעקבות החשד הגיעו אתמול חוקרי רשות המסים לחנויות שבבעלותו ולביתו שבמושב טל שחר על מנת לערוך חיפוש. החשוד חסם את הכניסה לביתו באמצעות כלבי שמירה ועיכב את החוקרים מלהיכנס. משנכנסו, טען החשוד כי אין ברשותו טלפונים חכמים, אולם לאחר חיפוש נמצאו טלפונים ניידים בחלוקים התלויים בחדר האמבטיה שבבית. כמו כן, במהלך החיפוש בחנויות שבבעלותו נתפסה סחורה החשודה כמוברחת.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר החיפושים הובא החשוד בפני בית משפט השלום בירושלים, מעצרו הוארך והיום הוא יובא שוב בפני שופט להמשך מעצרו או לשחרורו בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 02 May 2023 11:59:51 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postd8227e1e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post83cfcf6e <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עו"ד קנבל בול במרכז  </span> </span> <span>   </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A8-D7-95-D7-9E-D7-99--D7-A7-D7-A0-D7-91-D7-9C-b78b6d94.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עו"ד רומי קנבל </span> <span> <span> : יו"ר מחוז מרכז </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הריאיון המלא במגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במגזין הקרוב </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> מאת: מגזין בית המשפט <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לקראת סיומה של הקדנציה הראשונה של יו"ר מחוז מרכז, עו"ד רומי קנבל, נפגשנו לשיחה קצרה על פעילותה של הלשכה ותרומתה לעורכי הדין, על מצב מערכת המשפט בישראל ועל מיזמים נוספים שמחוז מרכז מקדם </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מזה שנים רבות נחשבת עו"ד רומי קנבל מובילה בתחום דיני המשפחה והירושה, ובחמש שנים האחרונות מוכרת גם בזכות תרומתה למחוז מרכז בלשכת ערכי הדין, אשר היא עומדת בראשו. לכבוד סיום הקדנציה הראשונה – ולקראת הבחירות ללשכת עורכי הדין הקרבות, נפגשנו עמה לשיחה קצרה לקראת הבחירות המתקרבות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה הדבר הכי משמעותי מבחינתך בתפקיד יו"ר מחוז מרכז? </span> </p> <p> <span> הדבר המשמעותי ביותר, מבחינתי, בתפקיד יו"ר מחוז הוא היכולת להשפיע, לשנות ולעשות למען חברות וחברי המחוז. זו מהות התפקיד – העשייה! חשוב לי להיות קשובה כל העת לצרכי חברות וחברי המחוז, וכך אני עושה, יום יום, בכל שעה במהלך היממה. זמינה וקשובה לכל דורש, מסייעת, מייעצת, מעלה לסדר היום ודואגת למתן פתרון הולם. אני רוצה להאמין שחברי המחוז חשים בכך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> איך את רואה את עתידך בלשכה? </span> </p> <p> <span> אנחנו במאמצים רבים, בעשייה סביב השעון, ביססנו מחוז פעיל, תוסס, המציע שפע של פעילויות לכלל החברות והחברים - וכל זאת ללא תלות במקום מגוריהם. ועם זאת - אני בתחושה שהמלאכה רחוקה מלהסתיים וחושבת שצריך להמשיך את ההצלחה הזו. </span> </p> <p> <span> רבים פנו אליי בשבועות האחרונים כדי לעודד ולדרבן אותי להתמודד על ראשות לשכת עורכי הדין. קשה להתעלם מהמכה הציבורית שספגה הלשכה, וברור כי המחלוקת בעמנו בעת הזאת משתקפת היטב גם במחלוקות בלשכה. אך בעת הזאת, כדי להעמיק בעשייה שתכליתה הנגשת השירות והדגשת המאחד בינינו, אני מעדיפה את המשך העשייה במחוז, קרוב יותר ונגיש יותר לעורכי הדין. אני מסתכלת קדימה, רואה את הוועד המופלא שלצדי, את הפעילות והפעילים, את המגוון האנושי העשיר של החברות והחברים ואת מנגנון המחוז – ונרגשת למול היעדים שבפתח. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 18 Apr 2023 08:51:10 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post83cfcf6e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of-4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> רואה חשבון מתל אביב נעצר    </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-92-D7-99-D7-9C--D7-92-D7-91-D7-90-D7-99-e0dec581.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט גיל גבאי </span> <span> : חשדות כבדים להמשך חקירה </span> </p> <p> <font color="#2e3191">   </font> </p> <p> <span> ערן יעקב </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> מאת: מגזין בית המשפט <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רשות המסים: בעל חברה ורואה החשבון שלו חשודים בעבירות מס בהיקף של 50 מיליון ₪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תום אדיבי </span> <span> <span> , בן 35 מרעננה, נעצר באחרונה ושוחרר בתנאים מגבילים, בחשד לביצוע עבירות מס בסכום כולל של כ-50 מיליון ₪. במקביל, נעצר גם רואה החשבון של אדיבי, </span> </span> <span> אלון קלר </span> <span> , בחשד שסייע לו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על פי החשד, בנובמבר 2022 רכש אדיבי חברה בשם "סטודיו קליל בע"מ", שעסקה בתחום הפרסום, ושינה את שמה ל"א. ת. שיווק והפצה בע"מ". זמן קצר לאחר שנרכשה על ידי אדיבי, נסק מחזור העסקאות שלהחברה לסכום של כ-50 מיליון ₪. במרס 2023, הגיש אדיבי באמצעות רו"ח קלר, דו"ח דו-חודשי למע"מ שבו קיזז הוצאות בסכום של כ-50 מיליון ₪. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לאור הדיווח החריג נעצרה פעילות החברה על ידי משרד רשות המסים – אזור השרון ונפתחה חקירה על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז. מהחקירה עולה, לכאורה, כי ההוצאות בדו"ח שהגיש אדיבי, שסכום המס בגינן מסתכם בכ-8.5 מיליון ₪, קוזזו ללא בסיס או מסמך חשבונאי כלשהו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בעקבות החקירה, כאמור, נעצר אדיבי בחשד לניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין והגשת דו"ח כוזב לרשויות המס. רואה החשבון קלר חשוד בעבירות אלה ובנוסף בעבירה של סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס. השניים שוחררו בתנאים מגבילים וחקירתם נמשכת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ערבות צד ג בעניין החשוד קלר חתמה זוגתו </span> </span> <span> <span> פאני פרנס </span> </span> </p> <p> <span> ערבות צד ג בעניין החשוד אדיבי חתמו מירה ורותם אדיבי </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 17 Apr 2023 08:41:43 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of-4 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post557a7e41 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> סוכלה הברחה של 4 טון טבק  </span> </span> <span> <span>   </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2023-01-30+at+12.30.20.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מנהל רשות המיסים </span> </p> <p> <span> ערן יעקב </span> </p> <p> <span> ערן יעקב </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> מאת: מגזין בית המשפט <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רשות המסים סיכלה הברחה של 4 טון טבק לנרגילה שהוסלקו בתוך אבני מדרכה </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בודקי המכס במעבר הגבול ניצנה, שעל גבול ישראל-מצרים, חשפו ניסיון הברחה מתוחכם של טבק לנרגילה. במהלך השבוע שעבר הגיע למעבר הגבול, המשמש להעברת סחורות בין ישראל למצרים, משלוח של אבנים לריצוף מדרכות, שיוצרו במפעל במצרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשיקוף שנערך למשלוח התגלה כי האבנים מכילות מטען חשוד, אשר הוחדר אליהן במהלך הייצור. כשבחרו בודקי המכס אבן אחת לדגימה וניפצו אותה, הם גילו בתוכה שקית המכילה טבק לנרגילה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על טבק לנרגילה מוטל בישראל מס קניה בשיעור זהה לזה שמוטל על טבק מסוג אחר – כ-320 ₪ לק"ג. באמצעות ההסלקה ניסו המבריחים להתחמק מתשלום המס הנ"ל ובנוסף לכך ניסו להתחמק מתשלום מע"מ על המוצרים הללו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בסך הכל ניסו המבריחים להכניס לארץ 4 טון של טבק לנרגילה. על פי הערכה, סכום המס הכולל שניסו להתחמק מתשלומו הוא כ-4 מיליון ₪. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 12 Mar 2023 08:45:11 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post557a7e41 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post5a44fc86 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> טור מיוחד של נשיאת בית המשפט העליון </span> </span> <span> <span>   </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-A1-D7-AA-D7-A8--D7-97-D7-99-D7-95-D7-AA.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> <span> נשיאת בית המשפט העליון </span> </span> </p> <p> <span> השופטת אסתר חיות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> <br/> </span> <span> טור מיוחד של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות לכבוד יום האישה הבינלאומי 2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואני שבה אליך סבתא. בת לדור של נשים פשוטות וחכמות, אמיצות ונחושות. אתן אולי לא העמקתן חקר בדקויות המחלוקת שבין פמיניזם ליברלי, פמיניזם תרבותי ופמיניזם משפטי – אך הייתן אלה שבנו לנו קן וציידו אותנו בכל הדרוש על מנת לצאת אל החיים, להעז לחלום ולהגשים </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מכתב לסבתא רגינה (אוממה) <br/>     <br/>   "בְמִּבְטָא כָבֵד אָהֲבָה אוֹתִּי סָבְתָא שֶלִּי", כתבה המשוררת הנפלאה עדי קיסר. היא הקדישה את ספר שיריה "שחור על גבי שחור" לסבתא שמעה שלה, על "שנתנה לי הרבה יותר משהיא אי פעם תדע".  <br/> <br/>   לא הכרתי את סבתה של עדי אבל בשכונה שבה גדלתי היו הרבה סבתות כאלה והיית את, סבתא יחידה ומיוחדת - אוממה שלי, וגם את כמו סבתא שמעה של עדי, נתת לי הרבה יותר משאי פעם תדעי.  </span> </p> <p> <span>    הגעתן ארצה בשנות החמישים, סבתות מכל הגלויות. כל אחת מכן הביאה עמה מארץ מוצאה צלילים וזכרונות, טעמים ושפות, מסורות ומנהגים. הספר "נשים מהגרות בישראל" שערכו פנינה מורג-טלמון ויעל עצמון, מנסה לברר מה עושה המעבר מארץ אחרת למקומן של הנשים במערכת המשפחתית, איך משפיעה הגירה על דפוסי התעסוקה של נשים, איך הן מתחברות לפעולה משותפת ואיך הן משתלבות בחברה הקולטת. המחקר של מורג-טלמון המופיע בספר, על תהליכי ההגירה והקליטה של נשים בישראל בראשית שנות החמישים, מצא כי בתוך הצריפים והשיכונים הצפופים וחסרי המחיצות נרקמו באותן השנים מה שהיא מכנה "רשתות חברות נשיות" – קשרי שכנות אמיצים ומערכות תמיכה ועזרה הדדית. במידה רבה בזכות רשתות חברות אלה הצליחו הנשים הללו להתמודד באותם ימים עם מציאות החיים הלא פשוטה בארץ החדשה.  </span> </p> <p> <span>    ואני, שגדלתי על ברכייך כילדה, והייתי עטופה באהבתך וגם במנות גדושות של דאגה שנבעה מן החוויות הקשות שנשאת אתך כשורדת שואה, לא הייתי מודעת לקשיי הקליטה שלך, לתחושת הזרות שחשת בוודאי, ולמאמץ הגדול שנדרש ממך ומסבא חיים על מנת להתחיל הכל מחדש בארץ אהובה אך לא מוכרת. לא הבנתי אז אלו משאבים ואיזו מסירות נפש נדרשו ממך ומנשים רבות כמותך על מנת לבנות כאן בית חם ומגונן בתנאי פתיחה כה דלים. היום, במרחק השנים, כשאני בעצמי כבר סבתא, וליבי מלא תודה והוקרה על כל הטוב שזכיתי לו בארץ הזאת, אני חושבת עלייך בגעגועים רבים ויודעת שאת – כמו סבתות רבות וטובות שבאו ארצה ונאבקו למצוא את מקומן בה – בנית לי סולם איתן ויציב לטפס בו. ציידת אותי בערכים, נטעת בי סקרנות וצימאון ללמוד ולקנות דעת.  <br/>   <br/>   בזכותך, אף שאת עצמך לא קראת וכתבת עברית, התוודעתי אל חווית הקריאה ובלעתי בשקיקה ספרים לרוב שהעשירו את עולמי ואת דמיוני. אחד מאותם ספרים הוא ספרו של נחום גוטמן "שביל קליפות התפוזים" בו קראתי שוב ושוב כילדה צעירה. הספר מתאר את קורותיה של תל-אביב בשלהי מלחמת העולם הראשונה ואת עלילותיו של גוטמן כנער צעיר. אחת הדמויות המשמעותיות בחייו היא סבתו, ובעת שהוא שרוי בסכנה בדרכו אל מעבר לקווי האויב, בין צרורות היריות, היא מלווה אותו במחשבותיו, והוא מדמיין את מעשיה בגעגועים: </span> </p> <p> <span> "כל קול שמשמיעה סבתא – רשרוש נעלי הבית שלה בשעות המוקדמות של הבוקר, כשהיא משכימה הראשונה, נקישות המכסים-שעל-הסירים בשעות הצהריים, וקול הכסא שמוכנס הביתה על חריקת המנעול הנסגר לשעת הלילה – כל הקולות האלה הבאים ממנה משרים בטחון של חיים תקינים... <br/> סבתא בבית – אושר בבית... [עמ' 21] </span> </p> <p> <span>    אכן, מי שזכה לסבתא – והיו משפחות רבות בישראל של אותן השנים שלא זכו לכך – מכיר אף הוא את התחושה הזו שמתאר גוטמן: "סבתא בבית – אושר בבית".  </span> </p> <p> <span>    סבתו של נחום גוטמן השכילה אף היא לטוות בחכמה וברגישות רשת של חברות בין הנשים שגורשו מתל-אביב-יפו לפתח-תקוה על ידי התורכים בדומה לרשתות החברות הנשיות שעליהן דברה פנינה מורג-טלמון במחקרה. סבתו של גוטמן עשתה זאת באמצעים פשוטים. היא יצרה מקום מפגש חברתי עבור אותן מגורשות:  </span> </p> <p> <span>    "כשראתה סבתא שנשי המהגרים מחכות לתור המגהץ – כי רק נשים בודדות עלה בדעתן לקחת עמן מגהץ לדרך – בקשה ממני שאתקין ספסל מענפי איקליפטוס ליד סוכת בעלת המגהץ...סבתא אמרה לי: "ספסל זה, נחום, יקרב את הלבבות וישרה ידידות בשורת הסוכות" <br/> על ספסל זה יושבות נשים ומשיחות ביניהן... <br/> סבתא יודעת לתכנן דברים. היא מין אישה שכזאת"... [25 -26] </span> </p> <p> <span> <br/>    כשאני שבה אל הספר הזה, אני שבה אל הרגעים שבהם קראתי בו לראשונה, ואני שבה אליך סבתא. בת לדור של נשים פשוטות וחכמות, אמיצות ונחושות. אתן אולי לא העמקתן חקר בדקויות המחלוקת שבין פמיניזם ליברלי, פמיניזם תרבותי ופמיניזם משפטי – אך הייתן אלה שבנו לנו קן וציידו אותנו בכל הדרוש על מנת לצאת אל החיים, להעז לחלום ולהגשים.  <br/>     <br/>    ועל כל אלה רציתי לומר לך באהבה ובהערכה אין קץ – תודה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Thu, 09 Mar 2023 08:16:02 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post5a44fc86 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post74c38df2 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חקלאי חשוד בהעלמת מאות מיליוני אירו </span> <span> <span>   </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-9C-D7-99-D7-A8-D7-9F--D7-97-D7-99-D7-99-D7-9D.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> השופט לירן חיים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> <br/> </span> <span> רשות המסים: </span> <span> <span> </span> </span> <span> חקלאי בן 78 חשוד באי דיווח על הכנסות של מאות מיליוני אירו מחברות בחו"ל </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, חוקרת את החשד כי זאב פרנס, בעל משק חקלאי ממושב כפר ברוך שבעמק יזרעאל, השמיט הכנסות בסך של מאות מיליוני אירו מפעילותן של חברות בחו"ל מהדו"חות שהגיש לפקיד שומה עפולה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הבוקר הפכה החקירה לגלויה, כאשר חוקרי רשות המסים ערכו חיפוש בביתו ותפסו כרטיסי אשראי של חשבונות בנקים בחו"ל, בהם עשה החשוד שימוש, ומסמכים המעידים על מכירה וקנייה של חברות הפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת מרחבי העולם, בהיקף של מאות מיליוני אירו.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מהחקירה עולה חשד כי מאז שנת 2000 מנהל החשוד מערכת של עסקים בחו"ל במסגרת חברות שנרשמו במדינות שונות ביניהן: רוסיה, פולין, שוויץ, אנגליה. כמו כן, על פי החשד ניסה החשוד בשלב מסוים להעביר סכום של 50 מיליון דולר מחשבונות בחו"ל לחשבונו בארץ, בטענה כוזבת כי מדובר בכספים שמקורם בפעילות שביצע עבור ארגונים וולונטריים ברחבי העולם.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בהמשך היום הובא החשוד בפני השופט חיים לירן מבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. חקירתו נמשכת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 28 Feb 2023 10:30:23 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post74c38df2 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postac1c2a29 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> הבחירה הנכונה לבית המשפט </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-9B-D7-A8-D7-99-D7-A1-D7-98-D7-99-D7-A0-D7-94--D7-97-D7-99-D7-9C-D7-95--D7-90-D7-A1-D7-A2-D7-93-942523fa.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  השופטת כריסטינה חילו-אסעד  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> כריסטינה חילו-אסעד, מונתה לשופטת שלום בתל אביב והיא מנהלת את אולם המעצרים בשקט מופתי – ומפעילה חשיבה עמוקה טרם הפעלת סנקציית המעצרים. שופטת </a> <span> <span> במזג שיפוטי נעים </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השופטת חילו-אסעד נשואה ואם לשלושה החלה את דרכה המקצועית בתחום הפלילי בשנת 2005, כאשר התקבלה לסניגוריה הציבורית. כאשר רק היתה בת 35, נבחרה לנהל את מחלקת המעצרים בסניגוריה הציבורית של מחוז מרכז. </span> </p> <p> <span> "יש לה תפיסה ניהולית רחבה", מספרת דורית נחמני אלבק, הסניגורית הראשית של מחוז מרכז, "היא קובעת יעדים וסדרי עדיפויות, לא מתפשרת, מדייקת, ושואפת כל הזמן למצוינות ולשיפור". בהמלצה למינויה של חילו-אסעד לשופטת, כתבה נחמני-אלבק: "זו זכות עבורי להמליץ לכהונת שופט. איני נוהגת להמליץ תכופות לתפקידי כהונה ואני בוררת את המקרים. במקרה של כריסטינה לא היססתי לרגע. מדובר במועמדת מצוינת ואין בליבי ספק שהמערכת תצא נשכרת". בשנים האחרונות, מספרת אלבק, עסקה חילו-אסעד בדיני מעצרים בוועדות בכנסת ובחקיקה, וייצגה מספר פעמים תיקים בבית המשפט הקהילתי – דבר שראתה בתור שליחות. </span> </p> <p> <span> מינויה של חילו-אסעד לשופטת הוא מקור לגאווה לתושבי יפו. "יש לנו כבר שלושה שופטים ביפו", אומר ד"ר יוסף משהראוי, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, חוקר עמוד שדרה ופיזיותרפיסט ויו"ר ועדת ההיגוי לשילוב ערבים באוניברסיטת תל אביב. "העובדה שמדובר הפעם בשופטת זו אמירה חשובה לחברה בכלל ולחברה הערבית בפרט", אומר משהראוי. "כשיש מישהי, יפואית, שמשמשת דוגמה להרבה מהתלמידות, זאת השראה ואין כמו השראה אישית כדי לעודד הצלחה ביפו. כשהן רואות שזה אפשרי, שאין פה החלטות על פי מגדר, אלא מקצועיות, אכפתיות, שרואים את האדם על רקע מה שהוא עשה, זה מעודד אותן להשקיע ולהצליח". לדבריו, יפו היא "סיר לחץ של הרבה בעיות. החינוך היה לא טוב הרבה שנים ועד עכשיו אנחנו מתמודדים עם תוצאות לא טובות. לתלמיד ביפו לוקח הרבה זמן למצוא את עצמו ורבים לא הולכים להשכלה". על חילו-אסעד הוא אומר כי "מדובר באישיות נינוחה, עניינית, שלא מאבדת עשתונות. האישיות והאכפתיות החברתית וההתמדה זה בדיוק מה שצריכה להיות שופטת, ולכן מדובר באישיות מתאימה ביותר וגאווה אישית גם כחבר משפחה ויפואי. לנתינה ולהשקעה יש בסוף תוצאה מדהימה, ולא רק לאלה שבולטים ברמה הפרטית, שהם לא רבים. כשאתה בנתינה זאת השראה להרבה בנות ביפו. יש לנו שופטת ביפו". </span> </p> <p> <span> <span> בחג פורים האחרון הפגינה את כישרונה הרב בניהול אולם המעצרים בגל עצורים שהגיעו לבית המשפט בשל עבירות אלימות, סמים וכיוצא בזה. נראה כי ניסיונה בניהול מחלקת המעצרים בסנגוריה הציבורית מחוז מרכז עומד לטובתה ברגישות הנדרשת להתמודדות עם אוכלוסיות שונות המגיעות לאולם המעצרים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> סיכום:  </span> </span> <span> יעילות ואנושיות בדיוני המעצרים, מזג שיפוטי נעים עם שימת לב לפרטים הכי הקטנים ולזכויות הנאשמים.    </span> <span> <span>     </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 28 Feb 2023 08:00:56 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postac1c2a29 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post24002dd2 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מעצב מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים </span> <span> <span>   </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-A9-D7-A8-D7-99-D7-AA--D7-A7-D7-A8-D7-99-D7-A1-D7-A4-D7-99-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> השופטת שרית קריספין </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> <br/> </span> <span> מעצב </span> <span> <span> גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת אן.אף.טי - השופטת שרית קריספין: "מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ במשך 180 יום ויפקדו הדרכונים של החשוד" </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מעצב גרפי מתל-אביב הפעיל בתחום הייצור והמכירה של יצירות אמנות דיגיטליות מסוג NFT (Non-Fungible Token - אסימון חסר תחליף), נעצר אתמול ושוחרר בתנאים מגבילים בחשד לעבירות מס. הוא חשוד באי דיווח על הכנסות בסך של כ-3 מיליון ₪ בשנת 2021 ממכירת יצירות NFT ובאי דיווח על המרה של 30 מטבעות אית'ריום, שקיבל בתמורה ליצירות הללו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החשוד, בן בן חורין, עובד כעצמאי בתחום הגרפיקה וכשכיר באתר אינטרנט. בין עיסוקיו, הוא גם יוצר ומוכר יצירות NFT בפלטפורמה הבין לאומית Opensea, תחת שם המותג WUWA. במסגרת חקירה שערך פקיד שומה חקירות מרכז, אשר כללה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור עברייני מס, עלה כי החשוד לא דיווח בשנת 2021 על הכנסות ממכירת NFT. מאחר שמדובר באומן שזהו תחום עיסוקו ומומחיותו, הרי שהיה עליו לדווח על הכנסות אלו כעל הכנסות מיגיעה אישית.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כמו כן, עולה מהחקירה כי החשוד המיר חלק מהמטבעות הדיגיטליים שקיבל עבור מכירת יצירות ה-NFT למטבעות אחרים, באמצעות פלטפורמת Uniswap, ולא דיווח על כך לרשות המסים. פעולה זו נחשבת למכירה וחייבת במס רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה. יתרה מזאת, יתכן שחלק מהכספים הלא מדווחים שהתקבלו במטבעות וירטואליים הועברו בין ארנקים אלקטרוניים, מה שמעלה חשד לעבירות של הסתרת רכוש על פי חוק איסור הלבנת הון.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאור ריבוי החשדות נפתחה חקירה גלויה נגד החשוד, נערכו חיפושים בביתו ונתפסו, באמצעות צו בית משפט, מסמכים, טלפונים סלולריים וכן ארנק אלקטרוני. בית משפט השלום בתל אביב שחרר את החשוד בתנאים מגבילים וחקירתו נמשכת. <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 27 Feb 2023 08:37:41 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post24002dd2 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post510dc7d8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> נתב"ג: נכשל ניסיון הברחה של זהב בטיסה מטורקיה  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2023-01-30+at+12.30.20.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> <br/> </span> <span> מכס נתב"ג ומשטרת מרחב נתב"ג סיכלו ניסיון הברחה של זהב בטיסה מטורקיה ארצה במיליוני שקלים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ניתן לפרסם, כי רשות המסים והמשטרה סיכלו במהלך סוף השבוע בנתב"ג ניסיון הברחה של תכשיטי זהב יקרים במשקל כולל של כ-8.5 קילוגרמים, ששווים מוערך ביותר ממיליון וחצי ₪, ועצרו שני חשודים בהברחתם ארצה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ראשיתה של הפרשה, כאשר בלשי היחידה המיוחדת 747 של משטרת ישראל במרחב נתב"ג הבחינו בנוסע שנחת בטיסה ישירה מטורקיה, המתנהג באופן חשוד בעת איסוף המזוודות, ולפיכך הורו לו בתום מעקב להעביר את כבודתו בעמדת השיקוף של המכס. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בתוך כך, בודקי המכס באולם הנוסעים נתב״ג זיהו במזוודה תכשיטים יקרי ערך, ובכלל זה שרשראות, טבעות וצמידים, בשווי של מעל מיליון וחצי ₪.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> החשוד – תושב הגליל בשנות השלושים לחייו – עוכב והועבר להמשך חקירה בחקירות מכס ומע"מ ירושלים, בסיוע יס״מ מכס נתב״ג ברשות המסים. בהמשך, עוכב לחקירה אדם נוסף, בעל עסק לממכר תכשיטים, החשוד כי התכשיטים שייכים לו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 30 Jan 2023 10:38:40 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post510dc7d8 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0672c596 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> זמר חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-90-D7-9C-D7-A2-D7-93--D7-A9-D7-95-D7-A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> השופט אלעד שור </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> <br/> </span> <span> זמר ובת זוגו חשודים באי דיווח על הכנסות של מיליוני ₪ מפעילות מוסיקלית והשכרת דירות </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עדיאל טיירי ומור דהן, בני זוג ממרכז הארץ, נעצרו שוחררו בערבות בחשד להעלמת הכנסות של מיליוני ₪ מהשכרת יחידות דיור מרכז הארץ ומעבודתו של טיירי כזמר.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במסגרת פעילות משותפת של פקיד שומה חקירות מרכז ופקיד שומה רמלה ברשות המסים, עלה החשד כי השניים לא מדווחים על מלוא הכנסותיהם. בעקבות החשדות נפתחה חקירה ובמסגרתה נתפסו בבתיהם של החשודים מסמכים רבים. כמו כן נתפסו בביתה של מור דהן צ'קים ומזומנים בסך מאות אלפי ₪.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מממצאי החקירה עד כה עולה החשד כי בשנים 2015 – 2021 השכירו בני הזוג יחידות דיור רבות במרכז הארץ ולא דיווחו לרשויות המס על הכנסותיהם. ב-2021, דרשה רשות המסים מטיירי להציג לה חוזי שכירות ליחידות דיור שבבעלותו אולם הוא בחר להתעלם מהפנייה. לאחר מכן, ב-2022, הגיש טיירי דו"חות מס שנתיים לשנים 2020 ו-2021 בלבד ובהן דיווח על הכנסות מהשכרת יחידות דיור. על אף שלטיירי לכאורה הכנסות מעבודתו כזמר, אין ביטוי להכנסות אלו בדיווחיו למס הכנסה, גם לא כשכיר.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שופט בית משפט השלום שחרר את בני הזוג בתנאים מגבילים וחקירתם נמשכת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 26 Jan 2023 18:27:46 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0672c596 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post9365c98c <div data-rss-type="text"> <p> <span> יבואן ידוע חשוד בהברחת סיגריות </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-A7-D7-95-D7-91-D7-99--D7-90-D7-A1-D7-95-D7-9C-D7-99-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> השופט קובי אסולין </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> <br/> </span> <span> הותר לפרסום </span> <span> <span> : </span> </span> <span> יבואן צעצועים חשוד בהברחת סיגריות אלקטרוניות* </span> </p> <p> <span> <span> צחי קוגוט, בעליה של חברת "יום הולדת שמח בע"מ" לייבוא צעצועים, חשוד בניסיון להבריח כ-61 אלף סיגריות אלקטרוניות לישראל דרך נמל אשדוד, תוך התחמקות מתשלום מס בסכום כולל של כ-5.6 מיליון ₪ ומתן הצהרה כוזבת לרשויות המס. </span> </span> </p> <p> <span> <span> צחי קוגוט נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים במסגרת חקירה שמנהלת יחידת חקירות מכס ומע"מ תל אביב ברשות המסים ביחד עם בודקי וחוקרי יס"מ מכס אשדוד. במסגרת החקירה עוכבו לבדיקה 3 מכולות שייבא החשוד דרך נמל אשדוד, והוצהר כי הן מכילות צעצועים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בדיקה פיסית של תכולת אחת המכולות, שבוצעה על ידי בודקי וחוקרי יס"מ מכס נמל אשדוד, העלתה כי בקצה המכולה הוסלקו 154 קרטונים המכילים כ-397 סיגריות אלקטרוניות עם מילוי בכל קרטון. הערכת שווי המסים בגין הסחורה המוברחת (מס קניה ומע"מ) מסתכמת בכ-5,593,760 ₪. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> בית משפט השלום בראשון לציון דחה את בקשתו של החשוד למתן צו איסור פרסום גורף על הפרשה ושמו ופרטיו, והסיר את צו איסור הפרסום הזמני שהוטל למשך 11 יום. כב' השופט אבי וסטרמן פסק כי החשוד לא עמד "בתנאי הדורש הוכחת נזק חמור שייגרם לו, כפי שפורש בפסיקה" ולכן בית המשפט לא נדרש "לבחון את האיזון בין מניעת הנזק לבין העניין הציבורי שבפרסום". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 23 Jan 2023 10:39:06 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post9365c98c thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0bc02801 <div data-rss-type="text"> <p> <span> עו"ד ולקוחו נעצרו לחקירה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-9be62791.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> השופטת אביטל אמסלם - גלבוע </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                               </span> </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רשות המסים: " </span> <span> עורך דין ולקוחו חשודים בהתחמקות מתשלום מס של מיליוני דולרים באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רשות המסים עצרה אמש את ארי פערל, תושב קרית יערים ובעליה של חברה לריפוד מכוניות, בחשד לביצוע עבירות מס. על פי החשד, פערל ועורך דינו החשוד גם כן בפרשה, ניסו להתחמק מתשלום מס בסך של מיליוני דולרים באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית ודיווח על הסכם נאמנות כוזב.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אמש נחקרו פערל ועורך דינו, לצד מעורבים נוספים בפרשה, ובוצעו חיפושים בביתו של החשוד המרכזי, בהם נתפסו מסמכים וחומרי מחשב. היום הובא החשוד המרכזי בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב ושוחרר בתנאים מגבילים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על פי החשד, בשנת 2016 פנה עורך הדין החשוד בפרשה בשמו של החשוד המרכזי למשרד פקיד שומה ת"א 3 בטענה כי יש לפתור את לקוחו מחבות מס בגין הכנסות מסוימות, מכיוון שאותן הכנסות מקורן בחשבון נאמנות שהקים אביו של הלקוח, שנפטר בשנת 2018, על שם הלקוח, בני משפחתו ומטרות צדקה שונות. בדיווח של עורך הדין נטען כי מקור הכספים בנאמנות הינו בהכנסות שאינן חייבות במס בישראל וכי לקוחו עלה לארץ בשנת 2007. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר דיוני שומה שהתקיימו בפקיד שומה ירושלים 1 וחקירה סמויה שבוצעה בפקיד שומה חקירות ת"א עלה החשד כי העובדות שנמסרו לפקיד שומה ת"א 3 היו כוזבות או חצאי אמת. מהחקירה עולה כי פערל הינו תושב הארץ מזה שנים רבות וכי הנאמנות המדוברת לא הייתה קיימת כלל טרם ההסדר שהושג במרמה בשנת 2016 ולכן ההכנסות ממנה חייבות, לכאורה, במס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 03 Jan 2023 12:36:43 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0bc02801 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of-copy-of <div data-rss-type="text"> <p> <span> שילם לקורבנות והופחתו שנות המאסר </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%93%D7%99.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית במשפט </span> </p> <p> <span> השופטים שי יניב, שופטת אסתר נחליאלי חיאט, שופטת דנה אמיר </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                               </span> </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אדם שזייף מסמכים ואישורי בנייה ורימה את לקוחותיו החל לרצות עונש מאסר בפועל. בזכות הכוונה טובה של עו"ד הצמרת עדי אלבוים – התקבל ערעורו ועונש המאסר הופחת בשנתיים וחצי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי בתל־אביב, בהרכב של השופטים שי יניב, שופטת אסתר נחליאלי חיאט, שופטת דנה אמיר, את ערעורו של אדם שהורשע בשורה של עבירות של זיוף ומרמה. </span> </p> <p> <span> <span> המערער נהג להציג עצמו כבעל הכשרה כמודד, אדריכל או מהנדס מבלי שהוסמך לכך. בנוסף, נהג להציג עצמו כבעל קשרים במחלקות תכנון ובנייה בערים שונות, המאפשרים לו לקדם במהירות את ענייני המתלוננים מול הרשויות המקומיות. על סמך מצגי השווא שכרו המתלוננים את שירותיו של המערער. בהמשך לכך זייף המערער מסמכים רשמיים של רשות מקרקעי ישראל, של עיריות ומועצות מקומיות, היתרי בנייה, חתימות וחותמות של גורמים רשמיים על גבי תכניות בנייה וכדומה. בחלק מהאישומים מתואר שהמערער נטל במרמה את כספי המתלוננים מבלי לעשות דבר, תוך הצגת מצגי שווא לפיהם הוא פועל בשירותם. בחלק מהאישומים מתואר שהמערער הועסק במשרדו של עורך דין, סייע לו בעבודתו ובעיקר בהליכים מול רשות מקרקעי ישראל, וקיבל סכום מסוים משכר הטרחה שהועבר לעורך הדין על ידי המתלוננים. </span> </span> </p> <p> <span> המערער כבר החל לרצות עונש מאסר אך בזכות הדרכתו וטענותיו של עו"ד עדי אלבוים, הופחתו שנתיים וחצי ממאסרו. בית המשפט ציין כי "לאורך התקופה בה נמשכו הליכי הערעור, ניתן היה להיווכח במאמצים הניכרים שהושקעו על-ידי המערער ובא-כוחו לתשלום הפיצוי למתלוננים. כך, בישיבה האחרונה התייצבו לדיון בנו ובתו של המערער המשרתים בצה"ל. הובא בפנינו, כי שניהם קיבלו "חופשה מיוחדת", על-מנת לעבוד ולסייע בגיוס הכסף לפיצוי. [...] יש אפוא משמעות לכך, שמלוא הסכום שנקבע לפיצוי כבר הופקד עבור המתלוננים. כן נתנו דעתנו לתקופת המאסר הארוכה במיוחד שהמערער מרצה בעקבות ההליכים הקודמים ולדבריו לפנינו כי הפיק לקחו וכי בכלא "עשיתי את כל הטיפולים הנדרשים לשיקום כולל קבוצות".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 21 Dec 2022 06:18:31 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of-copy-of thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post3dffb6bc <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בני זוג נעצרו עם 21 ק"ג קנאביס בדפנות של ארונות </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2022-10-24-at-11.04.41.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אילוסטרציה </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> רשות המסים תפסה במכס 21 קילוגרם של קנאביס מוסתרים בתחתיות של ארונות שיובאו לארץ במכולה. המשטרה פתחה בחקירה ואיתרה את המבריחים - בני זוג בשנות העשרים </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: דניאל לביא </span> <span> <span> | מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> <span> ▪  </span> </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפני שופט המעצרים:  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> משטרת ישראל ורשות המיסים, סיכלו ניסיון ייבוא סמים מסוכנים בשווי מאות אלפי שקלים מחו"ל, במעטה של ריהוט - גבר ואישה תושבי הצפון נעצרו לחקירה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ראשיתה של החקירה הסמויה בדיווח שהועבר לידי היחידה המרכזית בלכיש ע"י יחידת המכס של רשות המיסים בנמל אשדוד, לפיה במכולה שהגיעה לארץ ובה ריהוט מטבח, אותרו סמים מסוכנים מסוג 'קנאביס' במשקל של כ 21 ק''ג, שהוסתרו בדפנותיהם של 3 ארונות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במטרה לאתר את יעדם הסופי של הסמים בישראל, וזהותם של החשודים בייבוא, רקמו בלשי ימ"ר לכיש יחד עם יס"מ לכיש, חוקרי מכס אשדוד ויחידות מחוזיות, פעילות מבצעית סמויה, שבמהלכה פיקחו על המשלוח עד אשר הגיע אמש ליעדו הסופי בעיר עפולה, בו מתגוררים גבר ואישה בשנות ה-20 שנעצרו לחקירה בחשד לייבוא סמים מסוכנים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> היום יובאו החשודים בפני בימ"ש השלום באשקלון בבקשה להאריך את מעצרם. <br/> </span> </p> </div> Mon, 24 Oct 2022 08:09:07 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post3dffb6bc thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0299bdff <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בן 21 נעצר בנתב"ג </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-92-D7-99-D7-9C--D7-92-D7-91-D7-90-D7-99-b36244b6.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט גיל גבאי </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אורי אוטמזגין, בן 21 מירושלים, נעצר השבוע בחשד שניסה להבריח 1,200 סיגריות אלקטרוניות לישראל. אוטמזגין נתפס ביום שני על ידי עובדי אולם הנוסעים בנתב"ג, עם שובו מקפריסין, כשהוא עובר ב"מסלול הירוק" המיועד למעבר עם חפצים הפטורים ממסים, כשברשותו 400 סיגריות אלקטרוניות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: דניאל לביא </span> <span> <span> | מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> <span> ▪  </span> </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפני השופט: גיל גבאי  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אורי אוטמזגין, בן 21 מירושלים, נעצר השבוע בחשד שניסה להבריח 1,200 סיגריות אלקטרוניות לישראל. אוטמזגין נתפס ביום שני על ידי עובדי אולם הנוסעים בנתב"ג, עם שובו מקפריסין, כשהוא עובר ב"מסלול הירוק" המיועד למעבר עם חפצים הפטורים ממסים, כשברשותו 400 סיגריות אלקטרוניות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בעקבות תפיסתו נפתחה חקירה ביחידת הסמים של מכס נתב"ג, אשר ממנה עולה החשד כי שני נוסעים נוספים שנתפסו לאחרונה במסלול הירוק עם כמות זהה של סיגריות אלקטרוניות, האחד נתפס יחד עם אוטמזגין והשני נתפס במהלך ספטמבר, פעלו כבלדרים בשירותו של אוטמזגין, אשר רכש עבורם את הסיגריות ושילם להם תמורת הכנסתן לארץ. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> החשוד הובא בפני בית משפט השלום בראשון לציון ביום שני ושוחרר בתנאים מגבילים. על פי הערכות, המס בגין הסיגריות שניסה להבריח מסתכם במאות אלפי שקלים.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 06 Oct 2022 10:23:47 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0299bdff thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post807f4150 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> קצין מודיעין קיבל שוחד </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-90-D7-9C-D7-9B-D7-A1--D7-A9-D7-98-D7-99-D7-99-D7-9F-3d95c2a3.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> השופט אלכס שטיין </span> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון קבע, כי מעשיו של רב כלאי אסף אמר, שהורשע בקבלת שוחד מאסיר, מחייבים תגובה עונשית מרתיעה, שיש בה כדי להעביר מסר ברור בדבר הענישה הצפויה לאותם עובדי ציבור אשר מנצלים את מעמדם ואת האמון שניתן בהם לצורך הפקת רווחים אישיים והחמיר את עונשו ל-24 חודשי מאסר בפועל במקום 15 חודשי מאסר בפועל בלבד שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: דניאל לביא </span> <span> <span> | מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> <span> ▪  </span> </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> "מדיניותו של בית משפט זה היא, כי הרשעה בעבירת שוחד מצדיקה עונש מאסר בפועל לתקופה ממשית, תוך מתן מעמד בכורה לאינטרס הציבור" - כך ציין בית המשפט העליון בעת קביעתו כי יש להחמיר את עונשו של רב כלאי אסף אמר שהורשע בקבלת שוחד מאסיר. </span> </p> <p> <span> הנאשם, רב כלאי אסף אמר, ששימש כקצין מודיעין בכלא אלה, פנה ביוזמתו לאחד האסירים והציע לו להחדיר עבורו טלפון נייד לתוך הכלא, תמורת תשלום. השניים סיכמו ביניהם את התנאים, ולאחר מכן הנאשם נפגש עם אחיו של האסיר וקיבל ממנו טלפון נייד ואביזרי טלפון עבור האסיר, וכן חלק מהתשלום עליו סוכם. אמר הכניס את הטלפון והאביזרים הנלווים לכלא, ומסר אותם לידי האסיר. בהמשך, נפגש אמר מספר פעמים עם מקורביו של האסיר כדי לקבל מהם את יתרת התשלום. סכום השוחד הכולל שקיבל עבור החדרת הטלפון לתוך כתלי בית הכלא ומסירתו לאסיר עמד על 40,000 ₪. </span> </p> <p> <span> רב כלאי אמר הודה במעשיו והורשע בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואיסור הכנסת חפץ לבית הסוהר, ובית משפט המחוזי בב"ש גזר עליו עונש של 15 חודשי מאסר בפועל בלבד, לצד ענישה נלווית. פרקליטות המדינה ערערה על קולת עונשו של הנאשם, ובית המשפט העליון כאמור קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו ל-24 חודשי מאסר בפועל, זאת בהתחשב בכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין. </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון עמד בפסק דינו על חומרת המעשים, שמקבלת משנה תוקף לאור בכירות ורגישות מעמדו של הנאשם. בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת כנפי-שטייניץ, ובהסכמת השופטים וילנר ושטיין צוין כי "בעת ביצוע המעשים כיהן המשיב כקצין המודיעין של בית הסוהר. בתפקידו זה היה מופקד על מערך איסוף המודיעין בבית הסוהר ועל מניעת עבירות מן הסוג שביצע. חרף בכירות תפקידו ורגישותו, מעל המשיב בייעוד המרכזי של תפקידו ופגע באינטרס הציבורי עליו הופקד. תחת תפקידו למנוע ביצוע עבירות, ניצל המשיב את מעמדו לשם ביצוע עבירות שהיה אמון על מניעתן, למען בצע כסף, וזאת תוך ניצול כוחו העדיף מול אסיר הנתון לפיקוחו". </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון קיבל את טענת פרקליטות המדינה שבמעשיו, חשף עצמו הנאשם לסחיטה אפשרית מצד האסיר וגורמים אחרים, תוך העמדת כלל משימותיו המקצועיות בבית הסוהר בסיכון. עוד עמד בית המשפט על כך, כי חומרה יתרה טמונה במעשי הנאשם בשל כך שהמעשה אותו הציע לבצע בתמורה לשוחד, קרי החדרת טלפון נייד לתחום בית הסוהר, מהווה כשלעצמו עבירה פלילית, חותר תחת מטרות הכליאה ומסכן את ביטחון הכלואים והסוהרים. בהקשר זה, קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות, שאין משמעות רבה לעובדה שהטלפון נמסר לאסיר שאינו אסיר ביטחוני או בעל פרופיל עברייני כבד, שכן מרגע שהחפץ הוברח אל תוך כתלי בית הסוהר, אין לדעת לאן יתגלגל ואיזו שימוש ייעשה בו, ולא ניתן לשלול כי ייפול לידיהם של אסירים אחרים, על כל המשתמע מכך. </span> </p> <p> <span> בית המשפט הדגיש את החשיבות של הטלת ענישה מרתיעה ומחמירה בגין עבירות שוחד, לא רק בשל חומרתן ופוטנציאל הנזק הגלום בהן, אלא גם לאור הקושי הכרוך באופן טבעי בחשיפתן. בנוסף, קבע בית המשפט, כפי שנקבע בעבר לא פעם, שהעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי וניהל אורח חיים נורמטיבי אינה יכולה להוות שיקול לענישה מקלה, שכן אחרת הוא לא היה משמש בתפקיד בו שימש. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> את המדינה יצגו בערעור עורכי הדין עינת גדעוני ומוחמד סראחנה מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עו"ד מסעד מסעד מפרקליטות מחוז דרום (פלילי). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 21 Sep 2022 08:26:07 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post807f4150 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post52ba9a12 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בעלי התפקידים החשובים בהוצל"פ </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99+%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הקמת רשות האכיפה והגבייה נדרשה כדי להפריד את מערכת ההוצאה לפועל מהנהלת בתי המשפט. בעקבות כך, יצר המחוקק מבנה מערכתי ייחודי שאין דומה לו במערכות אכיפה ברחבי העולם. על מערכת זו אמונים שני בעלי תפקידים חשובים – מנהל רשות האכיפה והגבייה אורי ולרשטיין, והממונה על רשמי ההוצל"פ עוזי מאיר – שעושים את עבודתם נאמנה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: דניאל לביא </span> <span> <span> | מגזין בית במשפט! </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> <span> ▪  </span> </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> רשות האכיפה והגבייה היא רשות ממשלתית בישראל המופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות שעניין כספי וגביית חובות וקנסות. הרשות הוקמה בשנת 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות שעניין כספי וגביית חובות וקנסות. הרשות מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות. על הרשות מנצח מנהל הרשות, תפקיד בו מכהן כיום עו"ד אורי ולרשטיין. עו"ד ולרשטיין הוא בעל ניסיון מקצועי רב בתחומים משפטיים, כלכליים, ותהליכיים, בעולם החובות והחייבים. עד למינויו זה, כיהן עו"ד ולרשטיין בתפקיד המשנה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים. במסגרת תפקידו הקודם הוביל עו"ד ולרשטיין את כל ההיערכות לרפורמה בדיני חדלות פירעון, ששותפים לה, הנהלת בתי המשפט, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ורשות האכיפה והגבייה. בתפקידו כמשנה לממונה, היה אחראי ולרשטיין גם להנחיית ניהולם של כלל תיקי חדלות הפירעון שבאחריות הממונה, מקצועית ותהליכית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "עו"ד ולרשטיין הוא בעל ניסיון מקצועי רב בתחומים משפטיים, כלכליים, ותהליכיים, בעולם החובות והחייבים. עד למינויו זה, כיהן עו"ד ולרשטיין בתפקיד המשנה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחרונה, פנתה רשות האכיפה והגבייה ל-100 הנושים הגדולים במשק, ניהלה עימם משא ומתן עבור החייבים וגיבשה מתווה עם למעלה מ-20 גופים וחברות, לפיו יוענקו לחייבים הנחות משמעותיות של לפחות 40 אחוזים מגובה החובות בתיקי הוצאה לפועל, ועד כדי 70% הנחה בתיקים ישנים. בתיקי הוצאה לפועל מהשנים 2020 ו-2021 ניאותו באדיבותן החברות ל-20 אחוזי הנחה. בנוסף ניתנה לכל החייבים שחובותיהם כלולים במבצע, אפשרות לפריסת תשלומים לאחר ההנחה. מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, שעמד בראש המיזם אמר כי: "אני שמח ומברך את הגופים שכבר נענו לקריאתנו, והצטרפו למבצע המשמעותי והחשוב הזה, ומקווה שחברות מרכזיות נוספות במשק, יצטרפו למבצע הענק בימים הקרובים". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בנוסף, על מנת לשמור על עצמאותם ואי תלותם של רשמי ההוצאה לפועל כינן המחוקק את מוסד הממונה על רשמי ההוצאה לפועל, אותו ממנה שר המשפטים לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים. על מנת לבסס את מעמדו של הממונה הרשמים קבע המחוקק כי כשיר לכהן כממונה על הרשמים הוא מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי. תפקידו של הממונה על הרשמים הוא לשמש אחראי מבחינה מקצועית על רשמי ההוצאה לפועל ולהנחותם מבחינה מקצועית, כל זאת מבלי להתערב בשיקול דעתם.  תפקיד נוסף, ואולי החשוב ביותר של הממונה על רשמי ההוצאה הוא ליצור חיץ בין רשמי ההוצאה לבין הרשות המבצעת על מנת למנוע השפעה או פגיעה בעצמאותם ושיקול דעתם של רשמי ההוצאה לפועל. לפיכך, בתוך רשות האכיפה והגבייה הוקמה חטיבת הרשמים שבראשה עומד הממונה על הרשמים לצד 4 עובדות השייכות לחטיבת הרשמים וכפופה לממונה על הרשמים. </span> </p> <p> <span> הממונה על הרשמים הנוכחי, הוא מר עוזי מאיר, שנבחר לתפקיד לאחר שכיהן כשש שנים כרשם הוצאה לפועל ובהם ביצע מספר תפקידים – רשם הוצאה לפועל כללי, רשם כינוס נכסים ורשם בתחום ההפטרים לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, שהסמיך את רשמי ההוצאה לפועל, בתנאים מסוימים, להעניק הפטר מחובות לחייבים מוגבלים באמצעים. מר עוזי מאיר הוא בעל 12 שנות ניסיון כעורך דין במגזר הפרטי בין היתר בתחום פשיטות הרגל (היום חדלות פירעון), פירוקים וכן ניסיון עבר בתחום הבנקאות. במסגרת תפקידו כרשם הפטרים, העניק הרשם עוזי מאיר את ההפטר הראשון שניתן בתולדות ההוצאה לפועל בהחלטה שניתנה ביום 16.03.2016 וסוקרה בהרחבה. </span> </p> <p> <span> במסגרת תפקידו הנוכחי כממונה על הרשמים קיבל מר עוזי מאיר החלטה אסטרטגית לחזק את הקשר בין רשמי ההוצאה לפועל למערכת המנהלית, תוך שמירה על ההישגים של הממונה הקודמת בשמירה על הפרדתם של רשמי ההוצאה לפועל מהמערכת המנהלית. בראיית העולם של הממונה הנוכחי, לאחר שנבנו והתבססו היסודות השומרים על עצמאות שיקול דעתם של רשמי ההוצאה לפועל, הגיעה העת ליצור סינרגיה בריאה שתשרת את כולם – את רשמי ההוצאה לפועל, את רשות האכיפה ומעל הכל, תשרת את ציבור המתדיינים בפני רשמי ההוצאה לפועל. כמו כן הציב הממונה על הרשמים מטרה לבצע שינויים הדרושים לשם חיזוק חטיבת הרשמים וביסוס מעמדה המקצועי והניהולי בתוך רשות האכיפה והגבייה. </span> </p> <p> <span> בתוך תקופת כהונתו שינה מר עוזי מאיר את שיטות העבודה והניהול של חטיבת הרשמים. בתוך כך פעל מר עוזי מאיר לשינוי המבנה הארגוני של חטיבת הרשמים, הקים שדרה ניהולית המורכבת מרשמי הוצאה לפועל שמונו לתפקיד של סגן הממונה על הרשמים בדומה לסגני נשיא במערכת בתי המשפט (כיום מכהנים 4 סגני ממונה מחוזיים ו04 סגני ממונה מקצועיים), הקים צוותים מקצועיים והרחיב את המעורבות המקצועית והניהולית של הממונה על הרשמים בתוך הסגל הבכיר של רשות האכיפה והגבייה. אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר שנעשו במסגרת שינוי המבנה הארגוני של חטיבת הרשמים, הוא העברת האחריות המקצועית והניהולית על התומכים המשפטיים של רשמי ההוצאה לפועל - עוזרים המשפטיים ומתמחים - לחטיבת הרשמים בכפיפות לממונה על הרשמים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 18 Sep 2022 06:20:42 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post52ba9a12 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of-6 <div data-rss-type="text"> <p> <span> דרמה בעליון סביב מינוי מזוז </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-9E-D7-A0-D7-99--D7-9E-D7-96-D7-95-D7-96--D7-A7-D7-9E-D7-97-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> דרמה בעליון: שופטי בית המשפט העליון דנים במינויו של שופט העליון בדימוס מני מזוז ליו"ר ועדת מינויי בכירים, וממליצים למדינה לבטל את מינוי הקבע </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מגזין בית במשפט! </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> <span> ▪  </span> </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> שופטי בית המשפט העליון (סולברג, וילנר ורונן) דנו הבוקר בעתירה של ארגון לביא נגד מינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה למינוי בכירים למשך שמונה שנים. העתירה הוגשה על רקע כללי הריסון החלים על ממשלת מעבר. </span> </p> <p> <span> בדיון הקשו שופטי בית המשפט העליון על נציגי המדינה ובסופו אף המליצו לבטל את המינוי של מזוז: "שקלו לקבל את העתירה, כך שמינויו של מזוז יהיה למינוי רמטכ"ל בלבד, ולא לשמונה שנים", הציע השופט נעם סולברג. בנוסף הקשה השופט סולברג על הפרקליט אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים: "כיצד יתכן שלצורך מינוי רמטכ"ל ממנים מינוי נרחב הרבה יותר לשמונה שנים? למה לא למקד את הצורך? יש החלטת ממשלה למינוי של שמונה שנים, אז הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אפשר לשנות. למה לא לצמצם נזקים?". </span> </p> <p> <span> בתשובה ענה הפרלקיט: "בתקופת בחירות החלטות מסוימות אינן אסורות אפריוריות, אלא יש לערוך איזון בין התכלית של רציפות שלטונית לבין איפוק וריסון ומניעת כבילת הממשלה הבאה. זו לא שאלה של סמכות". </span> </p> <p> <span> אך נראה כי דעת השופטים לא היתה נוחה מתשובתו: "לא! זו לא השאלה! למה לא לקיים את ההנחיות שלכם?", דרשה השופט וילנר נימוק טוב יותר. </span> </p> <p> <span> <span> בהמשך הדיון טען מיליקובסקי כי "האדם שנבחר לתפקיד הוא ממאגר מצומצם של שופטי עליון בדימוס זה לא שהממשלה הבאה תוכל למנות ממאגר אין סופי של מתמנים ושיקול דעתה נכבל. אין חשש לכבילת שיקול הדעת". </span> </span> </p> <p> <span> <span> על כך תהה השופט סולברג: "אנחנו בגירעון דמוקרטי ואיך זה נתפס בציבור מינוי כזה?". </span> </span> </p> <p> <span> <span> על כך ענה לו מיליקובסקי: "אם לא היה שום שיקול נגדי אז אפשר היה למנות ממלא מקום. אבל יש את שיקול העצמאות ואת אי תלות הוועדה". </span> </span> </p> <p> <span> גם כאן לא נחה דעתה של השופטת וילר והגיבה: "ככלל גם זו בעיה [...], זו הנחיה שלכם שניתנה לאחר מחשבה". </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט יצא להפסקה להתייעצות לגבי המשך הדיון. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> לאחר שהיועמ"שית סירבה לקבל את הצעת העליון למנות את מזוז באופן זמני, ולאחר שמזוז עצמו סירב להתמנות כממלא מקום, הוציא בית המשפט העליון צו זמני - במסגרתו תדאש המדינה לשכנע את בית המשפט מדוע מינוי מזוז בעת כזו היא חוקית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> צילום: מוטי קמחי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 07 Sep 2022 07:43:02 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of-6 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postfb7f34b8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חשד: פרופ' החזיק בשוויץ 6 מילון דולר </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-09-01+at+11.01.28.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> יוסף נאור, פרופסור בטכניון, נעצר אתמול בחשד שהסתיר מרשות המסים במזיד ובכוונה כספים בחשבון בשוויץ בסך של  6 מיליון דולר </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מגזין בית במשפט! </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> בפני השופט: שלמה בנג'ו </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרופסור למדעי המחשב נעצר בחשד להשמטת הכנסות מחשבונות בנק בחו"ל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יוסף נאור, פרופסור בטכניון, נעצר אתמול (ד') בחשד לעבירות לפי פקודת מס הכנסה ובהן אי דיווח על קיומו של חשבון בנק בחו"ל והשמטת הכנסות מחשבונות בנק בחו"ל. על פי החשד, פרופ' נאור מחזיק מאז שנת 2012 בחשבון בנק בשוויץ, שאת קיומו הסתיר מרשות המסים במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס. היקף הכספים שהוחזקו בחשבון הבנק בשוויץ בשנת 2019 היה כ-6 מיליון דולר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בנוסף, עולה החשד כי לפרופ' נאור הכנסות מייעוץ לחברת מייקרוסופט בשנים 2013-2019 אשר הופקדו בחשבונות בנק שונים בארה"ב ושעליהן גם כן לא דיווח לרשות המסים מתוך כוונה לכאורה להתחמק מתשלום מס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החקירה נגד פרופ' נאור מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ונפתחה בעקבות הכללתו ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתקבלה על פי הסכמים לחילופי מידע בין מדינות ורשויות מס שעליהם חתמה מדינת ישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החשוד הובא בפני שופט בית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים, בהם ערבויות כספיות, צו עיכוב יציאה מהארץ למשך 180 יום, והפקדה כספית של חצי מיליון ₪ או שעבוד נכס נדל"ן בשווי שלא יפחת ממיליון ₪ למשך 180 יום. <br/> </span> </p> </div> Thu, 01 Sep 2022 08:06:34 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postfb7f34b8 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of-21 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ירושלים: בעל מועדון נחקר בחשד להברחה  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93+%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%91+%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9E%D7%9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בעל מועדון קליעה נחקר בחשד להברחת אלפי אביזרים וחלקי איירסופט ושיווקם ללא רישיון </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                 </span> </span> <span>   </span> <span> ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <span> רשות המיסים: </span> </span> </p> <p> <span> בעל מועדון קליעה מאזור ירושלים נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים בחשד להברחת כלי איירסופט ואלפי אביזרים וחלקי כלים האסורים ביבוא, ללא רישיון תוך סיכון שלום הציבור והתחמקות מתשלום מסים. החשוד נחקר במסגרת חקירה משותפת של בית מכס מרכז, מכס נתב"ג ואגף בטחון וסחר חוץ ברשות המסים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כחלק מהחקירה, בוצעו חיפושים במועדון הקליעה של החשוד, בביתו ובבתי בני משפחתו, שם נתפסו כלי איירסופט מוברחים בכמויות מסחריות, ואלפי אביזרים וחלקי כלים. כמו כן, נמצאו במהלך החיפושים גם פצצות תאורה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ממסמכי היבוא שנתפסו עולה כי החשוד נהג במשך תקופה ארוכה לייבא את החלקים והאביזרים המיועדים לכלי איירסופט ולשווקם בישראל ללא ההיתרים והאישורים הנדרשים לכך, תוך הגשת הצהרות כוזבות למכס באמצעות חבילות דואר ומשלוחי יבוא בנתב"ג. עוד עלה החשד כי הוא משתמש במספרי טלפון שונים, כתובות ושמות שונים בכדי להתחמק מרשויות המכס. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> החקירה בנושא בעיצומה, ובתום החקירה יועבר התיק למחלקה המשפטית להמשך טיפול.‏ </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בצילום: מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון תורג'מן </span> </p> <p> <span> (צילום: דוברות המשטרה) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 21 Aug 2022 09:01:29 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of-21 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-poste0e53b7e <div data-rss-type="text"> <p> <span> קבלן נעצר בחשד לחשבוניות פיקטיביות ב- 21 מיליון שקלים </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-90-D7-9C-D7-A2-D7-93--D7-9C-D7-A0-D7-92.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> רשות המיסים:  קבלן כוח אדם נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של מעל 21 מיליון ₪ </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> <span> בפני השופט: אלעד לנג </span> </p> <p> <span> קבלן כוח אדם נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של מעל 21 מיליון שקלים. </span> </p> <p> <span> סאיד עלוי, תושב כפר דיר ג'ריר הסמוך לרמאללה, הובא בפני בית משפט השלום בירושלים בחשד לקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של מעל 21 מיליון שקלים. כבוד השופט אלעד לנג שחרר את החשוד בתנאים מגבילים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כעולה מבקשת המעצר והשחרור בערובה, במחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים מתנהלת חקירה כנגד עלוי בחשד ששימש כקבלן כוח אדם לעובדים פלסטינים בעבודות יצור במפעלי מזון, נגריות ומפעלי אלומיניום, וזאת מבלי שיהיה רשום ברשות המסים. מהחקירה, שהתנהלה באזור התעשייה מישור אדומים, עולה כי עלוי העביר על פי החשד תשלומי שכר בודה ב"שחור" לעובדים ללא דיווח, ולצורך הכיסוי החשבונאי מול הלקוחות השתמש בחשבוניות פיקטיביות. סכום המע"מ הגלום בחשבוניות שקיזז עומד על 3 מיליון ₪. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עלוי שוחרר בתנאים מגבילים, ביניהם התחייבות עצמית בסך 75,000 ₪ וערבות צד ג' בסך 30,000 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 17 Aug 2022 07:27:00 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-poste0e53b7e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post6442edde <div data-rss-type="text"> <p> <span> שופט וג'נטלמן </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2022-07-25-at-12.06.59.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> רבים מהשופטים המתמנים הם מן הפרקליטות. זה מתווה מתבקש בו עובדי מדינה ממשיכים דרכם לשיפוט. החיסרון הוא שאלו שמגיעים מהפרקליטות הפלילית הם בעלי אוריינטציה קטיגוריאלית. השופט ד"ר גרשון גונטובניק הגיע לכס השיפוט מהפרקטיקה לאחר ששימש שנים רבות בתור סניגור צמרת. תוסיפו לכך את מזגו הנעים ותקבלו את התמהיל הראוי למזג שיפוטי מדויק.  </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מאת: ד"ר שאול שארף I מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                         </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> בשנת 2016 קיבלתי שיחת טלפון מאדם שתיאר את תפקידו 'מהצוות של שרת המשפטים - איילת שקד'. "השרה מבררת על המועמדים השונים לשיפוט ורציתי לשאול אותך על ד"ר גרשון גונטובניק, וידוע לי שהתמחית אצלו. איך הוא היה בתור מאמן?" הוא שאל. לא היססתי ומיד עניתי "אין אדיב ממנו. מענטש משכמו ומעלה – וזה עוד לפני ידענותו המופלגת בנבכי המשפט הציבורי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השופט ד"ר גרשון גונטובניק (50) מכהן בבית המשפט המחוזי בתל־אביב מסוף שנת 2016. עורכי הדין שנכנסים לאולמו מתקשים שלא להתפעל ממזגו השיפוטי, מהליכותיו הנעימות, מניהול הדיון ברוגע ומעניינות פסיקותיו. גם תלמידיו במסגרות האקדמיות יעידו על כך – גם אני, מבין עשרות מתמחיו יעידו כאישיותו הנעימה מתחרה עם חוכמתו המשפטית. </span> </p> <p> <span> הכרתי את ד"ר גרשון גונטובניק כאשר התמחיתי במשרדו של ד"ר יעקב וינרוט. זכיתי לעבוד במשרד 3 שנים – והתמחיתי תחת ניצוחו של ד"ר גונטובניק. באותה תקופה הוא היה אחראי על תיקו של צחי הנגבי שהואשם במינויים פוליטיים בליכוד, וזכיתי לצפות בד"ר גונטובניק מנהל את המערכה הסניגוריאלית עד לזיכויו של הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים. לאורך כל פרשת ההגנה – לא ראיתי אותו כועס פעם אחת. לעיתים הוא הביע חוסר שביעות רצון, אך תמיד בנחת רוח ובענייניות מעוררי השתאות. </span> </p> <p> <span> קורות חייו אולי מגלים מעט על אישיותו המרתקת. הוא נולד בליטא ועלה עם הוריו לארץ בגיל 3. גדל בראשון לציון ולאחר השירות הצבאי למד תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. לאחר ההתמחות – אותה עשה אצל שופט העליון יצחק זמיר – שימש כעוזר משפטי של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. לאחר מכן, התקבל ללימודי מסלול ישיר לדוקטורט במשפטים באוניברסיטת תל-אביב וסיימם בהצלחה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כמעט עשור שנים עבד בתור שותף בכיר במשרד עו"ד י. וינרוט ושות'. במעט שזכיתי, הקשבתי לדיונים שהשניים ערכו על תיקים שונים במסדרון המשרד – לפעמים גם על דברים ברומו של עולם. במהלך השנים בהם שימש בתור עורך דין הוא לא נטש את העולם האקדמי וכתב מספר מאמרים חשובים בנושאים מגוונים ובהם פרשנות משפטית, ביקורת שיפוטית, מדינה יהודית ודמוקרטית, הסדרי טיעון, הפליה בדיור, רב-תרבותיות, סובלנות, הזכות לחינוך וזכויות חברתיות ועוד. הוא גם הוציא בשנת 2014 ספר חשוב הנקרא "הפליה בדיור וקבוצות תרבותיות: בין חומות משפטיות לגדרות חברתיות" בהוצאה משותפת של אוניברסיטת בר-אילן והוצאת נבו. לא פחות מכך, ההוראה האקדמית עמדה לפניו כמשימה חשובה. הוא לימד כמרצה מן החוץ קורסים במשפט חוקתי ובמשפט מינהלי באוניברסיטת תל-אביב, במרכז הבינתחומי, במרכז האקדמי כרמל ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. לא רק אנחנו, המתמחים במשרד, הערצנו אותו – כך גם תלמידיו באקדמיה שבחרו בו בשנת 2018 בתור "מרצה מעורר השראה", אות מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית, שהעניקה לשנים־עשר מרצים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. האות הוענק בעבור הוראתו הקורס "משפט חוקתי" באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2017. ללא ספק, אם היו שואלים את מתמחיו, הם היו מעניקים לו גם אות "מאמן מעורר השראה". תמיד נהג בנו בכבוד, בגובה העיניים, העיר בעדינות על טעויות, שיפר וקידם. גם לאחר ההתמחות מצאתי אצלו אוזן קשבת וכתף תומכת כשהגשתי לו את עבודת התזה שלי – עליה עבר והעיר בטוב טעם טרם הגשתי אותה, כאילו אני אחד מתלמידי המחקר שלו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השופט גונטובניק גם תרם ותורם מזמנו לטובת לשכת עו"ד. הוא שימש בעבר כחבר בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כיום הוא מעביר הרצאות לעורכי הדין בלשכה. רק לאחרונה השתתף בפאנל של לשכת עו"ד באילת שנקרא "עבירות המתה: מהלכה למעשה". במהלך הפאנל המרתק ביקש להשוות בין הדין הקודם לדין החדש באמצעות תיק רצח בו הוא ישב והרשיע את הנאשם רם גרנות ברצח אשתו במכות פטיש ושפיכת חומצה (בשנת 2019): "הרפורמה בעבירות ההמתה נכנסה לתוקף במהלך ניהול המשפט וההרכב החליט להרשיע את גרנות בהתאם לחוק הישן, על רצח בכוונה תחילה, ואף נקבע כי אין בעבירות ההמתה החדשות כדי להקל בעונשו [...] סנגורו של גרנות, עו"ד גיל פרידמן, ערער לבית משפט העליון וטען כי יש לתקן את ההרשעה – להמתה באחריות מופחתת, בשל מצבו הנפשי של הנאשם. בית משפט העליון דחה בסופו של דבר את הערעור וקבע כי דינו של הנאשם מאסר עולם, גם לאחר הרפורמה, דין העבירה הוגדר כרצח בנסיבות מחמירות – בשל אכזריות מיוחדת". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שמו של השופט גונטובניק נכלל ברשימת 24 המועמדים לבית המשפט העליון. ככל הנראה בגלל גילו הצעיר יחסית הוא לא נבחר. בכל מקרה, כידוע, בחירת שופט לבית המשפט העליון אינו נטול סנטימנטים פוליטיים וקומבינציה של כוח וכבוד בין הפוליטיקאים הנבחרים (השרים והח"כים) לפוליטיקאים שאינם נבחרי ציבור (נציגי לשכת עו"ד והשופטים) בוועדה. כדי להיבחר לבית המשפט העליון לא מספיק להיות בעל מזג שיפוטי, יכולות שיפוטיות מעולות, ניסיון רב, כתיבה אקדמית ענפה ותפיסה רחבה את תפקיד השופט במדינה הדמוקרטית – כל אלו יש לשופט גונטובניק - אלא צריך גם שהוועדה על שלל אינטרסיהּ תבחר בך. בכל מקרה, גם היום, אם יתקשר אלי נציג של שר או שרת המשפטים וישאל את דעתי על מקומו של ד"ר גרשון גונטובניק בבית המשפט העליון – אגמור עליו את ההלל, עם ברכה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 13 Aug 2022 08:07:58 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post6442edde thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0737c7b9 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מנחם מזרחי - נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-92-D7-93-D7-A2-D7-95-D7-9F--D7-9E-D7-96-D7-A8-D7-97-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> השופט מנחם מזרחי יחליף את עינת רון המסיימת את כהונתה ופורשת מהשיפוט  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> <br/> השופט המוערך </span> </span> <span> מנחם מזרחי </span> <span> <span> מונה לנשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, במקומה של השופטת  </span> </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=12252" target="_blank"> עינת רון </a> <span>  המסיימת את כהונתה ופורשת מן המערכת.  כך החליט שר המשפטים,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=847" target="_blank"> גדעון סער </a> <span> , בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=587" target="_blank"> אסתר חיות </a> <span> <span> . <br/> <br/> מזרחי, יליד 1966, עבד בפרקליטות בשנים 2012-1997, עד אשר מונה לשופט שלום במחוז המרכז. למרות עברו בפרקליטות, ואולי בגללו, הוא נודע כשופט המקשה על חייהם של התובעים המשטרתיים ואינו מקבל בקלות את טענותיהם. בשנת 2016 הוא מונה לסגן הנשיאה במחוז, וב-16.10.22 ייכנס לתפקיד הנשיא. מחוז מרכז הוא הגדול במחוזות בתי משפט השלום, עם 165,000 תיקים שנפתחו בשנת 2021 ו-97,000 תיקים במלאי בסוף אותה שנה. הוא כולל את בתי המשפט בפתח תקוה, רחובות, רמלה, כפר סבא, נתניה וראשון לציון. <br/> <br/> רון, ילידת 1963, שירתה בפרקליטות הצבאית בשנים 2005-1981 והייתה התובעת הצבאית הראשית. ב-2007 מונתה לשופטת שלום בפתח תקוה, ב-2013 מונתה לסגנית נשיאת בתי המשפט במחוז מרכז וכאמור בשבע השנים האחרונות הייתה הנשיאה. <br/> </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Aug 2022 08:34:02 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0737c7b9 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post10567da4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> הכוהנת הגדולה של הביטוח הלאומי </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/DSC_0717-ffe9f67d.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עו"ד </span> </span> <span> רונית כהן </span> <span> <span> עבדה 34 שנה בביטוח לאומי, וב-15 השנים האחרונות החזיקה בתפקיד מנהלת סניף ביטוח לאומי בקרית מלאכי. ניסיון רב שנים זה הוביל אותה להקים משרד העוסק במיצוי זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי וגורמים אחרים. נפגשנו לשוחח איתה על המקצוע וחלומות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית במשפט! </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במקצוע העמוס בעורכי דין - מה מייחד אותך במקצוע? </span> </p> <p> <span> <span> "יש פקידים שמבינים בתחום מסוים בביטוח לאומי. אני, עם הניסיון והידע שלי, מבינה בכל התחומים הקשורים למימוש הזכויות הרפואיות. מדמי לידה ועד קצבת הזקנה, אפשר לומר שביטוח לאומי זה אני - מלידה ועד פטירה". </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כמה זמן את בפרקטיקה? </span> </p> <p> <span> "לפני כחמש שנים פרשה לאחר שירות של 34 שנים בביטוח הלאומי, מתוכן 15 שנים כמנהלת הסניף בקרית מלאכי. כיהנתי בין היתר כמזכירת הוועדות הרפואיות של נפגעי העבודה, מזכירת ועדות פטור מס הכנסה בביטוח לאומי, מנהלת מחלקת הגבייה וההוצאה לפועל ועוד. הידע העצום שצברתי משמש אותי היום במשרד עורכי הדין שפתחתי בגן יבנה. המשרד עוסק בין השאר בדיני נזיקין, דיני עבודה, אבדן כושר עבודה, ביטוח חיים, ביטוח סיעודי, נכי צה"ל, תאונות ספורט, תאונות דרכים, ירושות וצוואות, משרד הביטחון, מגשרים, רשויות מקומיות, רשלנות רפואית ותחומים נוספים". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> למה פרשת מביטוח לאומי? </span> </p> <p> <span> "החלטתי לפרוש מהביטוח הלאומי לאחר שחשתי שהמוסד, שהוקם כסוציאלי, הפך להיות מוסד פיננסי. בתקופה האחרונה היה לי קשה לתת מענה לאנשים כמו שאני אוהבת, בצורה האישית ועם כל הלב. אם הייתי מסייעת למישהו מעבר לדרוש, כבר עיקמו כלפי את הפרצוף. לצערי המערכת היא משפטית, כל מכתב מסוגנן בצורה משפטית שלאנשים קשה להבין. קח לדוגמא עכשיו עם הקורונה: בשביל להגיש תביעה לביטוח לאומי צריך מייל וסיסמה, והרבה אנשים לא יודעים להשתמש במייל. הרגשתי שמיציתי את עצמי שם והחלטתי לפרוש כדי לעזור באמת לאנשים, ואכן כעת אני עוזרת. לאחר פסק זמן שלקחתי מהעבודה, להשלים התמחות ובחינות לשכה, חזרה לשנת פרישה מהביטוח הלאומי, בסיומה המתינה לי תקופת צינון של שנה ואז הפכתי לעצמאית. כיום מגיעים אלי לקוחות מכל רחבי הארץ שנעזרים במומחיות שלי, וגם לא מעט עורכי דין שבעבודתם מול הביטוח הלאומי, יודעים עם מי צריך להתייעץ". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה את יודעת שאחרים לא יודעים על הביטוח הלאומי? </span> </p> <p> <span> "אני יודעת לכוון אנשים למצות את דרגת הנכות שלהם. כשלקוח בא אלי, אני ישר בודקת אם יש לתביעה שלו סיכוי או לא. אם אין, אני מיד אומרת לו שחבל על זמנו. אם יש סיכוי – אני מכוונת מה עלינו להוסיף כדי למקסם את הזכויות. אתן לך דוגמא לטעות שאנשים עושים: יש נכות רפואית ויש אי כושר לעבוד ולהשתכר. אדם יכול להגיע ל-80 אחוז נכות רפואית ולהסתפק בכך, אבל הוא עדיין כשיר לעבוד ואז הוא מפסיד זכויות. חולה לב מגיע לביטוח הלאומי ואומר שעבר צנתור, אבל זה לא מספיק כדי להגיע לאחוז הנכות הרפואית שבאמת מגיעה לו. הרי אם הוא סובל מהלב אז יש גם בעיות לחץ דם, סכרת ועוד. אני אוספת את הכל, ופונה לוועדות שמתאימות לליקויים הרפואיים שציינתי בתיק - ואז הסיכוי לקבל את הנכות הרפואית הרבה יותר גבוה". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה ההבדל בין החברות למימוש זכויות רפואיות לבין עו"ד שמייצג בתביעה? </span> </p> <p> <span> "אין מה להשוות בכלל. החברות האלה בעצם לוקחות את התביעה ושולחות בשם הלקוח ניירת בלי ייפוי כוח לביטוח הלאומי, כי אסור להן לייצג. הן לא מייצגות בוועדות רפואיות, לא עושות ערעור, לא הולכות לבית דין לעבודה. והחולה לא יודע מה לומר בוועדה. אני מלווה את הלקוח מתחילת התהליך ועד סופו, וגובה תשלום רק אם יש הצלחה. הליווי הוא אישי וצמוד. אני באה איתו לוועדה הרפואית ומדברת בשמו עם הרופאים. אנשים צריכים להבין שוועדה רפואית זה בדיוק כמו בית משפט, זה פרוטוקול! אם למחרת נזכרת ששכחת לציין משהו, תוכל רק להגיש ערר. לכן חשוב מאוד לומר בוועדה הראשונית הכל, ורק עו"ד יכול לבוא ולתבוע את כל הזכויות הרפואיות שלך בצורה הטובה והיעילה ביותר". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה את הכי אוהבת במקצוע? </span> </p> <p> <span> <span> "שאני באמת יכולה לעזור לאנשים. בגלל שיש לי המון ידע מביטוח לאומי, אני יכולה לענות על 99% מהשאלות שקשורות לכל מחלקה ומחלקה. כיף לי שאני יכולה לעזור ולענות לכולם במקרו ולא רק במיקרו: גם בזכויות עובדים, פטור ממס הכנסה, פטור רפואי וכל דבר. אין סיפוק גדול מזה. ויש גם מוטו אחד שמאוד חשוב לי: מחולי סרטן וקשישים סיעודיים אני לא גובה תשלום, עוזרת להם פרו בונו ומודה לאל שנתן לי את הזכות". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 06 Aug 2022 14:52:59 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post10567da4 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post7a30ceb1 <div data-rss-type="text"> <p> <span> התחזה למהנדס עם תעודה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-99-D7-AA-D7-99--D7-94-D7-A8-D7-9E-D7-9C-D7-99-D7-9F-193b4179.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אדם שהתחזה למהנדס עם תעודה. לאחר שאחת החברות הגדולות במשק הגישה תלונה נגד החשוד </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span> בפני השופט: איתי הרמלין </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לפני השופט </span> </span> <span> <span> איתי הרמלין </span> </span> <span> <span> הוגשה בקשה להאריך את מעצרו של אדם שהתחזה למהנדס עם תעודה. לאחר שאחת החברות הגדולות במשק הגישה תלונה נגד החשוד – המשטרה הפעילה פעילות חקירה סמויה ועצרה את החשוד. לפי טענות המשטרה החשוד עובד ומייעץ בתור מהנדס כ-30 שנים. עו"ד </span> </span> <span> לאה בירק </span> <span> <span> שייצגה את החשוד טענה כי "יש הסכמה למרבית התנאים לשחרור, לא לכולם ולא למשך התקופה. על פניו הגבלה של איסור עיסוק בתחום מסוים, לעסוק כמהנדס. למשך שלשה חודשים היא פגיעה קשה מדי". עוד הוסיפה וציינה כי "עיכוב יציאה מן הארץ, זה מוגזם. אפשר להימנע מכך ולאזן בהפקדות. הוא ללא עבר פלילי ושיתף פעולה באופן מלא. אבקש לצמצם את התקופה". השופט הרמלין קיבל את טענותיה של עו"ד בירק והורה על שחרורו בתנאים ובהפקדת ערבות של 2,000 ₪ ועם איסור עיסוק בתחום ההנדסה ההנדסית וכל הקשור בתחום. הפרקליטות מתעתדת להגיש נגדו כתב אישום בגין קבלת דבר במרמה וזיוף. </span> </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> </div> Fri, 05 Aug 2022 09:09:09 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post7a30ceb1 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post3e8f038f <div data-rss-type="text"> <p> <span> נמל אשדוד: חשד למאות הברחות של סיגריות </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-9E-D7-99-D7-A8-D7-91--D7-A2-D7-9E-D7-A8--D7-9B-D7-94-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שלושה עובדי דיוטי פרי מנמל אשדוד בהווה ובעבר נעצרו בחשד לביצוע מאות הברחות של סיגריות בשווי מאות אלפי שקלים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span> בפני השופטת: מירב עמר כהן </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דוד ברקוביץ, ארטיום גורביץ ויצחק פונס נעצרו בחשד לביצוע מאות הברחות של סיגריות פטורות ממס שהיו מיועדות לאניות סוחר הפוקדות את נמל אשדוד בשווי מאות אלפי שקלים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מבקשת המעצר עולה כי כנגד השלושה מתנהלת חקירה על ידי מדור הסמים והלבנת הון במכס אשדוד. על פי החשד, יצחק פונס, המשמש כמשווק ומספק סחורות פטורות ממס לאניות הפוקדות את נמל אשדוד, הגיש בקשה לבית מכס אשדוד לספק לאנייה שעגנה בנמל 58 פקטים של סיגריות. מבדיקת חוקרי המכס עלה כי בפועל סופקו לאנייה רק 10 פקטים, ו-48 הפקטים הנותרים הוברחו על פי החשד בסיוע של ארטיום גורביץ.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ממצאי חקירת האירוע העלו חשד כי השניים מעורבים באירועי הברחה רבים של סיגריות מנמל אשדוד בארבע השנים האחרונות שבוצעו יחד עם דוד ברקוביץ. על פי החשד ברקוביץ, ששימש בעברו כסגן מנהל חנות הדיוטי פרי בנמל אשדוד, ניהל ארגן והכריע בקבלת ההחלטות ושיווק ומכר את הסיגריות ללקוחות שונים, פונס הציג מצג שווא ביחס לסיגריות שהוזמנו על ידי צוותי האניות וגורביץ, שFשימש בעברו כמשווק ומספק סחורות פטורות ממס לאוניות הפוקדות את נמל אשדוד, הבריח את הסיגריות מהנמל. סך מס הקנייה והמע"מ שנגרעו על פי החשד מקופת המדינה במסגרת פעילותם של השלושה מוערך במאות אלפי שקלים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השופטת מירב עמר כהן מבית משפט השלום קריית גת הורתה בין היתר על הארכת מעצרם של ברקוביץ וגורביץ עד ליום 4.8.22, ולאחר מכן על מעצר בית עד ליום ה-8.8.22. על יצחק פונס הוטל בין היתר מעצר בית עד ליום ה-6.8.22. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 04 Aug 2022 07:53:20 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post3e8f038f thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post793ec4da <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ירושלים: חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-99-D7-A8-D7-95-D7-9F--D7-9E-D7-99-D7-A0-D7-98-D7-A7-D7-91-D7-99-D7-A5.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כתבי אישום הוגשו נגד שני נאשמים תושבי ירושלים בעבירות מס , בגין פעילותם כחלק מקבוצה עבריינית שפעלה להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף מאות מיליוני שקלים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפני השופט ירון מינקביץ: </span> </p> <p> <span> שני כתבי אישום נפרדים הוגשו כנגד החשודים בסאם עוקה וראמי יוסף, תושבי ירושלים, לבית משפט השלום בירושלים, במסגרת פרשת "מעבר לפינה" אשר עניינה בקבוצה עבריינית שפעלה להפצתן של אלפי חשבוניות פיקטיביות. כתבי האישום מייחסים לשניים, כל אחד לפי חלקו, עבירות שמטרתן להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מע"מ, עבירות מס לפי פקודת מס הכנסה וכן מיוחסת לנאשם ראמי יוסף עבירת זיוף מסמכים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מכתבי האישום עולה כי החשוד עוקה ויוסף עבדו כחלק מקבוצה עבריינית אשר פעלה בין השנים 2015-2011, לצורך ביצוע עבירות מס, עבירות הלבנת הון ועבירות נוספות באמצעות הפצת חשבוניות פיקטיביות. לצורך כך הוקמו על ידי הקבוצה עשרות חברות קש אשר נרשמו בבעלותם של אנשי קש, באמצעותן הופצו החשבוניות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כתב האישום מייחס לחשוד בסאם עוקה כי פעל להוצאתן של 844 חשבוניות פיקטיביות באמצעות מספר חברות בסך כולל של 73,267,128 ₪, כאשר סכום המע"מ בגינן עומד הוא 11,007,816 ₪. הנאשם עשה זאת ביודעו כי לא בוצעה עבודה בפועל ובמטרה להביא לכך שאחרים ישתמטו או יתחמקו מתשלום מס. בנוסף, מואשם עוקה כי לא דיווח על הכנסותיו כחוק. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כתב האישום כנגד החשוד ראמי יוסף מייחס לו כי פעל להפצתן של 1,325 חשבוניות פיקטיביות באמצעות חמש חברות שונות בסכום כולל של 119,835,281 ₪, כאשר סכום המע"מ בגינן עומד על 18,423,363 ₪. הנאשם עשה זאת ביודעו כי לא בוצעה עבודה בפועל ובמטרה להביא לכך שאחרים ישתמטו או יתחמקו מתשלום מס. כמו כן, מואשם הנ"ל שלא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו כנדרש בחוק. עוד מואשם יוסף ביצירת מסמכים הנחזים להיראות כפרוטוקולי אסיפה כללית, אישורי העסקת עובדים, אישורי דיווחים לרשויות המס ועוד ביודעו כי תוכנם כוזב. את המסמכים הכוזבים מסר לחברי הקבוצה העבריינית לצורך הגשתם לרשויות ולגופים שונים במטרה ליצור מצג שווא של התנהלות עסקית לגיטימית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> התיקים טופלו על ידי עו"ד אלנה גטקין ועו"ד עבד אלקאדר למבאשר מהמחלקה המשפטית הארצית - פלילי 1 בתל אביב </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 31 Jul 2022 08:39:31 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post793ec4da thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post77ef33be <div data-rss-type="text"> <p> <span> נעצר עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-07-27+at+13.30.13.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> חשד: ביצעו עסקה למכירת 3 בתים ב-5.4 מיליון ₪ ודיווחו על מכירה של בית אחד תמורת 800 אלף ₪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נביל טאהא, בעל חברת הסעות, נעצר אתמול (ג') בחשד לדיווח כוזב על עסקה לרכישת מקרקעין, במטרה להתחמק מתשלום מס רכישה. יחד עמו נעצר עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין, אשר מכר לו את המקרקעין וחשוד בהתחמקות מתשלום מס שבח. צו איסור פרסום הוטל על שמו של עוה"ד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על פי החשד, טאהא רכש מעוה"ד 3 יחידות דיור תמורת סכום של 5.4 מיליון ₪ אולם השניים דיווחו על עסקה למכירת יחידת דיור אחת תמורת סכום של 800 אלף ₪. בעקבות הדיווח הכוזב לכאורה, התחמק טאהא מתשלום מס רכישה בעוד שעוה"ד התחמק מתשלום מס שבח, תוך ניצול של הפטור בגין מכירת דירת מגורים מזכה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החשודים דיווחו כאמור על עסקה למכירת יחידת דיור אחת תמורת 800 אלף ₪. בעקבות פעילות של פקיד שומה חקירות מרכז ומסמ"ק נתניה התעורר חשד כי מספר היחידות שנמכרו והסכום שהועבר היו גבוהים משמעותית. בעקבות החשדות נפתחה חקירה גלויה במהלכה נתפסו באמצעות צו בית משפט מסמכים בבתיהם של החשודים ובמשרדו של עוה"ד. בין היתר, נתפס הסכם המכר האמיתי של העסקה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החשודים הובאו אתמול בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו ושוחררו בתנאים מגבילים. הם חשודים בדיווח כוזב לרשויות המס – במזיד, בערמה ובתחבולה – על מנת להתחמק או להשתמט מתשלום מסים. חקירתם נמשכת. <br/> </span> </p> </div> Wed, 27 Jul 2022 10:33:07 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post77ef33be thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post2ff7d42f <div data-rss-type="text"> <p> <span> מינוי נשיא חדש לבתי המשפט השלום </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-07-22+at+14.06.59.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מאת: מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בימים הקרובים תתכנס הוועדה למינוי נשיא חדש לבתי המשפט השלום במחוז מרכז. הנשיא החדש יחליף את הנשיאה הנוכחית, השופטת עינת רון, המסיימת את הקדנציה בתפקיד בו היא מכהנת משנת 2015. </span> </p> <p> <span> וועדת האיתור כוללת את מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר </span> <span> <span> יגאל מרזל, </span> </span> <span> <span> השופטת רויטל כץ, השופטת שלי איזנברג ופרקליטת מחוז מרכז רחל שיבר. גם יו"ר לשכת עו"ד </span> </span> <span> , אבי חימי </span> <span> , ישתתף </span> <span> <span> בוועדה בתור ממליץ. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הוועדה תבחן את המועמדים השונים לפי הוראת נוהל של הנהלת בתי משפט לפיה יש לבחון כי לשופט כישורים ניהוליים והוא תרם לעבודה השוטפת של בית המשפט תרומה מיוחדת. נראה כי לוועדה בחירה קשה בין שלושה מועמדים מעולים שניסיונם השיפוטי לא יסולא בפז ומרצם המקצועי ידוע היטב למערכת המשפט – השופטת </span> </span> <span> שלהבת קמיר-וייס </span> <span> <span> , השופט </span> </span> <span> נחשון פישר </span> <span> <span> והשופט </span> </span> <span> <span> </span> </span> <span> מנחם מזרחי </span> <span> <span> . </span> </span> </p> <p> <span> שופטים אלו נחשבים לחוד החנית של בתי המשפט השלום במחוז מרכז. הללו גם תורמים מזמנם להכוונת עורכי דין בהשתלמויות של לשכת עו"ד ופועלים כדי לחזק את אמון ציבור עורכי הדין ואת אמון הציבור הכללי במערכת בתי המשפט. לפני הוועדה יעמדו גם שני מועמדים נוספים – השופטת חגית מטלין והשופט ארז נוריאלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> וועדת האיתור תמליץ על המועמדים לשר המשפטים והוא ימנה את הנשיא הבא לבית המשפט השלום בהסכמתה של </span> </span> <span> השופטת אסתר חיות </span> <span> , נשיאת בית המשפט העליון. המינוי עומד לשבע שנים ולא ניתן למנות לכהונה נוספת בבית משפט באותה דרגה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 22 Jul 2022 11:15:42 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post2ff7d42f thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post98653f04 <div data-rss-type="text"> <p> <span> איש העסקים עודד שריקי נעצר </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A2-D7-95-D7-93-D7-93--D7-A9-D7-A8-D7-99-D7-A7-D7-99--D7-A0-D7-AA-D7-99-D7-91-D7-95-D7-AA.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> איש העסקים </span> </span> <span> עודד שריקי </span> <span> <span> מנתיבות נעצר בחשד ליבוא רכב יוקרה תוך הצהרה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס ולעקוף את דיני היבוא לרכב זה </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עודד שריקי, איש עסקים מנתיבות, הובא אתמול בפני בית משפט השלום בקריית גת, בחשד ליבוא רכב יוקרה תוך ניצול זכויות עולה חדש שלא כדין במטרה לעקוף את דיני היבוא לרכב זה ולהתחמק מתשלום מס. כבוד השופטת אחינעם צוריאל שחררה את החשוד בתנאים מגבילים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מבקשת המעצר עולה כי בבית מכס אשדוד נערכת חקירה כנגד שריקי בגין יבוא רכב מסוג מרצדס ספרינטר יוקרתי שלא כדין. מדובר ברכב מסוג לימוזינה מפואר בעל מאפיינים יחודיים כגון מושבי עור, מכונת קפה וכספת. על פי החשד, שריקי, שמתחביביו לאסוף רכבי יוקרה מסוגים שונים כאשר חלקם מיובאים מחו״ל ומשוחררים מהמכס בהליך יבוא אישי, פעל יחד עם מעורבים נוספים להגשת מסמכים כוזבים למכס בכדי לייבא את רכב היוקרה לארץ.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על פי המתואר בבקשה, עולה כי בחודש שעבר הוגשה למכס אשדוד בקשה לשחרור הרכב עבור עולה חדש מתוניסיה. מסמכי הרכב הוגשו בהליך יבוא אישי במסגרת ניצול זכויות עולה המקנה פטור חלקי מתשלום מיסי יבוא והקלות בתנאים רגולטוריים שונים. בבדיקה פיזית שבוצעה לרכב על ידי מחלקת הבודקים של בית מכס אשדוד, נמצא כי שמו של שריקי חרוט על גבי משענות ראש המושבים ובמדרגות הרכב. כמו כן, נמצאו תוויות הנושאות את שמו בפנים הרכב. כמו כן, נמצא כי היבואן, עולה חדש מתוניסיה, שעל שמו יובא הרכב בעל רישיון נהיגה מקטגוריה B כאשר על הרכב האמור רק בעלי רישיון נהיגה מקטגוריה C1 יכולים לנהוג. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על פי החשד הרכב שייך לעודד שריקי כקניינו האישי והיה אמור לשמשו בישראל. יבוא הרכב בזכויות עולה חדש הקנה לחשוד מס מופחת בעלות של 281,156 ש״ח. כמו כן, מדובר ברכב אשר משנת ייצורו חלפו מעל 24 חודשים. על פי תקנות משרד התחבורה רק עולה חדש רשאי לייבא את הרכב לישראל, לעומת עודד שריקי שאינו רשאי כאזרח לייבא את הרכב ארצה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ביום ה-20/7/22 נחקר שריקי באזהרה, ואתמול שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם הפקדה כספית בסך 50,000 ש״ח וערבות צד ג׳ בסך 100,000 ש״ח. <br/> </span> </p> </div> Fri, 22 Jul 2022 10:05:23 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post98653f04 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post448322b2 <div data-rss-type="text"> <p> <span> שומר סף - הפרקליט איתן לדרר </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-99-D7-AA-D7-9F--D7-9C-D7-93-D7-A8-D7-A8-a21f3f10.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> שומר סף הוא כינוי לנושא משרה במנהל הציבורי שמתוקף תפקידו מופקד על שמירת כללי מנהל תקין, ומשמש כ"שומר הסף" שעליו למנוע משחיתות ופגיעה בטוהר המידות להיכנס במפתנו של הגוף הציבורי בו הוא מכהן. בכל חודש, המגזין יציג לציבור הקוראים את "שומרי הסף" שלו. החודש הכירו את </span> </span> <span> איתן לדרר </span> <span> , פרקליט מחוז צפון (אזרחי) בפרקליטות המדינה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> עו"ד לדרר החל את מסעו במגזר הציבורי כבר בהתמחותו בפרקליטות מחוז ת"א. מיד לאחר ההתמחות עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) עד שנת 1997, אז עבר לפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) עד היום ממש. בשנת 2009 החל לשמש כפרקליט מחוז חיפה (אזרחי) ובשנת 2018 החל לשמש כפרקליט מחוז צפון (אזרחי) בפרקליטות המדינה. מינויו לתפקיד השלים מהלך ארוך שנים של הקמת פרקליטות אזרחית חדשה במחוז צפון של הפרקליטות, כחלק ממהלך של הפרדה בין התחום הפלילי לאזרחי. </span> </span> </p> <p> <span> הוא נחשב לפורץ דרך במספר תחומים. כך למשל, בשנת 2010, הוביל מהלך חסר תקדים במסגרתו המדינה תובעת במישור האזרחי נאשמים בתקיפת שוטרים. <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> בשנת 2015 העניקה לו נציבות שירות המדינה את פרס המצוינות בניהול בדרג הבכיר. במסגרת תפקידו הפגין כישורים של "שומר סף" כאשר התריע בשנת 2017 בפני פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על חשש לשחיתות לכאורה מצד בכירים במשרדי ממשלה, לטובת מפעל חיפה כימיקלים. תכונותיו כ"שומר סף" עצמאי באו לידי ביטוי גם כנגד המערכת עצמה. כך בשנת 2020 הביע תמיכה במועמדות דן אלדד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, ונמנה בין ארבעת בכירי הפרקליטות שנמנעו מלחתום על מכתב שהביע תמיכה במנדלבליט וביקר את התנהלותו של אלדד. בדומה, באותה שנה, ביקר שינויים מבניים שנערכים בפרקליטות, בהיעדר פרקליט מדינה קבוע. </span> </span> </p> <p> <span> לאחר האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי , במייל ששלח לפרקליטיו, טען כי סירב שנה קודם לכן ליטול את האחריות על ההסדר הזמני שנקבע במקום, אשר לדבריו מעיד כי המדינה השלימה עם המצב הקיים במקום, וכינה אותו "ישראבלוף". בשנת 2021 טען בוועדת נאור כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא גיבה את הליך הפקעת מתחם הקבר מידיים פרטיות לידי המדינה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במסגרת תפקידו הפגין כישורים של "שומר סף" כאשר התריע בשנת 2017 בפני פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על חשש לשחיתות לכאורה מצד בכירים במשרדי ממשלה, לטובת מפעל חיפה כימיקלים </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עו"ד לדרר אינו מצטיין רק בסייפא אלא גם בספרא – סיים בהצטיינות את לימודיו בתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית וקטף כל פרס סטודנטיאלי אפשרי. כיום הוא משמש מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ובבית הספר למשפטים במכללת צפת. גם הרצה במכללה הלאומית לשוטרים וכן היה מנטור במיזם המנטורים של תכנית הבכירים בשירות הציבורי למוסמך במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בעבר היה גם חבר בצוות שניסח את הקוד האתי של הפרקליטות. </span> </span> </p> <p> <span> שורשיו בחיפה, שם הוא נולד בתחילת שנות ה־60. כיום נשוי לדניה מיארה-לדרר ואב לשני בנים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 Jul 2022 06:07:58 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post448322b2 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post3a861a1f <div data-rss-type="text"> <p> <span> עטילה אוצר המדינה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A7-D7-9E-D7-99-D7-9C-25fca6e9.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> סיפור חייו של עו"ד </span> </span> <span> קמיל עטילה </span> <span> , מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, מתאר אישיות המיוחדת. הילד שגדל למרגלות הר מירון למשפחה דרוזית בת 14 נפשות ועד לבכיר בפרקליטות המנצל את ידיעותיו בתחומי המשפט והכלכלה כדי לצמצם פגיעה במשק המדינה. סיפור של חריצות, ציונות ומצוינות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> עו"ד </span> </span> <span> קמיל עטילה </span> <span> <span> (49) מכהן כמנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחלקה זו - ובמחוזות שתחתיה - מתנהלים תיקי המיסוי המשמעותיים במדינה, בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח, ובהם מחלוקות מס חשובות. הוא החל את דרכו המקצועית כפרקליט צעיר במחלקה הפיסקאלית, ובהמשך כפרקליט בכיר ומינואר 2016 הוא משמש בתפקיד הבכיר במחלקה הפיסקאלית. בעבודתו ייצג את המדינה בתיקים מרכזיים, ובהם תיק ורד פרי, תיק פישמן, מיסוי טובות ההנאה שקיבל ראש המשלה לשעבר נתניהו בבית בקיסריה, תיק מוזס וארקין, גבריאלה שלו ועוד. </span> </span> </p> <p> <span> סיפור מינויו של עו"ד עטילה למנהל המחלקה הפיסקאלית מבטא את אופיו המיוחד. הוא הראשון שמונה לתפקיד של מנהל מחלקה ישירות מדרגה של סגן בכיר בפרקליטות. המסלול הרגיל הוא 'סגן בכיר', סגן בכיר א', ממונה, ראש תחום, ורק אז מנהל מחלקה; אבל עו"ד עטילה, כסגן בכיר, ניגש ישירות להתמודד על המכרז של המנהל. ככל הנראה בגלל גילו הצעיר (הוא היה הצעיר מבין אלו שהתמודדו על התפקיד) הוועדה דחתה את בקשתו – אך הוא לא אמר נואש ולאחר ניהול מאבק משפטי נגד אחד מחברי הוועדה שלא נימק את התנגדותו לקבלו לתפקיד שהתאים לכישוריו – מונה למנהל המחלקה. למכרז הוא הגיע עם רקע מקצועי עשיר: הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובחשבונאות מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת ברקלי. הוא כיהן בתור חבר דירקטוריון, יו"ר ועדת הביקורת ויו"ר ועדת הכספים בחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים). הוא היה נציג שר המשפטים במועצת יועצי המס ויו"ר ועדת האתיקה וועדת ההתמחות של המועצה. באחת הראיונות הוא מספר כי הסאגה שליוותה את מינויו לתפקיד העיבה מעט תחילה על הקשר עם שי ניצן, פרקליט המדינה היוצא, ובכל זאת הם הצליחו לבנות מערכת יחסים טובה שתשרת את המדינה. </span> </p> <p> <span> עו"ד קמיל נולד בבית ג'אן, כפר דרוזי למרגלות הר מירון, למשפחה ברוכת ילדים - תשעה אחים ושלוש אחיות. אימו הייתה עקרת בית שגידלה את 12 הילדים ואביו היה שוטר. הוא מספר כי הערך המרכזי בביתו היה החינוך למצוינות ללא פשרות. אביו היה מגיע לבית ספרו פעמיים בשבוע עם מדי שוטר כדי לעשות לו ולאחיו ביקורת בכיתה ובין השאר היה שואל את המחנך אם עמדו בכל המשימות. המסר בבית היה ברור: חייבים להצטיין. לצד זה הוריו חינכוהו לאהבת הארץ ואהבת האדם. ניכר שהמסרים חלחלו בהצלחה. הוא וכל אחיו שירתו כקצינים בצה"ל. חלקם גם עובדים בשירות הציבורי כמו תא"ל פארס עטילה, ראש המנהל האזרחי; יאסר עטילה, עד לאחרונה סמנכ"ל המדיב בערבית (טלוויזיה ורדיו) בתאגיד כאן וכמאל עטילה – דובר במשרד החינוך. גם אשתו, עו"ד ערין ספדי עטילה, עושה חיל בשירות הציבורי ומשמשת בתור ממונה במחלקת בג"צים – ושניהם מתגוררים כבר יותר מחצי יובל בירושלים עם שני ילדיהם. </span> </p> <p> <span> <span> עו"ד עטילה מעיד על עצמו כי "כמנהל המחלקה הפיסקאלית, אם משהו מדיר משינה מעיני, פשוטו כמשמעו, הוא תופעת החשבוניות הפיקטיביות". הוא מגדיר זאת בתור 'אבי אבות הטומאה כשמדובר בעבריינות כלכלית'. בעבר הוא התייחס לתופעה זו וכינה את זה "רעה חולה, אך ״הרשות״ נתונה". וכך הוא מסביר: "זו "מכת מדינה" נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הביצוע, לעומת הקושי הבלתי יתואר של הגילוי. אין פשוט מהנפקת חשבוניות מס פיקטיביות כאשר הנזק הגלום בכך לקופה הציבורית, ולמעשה לכל אחד ואחד מאיתנו - הוא עצום. נזק זה מוערך באופן שמרני, על פי אומדנים מקובלים והצלבה בין החשבונאות הלאומית לסל הגבייה בפועל, בין 9 ועד 60 מיליארדי שקלים לשנה (לפי מודלים כלכליים שונים). השימוש בחשבוניות מס פיקטיביות פוגע בכל אורחות החיים, ולמעשה, בכל נימי המשק והכלכלה. הוא פוגע בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול המס ומוביל להגדלת הנטל המוטל על הנישומים מצייתי-החוק". עו"ד עטילה מסכם ואומר כי "תופעה זו פוגעת בתחרות ההוגנת ובאמון בין הציבור לבין השלטון האחראי על גביית המס ולו השלכות קשות גם בתחום הלבנת ההון". עם זאת, טוען עו"ד עטילה, ״הרשות נתונה״. כך הוא מסביר: "התמודדות עם רעה חולה זו, הפוגעת כאמור בכלל המשק, מצריכה פעילות משולבת של הציבור, של רשות המיסים, של הפרקליטות ושל גורמים נוספים ובהם המשטרה ורשות התאגידים. ללא שילוב ידיים יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לעקור את התופעה מהשורש, להבטיח ענישה מחמירה במישור הפלילי ולהביא לכך שסכומי הכסף הנגזלים מהמדינה יושבו אליה, במישור האזרחי. אין לכחד כי המדינה עושה מזה שנים רבות מאמצים כבירים כדי להיאבק במכת החשבוניות הפיקטיבית. אך מסתבר כי בכך לא די ועל כן אין להתפלא שההצלחה עוד רחוקה". </span> </span> </p> <p> <span> משיחות עימו ניכר שהסוגייה בנפשו וכי יש לו פתרונות טובים – המשלבים את ידיעותיו בתחום המשפט והכלכלה. הוא מדגיש כי הצעת פתרון משפטי-כלכלי בלבד לא תועיל ללא התגייסות המערכת המדינית להקצאת משאבים לצמצום התופעה בד בבד להתגייסות הציבור להוקיע את הרעה החולה. ללא ספק, עו"ד עטילה בא לעבוד – ולא יגזים מי שיטען כי הוא "אוצר מדינה" או האיש הנכון במקום הנכון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 12 Jul 2022 18:53:23 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post3a861a1f thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post80dc8ef5 <div data-rss-type="text"> <p> <span> השחית כרטיס אשראי - וזוכה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-9E-D7-A0-D7-97-D7-9D--D7-9E-D7-96-D7-A8-D7-97-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> השופט </span> </span> <span> מנחם מזרחי </span> <span> <span> מבית משפט השלום ברמלה זיכה גבר מעבירה של היזק לרכוש. בפסיקתו קבע כי אף שהרס את הכרטיס של זוגתו - הרי שמדובר ב"זוטי דברים" ובסופו של דבר מדובר בהריסת "פיסת פלסטיק קטנה" </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> השופט </span> </span> <span> מנחם מזרחי </span> <span> <span> מבית משפט השלום ברמלה זיכה גבר תושב המרכז שהואשם בהיזק לרכוש במזיד על בסיס טענת הגנה של זוטי דברים. הגבר הכניס את כרטיס האשראי של אשתו לתנור והרס אותו. סיפור המקרה הוא שהנאשם ביקש מזוגתו את כרטיס האשראי שלה. משזו סירבה לתת לו את כרטיסי האשראי הוא ניגש לחדר השינה בבית ולקח מתיקה את כרטיס האשראי שלה. חמתו בערה בו ומתוך כעס הכניס את הכרטיס לתוך תנור חימום פועל. חמתו לא שכחה ובנוכחות ילדיהם הקטינים בבית ניתק את תנור החימום ממקומו וזרק אותו לחצר. הגבר פסק מהשתוללותו רק לאחר שזוגתו ובתם הזעיקו את המשטרה. </span> </span> </p> <p> <span> התביעה המשטרתית הגישה נגדו אישום בגין עבירה של היזק לרכוש על הנזק שגרם לכרטיס האשראי. השופט מנחם מזרחי קיבל את טענת סניגורו כי מדובר בזוטי דברים ופסק שמדובר במעשה הממוקם ברף התחתון בסולם החומרה של עבירת ההיזק לרכוש. עוד הוסיף וקבע כי "בנסיבות בהן התביעה לא ציינה מה שוויו של כרטיס האשראי, יש להניח לזכות הנאשם כי מדובר בשווי פעוט ערך ביותר – הרס של פיסת פלסטיק קטנה". השופט מזרחי הדגיש כי אומנם העובדות המתוארות בכתב האישום עשויות להתגבש לכדי עבירת איומים, אך התביעה לא ייחסה לגבר עבירה נוספת למעט עבירה של היזק לרכוש על הרס כרטיס האשראי. השופט מזרחי הצדיק את פסיקתו בטענה כי גם האינטרס הציבורי נמדד ביחס לשאלה היכן להשקיע את משאבי האכיפה הדלים. בימים בהם העומס המוטל על בתי המשפט הוא רב – יש לעסוק בנושאים כבדי משקל ולא בענייני "פיסת פלסטיק קטנה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 12 Jul 2022 06:22:55 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post80dc8ef5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post4d5cacae <div data-rss-type="text"> <p> <span> כבוד השופט – איתי הרמלין </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-99-D7-AA-D7-99--D7-94-D7-A8-D7-9E-D7-9C-D7-99-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> השופט </span> </span> <span> איתי הרמלין </span> <span> <span> הוא "אלוף הזיכויים" בבית המשפט השלום. מאז מינויו לשופט משנת 2014 הוא זיכה מספר גדול של נאשמים – הרבה מעבר לממוצע של שופט מהתחום הפלילי. סביבתו מעידה עליו שהוא נינוח ועדין – אך נראה שנטייתו לזכות נובעת מאוריינטציה אישיותית ששלובה עם התנהלות מקצועית שקדמה למינוי לכס השיפוט </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שופטים רבים מתמנים למערכת המשפט מהפרקטיקה – שברובה מתחלקת לשני מגזרים: המגזר הציבורי והמגזר הפרטי (המגזר השלישי הוא האקדמיה). באופן גס, ניתן לומר שהשופטים המתמחים בתחום הפלילי, אלו המתמנים מן המגזר הציבורי הם בעלי אוריינטציה קטיגוריאלית ואלו המתמנים מן המגזר הפרטי הם בעלי אוריינטציה סניגוריאלית. חלוקה זו מתבקשת שכן מן המגזר הציבורי מגיעים דרך קבע מהפרקליטות המשמשת בתור המאשימה בהליך הפלילי בעוד שהסניגורים מגיעים כמעט תמיד מן המגזר הפרטי. </span> </p> <p> <span> מקרים נדירים ששופטים המגיעים מן המגזר הציבורי הם בעלי אוריינטציה סניגוריאלית. כזה הוא השופט איתי הרמלין. השופט הרמלין, בן העיר קרית אונו, סיים את לימודי התואר הראשון במשפטים באוניברסיטה העברית במסגרת לימודי עתודה אקדמית. בהמשך לכך, במסגרת שירותו הצבאי התמחה בפרקליטות הצבאית ושימש לאחר הסמכתו כעו"ד כתובע צבאי בפרקליטות פיקוד צפון. אלא שמשנת 1998 חווה מהפך מקצועי והחל לשמש כסניגור צבאי פיקודי של פיקוד צפון - מהפך שהתווה את דרכו המקצועית לאורך כעשור ומחצה בו שימש כסניגור ויצג נאשמים מטעם הסניגוריה הציבורית. במקביל הוא ניהל את הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. חווית כסניגור, אולי הווייתו כסניגור, כה מושרשת בו – עד שהוא מעיד על עצמו כי לא ראה בעיה לייצג לוחם חיזבאללה שנשבה בעת מלחמת לבנון השנייה: "חשבתי לעצמי שלפעמים אני מייצג במשפט פלילי רוצחים אכזריים, ודווקא הבחור הזה, שהוא אמנם האויב שלי, הוא לוחם פשוט שהגן על ארצו בדיוק כמו שהיה עושה חייל ישראלי בנסיבות דומות. כך מן הצד המוסרי והערכי לא חשתי קושי לקבל על עצמי ייצוגו" (ראו מאמרו "ייצוגו של לוחם חזבאללה מוחמד סרור" שפורסם בכתב העת משפט, חברה ותרבות של אונ' ת"א). יש שיגידו כי זו עמדה סניגוריאלית לגיטימית; יש שיגידו כי הצדקנות מקלקלת את השורה. </span> </p> <p> <span> אולי הדברים מסבירים גם את העובדה שהליכותיו השיפוטיות מעידות בבירור על נינוחות ושקט נפשי. אולי אפילו נינוחות יתר. ניהול הדיון נעשה על מי מנוחות וניכר כי הוא אינו מתרגש מטענות המאשימה. מקשיב לצדדים בקשב רב ואינו מעניק יתרון אוטומטי למאשימה. בכל מקרה, לא בכדי רשומים על השופט הרמלין זיכויים רבים – נראה להכתירו [באופן לא־רשמי] בתור "אלוף הזיכויים" בבית המשפט השלום בתל־אביב.  </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 12 Jul 2022 06:17:04 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post4d5cacae thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post84386423 <div data-rss-type="text"> <p> <span> להתחתן מהסלון </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-90-D7-A4-D7-A8-D7-AA--D7-A4-D7-99-D7-A0-D7-A7.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> פסיקה של השופטת פינק מבית המשפט המחוזי עוררה סערה כאשר התירה לאזרחי ישראל להתחתן "דרך הזום" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                 </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> השופטת אפרת פינק מבית המשפט המחוזי פסקה כי המדינה תחויב לרשום כנשואים ישראלים שנישאו נישואים אזרחיים בחו"ל - מבלי לצאת מגבולות ישראל.  </span> </p> <p> <span> התופעה החלה לפני כשנה וחצי - מאות זוגות נישאו "מבלי לצאת מהבית" באמצעות היוועדות חזותית והמתינו להכרעה משפטית בסוגייה. </span> </p> <p> <span>  גם סגן שר החוץ עידן רול ובעלו הראל סקעת מבין הזוגות הללו.  </span> </p> <p> <span> השופטת מתחה ביקורת כלפי רשות האוכלוסין: "אי היציאה משטח מדינת ישראל לשם ביצוע הטקס אינה מהווה אי נכונות גלויה לעין, המקימה חובה לבחון את תעודת הנישואין שהוצגה. הגם שנישואין בהיוועדות חזותית לא היו מוכרים בעבר ולא נרשמו בישראל, די בבירור שבוצע על מנת להיוודע לתהליך, ובכך להביא לסיום הבירור ולרישום הנישואין במרשם". </span> </p> <p> <span> לאחר הכרעתה של השופטת פינק, היועצת המשפטית לממשלה תצטרך ללמוד את נימוקי השופטת פינק ולהכריע אם לערער לעליון. <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 11 Jul 2022 17:02:32 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post84386423 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post1ce69861 <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלרון העליון </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/L_P_6380-601c0a25.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מאורעות חייו של שופט העליון יוסף אלרון מעידים על אישיות יוצאת דופן. ילד שגדל במעברה, הקטן ביותר במשפחה בעלת 11 נפשות שעלתה מעיראק בשנות החמישים – הפך ברבות השנים לאחד מחמישה עשר העליונים. עם זאת, גם ממרומי העליון ניכר שרגליו נטועות בתוך עמו ומדינתו – ובכוחו להשיב את אמון הציבור למערכת המשפט  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: ד"ר שאול שארף | מגזין בית במשפט </span> </span> </p> <p> <span>                 </span> </p> <p> <span>                               </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span>   </span> </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> סקירת פסיקותיו של השופט יוסף אלרון, שופט בית המשפט העליון, מגלה כי הוא מצוי לא פעם בדעת מיעוט. דעת מיעוט, בהרכב של שלושה שופטים, אינו חזון נפרץ בבית המשפט העליון ולכן רק עובדה זו כבר מלמדת על עצמאותו וחופש מחשבתו של השופט אלרון – כפי שנדרש משופטי ישראל. סקירת חייו מוסיפה נדבך נוסף המלמד על אישיותו הייחודית – כזו המקנה לו את הרגישות הנדרשת בפסיקותיו לטובת אזרחי המדינה ולהשבת אמון הציבור במערכת המשפט. </span> </p> <p> <span> <span> השופט אלרון אומנם מכהן בעליון אבל את דרכו התחיל מן התחתית – גם בחייו האישיים וגם בחייו המקצועיים. הוא נולד במעברת "מחנה דוד" שבחיפה, צעיר מבין תשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה, שעלו לישראל ממוסול שבעיראק בשנות החמישים. מספרים כי כבר בתור ילד היה פוקד את בית המשפט בחיפה כדי לצפות בדיונים ושם ספג את אהבתו לעולם המשפט. משירותו הצבאי השתחרר בדרגת סגן ועבד במסגרות ביטחוניות בלילות בלונדון כדי לממן לבדו את לימודי המשפטים באוניברסיטת בקינגהאם שבאנגליה. לאחר הסמכתו כעו"ד עבד כעצמאי 8 שנים שלאחריהם החל בקריירת שיפוט מזהירה שהחלה בשנת 1994 בבית המשפט השלום בחיפה. בשנת 2003 התקדם לבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר כעשור מונה לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "גם בתחום המשפט הציבורי מגלה השופט אלרון חופש מחשבתי ויצירתיות מרשימה – במסגרת השבת אמון הציבור במערכת המשפט. ניכר כי בפסיקותיו בתחום המשפט הציבורי הוא מבטא ריסון שיפוטי וזהירות בהתערבות בשיקול הדעת המנהלי וביחסים שבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במסגרת תפקידו יצא שמו למרחוק כי מי שדואג לחוסר האמון השורר בציבור כלפי מערכת המשפט, ותמיד חזר והדגיש כי יש להקדיש מאמצים להשבת אמון הציבור כי ללא כך אין זכות קיום לרשות השופטת. דאגתו לא הופנתה רק לגבי שיפור הממשק המנהלי שבין ציבור המתדיינים ועורכי הדין לבין בית המשפט, אלא גם כלפי השופטים עצמם הנדרשים לשיפור בתפקודם. גם מעורכי הדין לא חסך את הביקורת למאמץ בתפקידם להשיב את אמון הציבור במערכת. בשנת 2017 אישרה הוועדה למינוי שופטים פה אחד את מינויו לבית המשפט העליון. </span> </span> </p> <p> <span> פסיקותיו של השופט אלרון מתאפיינות ביצירתיות משפטית ובחירות מחשבתית – וכל זאת, כאמור, במטרה להשיב את אמון הציבור במערכת המשפט. כך למשל, הוא מדגיש בפסיקותיו את חשיבות הקשר של מערכת המשפט עם האזרח. לעיתים קרובות הוא מציין את חשיבות הבנת הדברים מנקודת מבטו של אותו אזרח, שעבורו, "המפגש עם בתי המשפט הוא, לא פעם, מפגש טעון ומרגש, ולעיתים המפגש הדרמטי בחייו". בשל גישה כללית זו השזורה בפסיקותיו, בהן הוא מקפיד להעצים את האזרח בהתמודדותו מול רשויות המדינה ובהגנה על זכויותיו בכל תחומי המשפט, הוא תואר לא אחת על ידי פרופ' בועז סנג'רו בתור "שופט בעל רגישות אנושית". גם במישור הלאומי הוא נחשב לשופט ביטחוניסט. למשל הוא מבין שופטי בית המשפט העליון הסבורים כי יש לאפשר הריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי. כך למשל פסק בעבר כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה". עצמאותו השיפוטית מתבטאת גם במורכבות פסיקותיו בתחום המשפט הפלילי, שכן הללו מתאפיינות בשילוב של מדיניות ענישה מחמירה לצד עמידה דווקנית ובלתי־מתפשרת על זכויות נאשמים. עמדתו זו בלטה בפסק דין שניתן בהרכב מורחב של 9 שופטים, במסגרתו היה היחיד שסבר כי דיון בבקשת צו חיפוש בטלפון חכם חייב להיערך בנוכחות הנחקר למעט בהתקיימות תנאים מסוימים. בדומה, לא פעם הדגיש כי על רשויות החקירה להקפיד על הוראות הדין ועל הוראות נוהלי החקירה וכי במקרים שבהם רשויות החקירה חורגות מסמכויותיהן – לא יזכו חוקרי המשטרה להכשרת מעשיהם מצד בתי המשפט. </span> </p> <p> <span> גם בתחום המשפט הציבורי מגלה השופט אלרון חופש מחשבתי, מקצועיות רבה ויצירתיות מרשימה במסגרת מטרתו להשבת אמון הציבור במערכת המשפט. פסיקותיו בתחום המשפט הציבורי מגלות את הריסון השיפוטי וזהירותו בהתערבות בשיקול הדעת המנהלי וביחסים שבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. מספר פעמים הביע את דעתו כי "את השימוש בעילת הסבירות יש להותיר כמוצא אחרון, במקרים שבהם פועלת הרשות בחוסר סבירות קיצוני – ובפרט כאשר קיים חשש לפגיעה בזכויות אדם כתוצאה מהחלטותיה". כמו כן ציין כי אין להידרש לסבירות שיקול דעת רשויות המנהל כלל במקרים שבהם נמצא כי הן פעלו בחוסר סמכות. </span> </p> <p> <span> במקביל לתפקידיו, כיהן השופט אלרון כשופט צבאי במילואים, היה חבר במספר וועדות מקצועיות הנוגעות לתפקודי המערכת השיפוטית – בין השאר בצוות איתור לכהונת נשיא בתי המשפט השלום והמחוזי; שימש בתור ראש צוות הבדיקה לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין השופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום לבין גורמי התביעה ועוד. כיום מתגורר בחיפה, נשוי לאיריס, רופאת עיניים במקצועה, ולהם שלושה בנים. </span> </p> <p> <span> קורות חייו אינם רק מעידים על חריצות והתמדה כתכונות שהרקיעו אותו לשחקים, אלא בעיקר מבטאים את חיבורו לקרקע המציאות וככזה החי בתוך עמו ומדינתו. הגנה על זכויות בסיסיות של האזרחים ושמירה על הצביון הלאומי בפסיקותיו מעידות כאלף עדים על עליונות אישיותו ומקצועיותו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 11 Jul 2022 16:14:39 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post1ce69861 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post3603e19e <div data-rss-type="text"> <p> <span> מחלוקת על פרישת פרופ' לויטן מאוניברסיטת אריאל </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/Ariel_University_Logo.pdf.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> יעקב לויטן, ממייסדי האוניברסיטה, טוען שנשלח לגמלאות במפתיע ובצורה משפיעה שגרמה לו נזק  האוניברסיטה: הפרישה נעשתה לבקשתו ותוך מתן תואר פרופסור אמריטוס, מעבדה ומשרד  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: איתמר לוין | </span> </span> <span> News </span> <span> 1 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                           </span> <span> <span>  ▪  ▪  ▪ </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרופ' יעקב לויטן, ממייסדי אוניברסיטת אריאל, טוען שנשלח לפנסיה בפתאומיות ובצורה מבישה ותובע ממנה 665,000 שקל. האוניברסיטה טוענת, כי פרישתו נעשתה בהסכמה ובצורה מכובדת. התביעה, ובה גם מכתב התשובה של האוניברסיטה לפנייתו, הוגשה (10.6.22) לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים. <br/> <br/> לויטן בן ה-75 הוא פרופסור לפיזיקה, אומר שכתב את הפוסט-דוקטורט אצל חתן פרס נובל לכימייה, פרופ' איליה פריגושין, ובשנת 1993 הקים את המחלקה לפיזיקה במכללת אריאל. לויטן אומר כי עמד בראש המחלקה עד 2003 ומאז הוא מקדם את המכללה ולאחר מכן האוניברסיטה, כולל בתרומות בנות מאות אלפי שקלים שלו ושל משפחתו. <br/> <br/> לטענת לויטן, בספטמבר 2020 - ערב חגי תשרי תשפ"א - הודיעה לו האוניברסיטה על פרישתו לגמלאות, וזאת ללא כל תיאום עימו ובלא הודעה מוקדמת ושיחה מקדימה. כמו-כן, הוא טוען, נמנעו ממנו הסיוע וההכנה הניתנים לפורשים, ההודעה ניתנה במועד בו לא יכול היה למצוא תעסוקה חילופית וצורת סיום העסקתו פגעה קשות בכבודו. עוד טוען לויטן, כי התנהלותה הכספית של האוניברסיטה בעניינו גרמה לו נזקים כבדים. <br/> <br/> במכתב התשובה של האוניברסיטה נאמר כי הפרישה תואמה עם לויטן ואף נעשתה לבקשתו. האוניברסיטה אומרת כי הוא מצוי שבע שנים לאחר גיל הפרישה הקבוע, הייתה התכתבות ניכרת עימו בנושא, הוא קיבל לבקשתו תואר פרופסור אמירטוס ואף התאפשר לו להמשיך להשתמש במעבדה ובמשרד לצורך המשך מחקריו. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=11656" target="_blank"> סיגל פעיל </a> <span>  ויפעת תבור, וטרם הוגש כתב הגנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 10 Jul 2022 19:32:46 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post3603e19e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post646a5a4a <div data-rss-type="text"> <p> <span> שר המשפטים: איזוק אלקטרוני לקיום צו הרחקה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/203100628_507312137261453_4821855833192932706_n-cec3b195.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> הושגו הסכמות: תיקון החוק שיזם השר סער שיאפשר פיקוח טכנולוגי לשמירה על קיום צו הרחקה במקרי אלימות במשפחה  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                           </span> <span> <span>  ▪  ▪  ▪ </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מליאת הכנסת תדון בקרוב בקריאה ראשונה בהצעתו של סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער לתיקון חוק למניעת אלימות במשפחה, שיאפשר פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה של בית משפט במקרים של אלימות במשפחה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפיקוח הטכנולוגי מבוסס על טכנולוגיית GPS, באופן שיאפשר התרעה על כניסה של המפוקח לטווח שאסור לו לשהות בו בהתאם לצווי הגנה, ובית המשפט יוכל להוסיף את הפיקוח הזה במידה ונשקפת סכנה גבוהה לבן המשפחה או שיש חשש ממשי להפרה של צו הגנה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הצורך בהגנה עולה בין השאר, ביחס לאסירים משוחררים אשר חלקם מסיימים לרצות את מאסרם מבלי שמסוכנותם כלפי בן משפחתם פחתה.  </span> </p> <p> <span> <span> כמו כן, ההסדר מבקש ליצור מאזן בין הצורך לאפשר מעקב באזור הטווחים שיוגדרו בצו, לבין הפחתת סיכוני אבטחת המידע ופגיעה בפרטיות שלא לצורך.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מדובר ביוזמה אשר גובשה בהמשך לעבודת מטה מקיפה במשרד המשפטים והמשרד לבט"פ. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מדובר בכלי חדש, ראשון מסוגו, ולכן מוצע לקבוע את ההוראות בתיקון זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 30 Jun 2022 15:25:56 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post646a5a4a thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postd8b1e2f0 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ראש ארגון הפשע אברג'יל ל- 3 מאסרי עולם ולעוד 15 שנה  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/605C5FCC-4FB8-45D8-9F0C-8EFE9139B7FB.JPEG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בית המשפט בתל אביב גזר את הדין באחד מתיקי הפשע הגדולים ביותר במדינת ישראל. הליך שהחל בהגשת כתב אישום בשנת 2015 – ונוהל בניצוחו של </span> </span> <span> התובע ניסים מירום </span> <span> <span> בפרקליטות מחוז ת"א - הגיע לסיומו בגזר דין מהדהד כנגד אחד מארגוני הפשע הגדולים בישראל </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                           </span> </span> <span>   </span> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי בתל אביב בהרכב השופטים גיליה רביד, ירון לוי ושי יניב, גזרו את דינו של יצחק אברג'יל 3 מאסרי עולם ולעוד 15 שנה בכלא. כתב האישום כנגד יצחק אברג'יל ועוד עשרה מאנשיו באחת ממשפחות הפשע המסוכנות בישראל, מנה 13 אישומים שונים, במסגרתם יוחסו להם, כל אחד על פי חלקו, עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, עבירות רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות סמים בהיקפים עצומים, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. </span> </p> <p> <span> לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע לפני כחצי שנה את יצחק אברג'יל ברצח של שלושה אזרחים חפים מפשע במהלך ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין בתל אביב – גזר בית המשפט את עונשו כאמור למשך ­­­ 3 מאסרי עולם ולעוד 15 שנה שנים בכלא. </span> </p> <p> <span> זה סיום של אחת הפרשיות החשובות ביותר במשפט הפלילי בישראל ואחד מתיקי הדגל של פרקליטות תל־אביב, עליה ניצח התובע עו"ד ניסים מירום. "פרשה 512 היא פרשה מכוננת במאבק של רשויות האכיפה בארגוני הפשע. אנחנו מעבירים כאן מסר לארגונים – גם אחרי שנים ארוכות – אנחנו נרדוף אחריהם ונעמיד אותם לדין". עו"ד מירום,  עוד הוסיף עו"ד מירום כי "זוהי סגירת מעגל לאחר מאבק חובק עולם שנמשך 18 שנה". לדבריו, "מדובר בארגון הפשיעה המסוכן בישראל, שעסק בסחר בין-לאומי בסמים ובעבירות אלימות רבות. הכרעת הדין מהווה מכה ניצחת כנגד ארגוני הפשיעה שפעלו בישראל בשנים האחרונות". </span> </p> </div> Tue, 28 Jun 2022 06:15:14 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postd8b1e2f0 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post4be19206 <div data-rss-type="text"> <p> <span> נהג שיכור והתחמק מעונש מאסר </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A2-D7-95-D7-A4-D7-A8_-D7-97-D7-95-D7-A8-D7-A9_-D7-A2-D7-95--D7-93_-D7-A6-D7-99-D7-9C-D7-95-D7-9D_-D7-AA-D7-93-D7-9E-D7-99-D7-AA_-D7-A4-D7-96-D7-99-D7-AA_-D7-90-D7-A1-D7-95-D7-9C-D7-99-D7-9F12.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נעצר על ידי המשטרה לאחר שנהג בפראות ברחובות העיר. לאחר בדיקת דם נמצאה כי בדמו רמת אלכוהול גבוהה. התברר כי הנהג נמצא באותה העת תחת פסילה ותלויים נגדו שני עונשי מאסר בפועל, בכל זאת הצליח להתחמק מעונש מאסר בגין מעשה זה. הסיבה: שוטרי התנועה כשלו ברישום מספר הרישוי בדו"ח </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> תושב יפו וחברו נמלטו מהמשטרה, לאחר שזו חשדה כי הם נוהגים ברכב גנוב. לאחר שנתפסו הם נשלחו למעצר של שלושה ימים. במשטרה ביקשו למצות את הדין עם נהג הרכב שביצע עבירות תעבורה רבות במהלך המרדף של השוטרים אחריו. ולכן, בין השאר, עשו לו בדיקת דם וגילו כי רמת האלכוהול בדמו גבוהה מאוד. אלא, למרות שהיה מצוי תחת פסילה, הוא לא נענש בחומרה. לדברי עו"ד עופר חורש, שייצג את הנהג בהליכים נגדו, בסופו של דבר יצא הנאשם בהסדר טיעון מקל המטיל עליו רק עונש פסילה בפועל של שלוש שנים בלבד. בכתב האישום דרשה המשטרה להטיל עליו שנתיים מאסר בפועל ופסילת רישיון לשנים ארוכות. עו"ד חורש הסביר כי "בפועל, כשלי המשטרה בחקירה זו היו רבים ונחשפו אחד לאחד בחקירת העדים במסגרת משפט התעבורה. במהלך החקירה הסתבר שהשוטרים רשמו בדו"ח מספר רכב שגוי – ולא היו מסוגלים להוכיח מי באמת נהג ברכב". </span> </span> </p> <p> <span> עוד הוסיף עו"ד חריש כי "המדינה הסכימה להמיר את עונשו בהארכת שני עושני מאסר על תנאי בשנתיים נוספות. כמו כן להפעיל התחייבות קודמת לתשלום קנס שעמדה נגדו, ולפסול את רישיונו בפועל לשלוש שנים ללא מאסר בפועל, אותו דרשה המדינה בתחילה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 25 Jun 2022 18:32:47 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post4be19206 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postbd3dc7fa <div data-rss-type="text"> <p> <span> בעל אטליז מטייבה </span> </p> <p> <span> נעצר בחשד להעלמת הכנסות </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-92-D7-99-D7-9C--D7-92-D7-91-D7-90-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> איש עסקים מטייבה, נעצר אתמול על ידי יחידת יהלם של רשות המסים למאבק בפשיעה חמורה. </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> איש עסקים מטייבה, נעצר אתמול על ידי יחידת יהלם של רשות המסים למאבק בפשיעה חמורה. הוא חשוד בעבירות של אי רישום הכנסות וניהול ספרים כוזבים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  מעצרו נערך במסגרת חקירה ממושכת, שראשיתה בממצאים שעלו במהלך פעילות "מסלול בטוח" המשותפת למשטרת ישראל ורשות המסים, כחלק מהמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, לחיזוק המשילות וההרתעה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במהלך הפעילות המשותפת למשטרה ולרשות המסים, נערכו חיפושים וחקירות אצל החשוד במהלכם נתפסו סכומים כסף גדולים במזומן – כ-130 אלף דולר וכ-490 אלף ₪. במסגרת חקירתו עלה מידע שהצביע על חנות אטליז בטייבה, בבעלותו של החשוד, כמקור לכספים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בעקבות מידע זה הוחלט לתפוס את התיעוד ממצלמות המעקב בחנות. מעיון בחומרים המצולמים עלה כי חלק גדול מהתשלומים בחנות לא נרשמו בקופה ונאגרו ב"קופה שחורה", ממנה, על פי החשד, הועברו לאחר מכן לכיסו של החשוד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  בצילומים שנתפסו ניתן להבחין במצבים שבהם במשך שעות מבוצעות מכירות באטליז וההכנסות אינן נרשמות בקופת העסק. בסך הכל נמצאו כ-200 מקרים של אי רישום הכנסות בשלושת הימים שנבדקו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על סמך המידע הזה שנאסף, נפתחה חקירה גלויה כנגד החשוד. במהלך החקירה בוצעו חיפושים ונתפסו חומרי חקירה וכן נערכה ביקורת ניהול ספרים על ידי יחידת ניהול ספרים ארצית החדשה שהוקמה ברשות המסים. היום הובא החשוד בפני שופט ושוחרר בתנאים מגבילים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מהראיות עולה לכאורה, כי החשוד פעל במזיד ובכוונה על מנת להתחמק מתשלום מס, תוך ניהול ספרים כוזב ואי רישום הכנסות בצרוה שיטתית ובתדירות גבוהה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 22 Jun 2022 15:17:09 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postbd3dc7fa thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post5ede99ef <div data-rss-type="text"> <p> <span> רצח הוא רצח הוא רצח? </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-95-D7-90-D7-A7-D7-992-2316f13a.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עבירת הרצח היא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין. ואולם, עולה השאלה האם יש להתייחס לעבירת הרצח בשונה מכל העבירות? האם נכון להתייחס לעבירת הרצח כ"אקס טריטוריה", עליה יחולו כללי ענישה שוניםמן". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר יניב ואקי I מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החל מבריאת העולם ולאורך כל התקופות יוחסה לעבירת הרצח חומרה מיוחדת. כבר בספר בראשית נקבע כי "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט, ו). גם במשפט הישראלי נודעה לעבירת הרצח חומרת מיוחדת, ובעבר מי שרצח אדם בכוונה תחילה עונשו נגזר למאסר עולם ועונש זה בלבד. בשנת 2019 נערכה רפורמה מקיפה בפרק של עבירות ההמתה במשפט הישראלי, ונקבע, בין השאר, כי העונש על רצח יעמוד על מאסר עולם כעונש מירבי בלבד (ואילו העונש על רצח בנסיבות מחמירות יהיה מאסר עולם חובה). ואולם, האם נכון להתייחס לעבירת הרצח כ"אקס טריטוריה", עליה יחולו כללי ענישה שונים? </span> </p> <p> <span> לפי עמדה אחת, של הפרקליטות, התשובה היא בחיוב. לשיטתה כאשר מדובר ברצח שנעשה בכוונה (בשונה מרצע שנעשה באדישות) העונש של מאסר עולם צריך לשמש נקודת המוצא לגזירת העונש ורק במקרים חריגים יהיה ראוי לסטות מעונש זה. כפועל יוצא של עמדה זו, לשיטתה של הפרקליטות, תיקון 113 (בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) אינו חל על עבירת הרצח בכוונה, ולכן אין צורך לקבוע מתחמי ענישה לפי נסיבותיו השונות והמשתנות של כל רצח ורצח.   </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון חשב אחרת (ע"פ 3223/21 מדינת ישראל נ' שפק (2.3.2022)). ולטעמי בצדק. אין כל הוראה, לא בעבירת הרצח מצד אחד, ולא בתיקון 113 מצד שני, המוציאה את עבירת הרצח מכללי גזירת העונש הכלליים, ואלה מחייבים את התאמת העונש ההולם לחומרתה של העבירה ולנסיבות ביצועה. ככל עבירה שלצידה נקבע עונש מירבי, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להחליט על העונש המתאים בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. </span> </p> <p> <span> <span> הגם שיש להתייחס בחומרה יתרה לקיפוח חיי אדם ולא יכולה להיות מחלוקת על חשיבות ערך חיי האדם, ניתן וראוי להבחין בין כל מעשה רצח לפי נסיבותיו. לפיכך, על בתי המשפט לדרג את מעשי הרצח לפי חומרתם, ולקבוע מתחמי ענישה לכל רצח ורצח, בהתאם לנסיבותיו הייחודיות. ויודגש, גם בהתאם לגישה זו ייתכנו בהחלט מקרים בהם העונש המתאים שיושת על הרוצח יהיה מאסר עולם, ואולם הכל לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ובין השאר, בהתאם לנסיבות ביצועו של הרצח, מידת אשמו של הרוצח ונסיבותיו האישיות. </span> </span> </p> <p> <span> גזירת העונש בדרך זו תאפשר להגשים את אחת התכליות החשובות ביותר הקיימות כיום בדיני הענישה המודרניים, לפיה יש לעבור מתפיסה של שוויון פורמלי, המדגישה את ההתאמה בין חומרת העבירה למידת העונש, לעבר תפיסה של שוויון מהותי אשר מביאה לידי ביטוי את עקרון האינדיבידואליזציה בענישה, המאפשר ענישה התואמת את נסיבותיו הייחודיות של המקרה האינדיבידואלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 18 Jun 2022 15:42:26 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post5ede99ef thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post6ae7a037 <div data-rss-type="text"> <p> <span> יחידת אייר – צמודים לאייכמן </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/3-13f65c3f.JPEG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ספר של המשטרה חושף את "יחידת אייר" - ששמרה על הפושע הנאצי 24 שעות ביממה - וליוו אותו עד שנתלה וגופתו נשרפה. התיעוד מופיע בספר של המשטרה שראה אור לציון 60 שנה למשפט, בשם "מבצע אייר - פעילות משטרת ישראל בפרשת אייכמן". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לפני יותר מ-60 שנה, ביום 15 בדצמבר 1961, בסופו של משפט שנמשיך כ-8 חודשים נגזר דינו של קצין האס.אס אדולף אייכמן יש"ו. הבאתו לדין וענישתו הן תולדה של עבודת משטרה מאומצת, יסודית ומקיפה. הספר "מבצע אייר - פעילות משטרת ישראל בפרשת אייכמן" יצא לאור לפני כחצי שנה לציון 60 שנה לגזר הדין. הספר מתעד את פעילותה של "יחידת אייר" שהייתה אחראית על הפיקוח והשמירה על אייכמן מרגע הגעתו לישראל ועד הוצאתו להורג. מדובר למעשה במחקר מעמיק שני שביצעו במשטרה, לאחר שבשנה שעברה יצא מחקר ראשון, עבודתה של לשכה 06. על שני המחקרים חתום פקד ד"ר יוסי המי, היסטוריון וראש חוליית הנחלת השואה במשטרת ישראל. במשך חודשים ארוכים נבר המי בארכיון המשטרה ובגנזך המדינה, ושלף משם מסמכים, תכתובות, שרטוטים וצילומים המתעדים את מאחורי הקלעים של המשפט, כולל הסדרי האבטחה ההדוקים, סדר היום של אייכמן והאינטראקציה עם חוקריו. <br/> המי מספר כי "המחקר הנוכחי בא להציג את סיפורה של משטרת ישראל בפרשת אייכמן על כל היבטיה. החל מיחידת אייר ועד לביצוע גזר הדין, ביחד עם שירות בתי הסוהר. חלקה של המשטרה חרג הרבה מעבר לתחום אחריותה, אולם מעטים האנשים שמכירים ומוקירים את שעשתה. כולי תקווה ששני המחקרים יחשפו את אחד הסיפורים המשמעותיים בתולדות המדינה בכלל, ובתולדות המשטרה בפרט". </span> </p> <p> <span> בכנס לשכת עורכי הדין העניק מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי, עותק מן הספר לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כהערכה על שיתוף הפעולה בין הזרוע המבצעת לזרוע השופטת ולהצלחתה של המדינה במשימותיה כאשר זרועות אלו פועלות יחד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 18 Jun 2022 11:12:21 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post6ae7a037 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post8462a30d <div data-rss-type="text"> <p> <span> כנס לשכת עו"ד באילת </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/1-6f8ea097.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כמדי שנה התאספו בכנס השנתי באילת עורכי דין, פרקליטים, שופטים אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת להשתלמות השנתית של לשכת עורכי הדין. ניכרו מאמציהם של יו"ר לשכת עו"ד, אבי חימי, וראש הסגל שלו, עו"ד ורד כהן, להפיק כנס מכובד הכולל מושבים איכותיים – ובכך להגדיל את יוקרתו של המקצוע ויוקרתם של המשתתפים בו </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הכנס השנתי עמד בסימן "משילות. אסדרה. משפט" והמושבים השונים עסקו בנושאים אלו. הכנס נפתח בדברי ברכה של יו"ר לשכת עו"ד אבי חימי, תוך הדגשה כי הלשכה מקדמת את מעמדם של עורכי הדין כאנשי מקצוע איכותיים ושחקנים חשובים לשמירתה של הדמוקרטיה בישראל. לאחר דברי הפתיחה התקיים מושב לזכרה של השופטת מרים נאור ז"ל, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר. דברי הפתיחה והזיכרון נשאה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות שסיפרה על אישיותה הנעימה והתנהלותה המקצועית של השופטת נאור. לצד דבריה של השופטת חיות נשאה גם דברי ברכה עו"ד אילנה סקר. </span> </span> </p> <p> <span> היום השני נפתח בדברי ברכה של יו"ר מחוז מרכז, עו"ד רמי קנבל במסגרת טקס פתיחת הכנס בו השתתפו יו"ר לשכת עו"ד אבי חימי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שר המשפטים גדעון סער, והיועמשי"ת גלי בהרב מיארה. נכחו בטקס גם מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, פרקליט המדינה עמית איסמן והפרקליטה הצבאית הראשית האלופה יפעת תומר-ירושלמי. </span> </p> <p> <span> לאחר מכן נערכו מושבים בהם נטלו חלק גם שופטי העליון. במושב אחד חוק יסוד זכויות במשפט שוחחו שר המשפטים, גדעון סער, והשופט בדימוס ניל הנדל שפרש בחודש שעבר. במושב מקביל הרצתה השופטת דפנה ברק־ארז על מושב הנוגע לחופש הביטוי ברשתות החברתיות. גם השופט יוסף אלרון נשא דברי פתיחה על מושב הנוגע בזכות לפרטיות וחוקיות החיפוש בטלפונים ניידים. אחד מהאירועים המעניינים שהתרחשו בכנס היה קבלת הפנים לנציגי לשכת עורכי הדין במרוקו. נרשמה התרגשות גדולה על רקע טקס חתימה על אמנות בינלאומיות בין לשכת עוה"ד בישראל לבין לשכת עוה"ד במרוקו. </span> </p> <p> <span> לאורך הכנס התקיימו מושבים חשובים ומרתקים והשתתפו בהם שופטים מומחים בתחומים השונים: השופטת נועה גרוסמן השתתפה בכנס שעסק בהליכי חדלות פירעון. השופט עודד מאור השתתף במושב שעסק באתגרי האכיפה והגבייה של חובות בישראל. מושב זה נפתח בראיון מרתק שנערך עם עו"ד אורי ולרשטיין, ראש האכיפה והגבייה. השופטת חנה פלינר השתתפה אף היא במושב שעסק בחדלות פירעון והמערכת הבנקאית. השופט נפתלי שילה השתתף במושב שעסק במעמד ידועים בציבור בישראל. השופטת דנה אמיר השתתפה במושב שעסק במאבק בהון השחור ובמקלי המס. השופטת איריס לושי עבודי השתתפה במושב שעסק בחוק ניי"ע וההגנה על המשקיעים בבורסה. </span> </p> <p> <span> שתי הרצאות מעניינות נרשמו בכנס: הרצאה ראשונה של מאיר שפיגלר, המשמש כיום בתור ראש צוות קליטת העלייה מאוקראינה ורוסיה. הרצאתו עסקה בשאלת הפליטים וקליטת גל העולים החדש. הרצאה שניה של ערן יעקב המשמש בתור ראש רשות המיסים שעסקה בנושא "המאבק בהון השחור ומקלטי המס". הקהל התענג על רוחב ידיעותיהם של השניים והמקצועיות שהפגינו בהרצאותיהם. </span> </p> <p> <span> משתתפים מעניינים נוספים שהשתתפו במושבים: עו"ד עטילה קמיל, מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, השתתף במושב שעסק בבית המשפט הכלכלי. עו"ד שמעון חסקי, משנה ליו"ר מחוז מרכז הנחה מושב על דיני משפחה. מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, התראיין במושב שעסק ביעילות המערכת המשפטית. שופט העליון אלכס שטיין הרצה על דיני מכרזים. אפילו היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט השתתף במושב שעסק במשב"ל פומבי ובית הדין הפלילי בהאג. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 18 Jun 2022 06:46:01 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post8462a30d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post56bc9c48 <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרצחת וגם ירשת </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/2.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מהדורה מורחבת לספרו של פרופ' דניאל פרידמן עוסקת בסיפורי התנ"ך מנקודות מבט השוואתיות ומקוריות. לכבוד השקת המהדורה החדשה נערך ערב עיון מעשיר ומרתק באוניברסיטת תל־אביב עם מגוון דוברים ומברכים חשובים ששיבחו את הסופר ואת הספר </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ספרו של פרופ' דניאל פרידמן "הרצחת וגם ירשת – משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא" הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת של הספר שכתב בשנת 2002. בספר ניתוח משפטי פוליטי חדשני של סיפורי המקרא, אגב השוואתם לאגדות המיתולוגיה, למקורות ספרותיים קלאסיים, לאירועים היסטוריים ולמספר נקודות מבט של המשפט המודרני. הספר גם בוחן את הרקע ההיסטורי לגלגולי הנבואה הישראלית הקדומה ולעליית ירושלים בתודעת עם ישראל לכדי בירת הנצח שלו. בספר גם דיון בשינוי הדרמטי של הנסיבות בישראל בת ימינו שהשפיעו, בין השאר, על הפסיקה בשאלת "מיהו יהודי", המעסיקה אותנו מאז עזרא הסופר. ניתן לומר כי בהיררכיה שבין הז'אנרים השונים – ספר זה ממוקם כסוג של "פרשנות חילונית" לסיפורי התנ"ך. בכך הוא מעשיר, מפתיע ומקורי ובעל פוטנציאל לקרב כאלו שהתרחקו מסיפורי המורשת של העם היהודי. </span> </p> <p> <span> לכבוד השקת הספר נערך באוניברסיטת תל־אביב ערב עיון מרתק על הספר. בכנס נאמו ובירכו פרופ' שי בלנק, דיקן הפקולטה למשפטים; פרופ' נילי כהן, פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ורקטור האוניברסיטה לשעבר; פרופ' ישראל פינקלשטיין, ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס ומופקד על הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל ופרופ' שי לביא, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב וראש מכון ון ליר בירושלים. בקהל נצפו גם שופט העליון פרופ' עופר גרוסקופף ודיקן בית הספר למשפטים בצפת, פרופ' מוחמד ותד. </span> </p> <p> <span> פרופ' נילי כהן ריגשה בהרצאתה ובין השאר ציינה כי :"הספר "הרצחת וגם ירשת" שיצא לאור לפני עשרים ושתיים שנה, זכה לביקורת נלהבת מפי השופט חיים כהן, שציין כי "זהו ספר מקסים". הספר הורחב במהדורה השנייה, והוא מהווה אוצר בלום של ידע בתנ"ך, בהיסטוריה, במשפט, בספרות. לספר השלכות אקטואליות מרתקות על רבות מהסוגיות הניצבות במוקד הדיון המשפטי, ביניהן גבולות המשפט והחוק והיחסים בין המחוקק לשופט, והקריאה בו מרחיבת דעת ומהנה ביותר". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 18 Jun 2022 06:30:33 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post56bc9c48 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post004e2986 <div data-rss-type="text"> <p> <span> שומרי הסף </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2022-06-03-at-11.33.01.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שומר סף הוא כינוי לנושא משרה במנהל הציבורי שמתוקף תפקידו מופקד על שמירת כללי מנהל תקין, ומשמש כ"שומר הסף" שעליו למנוע משחיתות ופגיעה בטוהר המידות להיכנס במפתנו של הגוף הציבורי בו הוא מכהן. בכל חודש, המגזין יציג לציבור הקוראים את "שומרי הסף" שלו. החודש הכירו את אורנה פורגש, מנהלת המחלקה לענייני ביטחון ואכיפה משולבת בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד אורנה פורגש מכהנת בתור פרקליטה בפרקליטות כבר למעלה מ-30 שנה. כיום היא עומדת בראש המחלקה לענייני ביטחון ואכיפה משולבת בפרקליטות מחוז תל־אביב – תפקיד הדורש ניהול והכוונה של 25 פרקליטים שמייצגים את המדינה בתיקים מורכבים ורגישים. כך למשל, המחלקה שבראשותה מייצגת בערכאות משפטיות את הגופים הביטחוניים ומערכת אכיפת החוק בתביעות נזיקין ואף כוללת פעילות ענפה של אכיפה משולבת באמצעות הליכים מנהליים ואזרחיים ללחימה בפשיעה. כך למשל, ייצגה את המדינה בפרשת לסרי – תביעת האחים לסרי והוריהם את המדינה על החשדות שעלו כנגד האחים על רצח אסף שטיירמן. תביעתם נדחתה בבתי המשפט המחוזי והעליון. היא ייצגה את המדינה בפרשת פנחס בוחבוט ז"ל נגד משטרת ישראל, הידועה גם בתור פרשת האחים פריניאן או פרשת "תיקים באפילה" – ואשר בעקבותיה קמה וועדת זיילר כדי לבחון את התנהלות המשטרה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> " </span> <span> <span> </span> </span> <span> בהתנהלותה המקצועית והעניינית, עו"ד פורגש חוסכת תביעות סרק כנגד המדינה ודיונים מיותרים מצד תובעים פוטנציאלים על נזקים לכאורה שנגרמו להם מצד עובדי מדינה </span> <span> <span> </span> </span> <span> " </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> בהתנהלותה המקצועית והעניינית, עו"ד פורגש חוסכת תביעות סרק כנגד המדינה ודיונים מיותרים מצד תובעים פוטנציאלים על נזקים לכאורה שנגרמו להם מצד עובדי מדינה. סדר עבודתה מאוד מקצועי: לפני הגשת תביעה אזרחית התובעים פונים אליה במכתב דרישה לתשלום פיצויים בגין נזקי המדינה לכאורה. אם יש בסיס לדרישתם – היא מגיעה איתם להסדר או פשרה טרם הגשת כתב תביעה. עם זאת, אם התביעה חסרת בסיס – היא מציגה להם מדוע בקשתם חסרת עילת תביעה ולרוב התובעים מושכים את הדרישה לתשלום. בכך היא מייעלת את עבודת המערכת, מורידה את העומס מבתי המשפט ומגבירה את אמון הציבור במערכת המשפט בישראל. </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד פורגש נולדה וגדלה בבאר־שבע. כיום היא מתגוררת בתל־אביב עם בן זוגה סת קינדלר, פסיכיאטר במקצועו ולשניים בת בשם תום המשרתת בצה"ל. את דרכה המקצועית החלה פורגש בלימודי משפטים באוניברסיטת תל־אביב אותם סיימה בשנת 1992. לאחר מכן התמחתה בפרקליטות האזרחית למשך שנה וחצי. מאז, במשך שלושה עשורים, היא עושה חיל בתפקידה בתור "שומרת סף".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 18 Jun 2022 06:17:25 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post004e2986 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postb9617771 <div data-rss-type="text"> <p> <span> אוצר המדינה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/L_P_8729-7b6cc31f-69ce94d1.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> סיפור חייו של עו"ד קמיל עטילה, מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, מתאר אישיות המיוחדת. הילד שגדל למרגלות הר מירון למשפחה דרוזית בת 14 נפשות ועד לבכיר בפרקליטות המנצל את ידיעותיו בתחומי המשפט והכלכלה כדי לצמצם פגיעה במשק המדינה. סיפור של חריצות, ציונות ומצוינות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עו"ד קמיל עטילה (49) מכהן כמנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחלקה זו - ובמחוזות שתחתיה - מתנהלים תיקי המיסוי המשמעותיים במדינה, בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח, ובהם מחלוקות מס חשובות. הוא החל את דרכו המקצועית כפרקליט צעיר במחלקה הפיסקאלית, ובהמשך כפרקליט בכיר ומינואר 2016 הוא משמש בתפקיד הבכיר במחלקה הפיסקאלית. בעבודתו ייצג את המדינה בתיקים מרכזיים, ובהם תיק ורד פרי, תיק פישמן, מיסוי טובות ההנאה שקיבל ראש המשלה לשעבר נתניהו בבית בקיסריה, תיק מוזס וארקין, גבריאלה שלו ועוד. </span> </p> <p> <span> סיפור מינויו של עו"ד עטילה למנהל המחלקה הפיסקאלית מבטא את אופיו המיוחד. הוא הראשון שמונה לתפקיד של מנהל מחלקה ישירות מדרגה של סגן בכיר בפרקליטות. המסלול הרגיל הוא 'סגן בכיר', סגן בכיר א', ממונה, ראש תחום, ורק אז מנהל מחלקה; אבל עו"ד עטילה, כסגן בכיר, ניגש ישירות להתמודד על המכרז של המנהל. ככל הנראה בגלל גילו הצעיר (הוא היה הצעיר מבין אלו שהתמודדו על התפקיד) הוועדה דחתה את בקשתו – אך הוא לא אמר נואש ולאחר ניהול מאבק משפטי נגד אחד מחברי הוועדה שלא נימק את התנגדותו לקבלו לתפקיד שהתאים לכישוריו – מונה למנהל המחלקה. למכרז הוא הגיע עם רקע מקצועי עשיר: הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובחשבונאות מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת ברקלי. הוא כיהן בתור חבר דירקטוריון, יו"ר ועדת הביקורת ויו"ר ועדת הכספים בחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים). הוא היה נציג שר המשפטים במועצת יועצי המס ויו"ר ועדת האתיקה וועדת ההתמחות של המועצה. באחת הראיונות הוא מספר כי הסאגה שליוותה את מינויו לתפקיד העיבה מעט תחילה על הקשר עם שי ניצן, פרקליט המדינה היוצא, ובכל זאת הם הצליחו לבנות מערכת יחסים טובה שתשרת את המדינה. </span> </p> <p> <span> עו"ד קמיל נולד בבית ג'אן, כפר דרוזי למרגלות הר מירון, למשפחה ברוכת ילדים - תשעה אחים ושלוש אחיות. אימו הייתה עקרת בית שגידלה את 12 הילדים ואביו היה שוטר. הוא מספר כי הערך המרכזי בביתו היה החינוך למצוינות ללא פשרות. אביו היה מגיע לבית ספרו פעמיים בשבוע עם מדי שוטר כדי לעשות לו ולאחיו ביקורת בכיתה ובין השאר היה שואל את המחנך אם עמדו בכל המשימות. המסר בבית היה ברור: חייבים להצטיין. לצד זה הוריו חינכוהו לאהבת הארץ ואהבת האדם. ניכר שהמסרים חלחלו בהצלחה. הוא וכל אחיו שירתו כקצינים בצה"ל. חלקם גם עובדים בשירות הציבורי כמו תא"ל פארס עטילה, ראש המנהל האזרחי; יאסר עטילה, עד לאחרונה סמנכ"ל המדיב בערבית (טלוויזיה ורדיו) בתאגיד כאן וכמאל עטילה – דובר במשרד החינוך. גם אשתו, עו"ד ערין ספדי עטילה, עושה חיל בשירות הציבורי ומשמשת בתור ממונה במחלקת בג"צים – ושניהם מתגוררים כבר יותר מחצי יובל בירושלים עם שני ילדיהם. </span> </p> <p> <span> <span> עו"ד עטילה מעיד על עצמו כי "כמנהל המחלקה הפיסקאלית, אם משהו מדיר משינה מעיני, פשוטו כמשמעו, הוא תופעת החשבוניות הפיקטיביות". הוא מגדיר זאת בתור 'אבי אבות הטומאה כשמדובר בעבריינות כלכלית'. בעבר הוא התייחס לתופעה זו וכינה את זה "רעה חולה, אך ״הרשות״ נתונה". וכך הוא מסביר: "זו "מכת מדינה" נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הביצוע, לעומת הקושי הבלתי יתואר של הגילוי. אין פשוט מהנפקת חשבוניות מס פיקטיביות כאשר הנזק הגלום בכך לקופה הציבורית, ולמעשה לכל אחד ואחד מאיתנו - הוא עצום. נזק זה מוערך באופן שמרני, על פי אומדנים מקובלים והצלבה בין החשבונאות הלאומית לסל הגבייה בפועל, בין 9 ועד 60 מיליארדי שקלים לשנה (לפי מודלים כלכליים שונים). השימוש בחשבוניות מס פיקטיביות פוגע בכל אורחות החיים, ולמעשה, בכל נימי המשק והכלכלה. הוא פוגע בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול המס ומוביל להגדלת הנטל המוטל על הנישומים מצייתי-החוק". עו"ד עטילה מסכם ואומר כי "תופעה זו פוגעת בתחרות ההוגנת ובאמון בין הציבור לבין השלטון האחראי על גביית המס ולו השלכות קשות גם בתחום הלבנת ההון". עם זאת, טוען עו"ד עטילה, ״הרשות נתונה״. כך הוא מסביר: "התמודדות עם רעה חולה זו, הפוגעת כאמור בכלל המשק, מצריכה פעילות משולבת של הציבור, של רשות המיסים, של הפרקליטות ושל גורמים נוספים ובהם המשטרה ורשות התאגידים. ללא שילוב ידיים יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לעקור את התופעה מהשורש, להבטיח ענישה מחמירה במישור הפלילי ולהביא לכך שסכומי הכסף הנגזלים מהמדינה יושבו אליה, במישור האזרחי. אין לכחד כי המדינה עושה מזה שנים רבות מאמצים כבירים כדי להיאבק במכת החשבוניות הפיקטיבית. אך מסתבר כי בכך לא די ועל כן אין להתפלא שההצלחה עוד רחוקה". </span> </span> </p> <p> <span> משיחות עימו ניכר שהסוגייה בנפשו וכי יש לו פתרונות טובים – המשלבים את ידיעותיו בתחום המשפט והכלכלה. הוא מדגיש כי הצעת פתרון משפטי-כלכלי בלבד לא תועיל ללא התגייסות המערכת המדינית להקצאת משאבים לצמצום התופעה בד בבד להתגייסות הציבור להוקיע את הרעה החולה. ללא ספק, עו"ד עטילה בא לעבוד – ולא יגזים מי שיטען כי הוא "אוצר מדינה" או האיש הנכון במקום הנכון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 17 Jun 2022 06:42:07 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postb9617771 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postdebcd342 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חוש צדק ומצוינות משפטית </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-06-03+at+14.11.20.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עורכת דין שרית קרן הצליחה בתוך זמן קצר להפוך את משרד עורכי הדין שלה - המתמחה בתביעות אינטרנט ולשון הרע, ליטיגציה אזרחית ומסחרית למוביל בתחומו, ואף רשמה הישגים משפטיים כשהדפה תביעות סרק נגד חברות במשק הישראלי </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                           </span> </span> <span>  ▪  ▪  ▪  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה הוביל אותך לעסוק דווקא בתחום זה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אין ספק שלבית אבא ואמא הייתה השפעה. אבי, בעברו איש חינוך, שאף ללמוד משפטים ולאחרונה הוא אף מימש זאת לאחר שיצא לפנסיה מוקדמת, אז אני מניחה שזה פעל ברקע, אם כי בנוסף ללימודי המשפטים למדתי גם מנהל עסקים. בנוסף להשראה מאבא והדחף ללימודים מאמא, כבר מגיל צעיר פיעם בי חוש צדק מפותח. תמיד חשתי צורך להגן על חלשים, הייתי פעילה חברתית, אם בתנועת הנוער ואם באגודת הסטודנטים, ותמיד נאבקתי כנגד עוולות. החברים שלי קראו לי 'לוחמת הצדק'. היום אני מממשת זאת בפועל ופועלת למען הצדק בשטח המשפטי. כך לדוגמא, אני מגינה על חברות קטנות וגדולות בתחום לשון הרע, חברות שהן קורבן לתביעות סרק מצד גורמים שרוצים להרוויח על חשבונן. יש פרצות גדולות בחקיקה שקשורה לחברות, ויד האנשים קלה על הגשת התביעות. משום מה סבורים התובעים שלחברות הללו כיס עמוק, אך הם שוכחים שמאחורי כל חברה, עומדים עובדים ובני משפחה, וכל תביעה שכזו יכולה להביא את החברה לחדלות פירעון. כאן אני מתייצבת להגן על החברות, וכשאני מצליחה להביא לדחיית תביעה, אני מרגישה שהצלתי עסק שמפרנס משפחות, ותורם לכלכלה". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה מאפיין את קהל היעד שמגיע אלייך? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אני מייצגת ומלווה חברות עסקיות, בכל ההיבטים. תחום התמחותי הינו לשון הרע וחברות שיש להן נוכחות ברשת ובכלל, כמו: חברות סחר אלקטרוני, קופונים, תיירות, תכשיטים לשון הרע ובהגנה על שמם של הלקוחות שלנו במשרד וכמובן לקוחות פרטיים, בכל הגדלים וההיקפים העסקיים, מחברות קטנות ובינוניות, ועד גדולות. אני מעניקה להן את כל השירותים המשפטיים, בדגש על ליטיגציה. התמחות המשרד שלנו כפי שכבר אמרתי, הגנה על שמם של חברות במשק מלשון הרע ועוד, ואני באמת מרגישה שאני מצטיינת בכך. בנוסף עם חלק לא מבוטל מלקוחותיי, אף מתקיימת מערכת יחסים הדוקה וחברית". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> "כך לדוגמא, אני מגינה על חברות קטנות וגדולות בתחום האינטרנט ולשון הרע, חברות שהן קורבן לתביעות סרק מצד גורמים שרוצים להרוויח על חשבונן. יש פרצות גדולות בחקיקה שקשורה לחברות, ויד האנשים קלה על הגשת התביעות" </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> באיזה הישג את גאה במיוחד? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "יש הרבה מאוד הישגים משפטיים שעליהם אני יכולה להצביע, אבל ההצלחה שלי לדחות על הסף תביעות כנגד חברות, לרבות חברות סחר אלקטרוני, תחום שעדיין מתפתח מבחינה משפטית והוא </span> </p> <p> <span> הישגי הגדול. במהלך דיון בבית משפט, ניגש אלי עורך דין ותיק מאוד, קליבר בליטיגציה מסחרית, ואמר לי: 'לא הייתי רוצה לעמוד מולך בבית משפט'... באותו רגע הרגשתי שאני כנראה עושה משהו טוב ושאני פועלת היטב בתחום התואם את האישיות שלי והמזג שלי". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "חוץ מזה, אני מאוד מעורבת בחיי הילדים והיום-יום בבית, אף משמשת בוועד הכיתה של ילדיי, מבלי לוותר על הקריירה. נכון, יש לי סביבה תומכת, אבל בסוף זה הכול שאלה של ארגון ואיזון נכון. אני נותנת את הלב והנשמה גם בעסק וגם בבית ומאמינה שאין שום סיבה שקריירה תבוא על חשבון המשפחה והבית, או להיפך. אני הדוגמה לכך שאפשר לשלב בין אימהות לקריירה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 17 Jun 2022 06:26:40 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postdebcd342 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post1da48e9e <div data-rss-type="text"> <p> <span> המלחמה באלימות נגד צוותי הרפואה: </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-d19c4f1a.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שר המשפטים גדעון סער יביא ביום ראשון לועדת השרים לחקיקה חוק להחמרת ענישה כלפי תקיפת צוותים רפואיים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                            ▪  ▪  </span> </span> </p> <p> <span> סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער יביא ביום ראשון הקרוב לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להחמרת הדין ביחס לתופעת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.  <span>  </span> </span> </p> <p> <span> לפי התיקון על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה.  </span> </p> <p> <span> כיום, מוטל עונש של 5 שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשתה תוך כדי פעולת חירום (הצלת חיים וכד'), ורק אם כוונה נגד צוותים רפואים מסוימים. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 15 Jun 2022 15:03:45 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post1da48e9e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postc8bb9782 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ראש הלשכה: אמשיך לכהונה שנייה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-91-D7-99--D7-97-D7-99-D7-9E-D7-99-5b7a77ed.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> לקראת סיום שנת המשפט נפגשנו, כתבי מגזין בית המשפט, לראיון חגיגי עם יו"ר לשכת עו"ד, עו"ד אבי חימי, כדי לסכם את השנה האחרונה ולציון שלוש שנות כהונה בתור ראש הלשכה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                            ▪  ▪  </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד אבי חימי שלום וברכה. תודה לך על שפינית מזמנך לראיון במגזין. אתה מציין בימים אלה ממש 3 שנות כהונה בתפקיד ראש הלשכה. כיצד אתה רואה את כהונתך עד כה? </span> </p> <p> <span> <span> "לא תכננתי להיות ראש הלשכה, אבל הרגשתי שחייבים להיכנס מתחת לאלונקה. בשעה שנכנסתי לתפקיד, נדרשתי לייצב את ספינת הלשכה שעברה טלטלות לא פשוטות; לכך נקראתי לדגל, והתייצבתי. </span> </span> </p> <p> <span> שלוש שנים חלפו. ואני גאה לומר: לא רק שהבאנו את הספינה לחוף מבטחים; אלא גמאנו מרחקים ועברנו כברת דרך ארוכה. כל זאת, על מנת ליישם את היעדים שלשמם נבחרתי ובכלל אלה: להעניק לציבור עורכי הדין שירות טוב יותר, שקוף יותר ומקצועי יותר. עמידתנו ביעדים אלו, הובילה לכך שלשכת עורכי הדין מהווה כיום גוף משמעותי, מעורב ומשפיע, הן במערכת המשפט והן בציבוריות הישראלית. ואני מתחייב, שלשכת עורכי הדין תמשיך להביע את עמדתה בכל הליכי החקיקה והתקינה, תתרום ממקצועיותה ותהיה שותפה לכינון רפורמות שייטיבו עם ציבור עורכי הדין ואזרחי ישראל. בנוסף, הקפדתי להפוך את הלשכה ללשכה חברתית, כזו שמקדישה זמן רב בהגנה על אלו שקולם אינו נשמע, בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ועזרה לזולת, וגם בהצטרפות להליכים משפטיים עקרוניים כידיד בית המשפט". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תוכל בבקשה לפרט יותר על הישגיך בקדנציה הנוכחית: אילו מטרות הצבת לעצמך בתחילת הדרך – שאותן לדעתך השגת? </span> </p> <p> <span> "עוד לפני שנתגאה במה שהשגנו עד כה, חשוב לי להדגיש שאכן עשינו דברים טובים, אבל שבכוונתי להוביל ולשפר עוד ועוד. קודם כל נושא האלימות כלפי עורכי דין. מדובר בתופעה שהיא פשוט בלתי מתקבלת על הדעת, ואני רואה בה חומרה רבה. בכוונתי לפעול מול גורמים בכנסת ובמשרד המשפטים ולהביא לשינוי חקיקה שישווה בין תקיפת עורכי דין לתקיפת עובדי ציבור ויגנו על עורכי הדין בעבודתם. בנוסף, בכוונתי להנהיג רביזיה במערך האתיקה, רפורמה שמצד אחד תקל על ציבור עורכי הדין בעבודתם ותתאים את הדין האתי לימינו אנו, ומצד שני תשפר את איכות המקצוע ומעמד המקצוע. מדובר בתהליך שכבר התחלנו לבצע: השקענו תקציבים ומשאבים רבים שבאמצעותם אנו מדביקים את הפער שנוצר בוועדות האתיקה בקדנציות הקודמות. וועדה שהקמנו לגיבוש הרפורמה באתיקה תביא בקרוב את המלצותיה למועצה הארצית, שתדון בהן ותאשר אותן. </span> </p> <p> <span> <span> ולגבי השיגינו עד כה, עם כניסתי לתפקיד ראש הלשכה, התחייבתי בפני חברות וחברי הלשכה, שעבודת הלשכה תהיה גלויה ונקייה, לטובת ציבור עורכות ועורכי הדין ואזרחי ישראל. וכך פעלנו. חשפנו את שכר הבכירים; חידשנו את פעילות ביקורת הפנים אחר שנים רבות של היעדר ביקורת כלל, לרבות מינוי מבקר פנים; הבאנו להישגים חסרי תקדים בחקיקת חוק ההסדרים; הקמנו ועדה לחלוקת בוררויות באופן שווה, הוגן והגיוני; שיקמנו את החברה הכלכלית; חיזקנו את פעילות החטיבה החברתית בלשכה; יזמנו קרן סיוע לעורכי דין שנפגעו כלכלית עקב נגיף הקורונה; הקמנו מתחמי עבודה משותפים עבור עורכות ועורכי דין; החזרנו את ועדות האתיקה לכשירות ופעילות מלאה; הקמנו את הספרייה הדיגיטלית ואולפן הטלוויזיה של הלשכה, הכוללים תכנים מקצועיים רבים; פעלנו למינוי שופטים טובים לכל ערכאות השיפוט, פיקחנו ביתר שאת על עבודת המתמחים, חיזקנו את הוועדות המקצועיות ועוד". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ומה לגבי השנה האחרונה? </span> </p> <p> <span> "בשנה האחרונה המשכנו בתנופת העשייה: העברנו תקציב חברתי הדואג למחוזות הלשכה; נתנו יותר לציבור עורכות ועורכי הדין, הן ברמה המקצועית-אקדמית והן ברמת רווחה, פנאי וצרכנות; שיפצנו את האודיטוריום בבית הלשכה בתל אביב וחזרנו לקיים בו אירועים פרונטליים. הכול, תוך שאנו ממשיכים ליידע את חברות וחברי הלשכה על כל פעילות או החלטה משמעותית הרלוונטית להם; מחזקים את הקשר ומטייבים את העבודה עם משרד המשפטים והרשות השופטת. אבל כמו שציינתי, זו רק ההתחלה, והעתיד הוא זה שחשוב. בכוונתי להוסיף ולשפר. לא אנוח עד יושלם כל מה שמצריך שיפור, התאמה או שינוי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שומעים בקולך שאתה גאה בהישגים. במה אתה הכי גאה? </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> "אכן, כפי שאתה שומע בקולי, אני גאה בלא מעט מהפעולות שביצענו. אני מעדיף לא לבחור מהם, אך אם אני מוכרח, אציין שניים. ההישג הראשון הוא – הקמת קרן סיוע כלכלי לעורכות ועורכי דין, שהוקמה לטובת חברינו שנקלעו למשבר כלכלי עקב נגיף הקורונה. יוזמה זו, שנעזרו בה מאות עורכי דין, מעידה אולי באופן הטוב ביותר על רגישותה של הלשכה למשבר שחוו חלק מחבריה. </span> </p> <p> <span> ההישג השני, נוגע להצלחתה של הלשכה להוביל למינויו של עו"ד יחיאל כשר (כתוארו אז) כשופט בית המשפט העליון. זה משהו שאני מאוד גאה בו. העובדה שלא ויתרנו ושלא הרמנו ידיים בהליך בחירת השופטים – מהווה תעודת כבוד ללשכה ולנציגיה בוועדה לבחירת שופטים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בעבר וכך גם לאחרונה בכנס השנתי ה-21 של הלשכה באילת, נעמדת לימינן של רשויות אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט. האם אתה עדיין סבור שהן נתונות למתקפות חסרות תקדים? </span> </p> <p> <span> <span> "ישנן רוחות רעות שנושבות כנגד שלטון החוק; כנגד מערכת אכיפת החוק; וכנגד מערכת המשפט. ואותן רוחות רעות מבקשות להכות בעוצמה ולהחריב את המגדלור העומד בראש המערכת והוא: בית המשפט העליון. רוחות אלו, מדירות שינה מעיניי. </span> </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון הוא לא רק מגדלור; בית המשפט העליון הוא מבצרו המרכזי של שלטון החוק; מבצרה האחרון של הדמוקרטיה שאנחנו מתגאים בה; מבצרן של זכויות האדם; עלינו להגן על בית המשפט, על עצמאותו ועל עצמאות שופטיו. זוהי לא זכות שנתונה לנו - זוהי חובתנו. הבטחתי בעבר - ואני מבטיח גם כיום: מערכת המשפט לא תעמוד לעולם לבד; אנחנו נילחם על עצמאות השופטים. המסר שלנו הוא ברור – לבקר רצוי ומותר, להרוס לא. מתוך הבנה עמוקה של חומרת המצב, הקמנו בלשכת עורכי הדין פורום מיוחד, כוח קומנדו להגברת אמון הציבור במערכת המשפט. פורום שהתכנס לראשונה לפני כחודש, תוך שאנו נחושים לגבש דרך פעולה להגברת אמון הציבור במערכת. אסור לנו, פשוט אסור לנו להפסיד בקרב הזה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אולי לשאלת השאלות: האם בבחירות שיתקיימו בשנה הבאה תתמודד שוב על ראשות הלשכה? </span> </p> <p> <span> "אתמודד וגם אנצח, מהסיבה הפשוטה, שמלאכה רבה וחשובה עוד לפנינו. טובתם ורווחתם של כל אחת ואחד מעורכות ועורכי הדין היא בנפשי. קדנציה אחת לא מספיקה כדי לדאוג לכל הנושאים הקרובים לליבם של עורכי הדין. יש פתגם ביהדות שאומר "המתחיל במצווה אומרים לו גמור". לפני כשלוש שנים התחלנו תהליך חשוב מאוד בלשכה, כזה שנועד להצעיד את הלשכה קדימה ואין לי שום כוונה לעצור אותו באמצע. למרות ההישגים הרבים שהבאנו לציבור עורכות ועורכי הדין, יש לנו עוד הרבה מה לעשות כאן. חברות וחברי הלשכה הם באמת אנשים נדירים ומיוחדים, ואני מכיר אישית רבים מהם. הם יודעים וגם אני יודע - שמגיע להם הטוב ביותר אחרי מה שחוותה הלשכה בקדנציה הקודמת". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תרצה להוסיף משהו נוסף? </span> </p> <p> <span> "אני רוצה לנצל הזדמנות זו להכרת הטוב. ראשית אבקש להודות לרעייתי חנה ולבנותיי טל ונועם על תמיכתן. שנית, אבקש להודות לחבריי להנהגת הלשכה, ליושבי ראש המחוזות, לעובדי הלשכה המסורים בראשות מנכ"ל הלשכה, מר אורי אלפרסי - וכמובן למאות עורכות ועורכי הדין הפועלים בלשכה בהתנדבות מלאה, רק בזכותכם הגענו עד הלום וזו לא מליצה, תודה". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תודה רבה עו"ד אבי חימי. מאחלים לך בהצלחה בהמשך הדרך. </span> </p> <p> <span> תודה לכם מגזין בית המשפט. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 13 Jun 2022 15:53:24 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postc8bb9782 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post284fb534 <div data-rss-type="text"> <p> <span> תושב טייבה חשוד בהעלמת מיליוני שקלים </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A2-D7-A8-D7-9F--D7-99-D7-A2-D7-A7-D7-91.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> רשות המיסים: במסגרת פעילות מבצעית ״מסלול בטוח״ והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית ולחיזוק המשילות וההרתעה: הובילו המשטרה ורשות המסים מבצע אכיפה כלכלי כנגד עסק לממכר תכשיטים וזהב בטייבה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                            ▪  ▪  </span> </span> </p> <p> <span> במסגרת פעילות מבצעית ״מסלול בטוח״ והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, לחיזוק המשילות וההרתעה: הובילו המשטרה ורשות המסים מבצע אכיפה כלכלי כנגד עסק לממכר תכשיטים וזהב בטייבה. בתוך כך, משטרת ישראל ורשות המיסים ממשיכות לשלב זרועות על מנת למקסם ולייעל את יכולת האכיפה מול גורמים עבריינים וחייבי מס. </span> </p> <p> <span> החל משעות הבוקר המוקדמות הוביל משרד מע״מ נתניה ויחידות נוספות ברשות המסים בשיתוף עם משרד הרישוי בתחנת המשטרה בטייבה ולוחמי מג"ב, פעילות אכיפה כלכלית כנגד תושב טייבה אשר חשוד בהעלמת מסים בסך מיליוני שקלים באמצעות העסק שברשותו, המשמש על פי החשד כצינור "חמצן כלכלי" לגופי פשיעה. </span> </p> <p> <span> <span> במהלך הפעילות ובשל החשד לעבירות השונות הוחרמו 2 רכבי יוקרה מסוג מרצדס ו- Jeep. בנוסף, הגיעו הכוחות יחד עם יחידת הכלבנים ברשות המסים לעסק לממכר תכשיטים וזהב שבבעלות החשוד וערכו במקום ספירת מלאי לאומדן שווי התכשיטים. </span> </span> </p> <p> <span> ממשטרת ישראל ורשות המיסים המר כי ימשיכו לפעול בכל הכלים העומדים לרשותן ובשיתוף פעולה על מנת לאכוף את כלל החוקים בכל מקום וזמן וזאת על מנת לשמר את המשילות, יכולת ההרתעה ולהגברת האכיפה הכלכלית למען אוצר המדינה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 07 Jun 2022 12:08:26 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post284fb534 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post9d7c3e0b <div data-rss-type="text"> <p> <span> המלחמה באלימות במשפחה </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-A2-D7-95-D7-93-D7-93--D7-9E-D7-90-D7-95-D7-A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תופעת האלימות במשפחה היא "מכת מדינה" ובתי המשפט עושים לאל ידם כדי לתרום תרומה לצמצום התופעה המכוערת הזו. השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל־אביב מחדד את תפיסת העולם השיפוטית במסגרת מלחמת המערכת המשפטית כנגד תופעה זו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                            ▪  ▪  </span> </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט המחוזי בתל־אביב, בהרכב שלושה שופטים שגיא, טופף ומאור, גזר לאחרונה את עונשו של נאשם ל-14 שנות מאסר בגין ניסיון לרצח של בת זוגתו ופיצויים בסך 150 אלף ₪ (תפ"ח 22963-11-19 מדינת ישראל נ' פרידריך). פסק הדין מתאר את ניסיון הרצח המזעזע, בין השאר, בתיאור כי הנאשם "החל לדקור ולחתוך אותה בפלג גופה העליון, לרבות בצווארה, בבטנה, בחזה ובמותנה" ורק בזכות תושייתה וכושרה הגופני הצליחה להימלט ולהינצל בעור שיניה. </span> </span> </p> <p> <span> בפסה"ד דנן בלט פסיקתו החשובה והמעניינת של השופט עודד מאור. השופט מאור, שהצטרף לפסיקתו של השופט שגיא, מתאר בפסק דינו את שאט הנפש המשפטי בהתנהלותו של הנאשם כלפי המתלוננת "בניסיונו של הנאשם להביא למותה של המתלוננת, הוא לא רק ביקש לפגוע בזכותה לחיים ולשלמות גופה, אלא לטעמי, התנהגותו מבטאת שלילה מוחלטת של אנושיותה של המתלוננת, מנקודת מבטו של הנאשם – התוקף". השופט מאור הדגיש בפסק הדין את הפער העצום שבין ברית הנישואים המקרב בין בני הזוג והמחייב אותם לכבד, במלוא מובן הביטוי, איש את רעהו, לבין ניסיון הרצח המטשטש את  </span> </p> <p> <span> <span> "בבוא בני זוג בברית הנישואין, או בהחלטה לחיים משותפים, מתחייבים הם האחד כלפי השני, בין היתר, לחיות חיי שיתוף הדדיים ולנהוג בכבוד האחד בשני, ולצד זאת, גם לשמור ולכבד את זכותו האישית של כל אחד מהם כאדם, להחליט על מעשיו ומאווויו בהתאם לבחירותיו ולפעול בהתאם לבחירות אלה, היינו - לכבד את הזכות האישית של בן או בת הזוג לאוטונומיה, כפי שהוא ביטא בפסקה הבאה: </span> </span> </p> <p> <span> "בבוא בני זוג בברית הנישואין, או בהחלטה לחיים משותפים, מתחייבים הם האחד כלפי השני, בין היתר, לחיות חיי שיתוף הדדיים ולנהוג בכבוד האחד בשני, ולצד זאת, גם לשמור ולכבד את זכותו האישית של כל אחד מהם כאדם, להחליט על מעשיו ומאווויו בהתאם לבחירותיו ולפעול בהתאם לבחירות אלה, היינו - לכבד את הזכות האישית של בן או בת הזוג לאוטונומיה, כפי שהוא ביטא בפסקה הבאה: זכותו זו של אדם לעצב את חייו ואת גורלו חובקת את כל ההיבטים המרכזיים של חייו [...] יש בה ביטוי להכרה בערכו של כל אדם ואדם כעולם בפני עצמו. [...] בין הזכות לאוטונומיה, לכבוד האדם ולחופש הבחירה הטמון בו, עובר חוט שלא ניתן לנתקו. מעבר לאפשרות הבחירה, האוטונומיה כוללת גם רובד נוסף הנוגע לזכותו של אדם כי יעזבוהו לנפשו; אלימות מֵפרה באופן הבוטה ביותר את זכותו זו של האדם והיא שוללת ממנו את הזכות הראשונית לשלמות נפשית וגופנית המוגנת בסעיף 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". </span> </p> <p> <span> בסוף דבריו מדגיש השופט מאור כי " אלימות - כל אלימות - כלפי בת זוג מחלחלת ופוגעת בלשד עצמותיה של הזכות לאוטונומיה [...] אלימות במשפחה היא רעה חולה, ועל בתי המשפט לפעול להגן על קורבנותיה ולעמוד באופן נחרץ ונטול פשרות לצד הקורבנות [...] יידע כל אדם הנוהג באלימות כלפי בת זוגו או בן משפחה שישלם מחיר אישי כבד, וחירותו תישלל ממנו לשנים ארוכות, וזאת לצד מחיר חברתי הנלווה לכך". </span> </p> <p> <span> נראה שבית המשפט המחוזי בתל־אביב עמד בהצהרתו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 03 Jun 2022 11:43:37 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post9d7c3e0b thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postf70dee72 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מכונאים בנתב"ג: הבריחו אלכוהול וטבק באלפי דולרים </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-05-31+at+14.27.35.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> חשד: מכונאים מוטסים הבריחו אלכוהול וטבק בשווי של עשרות אלפי דולרים דרך נתב"ג </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                            ▪  ▪  </span> </span> </p> <p> <span>  חשד: מכונאים מוטסים הבריחו אלכוהול וטבק בשווי של עשרות אלפי דולרים דרך נתב"ג </span> </p> <p> <span> רשות המסים חוקרת את החשד כי מכונאים מוטסים בחברת תעופה, אשר במסגרת תפקידם התלוו לטיסות החברה, ניצלו את התדירות הגבוהה של נסיעותיהם לחו"ל על מנת להבריח לארץ טבק ואלכוהול בשווי של עשרות אלפי דולרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החשד עלה במסגרת פעילות יזומה של רשות המסים, שכללה את עובדי בית המכס נתב"ג, עובדי יחידת הסמים והמכס נתב"ג ובודקים באולם הנוסעים. במסגרת הפעילות נאספו ראיות המצביעות על כך שבמשך שנים, המכונאים המוטסים ביצעו רכישות של חבילות טבק, פקטים של סיגריות ובקבוקי אלכוהול בחנות הדיוטי פרי של נתב"ג בשווי של עשרות אלפי דולרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> את הטבק והאלכוהול הבריחו עובדים אלה לישראל בעת חזרתם בתפקיד דרך המסלול הירוק, אשר דרכו מותר להכניס לישראל עד 2 ליטר יין, עד 1 ליטר משקה אלכוהולי אחר ולא יותר מ-250 גרם טבק על כל צורותיו (מתוך זה עד פקט אחד של סיגריות). על פי החשד, עובדים אלו הכניסו כמויות גבוהות יותר מהמותר, מבלי להצהיר על כך.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> המכונאים המוטסים עוכבו ונחקרו על ידי עובדי יחידת הסמים והמכס בנתב"ג וחומרי החקירה הועברו לייעוץ משפטי לצורך הגשת כתבי אישום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 31 May 2022 11:36:34 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postf70dee72 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postcc74f413 <div data-rss-type="text"> <p> <span> גאון המשפט וידיד הציבור </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_4121-17831f29.JPEG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> במדינת ישראל השתרשה התפיסה כי השופטים נטולי עמדות פוליטיות וחסרי פניות. ובכל זאת, נראה כי לשופט שטיין יש אג'נדה ברורה: להחזיר את אמון הציבור לבית המשפט.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין (64), התמנה לבית המשפט העליון באוגוסט 2018. אין חולק כי מינויו מבוסס על מסלול מקצועי-משפטי מרשים ומעורר השראה. הוא הצטיין בלימודיו באוניברסיטה העברית. התמחה אצל שופט בית המשפט העליון מנחם אלון ז"ל. בשירות המילואים שירת בפרקליטות הצבאית ושימש קצין משפטים בממשל הצבאי ברצועת עזה. טרם מינויו לעליון שימש שנים רבות בתור פרופסור למשפטים במוסדות אקדמיים מובילים בעולם ופרסם מעל שמונים מאמרים – חלקם בבמות האקדמיות החשובות ביותר, בהם פיתח דוקטרינות ומודלים משפטיים שהשפעתם על המשפט המערבי הוא דרמטי. אלא שחוכמתו לא רק בעולם המשפט: הוא היה אלוף ברית המועצות בשחמט לתלמידים עד גיל 14 (תקראו שוב: בברית המועצות, לא בישראל). בעת שירותו הצבאי זכה באליפות צה"ל בשחמט. כיום הוא שחמטאי פעיל ובעל דרגת אמן ישראלית. לא תהיה זו הגזמה לומר שהשופט שטיין הוא גאון – במלוא מובן המילה. </span> </p> <p> <span> מינויו לעליון בשנת 2018 הוביל לתגובות מגוונות, בין אם בשל עמדותיו הלאומיות בטובתה של המדינה ובין להתנגדותו לאקטיביזם השיפוטי ולכוח הרב שצבר תפקיד היועמ"ש במסגרת השררה השיפוטית. בסופו של דבר, לאחר התנגדות יריביו הפוליטיים והאישיים, הוא מונה לבית המשפט העליון – מינוי הטומן בחובּו הבטחה גדולה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "כוחו של השופט שטיין הוא לא רק בכושר כתיבתו החד והקולח; גם לא רק בדיוק ובתמצות פסיקותיו. כושר רטורי מרשים עומד לצידו. הרצאותיו מאלפות ודבר דבור על אופניו. הוא כריזמטי, מרתק וטיעוניו ברורים ומסודרים – גם להדיוטות" </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> השופט שטיין הוא משפטן בחסד. פסיקותיו מדויקות ומבוססות על חקיקה ופסיקה, כמו כן הוא ממעט בכתיבה פובליציסטית בפסקי הדין (מה שמכנים לעיתים "אוביטר"). עיון בהכרעותיו מגלה כי הוא מתרכז בשאלה המשפטית עליה נשאל. כך למשל, באחת מפסיקותיו הראשונות, בבג"ץ ג'קלין, הצטרף לדעות השופטים שדחו עתירה לביטול תל"ן (תשלומי לימוד נוספים) – אך לעומת חבריו לפסק הדין הוא נמנע מלהביע את עמדתו האישית או להסוות את דעתו הפוליטית בסוגיה שעל הפרק באצטלה של נימוקים משפטיים. דחיית העתירה הייתה קצרה ועניינית ובה הוא ניסח את תפיסתו הדמוקרטית ביחס לתפקיד השופט במילים כי "הקביעה כיצד איזון זה ייעשה [בין חירות לשוויון – ש.ש.] צריכה להיעשות ביום הבוחר, ולא ביום העותר". כה לחי לתפיסה דמוקרטית בריאה. </span> </p> <p> <span> כוחו של השופט שטיין הוא לא רק בכושר כתיבתו החד והקולח; גם לא רק בדיוק ובתמצות פסיקותיו. כושר רטורי מרשים עומד לצידו. הרצאותיו מאלפות ודבר דבור על אופניו. הוא כריזמטי, מרתק וטיעוניו ברורים ומסודרים – גם להדיוטות. אומנם שופטי עליון אינם נדרשים לכישורים וורבאליים אבל בימים בהם עיני הכול נשואים למוצא פיהם, טוב שבין שופטי העליון יש גם כמו השופט שטיין שמנסח את דבריו בטוב טעם ומשאיר טעם טוב. בעזרת נאומיו והרצאותיו, ולא פחות מכך – פסיקותיו המרוסנות – הוא תורם גם לחיזוק "אמון הציבור" בבית המשפט העליון. </span> </p> <p> <span> בימים אלו אין לזלזל בתרומה כזו לבית המשפט העליון. מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת חיפה מגלה כי רמת אמון הציבור במוסד השיפוטי הוא בשפל חסר תקדים. לתופעה זו הסברים רבים – שחלקם אינם קשורים להתנהלותו של בית המשפט העליון אלא לדמוקרטיזציה של המידע (עידן הרשתות החברתיות במסגרת מהפכת המידע) והעדר אמון במוסדות השלטון בכללם. עם זאת, יש התולים את הירידה של אמון הציבור בהתנהלותו של בית המשפט העליון עצמו במסגרת המאבק הבריא שבין רשויות השלטון. "איזונים ובלמים" הוא תוצר חשוב ונדרש של "הפרדת רשויות", אבל יש הטוענים שהרשות השופטת שכחה לאזן ולבלום את עצמה. פרשנות שיפוטית התלושה מן החקיקה שלפעמים אף סותרת אותה, קונסטלציות משפטיות להשגת תוצאה ידועה מראש – כל אלו אינן תורמות לתדמיתה הציבורית. בדומה, ביקורת גורפת כלפי הרשויות הנבחרות לחיזוק אתוס "שומרי הסף" על חשבון "נבחרי הציבור" – מרסקת את "אמון הציבור ברשות השופטת". </span> </p> <p> <span> יש שיגידו שהשופט אלכס שטיין הוא 'מעט מדי ומאוחר מדי' כדי להשיב את אמון הציבור. אבל קשה שלא להכיר במאמציו להשיב את הסדר על כנו. פסיקותיו – אם כי יש להודות שלא כולן – מעידות על תורה שיפוטית סדורה, לפיה ברירת המחדל הוא רצונו של המחוקק. החקיקה, גם אם אינה מושלמת – היא המחייבת. מגמתו ברורה: יש לפרש את המילים הכתובות – כמו שהן, ולא לפי גחמות רגעיות או לפי אידיאלים, חשובים שככל שיהיו, של היושב בדין. היצמדות ללשון המחוקק הובילה לביקורת כנגדו, "כיצד הוא מעז לפסוק לפי החוק ולא לפי רעיונות מופשטים של צדק?". אבל נראה שהשופט שטיין לא מתרגש כי לפי שיטתו החוק אינו המלצה לשופט; החוק הוא הריבון ולכן על פיו יישק דבר. הציבור ראוי לשופטים כמו השופט שטיין – המכבד את תוצרי נציגי הציבור, ובכך מכבד את הרשות השופטת שנועדה בראש ובראשונה לשרת את הציבור ולא רק לשלוט עליו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Sun, 22 May 2022 07:20:45 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postcc74f413 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postd9d548b0 <div data-rss-type="text"> <p> <span> סכנה: איומים על שופטים </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/--%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94-408c33c1.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תופעת האיומים על שופטים אינה חדשה. עם זאת נראה כי חברה דמוקרטית אינה יכולה להקל בכך ראש ולעבור לסדר היום כאשר תופעה מכוערת זו מרימה ראש. רשויות החוק נדרשות לעשות כל לאל ידם כדי להבטיח את עצמאות הרשות השופטת הבאה לביטוי קודם כל בביטחונם האישי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> סעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין". סעיף זה נועד להבטיח את עצמאותם ואת אי־תלותם של השופטים בישראל. איום על שופט פוגע בעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ופוגע פגיעה קשה בשלטון החוק בכלל, ובפעילות מערכת בתי המשפט המפקחת על קיומו של שלטון החוק בפרט. ולכן, רשויות האכיפה נדרשות לפעול באפס סובלנות כלפי המבקשים לפגוע בשופטים או מהלכים אימים עליהם. </span> </p> <p> <span> רק בפסח האחרון אחד משופטי ישראל חווה על בשרו את "הסיכון המקצועי" בהיותו משרת בכס השיפוט. תושב רמת גן בן 63 ביקש להרוס לשופט יהורם שקד, שופט לענייני משפחה, את חג הפסח. הוא הגיע בערב ליל הסדר לביתו של השופט ואיים עליו ועל בני משפחתו. בין השאר צעק: "מושחת" ו"אתה תשלם על זה, אין לי מה להפסיד". שוטרים שהגיעו למקום איתרו בין חפציו סכין "לדרמן". החשוד נעצר בחשד לאיומים והחזקת סכין, והובא לחקירה. לאחר שנעצר התברר כי זו הפעם השלישית בה הוא הגיע לביתו של השופט. בפעמים הקודמות נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים. בחקירתו הודה כי מטרתו הייתה להרוס לשופט יהורם שקד את החג. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> " </span> <span> החשוד נעצר בחשד לאיומים והחזקת סכין, והובא לחקירה. לאחר שנעצר התברר כי זו הפעם השלישית בה הוא הגיע לביתו של השופט. בפעמים הקודמות נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים. בחקירתו הודה כי מטרתו הייתה להרוס לשופט יהורם שקד את החג </span> <span> " </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> החשוד הובא להארכת מעצר בבית המשפט השלום בתל אביב. בדיון, הסנגורית ציינה כי אין לחשוד עבר פלילי. עוד ציינה כי היכרותו של השופט החלה לפני עשר שנים, ובכל השנים האלו השופט לא היה חשוף לסכנה. מנגד, נציג המשטרה טען כי החשוד איים ואף השאיר מכתב מאיים, הסנגורית טענה כי "מדובר באקט של מחאה והמכתב אינו מכיל איום". </span> </span> </p> <p> <span> החשוד תיעד את האירוע. בעקבות כך טענה הסגנורית כי "לו חשב שיעשה עבירה פלילית, לא היה מתעד את עצמו", והוסיפה: "ה'לדרמן' היה סגור ולא פתוח". שופט בית המשפט השלום, אמיר וצנבליט, לא התרשם מטענות הסניגורית והאריך את מעצרו של החשוד בהסבירו כי חומרי החקירה מקיימים חשד סביר לביצוע עבירה של איומים והחזקת סכין שלא כדין. עוד קבע כי הדברים שנאמרו, בצירוף להחזקת סכין, מהווים מסוכנות. </span> </p> <p> <span> כדי לשמר את עצמאות השופטים על המערכת להבטיח את ביטחונם האישי. ביקורת לגיטימית שהיא נעשית באופן ענייני ומכבד. איומים הם 'קו שחור' ואין להם מקום במדינה המבכרת את שלטון החוק. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 20 May 2022 07:29:43 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postd9d548b0 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post7f0c47d2 <div data-rss-type="text"> <p> <span> היועמ"ש שומרת על כבוד הכנסת </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A7-D7-A8-D7-93-D7-99-D7-98--D7-9C-D7-A6-D7-9C-D7-9D--D7-A0-D7-95-D7-A2-D7-9D--D7-9E-D7-95-D7-A9-D7-A7-D7-95-D7-91-D7-99-D7-A5.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שוחחה עם ח"כ יצחק פינדרוס שייחל לפוצץ את בית המשפט העליון, ואמרה כי דברים קשים מעין אלה של חוסר כבוד בין הרשויות ראוי שלא ייאמרו מול בני נוער </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>                                            ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מסתייגת מדבריו של חבר הכנסת  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=13939" target="_blank"> יצחק פינדרוס </a> <span> , ובשיחה עימו מיד לאחר פרסום דבריו, אמרה לו כי למרות שמדובר במטאפורה ולא בקריאה לאלימות, "אין מקום לאמירות קשות מסוג זה בפני בני נוער, שמגיעה להם דוגמה טובה למימוש העיקרון של כיבוד הרשויות". <br/> במכתב תשובה לח"כ  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=11079" target="_blank"> רם שפע </a> <span>  (העבודה), שקבל על דברי פינדרוס לפיהם היה מעוניין לפוצץ את בית המשפט העליון, והבהירה כי אין ועדת אתיקה המוסמכת לטפל בעניין. היא הזכירה כי בעבר דנה הוועדה בהתבטאותו של חכ"ל מרדכי יוגב, שגם כן השתמש במטאפורת הרמת D-9 על ביהמ"ש העליון. חברי ועדת האתיקה הסתייגו מהאמירה וסברו כי היא בוטה, חריפה ומקוממת, אך ציינו גם כי ההגנה הניתנת ל </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3498" target="_blank"> חופש הביטוי </a> <span>  הפוליטי של חברי הכנסת היא רחבה, וכוללת בתוכה גם התבטאויות קשות ולא ראויות - ולכן לא הוטלה עליו סנקציה. <br/> אפיק אמרה כי היא מבקשת בשם הכנסת ועבור חברי הכנסת את השמירה על כבוד הכנסת וכיבודה כרשות המחוקקת והמפקחת על עבודת הממשלה. היא ציינה בפניו שכשם שהכנסת מבקשת את השמירה על מעמדה ועל כבודה, זה אך ראוי כי חברי הכנסת יפעלו אף הם לכיבוד הדדי של שתי רשויות השלטון ויכירו בעבודתן המקצועית. <br/> אפיק אמרה כי היא מבקשת בשם הכנסת ועבור חברי הכנסת את השמירה על כבוד הכנסת וכיבודה כרשות המחוקקת והמפקחת על עבודת הממשלה. היא ציינה בפניו שכשם שהכנסת מבקשת את השמירה על מעמדה ועל כבודה, זה אך ראוי כי חברי הכנסת יפעלו אף הם לכיבוד הדדי של שתי רשויות השלטון ויכירו בעבודתן המקצועית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> צילום: </span> </span> נועם מושקוביץ </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 17 May 2022 16:35:41 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post7f0c47d2 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-poste23b4102 <div data-rss-type="text"> <p> <span> השקת המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-95-D7-90-D7-A7-D7-992.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אתמול נפל דבר במשפט הפלילי הישראלי – הוקם המכון הראשון בארץ למשפט פלילי יישומי במכללה למינהל בראשות ד"ר יניב ואקי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> מאת: דניאל לביא | מגזין בית המשפט </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בארוע נוצץ ומיוחד בו התארחו בכירי מערכת המשפט, הושק אתמול המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי. כפי שהסביר ראש המכון, ד"ר יניב ואקי, תכליתו של המכון היא לקדם מחקר יישומי בתחום המשפט הפלילי ולשלב בין השיח האקדמי לשיח המעשי והציבורי. יעודו המרכזי של המכון הוא לתרום לשיפור ולקידום היבטיו השונים של המשפט הפלילי בכל המישורים – במישור החקיקתי, במישור האכיפתי ובמישור הענישתי. </span> </span> </p> <p> <span> <span> נשיא המכללה, פרופ' יורם רבין, שבירך על הקמת המכון, עמד על החשיבות הרבה של המכון בחיזוק קשרי הגומלין המתקיימים בין המחקר האקדמי והעשייה המקצועית הפרקטית, תוך שהוא מדגיש כי מתוך שיח משותף כזה, תצמח תועלת הדדית, אשר תוכל לתרום, בסופו של דבר, לשיפור פני החברה. </span> </span> </p> <p> <span> ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, הדגיש את ייחודו של המכון החדש ברתימה של התיאוריה והמחקר לטובת עולם המעשה, ועמד על החיבור הטבעי והמתבקש בין המכון לבין לשכת עורכי הדין. <br/> </span> </p> <p> <span> הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, הוסיפה כי היא רואה במכון שותף מרכזי לשמירה על שלטון החוק ובכלל זה על כיבוד זכויות חשודים ונאשמים, תוך מעורבות בהליכי חקיקה וגיבוש מדיניות בנושאים אלה. </span> </p> <p> <span> שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז, נשאה את ההרצאה המרכזית, וריתקה את הקהל בדבריה על המשפט הפלילי כסוכן לשינוי חברתי במשפט הקדום והמודרני, ועל הצורך המתמיד להביא, גם בעזרת המכון, לשיפור שני הביטויים המרכזיים של המשפט הפלילי – אכיפה מצד אחד ושמירה על זכויות הפרט מצד שני. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 15 May 2022 21:58:55 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-poste23b4102 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post71d529f6 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> משבר אמון – </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> לא רק במערכת המשפטית </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/1-f1bdacd1-6e9c6309.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אמון הציבור במערכות אכיפת החוק, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט נמצא בשנים האחרונות בירידה תלולה. במחקר שערך ד"ר קרניאל עם ד"ר לביא דינור ופורסם בספרם החדש, מתגלה כי הסיבות לירידת אמון הציבור הן מגוונות ונוגעות להיבטים שונים בחברה הדמוקרטית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> מאת: ד"ר יובל קרניאל  | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לא מדובר עוד בספקנות, ביקורתיות, או חשדנות כלפי מערכות רבות עוצמה, וגם לא בשוליים חברתיים המגלים תמיד אי אמון כלפי מערכות הכוח המרכזיות של השלטון. מדובר בתופעה גלויה וברורה, שעולה מסקרים ומנתונים שאוספים גופים בלתי תלויים רבים באקדמיה ובמכוני המחקר העוסקים בביטחון לאומי, חוסן ובדמוקרטיה הישראלית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> התופעה הזאת, כפי שעולה מהמחקר והספר שפרסמנו לאחרונה, "משבר אמון – השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה" (הוצאת רסלינג 2022), היא רק חלק וקצה של תופעה רחבה יותר של משבר אמון וירידה באמון הציבור במוסדות השלטון, הדמוקרטיה, והיא כוללת ירידה דומה גם באמון כלפי התקשורת, ואפילו מערכות מקצועיות שנהנו בעבר מאמון רב, כמו מערכת הבריאות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לירידה של האמון בתקשורת ובמערכות השלטון והנציגות הפוליטית, יש גם היבט חיובי, של הרחבת ההשתתפות של רבים באיסוף והעברת מידע, וגם בבקרה על השימוש של פוליטיקאים בכוח שניתן בידיהם, לשמש נציגים של העם. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> בספר אני וד"ר עמית לביא דינור, חוקרת תקשורת, טוענים שמדובר בתופעה רחבה וכללית, שקשורה למגמות חדשות בתחום טכנולוגית המידע, האינטרנט והרשתות החברתיות, אולם אין ספק כי המשמעות של התופעה בתחום המשפט, חמורה במיוחד וחורגת מעבר להיבט החברתי והתרבותי הרחב. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לירידה של האמון בתקשורת ובמערכות השלטון והנציגות הפוליטית, יש גם היבט חיובי, של הרחבת ההשתתפות של רבים באיסוף והעברת מידע, וגם בבקרה על השימוש של פוליטיקאים בכוח שניתן בידיהם, לשמש נציגים של העם. יש הרואים בתופעה של ירידת האמון, ביטוי לדמוקרטיזציה של החברה בכללותה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הדברים הופכים להיות חמורים הרבה יותר כאשר אי האמון והספקנות הבריאים במערכות ובמידע שמגיעים מלמעלה, הופכים גם לאי ציות ולנכונות להתעמת עם רשויות החוק והמשפט. גופים אלה משמשים דבק של החברה החופשית, ובלעדיהם אנו עלולים לשקוע למצב של איש הישר בעיניו יעשה, כלומר אנרכיה והתפוררות. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אמון הציבור במערכת המשפט הוא למעשה המעצור האחרון מפני שימוש באלימות. אם מותר לזלזל במשטרה, לתקוף שוטרים, אם אנו סבורים שהפרקליטות תופרת תיקים לאזרחים חפים מפשע, והמשטרה עושה שימוש ברוגלות, בלי היתר בחוק, אנו קרובים לאנרכיה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> מערכות אכיפת החוק שלנו, חייבות לגלות רגישות גדולה יותר לצורך ברכישה מחדש של אמון הציבור, ולהשקיע מאמץ, זמן ומשאבים בנושא הזה. לא מספיק להתגונן, לומר שתוקפים אותנו, ולהסתמך אך ורק על הסמכויות הקבועות היום בחוק. נדרש מאמץ מערכתי של ממש, להמשיך לחקור את מקורות אי האמון, את הקהלים שאינם מאמינים, ולא לוותר על אף אחד. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ספרם החדש של ד"ר יובל קרניאל וד"ר עמית לביא דינור "משבר אמון – השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה" יצא לאור לאחרונה בהוצאת רסלינג. קרניאל הוא מומחה למשפט ותקשורת, מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 19 Apr 2022 06:23:58 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post71d529f6 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post972b1096 <div data-rss-type="text"> <p> <span> שגיא ועולה </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98--D7-91-D7-A0-D7-99--D7-A9-D7-92-D7-99-D7-90-c1337d3f.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט כבוב, שהיה ממקימי המחלקה הכלכלית בתל־אביב ועמד בראשה עד לאחרונה, מונה לבית המשפט העליון. השופט בני שגיא מונה להחליף אותו בתפקיד ראש המחלקה. מינויו מבטא מגמה של קידום שופטים חרוצים ומקצועיים – המייעלים את ההליך השיפוטי ומזרימים חמצן למערכת המשפט. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לשופט בני שגיא רזומה שלא היה מבייש שופט בעת פרישתו, וזאת עוד לפני גיל 50. שגיא מונה בגיל צעיר (35) לבית המשפט השלום בתל-אביב ומהרגע הראשון זוהה במערכת ככוכב עולה. אין זה מפתיע שתוך שנים בודדות הוא כבר מונה להיות סגן נשיא בית משפט השלום. לא עברו שנים רבות והוא כבר מונה לכהן כשופט בבית המשפט המחוזי (תל-אביב). במהלך כהונתו בבית משפט השלום היה ממקימי יחידת המוקד הפלילית, וערך ״מבצעים״ שיטתיים לחיסול תיקים אצל שופטי המחלקה הפלילית שצברו פיגורים או כאלה שהיו לפני פרישה וטיפלו במאות תיקים. במבצעים אלה הסתיימו מאות רבות של תיקים שהיו ״תקועים״ במערכת שנים רבות. במסגרת כהונתו כסגן נשיא בבית משפט השלום, הקים את מרכז לנדמן להדרכת שופטים, הפועל עד היום בבתי משפט השלום במחוז תל אביב (על שמו של השופט המנוח מוקי לנדמן ז"ל). כשופט מחוזי ישב שגיא תחילה כשופט מעצרים וכדן יחיד, ובהמשך כראש הרכב פשע חמור וראש הרכב ערעורים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חרף גילו הצעיר, מונה לפני כשנתיים לסגן נשיא בית המשפט המחוזי וכמנהל המחלקה הפלילית. מתחילת דרכו התבלט שגיא לא רק בעבודה שיפוטית, אלא לא פחות גם בניהול ובקידום יוזמות שנועדו לשפר ולייעל את עבודתו של בית המשפט כולו. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> במהלך תקופת כהונתו, ניהל שגיא את התיקים החמורים והמורכבים ביותר שהגיעו לפתחו של בית המשפט. כגון, תיק ניסו שחם, פרשת לה פמיליה, תיק השוחד של פואד בן אליעזר, תיק השוחד של ראש עירית אשקלון, ועוד. </span> </p> <p> <span> חרף גילו הצעיר, מונה לפני כשנתיים לסגן נשיא בית המשפט המחוזי וכמנהל המחלקה הפלילית. מתחילת דרכו התבלט שגיא לא רק בעבודה שיפוטית, אלא לא פחות גם בניהול ובקידום יוזמות שנועדו לשפר ולייעל את עבודתו של בית המשפט כולו. </span> </p> <p> <span> כך למשל, שגיא הקים בבית המשפט המחוזי את יחידת המוקד, במסגרתה כל כתבי האישום אשר אמורים היו להתברר בפני שופטי דן יחיד, מטופלים על ידו ורובם המכריע אף מסתיים בפניו. בנוסף, שגיא עורך גישורים בכל התיקים הפליליים המתנהלים בבית המשפט מחוזי, לרבות בתיקי המחלקה הכלכלית. למעשה, ולמיטב ידיעתנו, אין תיק פלילי שמוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שלא עובר דרך ידיו (או אולמו) של השופט שגיא, בין אם כשופט מוקד ובין אם כשופט מגשר. לא נגזים אם נאמר שגם רובם המכריע של תיקים אלה מסתיימים באולמו של השופט שגיא. </span> </p> <p> <span> הן הפרקליטות והן הסניגורים יודעים כי כאשר תיק מסוים נתקע או שהטיפול בו מתארך ומתמשך, הדרך לסיימו היא באמצעות הבאתו להליך גישור בפני השופט שגיא. אפשר להביא לכך דוגמאות רבות, כגון: "תיק קוטייר" (התיק הפלילי הגדול ביותר במערכת המשפט בו הוגש כתב אישום כנגד 22 נאשמים אשר פעלו במסגרת ארגון פשיעה); תיק השוחד בחברת מי אביבים (עשרות נאשמים); פרשת השוחד בחברת חשמל וסימנס, ועוד רבים אחרים. על כל זאת, הוא גם מרצה בקורסים שונים בתחומי המשפט הפלילי ודיני ראיות במספר מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. </span> </p> <p> <span> לאחרונה מונה שגיא לעמוד בראש המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, לאחר שהשופט כבוב, שהיה ממקימיה ועמד בראשה עד לאותו זמן, מונה לבית המשפט העליון. כידוע, המחלקה הכלכלית (המכונה לעיתים בית המשפט לעניינים כלכליים) הוקמה במטרה לייעל ולשכלל את האכיפה הפלילית, המינהלית והאזרחית בעניינים כלכליים. המחלקה הראשונה הוקמה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2010. המחלקה מורכבת מהרכב קבוע של שופטים מקצועיים ובפניה נדונים הליכים פליליים, מינהליים ואזרחיים בעניינים כלכליים. מגמה זו של הקמת מחלקות לנושאים מיוחדים משקפת את המקצועיות שמערכת המשפט מבקשת לקדם בעולם המשפט הישראלי, במסגרת כך, קיימת חשיבות למינוי שופטים מקצועיים השולטים לא רק בתחום המשפט אלא גם בתחום המקצועי הנוסף – כמו התחום הפיננסי, במקרה של המחלקה הכלכלית. </span> </p> <p> <span> <span> מינוי השופט בני שגיא לעמוד בראש המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב מגשים את יעדי המחלקה בפרט ומטרות מערכת בית המשפט בכלל, ויסייע להגברת השירות השיפוטי היעיל והמדויק, כפי שהוכח עד היום בהתנהלותו של שגיא. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 15 Apr 2022 08:12:21 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post972b1096 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post7be67136 <div data-rss-type="text"> <p> <span> "השאיפה הגדולה נותרה </span> </p> <p> <span> <span>  להיות ראש הממשלה. </span> </span> </p> <p> <span> אני מתאים לתפקיד" </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2022-04-06-at-17.29.02.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בשקט בשקט ולמרות החריקות בקואליציה, שר המשפטים גדעון סער מצליח לקדם את כל המהלכים שהבטיח לפני הבחירות. בראיון מיוחד למגזין בית המשפט הוא מצהיר כי המאבק בפשיעה במגזר הערבי הוא המערכה החשובה ביותר כיום, מתכנן להגביל גם כהונת ראשי ערים, ומודה כי יש בישראל יותר מדי עורכי דין: "זה גורם לשחיקה באיכות המקצוע" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <span> מאת: ירון שמאי ושלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שר המשפטים גדעון סער לא מבזבז אף שניה בתפקיד. מראש הוא הגיע לחצי קדנציה (במקרה הטוב) במשרד המשפטים, ואם הממשלה תצליח לשרוד עד מועד הרוטציה באוגוסט 2023 – הוא צפוי לעבור למשרד החוץ. כמי שיודע שהזמן העומד לרשותו מוגבל, הוא עובד ללא הרף ועד כה הצליח לקצור הצלחות מרשימות במימוש המטרות שהציב לעצמו. בין לבין התפנה לראיון מיוחד למגזין "בית המשפט!". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתשעה חודשים לכהונתך הצלחת להביא לבחירת 4 שופטים חדשים לביהמ"ש העליון, ולמנות יועצת משפטית לממשלה. האם היעד הבא: פיצול תפקיד היועמ"ש – יספיק להתממש בכהונתך כשר המשפטים? </span> </p> <p> <span> "כן. יש לנו שנה וחמישה חודשים וזה מספיק זמן". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זה היעד המרכזי שלך כרגע? </span> </p> <p> <span> "זה אתה אמרת. יש הרבה מאוד יעדים: יש את חוק יסוד זכויות בהליך הפלילי, שעוסק בזכויות אזרחים בהליכי חקירה ובמשפט, שהוא יעד דרמטי אחרי 30 שנה. יש את חוק הגבלת כהונה לראש ממשלה שעבר כבר בקריאה שניה. יש הרבה מאוד מהלכים שאני מבצע במקביל, וגם זה יתבצע". </span> </p> <p> <span> בהמשך להגבלת כהונת ראש הממשלה, הצהרת שבכוונתך להגביל גם כהונה של ראשי ערים. </span> </p> <p> <span> "זה בשלב ב'. בשלב א' נסיים את החקיקה להגבלת כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים. אני מקווה שנעביר את זה בחודש מאי בקריאה שלישית, בתחילת כנס הקיץ של הכנסת, ולאחר מכן נעבור להגבלת כהונה של ראשי רשויות". </span> </p> <p> <span> החל מאפריל נכנסת לתוקף יוזמתך, לפיה אחזקת קנאביס לשימוש עצמי לא תיחשב לעבירה פלילית. </span> </p> <p> <span> "זה גם אחד הנושאים שהתחייבנו לבצע במצע שלנו. מדובר על מעבר מעבירה פלילית לעבירה מנהלית, עפ"י סמכותי כשר משפטים. זה משתלב עם מהלך הרבה יותר רחב וגדול של דה-פליליזציה: להפוך רבות מהעבירות הפליליות לעבירות מנהליות, ולאפשר למערכת המשפט להתמקד בפשיעה החמורה ולא בהליכים נורמטיביים. </span> </p> <p> <span> "יש ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים שפועלת בנושא והגישה לי דו"ח ביניים בחודש החולף, בו מיקדה את הקריטריונים לפיהם יוכרע אילו עבירות יועברו מפליליות למנהליות. המהלך שעשיתי בנושא הקנאביס הוא מהלך נוסף שנובע מהעובדה שההסדר החקיקתי שנקבע לפני 4 שנים בהוראת שעה שנקרא 'מתווה ארדן' עמד לפוג בסוף מרץ. על מנת למנוע חזרה לאכיפה פלילית מלאה נגד המשתמשים בקנאביס, ביצעתי את המהלך של מעבר לעבירה מנהלית, עם עוד מספר תיקונים שנוגעים לגובה הקנסות וכדומה. אני חושב שזה חשוב מאוד שהמשפט הפלילי ימוקד בסטייה משמעותית מהנורמה החברתית ולא בנקיטת הליכים נגד אזרחים נורמטיביים". </span> </p> <p> <span> מהי עמדתך בנוגע לבית המשפט העליון ולאופי פסיקותיו? </span> </p> <p> <span> "הרשות השופטת היא החשובה במארג הרשויות שלנו ויש לשמור על עצמאותה ואי תלותה. כמובן שכמו כל אזרח לעתים יש לי ביקורת על פסיקה כזו או אחרת של ביהמ"ש העליון. זה דבר טבעי. אינני נמנה על חסידי האקטיביזם השיפוטי. אני חושב שלבית המשפט יש את הנושאים שהם תחום מומחיותו המובהקת וככל שהוא פולש מעת לעת להמרת שיקול דעת הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת בשיקול דעתו, במקומות האלה הוא שוגה ומן הראוי למעט בזה. אבל אני חוזר ומדגיש שהרשות השופטת עצמאית, ובמקרים המתאימים יודעת להעביר ביקורת שיפוטית על מהלכי רשויות אחרות, זה דבר חשוב בכל משטר דמוקרטי". </span> </p> <p> <span> האלימות בחברה הערבית מגיעה לשיאה. האם לדעתך מערכת השפיטה והפרקליטות יכולות לעשות יותר מכפי שהן עושות כיום בנדון? </span> </p> <p> <span> "כל אחד תמיד יכול לעשות יותר. המאבק למיגור הפשיעה במגזר הערבי הוא מאבק חשוב והוא מערכה של כל שלוש הרשויות: גם המחוקקת, גם המבצעת וגם השופטת. כל אחת בתחומה יכולה וצריכה לעשות יותר, כי בשדה הפנימי של החברה הישראלית זו המערכה החשובה ביותר כעת". </span> </p> <p> <span> המאבק בפשיעה במגזר הערבי הוא המערכה החשובה ביותר כיום? </span> </p> <p> <span> "חד וחלק. הנושא של המשילות ושלטון החוק בכל חלקי המדינה זה היום הנושא החשוב ביותר ולכן כל אחת משלוש הרשויות צריכה להירתם. בסך הכול אני מזהה הירתמות ומגמה של החמרת ענישה, בין היתר בעקבות החוק שהעברתי של עונשי מינימום בעבירות של אחזקה וסחר בנשק בלתי חוקי, שזו היום מכת מדינה. בכל מקום שאני נפגש עם שופטי ישראל אני אומר שבעבירות של אלימות, נשק בלתי חוקי, ירי, סחיטת דמי חסות - צריך לנקוט ביד קשה ולגזור עונשים מרתיעים וחמורים. הדבר הזה חיוני כחלק מהמהלכים למיגור הפשיעה בחברה הערבית". </span> </p> <p> <span> מה דעתך על פועלה של לשכת עורכי הדין, שבין היתר הצליחה להביא לבחירתו של עו"ד מהשוק הפרטי לביהמ"ש העליון? </span> </p> <p> <span> <span> "אני בשמחה פעלתי יחד עם הלשכה ונציגיה בוועדה, ויחד עם יו"ר הלשכה </span> </span> <span> עו"ד אבי חימי </span> <span> <span> שזה היה לו עקרון חשוב שייבחר עו"ד מהשוק הפרטי, וגם אני חושב שזה חשוב. זה מגוון את ביהמ"ש העליון ונותן פרספקטיבה אחרת מניסיון חיים שונה. ובנוסף לזה המועמד שנבחר, עו"ד יחיאל כשר, הוא משפטן מעולה מהשורה הראשונה, עם מזג מתאים להיות שופט בישראל. אני משוכנע שהוא יהיה שופט מעולה". </span> </span> </p> <p> <span> האם אתה מסכים עם הקביעה שיש יותר מדי עורכי דין בישראל? </span> </p> <p> <span> "במילה אחת: התשובה היא כן". </span> </p> <p> <span> היית רוצה לשנות את המצב? </span> </p> <p> <span> "אני סבור שזה לא דבר טוב, ויחד עם זאת לשנות את המצב זה לא דבר פשוט, במובן שלא פשוט להביא לצמצום את היקף הלומדים את המקצוע. יחד עם זאת, אם אתה שואל אותי אם צריכים להיפתח במוסדות האקדמיים חוגים נוספים ללימודי משפטים, אני בדעה שלא. בישראל יש יחס גבוה בין מספר התושבים למספר עורכי הדין, וכל הגזמה משמעותה בין היתר שחיקה באיכות וברמה של המקצוע". </span> </p> <p> <span> ברשותך נעבור לפוליטיקה. לפני שבועיים בתום מושב החורף פרסמתם מודעות ענק עם הישגי 'תקווה חדשה' עד כה. זה משום שאתה מריח כבר בחירות באופק? </span> </p> <p> <span> "לא. זה משום שהסתיים מושב החורף הארוך, ואני חושב שזכות הציבור לדעת מה עשינו עבורו, ובאיזו מידה מימשנו את המצע שלנו ואת ההתחייבויות שלנו לציבור. בהחלט רשימת ההישגים והמהלכים מתוך התחייבויותינו לציבור שכבר הספקנו לבצע היא מרשימה. אני חושב שכתנועה פוליטית אנו צריכים לתת דין וחשבון לציבור וזה מה שעשינו". </span> </p> <p> <span> מהם להערכתך הסיכויים שהרוטציה תתקיים באוגוסט 2023, לפיד יעבור לכהן כראש הממשלה ואתה שר החוץ? </span> </p> <p> <span> "אני לא יכול להיות נביא ולא רוצה להיות פרשן פוליטי. עד הרוטציה זו עדיין תקופה ניכרת. אני חושב שקמה ממשלה אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, שהשפיעה בהרבה מאוד מובנים לרעה. אני חושב שהאינטרס הלאומי שהממשלה תכהן תקופה משמעותית ככל שניתן מתוך מה שמותיר לה החוק. אבל לנבא מה יהיה, זו עבודה לפרשנים הפוליטיים". </span> </p> <p> <span> מהיכרותך עם השר יאיר לפיד, האם אתה סומך עליו שיהיה ראש ממשלה טוב? </span> </p> <p> <span> "חתמנו על הסכמים מתוך מטרה לקיימם ובהנחה שכל הצדדים יקיימו אותם. אני הייתי זה שהציע, שעל מנת שנצליח להקים ממשלה אחרי הבחירות האחרונות - בנט ולפיד יהיו ראשי ממשלה ברוטציה. אמנם 'תקווה חדשה' כתנועה פוליטית לא הציעה אותם לציבור כראשי ממשלה, אלא הצענו אותי כמועמד. אבל יחד עם זאת, בדעה צלולה ומתוך ראייה של טובת המדינה הסכמנו להסדר הנ"ל. וככל ששאר הצדדים יקיימו את ההתחייבויות שלהם, אנחנו נקיים את ההתחייבויות שלנו". </span> </p> <p> <span> אחרי שכבר הצעת עצמך לראשות הממשלה, זו עדיין נותרה השאיפה הכי גדולה, להיות ראש ממשלה יום אחד? </span> </p> <p> <span> "בהחלט זאת השאיפה, מתוך תפיסה שאני מתאים לבצע את התפקיד הזה. הדבר הזה לא השתנה". </span> </p> <p> <span> לפי הסכם הרוטציה באוגוסט 2023 אתה אמור לעבור למשרד החוץ. מדוע בעצם שלא תישאר שר המשפטים, בכדי להשלים כהונה מלאה ולבצע את הרפורמות שרצית? </span> </p> <p> <span> "משום שעד אוגוסט 2023 אני אבצע את כל הרפורמות שהתחייבתי לבצע. והציבור יופתע מהקצב ומהמהירות שבה הדברים יתבצעו". </span> </p> <p> <span> יש לך כבר תוכניות לרפורמות במשרד החוץ? </span> </p> <p> <span> "לא, אני לא עוסק בזה בכלל. אני מכהן כשר המשפטים במשרה מלאה. יש לי תוכנית מסודרת מה יתבצע בכל שלב ובכל שבוע, ואם תעקבו תראו כבר בימים ובשבועות הקרובים עוד דברים ועוד מהלכים. אני מכיר היטב את המשרד, יש לי משנה סדורה שהתחייבנו עליה במצע הבחירות. חלק מהדברים פורסמו גם במסגרת ספר שפרסמתי לפני הבחירות שנקרא 'שיחות על הדרך'. אני פועל כדי להגשים את התוכניות האלה יום יום ושעה שעה. מה שיקרה, אם יקרה, בעוד שנה וחצי – נגיע למשימה חדשה. כרגע אני לא עוסק בזה בכלל". </span> </p> <p> <span> יש סברות שבבחירות הבאות תתמודד עם נפתלי בנט ובני גנץ ברשימה מאוחדת. יתכן? </span> </p> <p> <span> "לא. אנחנו נצא לבחירות כ'תקווה חדשה' בהנהגתי על בסיס ההישגים שלנו במהלך הקדנציה, ואני משוכנע שהציבור ייתן בנו אמון". </span> </p> <p> <span> במידה ונתניהו יזוכה בתום משפטו, יש סיכוי שתחזרו לשתף פעולה בעתיד? </span> </p> <p> <span> "אינני עוסק בספקולציות, ואין טעם לבסס דיון פוליטי על ספקולציות". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תודה רבה לך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 12 Apr 2022 06:47:51 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post7be67136 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postbeb859da <div data-rss-type="text"> <p> <span> תבעתם צוואה – הפסדתם ירושה  </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%93-b3292529.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יהורם שקד, הכריע לאחרונה בסכסוך בין בני משפחה על תניית סילוקין בצוואה – לפיה מי מן היורשים שיגיש תביעה או יערער על הצוואה – ינושל מן העיזבון. השופט יהורם שקד דחה את טענת האחים והאם שלפיה אחותם השפיעה על האב להכניס את הסעיף, וקבע כי מאחר שהם הגישו התנגדות לא מוצדקת – היא תהיה היורשת היחידה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית המשפט </span> </span> </p> <p> <span> הרקע לסכסוך הוא בין בת המנוח לשני אחיה ואימה אשר טענו כי הבת השפיעה על האב באופן בלתי הוגן. ההורים נישאו בשנות השישים ונולדו להם שלושה ילדים. האב נפטר בשנת 2020 והותיר בה קבע כי יורשיו הם שלושת הילדים, אך ציין שהעיזבון אינו כולל את הדירה שבבעלותו, שאותה העביר במתנה לבתו. בצוואה זו נקבעה תניית סילוקין. </span> </p> <p> <span> לאחר מחמישה חודשים מעריכת הצוואה הגישו שני הילדים והאם תביעה נגד האב והבת לפיה התנגדו על העברת הזכויות בדירה לבת. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם יש לתת תוקף לתניית הסילוקין. האחים והאם טענו כי אין להפעיל את הסעיף משום שהבת הכתיבה לאב את התנאי. לפי טענתם היא השפיעה עליו באופן בלתי הוגן תוך שניצלה את מצבו הנפשי הקשה ואת מצבו "הפסיכוטי". </span> </p> <p> <span> הבת הכחישה שהשפיעה על אביה בעניין זה. לטענתה אף לא ידעה על תניית הסילוקין. היא הדגישה כי האב גר עם האם עד מותו ולא היה מבודד, כמו כן שהיה בעל עצמאות כלכלית ונפשית. לדבריה, דווקא האחים והאם התמידו להציק לאב וירדו לחייו, תוך שהם מפעילים עליו לחץ נפשי קשה וסחיטה כלכלית ורגשית. </span> </p> <p> <span> השופט יהורם שקד לא מצא דופי במעשי הבת, ולא התרשם כי היהתה "השפעה בלתי הוגנת" לה טענו האחים והאם. הוא קבע כי בתניית הסילוקין שהכניס בצוואה ביקש האב למנוע "קרבות ירושה" אחרי מותו, ככל הנראה משום שהכיר את בני ביתו. יתר על כן, קבע השופט יהורם שקד באופן ברור כי התנהלות האחים והאם לא הייתה מיטבית ולמרבה הצער, כפי שלא כיבדו את רצונו של אביהם בחייו, ואת זכותו לעשות ברכושו כרצונו, השם ממשיכים לפסוע באותה הדרך גם לאחר מותו. </span> </p> <p> <span> השופט הדגיש שהאחים והאם הגישו תביעה משפטית כנגד המנוח ובכך גרמו להפעלת תניית הסילוקין. אם לא די בכך, הם התנגדו לצוואתו בטענות קשות ופוגעניות אף שידעו שאינן נכונות. בהתאם לכך, העניק השופט תוקף לתניית הסילוקין וצו קיום לצוואה המאוחרת, תוך שקבע שהיורשת היחידה היא הבת.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 17 Mar 2022 06:25:01 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postbeb859da thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-poste32b0f2d <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופטת אורלי מור-אל  </span> </p> <p> <span>  שופטת בית משפט השלום תל-אביב </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-95-D7-A8-D7-9C-D7-99--D7-9E-D7-95-D7-A8--D7-90-D7-9C.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> אל תחפשו את הצדק רק במקומות העליונים. האוויר שם דליל ופעמים רבות כך גם הצדק. אם תרדו מעט – תגלו שהשופטים בשלום ובמחוזי הדואגים לאזרח הקטן ואינם חוששים להעניק סעד, גם אם זה לצאת כנגד מערכות משומנות היטב. הכירו את "לוחמת הצדק" השופטת אורלי מור-אל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> <span>  </span> השופטת אורלי מור-אל מכהנת כבר למעלה מעשור בתור שופטת בית המשפט השלום. ניסיונה הרב אינו בא על חשבון רגישותה וחריצותה. הביקורות הטובות במסדרונות מעידות על שופטת משכמה ומעלה השולטת בפרטי התיקים שמוגשים בפניה ועל הכנה מעולה לקראת הדיונים. יש שאומרים "כפי שהיא מקדמת את ההליכים בצורה יעילה – כך ראוי שיקדמו אותה למחוזי". ניכר בדיונים באולמה שהיא משרה אווירה עניינית וטובה, בחביבות טבעית המלווה בחיוכים. </span> </p> <p> <span> השופטת מור-אל החלה את דרכה במשרד המשפטים בהתמחות אצל היועץ המשפטי לממשלה דאז מר יוסף חריש ומנהלת מחלקת הבג"צים דאז נילי ארד (שופטת בדימוס). עבדה כעשור שנים כפרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ועוד כשבע שנים עבדה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בשנת 2012 מונתה לשופטת בית משפט השלום בתל אביב ומאז עושה חיל בכל תחומי הנזיקין והרגישות כלפי האזרח המבקש סעד לעוולה. </span> </p> <p> <span> כך למשל, השופטת מור-אך קיבלה תביעה שהגיש אב כבן 30 ששבר את הקרסול כשהשתמש עם בתו בת ה-3.5 במגלשת אקסטרים בגן שעשועים בפארק המדע ברחובות. היא קבעה שהעירייה ויבואנית המתקן יפצו אותו בכ-45 אלף שקל. נסיבות האירוע התרחשו לפני כחמש שנים, עת הגיע התובע עם בתו הפעוטה לגן שעשועים חדש שנפתח בפארק. הוא עלה עם הילדה למגלשה ארוכה ובמהלך הירידה מטה, עקב המהירות הגבוהה, נוצר חום רב ובתו החלה לבכות. הוא ניסה להאט את מהירות הגלישה ורגלו נתקעה בדופן המגלשה והסתובבה. כתוצאה מכך נגרם לו שבר בקרסול. לדבריו, בדיעבד התברר לו שהיו תלונות נוספות על מסוכנות המגלשה אך העירייה לא עשתה דבר להסרת המפגע. בעקבות כך פסקה כי העירייה והיבואנית התרשלו וכן התברר שמהירות הגלישה במגלשה הייתה בלתי סבירה, גרמה להיווצרות חום כתוצאה מהחיכוך ולפציעת התובע. </span> </p> <p> <span> במקרה אחר, קיבלה תביעה של נהג שנפגע בתאונת דרכים ולאחר מכן אובחן כחולה בפיברומיאלגיה. במקרה זה טענה חברת הביטוח "כלל" שאי אפשר לייחס את מצבו הרפואי דווקא לתאונה הזו, שכן הוא נפגע בעבר בתאונת דרכים אחרת, אבל השופטת אורלי מור-אל חשבה אחרת. הנהג, בן 44 וספר במקצועו, נפגע עם אשתו בתאונת דרכים בשנת 2014 כאשר רכב פגע במכוניתם מאחור. הוא היה בדרך חזרה מעבודתו ולכן התאונה הוכרה בביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר האירוע הוא התלונן על כאבי צוואר וגב, כאבים בכל הגוף המלווים בעייפות וקושי בתפקוד, ולאחר בירור רפואי אובחן כחולה בפיברומיאלגיה. מומחה בתחום הראומטולוגיה מטעם בית המשפט קבע שנותרה לו נכות בשיעור 10% בגין המחלה. חברת "כלל" טענה שלא ניתן לקבוע שתלונות הנהג על אודות תסמיני המחלה אמינות. אבל השופטת אורלי מור-אל אימצה חוות הדעת רפואית של מומחה שציין שגם אם נקבעה לתובע נכות בעבר, אין לייחס אותה למצבו כיום כיוון שרק לאחר התאונה הנוכחית הוא החל להתלונן על עייפות וכאבים ואובחן כחולה בפיברומיאלגיה. </span> </p> <p> <span> במקרה נוסף, קבעה השופטת מור-אל כי קניון רמת אביב חייב לפצות בכ-100 אלף שקל עובדת סניף סופר-פארם במקום שהחליקה על שלולית מים בחניון. השופטת פסקה שהקניון לא דאג לשבילים להולכי רגל ולשלטי זהירות, ולא הציב מספיק עובדי ניקיון. האירוע התרחש בשנת 2016 כאשר התובעת הייתה בת 63. היא סיימה את עבודתה בסניף ובדרכה למכוניתה בחניון החליקה על נוזל שלא הבחינה בו. היא שברה את הירך, אושפזה, עברה ניתוח ונדרשה לתקופת שיקום ממושכת. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ושילם לה תגמולים בסך כ-30 אלף ₪. בתביעה שהגישה נגד הקניון טענה העובדת שהוא לא דאג לביטחונה כמשתמשת בחניון והוא אחראי לפצות אותה על נזקיה מהתאונה. השופטת הטילה את האחריות לתאונה על הקניון, שיכול היה לצפות שבחודשי הקיץ עלולים להיווצר מפגעי מים ממזגני המכוניות. למרות זאת, הנהלת הקניון לא דאגה להציב יותר עובדי ניקיון, להציב שלטים המזהירים מפני הסכנה, לדאוג לשבילים מיוחדים להולכי הרגל או לרצפה פחות מחליקה. </span> </p> <p> <span> מקרים אלו הם פסיקות מן השנה האחרונה בלבד. במהלך עשור השנים שהשופטת מור-אל משמשת בתור שופטת ניכר שעניינו של האזרח הנפגע עומד בראש מעייניה. אין זה אומר כי כל תביעת סרק מתקבלת אך גם במקרים בהם טועה התובע בטענותיו, היא מציגה לו את הדרכים החלופיות בהן כדאי לא לנקוט כדי שלא יבזבז את משאביו ואת משאבי בית המשפט. ניתן רק להצטרף לתקווה ששופטים כמוה ימצאו את עצמם מקודמים – בעיקר כי מגיע לנו, הציבור, שופטים כאלו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 09 Mar 2022 08:51:41 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-poste32b0f2d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post334038f5 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ניצחון ללשכת עורכי הדין </span> </p> <p> <span> <span>  עו"ד אבי חימי " ברכות לשופטים" </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-02-21+at+16.45.18+%281%29.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> שלושה שופטים מחוזיים ועורך דין מהמגזר הפרטי יחליפו את מלצר, מזוז, הנדל וקרא  הוועדה לבחירת שופטים אישרה את ההסכמות אליהן הגיעו רוב חבריה בימים האחרונים  ראש לשכת עורכי הדין: "ברכות לשופטים הראויים שנבחרו בקפידה" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ▪  ▪  ▪ </span> </p> <p> <span> השופטים המחוזיים  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1258" target="_blank"> חאלד כבוב </a> <span> ,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3034" target="_blank"> רות רונן </a> <span>  וגילה כנפי-שטייניץ ועו"ד  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=6520" target="_blank"> יחיאל כשר </a> <span>  נבחרו (יום ב', 21.2.22) לכהן בבית המשפט העליון. הם יחליפו את  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1404" target="_blank"> חנן מלצר </a> <span>  ו </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=2220" target="_blank"> מני מזוז </a> <span>  שפרשו אשתקד ואת  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=2455" target="_blank"> ניל הנדל </a> <span>  ו </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=882" target="_blank"> ג'ורג' קרא </a> <span>  הפורשים בחודשים הקרובים. בכך אישרה הוועדה לבחירת שופטים את ההסכמות שהושגו בימים האחרונים בין רוב חבריה. הראשונים שיושבעו יהיו כנפי-שטייניץ וכבוב, ואחריהם - כשר ורונן. <br/> <br/> חאלד כבוב בן ה-64 הוא כיום סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב והשופט הבכיר במחלקה הכלכלית בבית משפט זה. אם יתמנה, הוא יהיה השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון. הוא עורך דין מאז 1989, בשנת 1997 מונה לבית משפט השלום בנתניה, ומאז 2003 הוא במחוזי בתל אביב. כבוב הוא השופט המוביל בתחום עבירות ניירות הערך, הנהיג החמרה בענישה בתיקים אלו וגישתו זכתה לתמיכת בית המשפט העליון. בין התיקים בהם עסק:  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3551" target="_blank"> נוחי דנקנר </a> <span> , פרשת פלד-גבעוני ומליסרון. לפני כן עסק כבוב בתיקים פליליים אחרים, ובהם גרגורי לרנר והסוס הטרויאני. <br/> <br/> רות רונן בת ה-60 היא כיום שופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ועוסקת בתיקים אזרחיים, כולל סכסוכים מורכבים ותביעות נגזרות וייצוגיות. היא עורכת דין מאז 1988, לאחר שהתמחתה אצל הנשיא  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=2067" target="_blank"> מאיר שמגר </a> <span>  ובמשרד  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=5349" target="_blank"> יגאל ארנון </a> <span> , בו המשיכה לעבוד. ב-1995 מונתה רונן לבית משפט השלום בתל אביב, כעבור עשר שנים קודמה למחוזי ובשנת 2010 עברה למחלקה הכלכלית. רונן היא רעייתו של איש ההיי-טק  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=7750" target="_blank"> זאב ברגמן </a> <span> , ובעבר התנגדה השרה איילת שקד למינויה של פעילותו של בעלה בקרן החדשה לישראל. רונן עצמה הייתה בעת לימודיה (בשנות ה-80) עוזרת פרלמנטרית של  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1606" target="_blank"> יוסי שריד </a> <span> . <br/> <br/> גילה כנפי-שטייניץ בת ה-64 היא כיום סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. היא עורכת דין מאז 1984, ובשנת 1993 מונתה לבית משפט השלום בירושלים. בשנת 2005 מונתה כנפי-שטייניץ לרשמת ושופטת בפועל בבית המשפט המחוזי, וכעבור חצי שנה קיבלה מינוי של קבע. היא רעייתו של ח"כ  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1563" target="_blank"> יובל שטייניץ </a> <span>  (הליכוד), מי שהיה בין היתר שר האוצר בממשלתו של  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1" target="_blank"> בנימין נתניהו </a> <span> . <br/> <br/> יחיאל כשר הוא ראש מחלקת הליטיגציה ויישוב סכסוכים במשרד תדמור (בו הועסקה גם היועצת המשפטית ל </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3435" target="_blank"> ממשלה </a> <span> , גלי מיארה). הוא עורך דין מאז שנת 1987 ועוסק מאז בתחום האזרחי והמסחרי. משרד תדמור אומר עליו, שהוא נחשב לאחד הבכירים בארץ בתחומו ומדורג באופן קבוע בצמרת הדירוגים המקצועיים. כשר עסק לאורך השנים במשפט מסחרי, דיני חברות, תביעות ייצוגיות, תביעות בין בעלי מניות, חוקי תחרות והגבלים, בנקאות, תשתיות, אנרגיה, נדל"ן ובנייה. הוא מופיע בעצמו ברבים מן התיקים בהם מטפל המשרד בכל הערכאות, כולל הופעות רבות בפני בית המשפט העליון. <br/> <br/> החוק מחייב תמיכה של לפחות שבעה מבין תשעת חברי הוועדה לצורך מינוי לבית המשפט העליון. חברי הוועדה הם: שר המשפטים,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=847" target="_blank"> גדעון סער </a> <span> ; שרת הפנים ולשעבר שרת המשפטים, איילת שקד; נשיאת בית המשפט העליון,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=587" target="_blank"> אסתר חיות </a> <span> ; שופטי בית המשפט העליון  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=2615" target="_blank"> עוזי פוגלמן </a> <span>  ו </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1877" target="_blank"> יצחק עמית </a> <span> ; חברי הכנסת  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=14601" target="_blank"> אפרת רייטן </a> <span>  (העבודה) ו </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=14603" target="_blank"> שמחה רוטמן </a> <span>  (הציונות הדתית); ונציגי לשכת עורכי הדין  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=9529" target="_blank"> אילנה סקר </a> <span>  ומוחמד נעאמנה. שקד הצביעה נגד רונן (שאת מינויה טרפדה לפני חמש שנים) ונמנעה בהצבעה על כבוב; רוטמן הצביע נגד כל הארבעה. <br/> <br/> בתחילת הישיבה אמר סער: "לאחר שלושה חודשים של עבודה מאומצת מאז פרסום רשימת המועמדים הראשונה - אביא היום לוועדה הצעת החלטה למינוי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. הצעה זו משקפת את הבחירה הנכונה על-פי שלושת המדדים שקבעתי כמצפן: מצוינות, איזון, גיוון. ההצעה כוללת מועמדים מעולים שבמעולים. גביש של איכות שיוסיף כוח מקצועי משובח לערכאת השיפוט הבכירה שלנו. ההרכב שיובא גם מגוון ומאוזן מבחינת התפיסות המשפטיות ומשקף את הפסיפס החברתי המגוון שלנו". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 21 Feb 2022 14:51:00 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post334038f5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of-100 <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופטת חיות לח"כ אמסלם: </span> </p> <p> <span>   </span> <span> "נולדתי במעברה לצד מכלופים" </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/111-c2a033b7.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מכתב חסר תקדים מצד נשיאת העליון לח"כ דודי אמסלם: "תוהה מנין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל-כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר"  אמסלם: "אני יודע מתי הולכים לי על הראש, ואת הלכת לי על הראש. אני מפלג? את מפלגת בהחלטות שלך. זה רוע צרוף. התנקשות משפטית בי" </span> <span> <br/> </span> <span> <span> <br/> נשיאת בית המשפט העליון נוקטת מהלך חסר תקדים ופונה (יום ה', 17.2.22) לחבר הכנסת דוד אמסלם במכתב גלוי. הדברים בתגובה לדבריו אתמול של אמסלם במליאת הכנסת: ‏"מה שתתה הגברת חיות? אל תחשבי שאנחנו אהבלים, במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה, תכתבי מר אמסלם אני לא סובלת אותך, לא סובלת את האמסלמים ולא המכלופים ולא אתן לכם סיוע למה זה שלנו". במכתבה כתבה הנשיאה חיות: </span> </span> <span> "שמעתי אתמול בצער את דברי הבלע שהשמעת מעל דוכן הכנסת כלפיי וכלפי חבריי השופטים ולא בפעם הראשונה. </span> <br/> <br/> <span> רציתי לומר לך דוד אמסלם - במעברה שבה נולדתי ובשיכון הצפוף שבו גדלתי היו הרבה אמסלמים, מכלופים, ביטנים ועורקבים לצד מוסקוביצ'ים, הרשקוביצים ורביצים. כילדים, שיחקנו יחד בשכונה ולמדנו יחד בכיתה, והחברות שצמחה בינינו כילדים חיה ונושמת עד היום, כי בחרנו באהבת אדם ובכבוד לזולת. ככה חינכה אותי סבתי המנוחה שגידלה אותי ואלה הערכים שהולכים איתי לאורך כל הדרך. </span> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התחלתי את דרכי כשופטת בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב לפני 32 שנים, וזהו תפקיד שבלעדי אותה אהבת אדם, כל אדם, לא ניתן למלא אותו באמונה. </span> <br/> <br/> <span> אז לא, אין דבר רחוק יותר מן האמת מלומר עלי שאני לא סובלת את האמסלמים והמכלופים, ואני תוהה מניין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל-כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר. </span> <br/> <br/> <span> וכן - אני בהחלט נהנית לשתות לפעמים כוסית של ערק טוב עם המשפחה והחברים, אבל אין לזה שום קשר לפסקי הדין שאני כותבת וכותבים חבריי. אלה נכתבים בדעה צלולה לחלוטין על-פי הדין, וכמיטב היכולת והידע המשפטיים שלנו - רק זה. </span> <br/> <br/> <span> <span> הגענו רחוק בחיים, אני ואתה - אני לבית המשפט העליון ואתה היית שר בישראל והיום חבר כנסת. אני מאמינה שמהמקום שאליו זכינו להגיע יש לנו - לי וגם לך - חובה לעשות טוב, לתרום לאחדות בישראל ולא לזרוע פילוג והסתה. תחשוב על זה".  </span> </span> </p> <p> <span> דודי אמסלם, ששמע על המכתב לראשונה במהלך שידור חי ברדיו גלי ישראל הגיב לתוכנו, ואמר: "אני מופתע מהמכתב, כי בד"כ שופטים לא עונים לחברי כנסת ולאישי ציבור. המכתב מוכיח שהיא שגתה בפסק הדין נגדי. </span> <br/> <span> "דרך אגב, חלק מהגזענים שפוגשים אותי אומרים לי: 'אבל הבת לי התחתנה עם...'. המאבק שלי מולה לא אישי, אלא לאומי. אם הייתה הגונה, הייתה אומרת: בוא נמנה 9-8 שופטים ספרדים, חרדים, אתיופים. </span> <br/> <span> "הגברת חיות, "אני איש לא פחות חכם ממך. אני יודע מתי הולכים לי על הראש, ואת הלכת לי על הראש, ואת יודעת את זה - ולכן אני עונה בשפה שלי. אתם יודעים שברגע שתתחלף הממשלה נעשה שינויים בביהמ"ש העליון כדי שיהיה צודק יותר ועם ערכים יהודים. כשנשאלתי על-ידי עיתונאי עם מי הייתי רוצה להתחלף ליום אחד, עניתי שעם נשיאת העליון, כדי להראות שיש יושר, צדק ואמת בערכים היהודים. </span> <br/> <span> "שלוש עתירות דחיתם לי באותו יום. קיבלתי בחיים כמה החלטות. דחיתם אותי בתואנה טיפשית כל אחת יותר מחברתה. בואי תעלי לשידור ותסבירי למה לח"כ אמסלם אין זכות עמידה ומתי נקבעת הלכה. </span> <br/> <span> "אני מפלג? את מפלגת בהחלטות שלך. זה רוע צרוף. התנקשות משפטית בי. שמעתי על זה [ההחלטה נגדו] דרך העיתון". </span> <br/> <span> בג"ץ דחה על הסף עתירה של אמסלם בעניין מינוי מנכ"ל התעשיה האוירית והשבוע דחתה חיות את בקשתו לדיון נוסף. כמו-כן נדחתה עתירה שלו להורות על חקירה נגד השר זאב אלקין בנוגע להתמודדותו לראשות עיריית ירושלים. העתירה בנוגע לתע"א נדחתה בשל העדר זכות עמידה, והבקשה לדיון נוסף - משום שלא נקבעה כל הלכה ובוודאי שלא הלכה חדשה ומוקשית. העתירה בנושא אלקין נדחתה בחלקה משום שהתייתרה ובחלקה בשל אי-מיצוי הליכים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  </span> מאת: News-1 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 17 Feb 2022 10:38:00 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of-100 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta0f8282f <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> הונאת אשראי ב-100 קשישים </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-9B-D7-A8-D7-99-D7-A1-D7-98-D7-99-D7-A0-D7-94--D7-97-D7-99-D7-9C-D7-95--D7-90-D7-A1-D7-A2-D7-93-942523fa.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> השופטת </span> </span> <a href="" target="_blank"> כריסטינה חילו-אסעד </a> <span> <span> </span> </span> <span> האריכה בשבוע מעצרם של 3 חשודים בגניבת לפחות כ-100 אלף ₪ מקשישים: התקשרו אליהם תוך התחזות לעובדי בזק, וסחטו מהם פרטי אשראי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> חוקרי מפלג ההונאה במחוז ת"א חשפו פרשיית הונאה ענקית של לא פחות מכ-100 קשישים, רובם כבני 80, אשר נפלו על פי החשד קורבן לעוקץ אשראי טלפוני. </span> </p> <p> <span> שלושה חשודים רז שימול, יהונתן מימוני ודורון סירי בשנות ה-30 לחייהם הובאו אתמול להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל-אביב, בפני השופטת כריסטינה חילו-אסעד. לטענת המשטרה, הם התקשרו לכאורה לקשישים על פי רשימה טלפונית שקיבלו בדרך כלשהי, והתחזו לעובדי חברת בזק. </span> </p> <p> <span> לפי החשד סיפרו החשודים לקשישים כי יש בעיה בהוראת הקבע שלהם לבזק, ונוצר חוב שצריך לשלם. לאחר שהקשישים מסרו להם פרטי אשראי, רשמו אותם הנוכלים לאפליקציית פייפאל או אפל-פיי, ואז ביקשו מהם להקריא את הקוד שקיבלו בסמס לנייד. כך יכלו להפעיל את הארנק הדיגיטלי ולמשוך מחשבונם אלפי שקלים. </span> </p> <p> <span> אולם הנוכלים לא הסתפקו בכך, וכעבור זמן התקשרו בשנית לאותו קורבן, טענו שיש בעיה עם כרטיס האשראי וביקשו את הקוד הסודי. לאחר שנמסר הקוד, טענו הנוכלים שיש להעביר את הכרטיס ידנית ולכן שלחו להם "שליח" שיאסוף את הכרטיס. כעת, כשבידם הכרטיס עצמו וגם הקוד, יכלו למשוך כספים מחשבונם. </span> </p> <p> <span> לטענת מפלג ההונאה כ-30 קשישים כבר התלוננו במשטרה, ולפי המידע שבידם ישנם סך הכל כ-100 קורבנות והיקף ההונאה נאמד בלפחות 100 אלף ₪. </span> </p> <p> <span> שלושת החשודים יוצגו ע"י עורכי דין מהסנגוריה הציבורית. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם ב-10 ימים, אך השופטת כריסטינה חילו-אסעד הסתפקה ב-6 ימים. בהחלטתה ציינה השופטת כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות ע"י החשודים וכי ההיקף והתחכום שלהן, מקים גם עילת מעצר מסוג מסוכנות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 16 Feb 2022 19:34:28 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta0f8282f thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta7f1a26c <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מעבדת סמים ענקית בדירה </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/image0-f46482fe.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בדירה ברמת-גן נחשפה מעבדת סמים עם שתילי קנבוס במשקל 160 ק"ג. למרות זאת הצליח סנגורו של החשוד, עו"ד זוהר ברזילי, לשכנע את ביהמ"ש לשחררו למעצר בית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> צעיר תושב רמת-גן המתגורר בוילה המחולקת לשתי דירות, נעצר בחשד שהפך את אחת הדירות למעבדת סמים ענקית. </span> </p> <p> <span> לא פחות מ-254 שתילי סם מסוג קנבוס נתפסו בדירה במשקל כולל של כ-160 ק"ג נטו, וכן למעלה מ-3 ק"ג סם קנבוס. החשוד, בן 31, התגורר עם אשתו וילדיו בדירה הסמוכה. </span> </p> <p> <span> למרות שלל הראיות הקושרות אותו לחשדות, הצליח פרקליטו של החשוד, עו"ד זוהר ברזילי, לשכנע את השופט שמואל מלמד מבית המשפט המחוזי שמדובר במעצר לא חוקי וכי אין הוכחות שהסמים שייכים לו. בית המשפט הורה לשחרר את החשוד למעצר בית עם אזיק אלקטרוני אצל הוריו בבני ברק. </span> </p> <p> <span> המשטרה מייחסת לצעיר עבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים: החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ועבירה של החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו. בין הראיות הקושרות את החשוד לדירת הסמים – חוזי שכירות לשתי הדירות, חפצים שלו שנמצאו בדירת הסמים כגון טלית עליה רקום שמו המלא, טביעת אצבע, רישיון הנהיגה וכרטיס האשראי שלו, וכן מפתח לדירת הסמים שנמצא בדירתו הסמוכה. </span> </p> <p> <span> לחשוד 3 הרשעות קודמות בעבירות אלימות. כמו כן נוצר חשש לשיבוש הליכי משפט, שכן עם חשיפת המעבדה, נעלם מביתו למשך יומיים, ניתק את מכשיר הטלפון, וכאשר אותר בדירת מסתור, סירב לפתוח את הדלת לשוטרים עד שפרצו לדירה. </span> </p> <p> <span> <span> במרבית חקירותיו במשטרה בחר החשוד לשמור על זכות השתיקה, ורק אישר כי שכר את שתי הדירות והתגורר באחת מהן. לטענתו, את הדירה שהוסבה למתחם לגידול סמים -  השכיר לאדם אחר שאת זהותו סירב לחשוף. למרות זאת, כאמור, שוחרר למעצר בית. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 13 Feb 2022 16:32:34 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta7f1a26c thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postde5e9183 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> זהירות! פלאפון טרויאני </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/YanivVaki-2ee5157b.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר יניב ואקי | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחרונה נחשפנו למספר פרסומים אודות מספר פרשיות – פרשת חברת NSO ותוכנת הריגול פגסוס; הפרשה שזכתה לכינוי "מין תמורת מינוי"; הפרשה בדבר החשדות להטרדת עד המדינה מצד עוזרי ראש הממשלה לשעבר – אשר במרכז של כל אחת מהן עומד השימוש שנעשה על ידי רשויות אכיפת החוק בטלפון החכם של הצדדים המעורבים. פרשיות אלה מחדדות את המתח שבין זכותו של האדם לפרטיות ולכבוד לבין צרכי מערכת אכיפת החוק ותפקידה בחשיפת עבירות ופשעים, והן מעוררות מחדש את השאלה מהי נקודת האיזון הראויה בין הזכות לפרטיותו של אדם לבין האינטרס הציבורי בדבר שמירת הסדר הציבורי ושלטון החוק. </span> </p> <p> <span> הטלפון החכם נברא בצלמו של האדם. הוא אוצר בתוכו מידע רב אודות חייו של האדם בכל תחומי חייו. כך למשל, ניתן למצוא בו רישומי שיחות; הודעות טקסט; תכתובות דוא"ל; שיחות מוקלטות; תמונות וסרטוני וידאו; היסטוריית גלישה באינטרנט; היסטוריית חיפוש במנועי חיפוש; נתוני המיקום של המשתמש; פרטי אנשי קשר; יומן; פתקי תזכורות; עסקאות שביצע; פרטי חשבונות הבנק שלו; חתימת קול של המשתמש וטביעת האצבע שלו; ועוד. </span> </p> <p> <span> <span> אם לא די בכך, הטלפון החכם נושא על גביו חיישנים מיוחדים המספקים מידע על התנועה של המשתמש (מהירות וכיוון); המצלמות מספקות צילומי תמונות (סטילס) ווידאו; ואילו המיקרופון של הטלפון יכול להקליט קבצי קול. באמצעות הטלפון ניתן גם לחדור לרשתות החברתיות בהן הוא שותף ולחשבונות הבנק שלו. כל אלה הופכים את הטלפון החכם למכשיר מעקב וניטור מהמתקדמים בעולם המאפשר חדירה למרחבי הזיכרון האישי של האדם ולעולמו הפנימי. </span> </span> </p> <p> <span> יוצא אפוא כי יכולת הניטור ואיסוף המידע של הטלפון החכם מאפשרים באמצעותו לדעת כל פרט ופרט על אורחות חייו של האדם שבצלמו הוא נברא – תחומי העניין שלו, העסקאות שהוא מבצע, המיקום שלו, אנשי שיחו ותכני השיחה, מידע אינטימי אודותיו, המחשבות שבליבו וההגיגים שבראשו. ולא רק של המחזיק במכשיר אלא גם של צדדים שלישיים. </span> </p> <p> <span> <span> בשל כל האמור, נראה כי יש מקום לדון מחדש בכללי המותר והאסור בתחום הניטור, החיפוש והתפיסה של טלפון חכם בישראל. הגם שמצויים כיום בדין הישראלי מספר חוקים המעגנים את סמכויותיהם של רשויות האכיפה לחדור לטלפון החכם, והגם שהוראות אלה תוקנו לאורך השנים והותאמו לעידן המחשב, נראה כי הוראות אלה מיושנות ודורשות עדכון והתאמה למסגרת ההגנה הראויה על המידע האישי בטלפון החכם, בשים לב לחשיבות השמירה על פרטיותו של האדם ומעמדה החוקתי, מצד אחד, ולהיותו מכשיר ניטור רב עוצמה, מצד שני. </span> </span> </p> <p> <span> צורך זה נוגע בשינוי הוראות הדין המהותי והפרוצדורלי כאחד. במישור המהותי, יש לשרטט מחדש את גבולות סמכות החדירה לטלפון החכם (ההצדקות לחדירה; היקף החדירה; מגבלות החדירה ואיסוף המידע; ועוד). במישור הפרוצדוראלי יש לגבש מנגנונים דיוניים (כגון: זהות הגורם המאשר ובכירותו; אופיו וטיבו של ההליך הבוחן הרשאת חדירה; יכולת בקרה של ערכאת ערר; ועוד) המאפשרים פיקוח ובקרה ראויים בגין כל חדירה לקודש הקודשים של האדם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 07 Feb 2022 08:15:29 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postde5e9183 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0929728d <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> דיון עקרוני בהתאחדות לכדורגל: </span> </span> </p> <p> <span> האם "הומו" זו קללה? </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2022-02-06-at-15.00.23-99e0169b.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> בית הדין העליון של ההתאחדות ידון בערעור על זיכויה של מכבי תל אביב בעקבות קריאות אוהדיה כלפי שוער מכבי נתניה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בן ברוך | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במשחק בין הקבוצות מכבי ת"א ומכבי נתניה, קראו אוהדי קבוצת מכבי ת"א לעברו של שוער מכבי נתניה "דני עמוס ההומו". בגין אירועים אלה קבוצת מכבי ת"א הועמדה לדין משמעתי, ואולם בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל החליט לזכותה, לאחר שקבע כי "הומו" אינו מהווה עוד קללה או עלבון. </span> </p> <p> <span> על פסק דין זה ערערה ההתאחדות ובית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ידון השבוע באופן תקדימי בשאלה אם קריאות גנאי של "הומו" שהופנו לעבר שחקן עולות כדי עבירת משמעת. הערעור ישמע בפני הדיינים, נשיא בית הדין, השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, עו"ד אסף הדסי וד"ר יניב ואקי, אשר יידרשו לראשונה להכריע אם מותר לקלל במגרשי הכדורגל, והיכן עובר קו הגבול בין קללה שאינה עולה כדי עבירה משמעתית לבין קריאה פוגענית אחרת אשר מצדיקה טיפול משמעתי וענישה. </span> </p> <p> <span> כזכור, סוגיה דומה נידונה לפני עשרות שנים. בשנת 1994 פורסמה כתבה במדור הספורט של המקומון התל אביבי "העיר" אודות המשחקים הגאים בלוס אנג'לס. העיתון בחר בכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט "אמסלם ההומו" שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט השלום קבע כי בכותרת ישנה רמיזה שקרית על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. פסיקה תקדימית שנודעה מאז בתור "הלכת אמסלם". מקומון "העיר" ערער לבית-המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה בשנת 1997. בזמנו טען עו"ד של אמסלם, איתן ארז, כי "פסק הדין בעניין אמסלם אינו נגד הומוסקסואליזם". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 06 Feb 2022 12:35:55 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0929728d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0e135de5 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מצוינ </span> <span> ות ומעורבות חברתית באקדמיה </span> </p> <p> <span> בעולם עריכת הדין בישראל קיים קשר הדוק בין האקדמיה לפרקטיקה – בעיקר כי תנאי מחייב לקבלת רישיון עריכת דין הוא תואר ראשון במשפטים. לטובת הכרה מעמיקה של האקדמיה המשפטית בישראל, נפגשנו לראיון מרתק עם פרופ' אורן גזל אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ואיש השנה באקדמיה המשפטית של מגזין בית המשפט </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-95-D7-A8-D7-9F--D7-90-D7-99-D7-99-D7-9C--D7-92-D7-96-D7-9C1.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בן ברוך |  מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרופ' אורן גזל־אייל (51), פרופסור מן המניין למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ודיקן הפקולטה משנת 2017, נחשב לאחד מהחוקרים המשפיעים ביותר בפרקטיקה הפלילית בישראל. נפגשנו עמו לשיחה כדי לשמוע על פועלו האקדמי‏־ציבורי, אך תחילה ביקשנו להכיר את הפקולטה למשפטים שהוא עומד בראשה. </span> </p> <p> <span> מה מייחד את הפקולטה בחיפה משאר הפקולטות? </span> </p> <p> <span> <span> מבין הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות המחקר, אנחנו הפקולטה הקטנה ביותר מבחינת מספר הסטודנטים. אנחנו שומרים על עצמנו קטנים גם כדי להבטיח שאנחנו קולטים רק את הסטודנטים הכי טובים, וגם כדי להמשיך להעניק יחס אישי ולימוד בקבוצות קטנות לכל הסטודנטים. רק בחיפה כל סטודנט לומד כבר מהסמסטר הראשון עם אחד מחברי הסגל הבכיר בקבוצה של עד 20 סטודנטים אחרים. גם בהמשך, מספר התלמידים בכיתה, אפילו בקורסי החובה הגדולים, לא עולה על 50 או 60. כך אנחנו זוכים להכיר כל סטודנטית וסטודנט בשמם, ולהבטיח שאף אחד לא ייפול בין הכיסאות. </span> </span> </p> <p> <span> מבחינת הסגל - בנוסף לעיסוקם במחקר מעולה, רבים מחברי הסגל בפקולטה מעורבים ביצירת מדיניות, בחקיקה ובפעילות ציבורית־משפטית ענפה מתוך מחויבות להפוך את החברה שלנו לטובה יותר. זו הסיבה שלדעתי הפרס שנתתם לי מגיע למעשה לפקולטה כולה על מעורבות חברתית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אם כבר עוסקים במעורבות החברתית - ספר מעט על הפעילות שלך בתחום הזה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> המעורבות שלי החלה כשניסיתי לקדם את החקיקה שתאפשר עריכת הסדרים מותנים עם חשודים. כתבתי בתחילה נייר עמדה ואחר כך מאמר וטיוטה של הצעת חוק, ונפגשתי עם מספר שרי משפטים ויועצים משפטיים לממשלה בניסיון לשכנע אותם לאמץ את ההסדר בחקיקה. בסופו של יום מני מזוז ודניאל פרידמן אימצו את ההצעה, אבל חלפו עוד שש שנים של מאבקים ארוכים בכנסת והרבה מאוד נסיעות לכנסת בניסיון לשכנע ולהשפיע עד שהחוק עבר. בהמשך נשכרתי על ידי משרד המשפטים, יחד עם פרופ' רות קנאי, גם כדי להכין הצעה במסגרת הליכי החקיקה של הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ולכן הייתי מעורב גם בהליכים האלו בכנסת. במהלך השנים הייתי חבר בכעשר ועדות ציבוריות או צוותים שונים, לעיתים גם כיו"ר הוועדה או סגן היו"ר אבל המקום בו הרגשתי שבו תרמתי יותר מכל היה כחבר ומרכז ועדת דורנר, הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> דווקא בוועדה בה היית חבר ומרכז הרגשת שהשפעת יותר מכל? </span> </p> <p> <span> <span> כן. זה מפתיע אבל העבודה של מרכז ועדה פעמים רבות חשובה יותר מהעבודה של יו"ר הוועדה. המרכז הוא האדם המקצועי שמנסח את המצעים לדיון, את הטיוטות של הדוחות, ובעצם במידה רבה קובע את הטון של הוועדה. העבודה בוועדה הייתה עבודה של כחצי משרה שנמשכה שנים אבל כיום ברור שהדו"ח הזה שינה את השיח. מרגע פרסומו מספר האסירים בישראל החל לרדת משמעותית, וביחד עם תהליכים אחרים, כמו בג"ץ מרחב המחייה, כיום כמעט כולם כבר הפנימו שבין כלי־המאבק בפשיעה, הכליאה – שנתפס עד אז ככלי המרכזי –הוא כלי מאוד מוגבל, יקר ובעייתי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> באילו ועדות ציבוריות נוספות היית מעורב? </span> </p> <p> <span> אני משמש בתור סגן יו"ר הוועדה למניעת הרשעות שווא, בראשות השופט (בדימ') יורם דנציגר; עמדתי בראשות שתי ועדות בצה"ל – האחת – ביחד עם פרופ' יורם רבין – שהמליצה על שינוי במדיניות האכיפה של עבירות שימוש בסמים, והשנייה על שינוי הטיפול בעבירות של נפקדות משירות – בעיקר במקרים שהעבירה נעשית על רקע מצוקה כלכלית. ההמלצות של שתי הוועדה הללו כבר אומצו והובילו  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> <br/> <br/>   <br/>   </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/1+%28112%29.JPG" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "אני לא תמיד מצליח לשכנע, אבל תמיד מרגיש שכמעט כל המעורבים – מוכנים לשמוע. אחד מחברי הכנסת שתמיד מוכן להעמיק ולפעול בנושא זה בני בגין – שהיה גם מי שיזם את הקמת ועדת דורנר – וזה נפלא לראות בעבודה איתו, שבניגוד למה שחושבים בציבור, נעשה המון בכנסת כדי לקדם מדיניות טובה יותר" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשנים לשינויים משמעותיים מאוד בטיפול בעבירות שמבצעים חיילים. בנוסף אני חבר בוועדה המייעצת לשר המשפטים לסדר דין פלילי וראיות – ועדת ארבל, בוועדה לבחינת חלופות למאסר בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי והייתי חבר בעוד שורה של ועדות ופורומים מייעצים במשרד המשפטים, במשטרה, בצה"ל ובשב"ס. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בציבור יש לעיתים תפיסה לפיה הממשלה מקימה ועדות בעיקר כדי שלא להחליט, והדוחות לא באמת משנים משהו. זה נכון? </span> </span> </p> <p> <span> <span> מניסיוני - ממש לא. נתתי כבר כמה דוגמאות קודם לוועדות שמשפיעות, ואני משוכנע שגם ועדת דנציגר, שכבר הוציאה שני דוחות ביניים, תביא לשינוי משמעותי ותצמצם מאוד את החשש מהרשעות שווא. ההצלחה של הוועדות האלו נובעת גם מכך שכל הגורמים הרלבנטיים, כמו המשטרה, הפרקליטות והסניגוריה מעורבים בפעילות הוועדה. אבל הפעילות לא יכולה להסתכם בוועדות - זה נכון. אני מנסה כל הזמן להמשיך ולקדם נושאים שנראים לי חשובים. למשל, אחרי ועדת דורנר, הבנתי שבלי לגייס את הפרקליטות למהלך לשינוי תפיסות העולם יהיה קשה מאוד להשפיע על מדיניות הכליאה, אז הכנתי נייר עמדה, נפגשתי עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה בניסיון לקדם את ההצעות שהופיעו בו, והיועץ הורה על הקמת ועדה בראשות המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר לבחינת ההצעות. מומי הוביל באמצעות הוועדה לשינוי דרמטי, אולי יותר מאשר ועדת דורנר המקורית, וגייס את האוצר, משרד הרווחה המשטרה לאימוץ תפיסה שיקומית יותר. לא כל המלצותיי אומצו, אבל הפרקליטות והתביעה המשטרתית חושבים היום אחרת. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ומה אתה עושה היום בנושאים אלו? </span> </p> <p> <span> <span> מזה כחצי שנה אני מנסה להשפיע על שינוי נוסף במדיניות בנושא לשחרורים מנהליים ממאסר. מכיוון שאין די מקום בבתי הסוהר, הכנסת החליטה על צמצום הכליאה באמצעות שחרורים מנהליים, ולדעתי צריך לנקוט בשיטה שונה מאוד כדי להשיג את המטרה הזו. אז אני מנסה להציע גישה אחרת. גם כאן, מדובר לפעמים בפגישות ושיחות טלפון מידי יום עם אנשים במשרד המשפטים, באוצר, במשרד לביטחון פנים, במשטרה, ופגישות ושיחות עם שרים וחברי כנסת בניסיון להשפיע על החקיקה. אני לא תמיד מצליח לשכנע, אבל תמיד מרגיש שכמעט כל המעורבים – מוכנים לשמוע. אחד מחברי הכנסת שתמיד מוכן להעמיק ולפעול בנושא זה בני בגין – שהיה גם מי שיזם את הקמת ועדת דורנר– וזה נפלא לראות בעבודה איתו, שבניגוד למה שחושבים בציבור, נעשה המון בכנסת כדי לקדם מדיניות טובה יותר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> למרות הכול, הרבה פעמים אני מבטיח לעצמי לא להיגרר לתוך מערבולת כזו של מעורבות, כי הזמן והאנרגיות שצריך להשקיע בכל מהלך כזה עצומים, וזה בא על חשבון הכתיבה שלי ולפעמים אפילו על חשבון הזמן שאני צריך להקדיש לפקולטה כדיקן. אבל לפעמים הרצון לשנות פשוט בוער בי, ואני נסחף לזה. ואחר כך מצטער, או שלא. עוד לא החלטתי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ברכות על הזכייה בתואר איש השנה באקדמיה המשפטית. </span> </p> <p> <span> תודה רבה לכם על ההערכה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 04 Feb 2022 09:17:17 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0e135de5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postda98f87b <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופטת קבעה: ניצול לרעה </span> </p> <p> <span> <span> אדם הלך לעולמו והשאיר צוואה שנערכה ע"י נוטריונית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בצוואתו ציווה כי הוא מוריש את עיזבונו לעורך דינו </span> </span> </p> <p> <span> <span> (שאינו קרוב משפחתו), תוך נישול שאר בני המשפחה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הבנים הגישו התנגדות לקיום הצוואה. </span> </span> </p> <p> <span> השופטת פאני גילת כהן בפסק דין מבריק קיבלה את התנגדותם.  </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-A4-D7-90-D7-A0-D7-99--D7-92-D7-99-D7-9C-D7-AA--D7-9B-D7-94-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הסיפור מתחיל באדם בן 72 שהלך לעולמו והותיר אחריו נכסים רבים. בשנים האחרונות של חייו הוא התרחק ממשפחתו – והקשר נותק. צוואה שנערכה מול נוטריון קבעה כי עזבונו שייך לעורך דין, בזכות היחסים הקרובים שהתפתחו עמו בשנותיו האחרונות. </span> </span> </p> <p> <span> לא היתה מחלוקת כי הצוואה נעשתה חודשים ספורים לאחר שעו"ד החל לייצג את המנוח, בסמוך למתן פסק הדין בהליכים שהתנהלו בין המנוח ובין זוגתו דאז. באותם הליכים נקבע כי  חלקו של המנוח שנתקבל ממכירת הזכויות במשק הוחזק בעת ההיא בידי כונסי הנכסים, וביניהם גם עו"ד. עו"ד טען כי הנפטר הוריש לו את עזבונו מבלי שהיתה תלות בו, וכי הקשר שנרקם ביניהם היה חם ומיוחד כשל אב ובן. וכי הולדת הצוואה היא בטיב הקשר ביניהם וברצון המנוח לגמול לו על יחסו הטוב כלפיו ועל הסיוע שהעניק לו בתחומים שונים של חייו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> השופטת </span> </span> <span> פאני גילת כהן </span> <span> , מביהמ"ש לענייני משפחה בקרית גת ( </span> <span> לאחרונה מונתה לבית המשפט המחוזי </span> <span> ) קיבלה את ההתנגדות מן הטעמים הבאים: ראשית, ידוע שבמצב דברים רגיל, נטל הראיה והשכנוע רובץ על כתפי המתנגד לקיום צוואה שאכן מקיימת את התנאים הצורניים הקבועים בדין. עם זאת, בנסיבות המקרה משום שהנהנה מהצוואה הוא מי ששימש בימי חיי המצווה כבא כוחו, נקבע כי נטל הראיה עובר במקרה כזה על כתפיו של עו"ד, במקביל לנטל השכנוע שעדיין מצוי על כתפי של הילדים, המתנגדים לקיום הצוואה. </span> </p> <p> <span> <span> לגבי שאלת קיומה או העדרה של השפעה בלתי הוגנת ניתן לעשות שימוש במבחני העזר הבאים: תלות ועצמאות; תלות וסיוע ; קשרי המצווה עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בנוסף, נדרש מביהמ"ש לבחון מתי קמה חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת לפי המבחנים הבאים: </span> </span> </p> <p> <span> (1)  מבחן הקרבה הרגשית – האם הייתה בין המצווה והנהנה מערכת יחסים קרובה וחמה אשר יהא בה להסביר את בחירת המצווה להעניק לנהנה את רכושו. השאלה הטעונה בירור היא טיב יחסו הרגשי של המצווה כלפי הנהנה, ולא להיפך. הקירבה הרגשית ביניהם עשויה להיבחן על רקע טיב הקשר שעליו צמחו יחסיהם, תוך שהובהר, כי היעדר קרבה משפחתית בין המצווה לנהנה אינו שולל בהכרח קיומו של יחסי רגשי חיובי, וכי בהקשר בו עסקינן יש לכוון הזרקור לעבר משכו של הקשר ביניהם, כך שככל שהוא משתרע על פני תקופה ארוכה יותר, החלטה זו של המצווה להנחיל לנהנה את רכושו תיחשב כסבירה יותר. </span> </p> <p> <span> (2)  מבחן הנישול – האם הייתה סיבה לנישולם של יורשיו החוקיים של המנוח. בעניין זה על ביהמ"ש ליתן הדעת למספר היורשים על פי הצוואה, עת מקום בו בחר המצווה לצוות מלוא רכושו לנהנה אחד שאינו מקרב יורשיו עפ"י דין תטה הכף אל עבר החלת החזקה. </span> </p> <p> <span> (3)  מבחן השימוש לרעה בתלות – האם הנהנה ניצל את תלותו של המצווה בו במטרה להשפיע עליו בעניין עריכת הצוואה. </span> </p> <p> <span> (4)  מבחן ההשפעה המותרת – בחינת קו הגבול המפריד בין השפעה לגיטימית וטבעית של הנהנה על רצונו של המצווה, לרבות התנהגות הנהנה המולידה בקרב המצווה רצון לגמול לו עליה, ובין השפעה בלתי הוגנת הפוגעת ברצונו החופשי של המצווה. ההכרעה בין שתי האפשרויות הללו היא, אפוא, ערכית. </span> </p> <p> <span> <span> <br/>   </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/01.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ביישום הדברים, אין חולק כי בכל הנוגע לסוגיית התלות, הנסיבות האופפות מקרה זה אינן שכיחות בפסיקה ולו מן הטעם שבשעת עשיית הצוואה היה המנוח עצמאי בתפקודו, מצבו הפיזי היה סביר, והצוואה שעשה לא הייתה המעשה האחרון שלו, שהרי היא לא נעשתה בחודשים או בשבועות האחרונים לחייו. עם זאת, השופטת פאני גילת כהן מציינת כי בהקשר הנוכחי מושג התלות אינו מתמצה בתלות פיזית בלבד וכי במקרה למנוח הייתה תלות נפשית עמוקה ומקיפה בתובע. </span> </p> <p> <span> <span> תלות זו אינה נובעת רק מן העובדה שעו"ד ייצגו בהליכים משפטיים שונים ושימש כבא כוחו וכשלוחו. פשיטא, כי עשויים להתפתח יחסי רעות וקירבה בין עורך דין ולקוחו, והדבר כשלעצמו אינו פסול. </span> </span> </p> <p> <span> השופט גילת כהן קבעה כי לפי הנסיבות במקרה הזה קמה חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד עו"ד על המנוח ולא עלה בידיו לסתור את החזקה. נראה עו"ד סמך על כך ששרר נתק בין המנוח וילדיו, על העובדה שבשנת 2012 הוא עשה צוואה במסגרתה גם כן נישל את ילדיו וציווה מלוא רכושו לבת זוגו דאז ולבתה (שאינה בתו), ועל כך שהצוואה עומדת בתנאים הצורניים הקבועים בחוק. אין די בעובדות אלו כדי לסתור החזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת בנסיבות המקרה דנא, וכדי להוכיח שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח, ושהיא נעשתה מרצונו הטוב והחופשי. </span> </p> <p> <span> בהינתן הנסיבות, בפרט משגרסת הילדים בעניין אופייה של מערכת היחסים בין המנוח וילדיו הייתה ידועה לו, היה על עו"ד להניח בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית מספקת לסתירת החזקה ולא להסתפק בגרסתו שלו בלבד כשם שבחר לעשות. </span> </p> <p> <span> האפשרות המסתברת יותר היא, שהמנוח לא הבין די הצורך את משמעות הצוואה עליה חתם, וכי ברקע עמדו הסכמות או הבנות בינו ובין עו"ד, כך לפחות מנקודת המבט שלו, בכל הנוגע לכספו שהוחזק בידי עו"ד ולשימוש שנעשה על ידו בדירתו. משכך נמצא, כי בשעת עשייתה לא ידע המנוח להבחין בטיבה של הצוואה, וכי אין היא משקפת את רצונו ואת כוונתו. </span> </p> <p> <span> לסיום הדגישה השופטת פאני גילת כהן כי עורך דין שהעיסוק במשפט הוא לחם חוקו, מחויב לנקוט משנה זהירות ביחסיו עם לקוחותיו, להציב גבולות ברורים בין היחסים המקצועיים ואלה האישיים ולהגן עליהם, ולהימנע ממצבים שיש בהם פוטנציאל לניגוד עניינים, על אחת כמה וכמה עת מדובר בלקוחות השרויים במצוקה ו/או כאלה הנמנים עם קבוצות חלשות בחברה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 04 Feb 2022 09:02:14 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postda98f87b thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post6cc6cf3d <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מנהל הביטוח של ישראל - </span> </span> </p> <p> <span> <span> בתקופה של חוסר וודאות בשל מגפת הקורונה, מתגלים עובדי ציבור שנטלו על עצמם לפזר את הערפל ולסייע לציבור ככל שניתן. כך הוא עו"ד מאיר שפיגלר (63), מנכ"ל לביטוח לאומי מאז שנת 2017. בראיון מקיף הוא מתאר את אתגרי הביטוח הלאומי ומציג נקודות חשובות לתפקוד המוסד שהוא עומד בראשו.  </span> </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed+%281%29-29363993.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתור מי שעומד בראש המוסד לביטוח לאומי תוכל, מן הסתם, להצביע על אתגרי המוסד. מה לדעתך האתגר הגדול ביותר של אנשי הביטוח לאומי כיום? </span> </p> <p> <span> לדעתי, האתגר הגדול הוא להקנות משמעות מעשית למושג "שרות ציבורי". מדובר ב"אני מאמין" שאנחנו נמצאים במקומותינו כדי לתת לתושבים מענה לצרכים שלהם ולעקור מן השורש את התחושה שהם בעצם משרתים אותנו. חיזוק אמון הציבור הוא נר לרגלנו ומבחינתנו אין להתייחס אליו כמובן מאליו אלא לפעול לטובתו ולתחזק אותו באופן שוטף. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האם עליית תחולת החיים אינה אתגר גדול יותר, שכן היא משפיעה על הרזרבות של המוסד לביטוח לאומי? האם יש מקום לדאגה כמו בקרנות האקטואריות? </span> </p> <p> <span> <span> לאחר הטמעת תודעת "שירותי ציבורי" זה האתגר הבא. אחד מהפרמטרים המשמעותיים ביותר בביטוח נוגע לתוחלת החיים. ככל שהמבוטח שזכאי לקצבה חודשית חי יותר זמן, ההתחייבות האקטוארית כלפיו גדלה ויש לכך השפעה ישירה על האיתנות הפיננסית של הגורם המבטח. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בשנים האחרונות העלייה בתוחלת החיים נושקת ל-24% שמשמעותה תוספת נכבדה של תשלומים למבוטחים, לאו דווקא בתחום אחד. כלומר, אדם בגיל פרישה יקבל יותר קצבאות אזרח ותיק וברוב המקרים גם קצבת סיעוד לנוכח מערכות בריאותיות מתקדמות שמאפשרות אריכות חיים גם במצב בריאותי לקוי וחוסר עצמאות תפקודית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בחוקי התקציב וההסדרים לשנים 2021/22 נעשה צעד משמעותי בכיוון הנכון, כאשר העלו את גיל הפרישה לנשים. במציאות הנוהגת אין חולק על כך שבמידה והמצב הנוכחי יוותר על כנו, לא ירחק היום והביטוח הלאומי יגיע לחדלות פרעון. לכן חייבים לנקוט צעדים שישפרו את מאזן התשלומים של הביטוח הלאומי לרבות החזר כ-220 מיליארד ש״ח עודפי גביה, שהועברו מאז 10/1980 דרך קבע לתקציב המדינה, כנגד רישום אג״ח לטובת הביטוח הלאומי. כמו כן ישנו חוב נוסף בסך כ-150 מיליארד ש״ח שהאוצר מתכחש אליו. מדובר בכספי המבוטחים, שהם בעצם כל תושבי המדינה. <br/> בנסיבות האלה מאז -9/2018 מתנהל מאבק לחיזוק עצמאותו הניהולית והתפקודית של הביטוח הלאומי כמו גם תיקוני חקיקה שיבטיחו את איתנותו הפיננסית לטובת הדורות הבאים. <br/>   <br/>   </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/1+%2898%29.JPG" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "משבר הקורונה המחיש עד כמה ההחלטה, בשנותיה הראשונות של המדינה, בדבר הקמת הביטוח הלאומי, ראתה את הנולד והצדיקה את עצמה כאי של שפיות סוציאלית, שהקדים את המאוחר והציל מאות אלפי משפחות מהתרסקות כלכלית ונפשית כאחד. זו מהות ומשמעות הערבות ההדדית" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הצלחתכם – הצלחתנו. במסגרת תודעת "השירות הציבורי", זה שנים ארוכות שהמוסד לביטוח לאומי מואשם על ידי יחידים, מעת לעת, בהתנהגות אטומה. במיוחד לנוכח מקרים קשים שמקבלים מענה חלקי, או נדחים. מהי למיטב ידיעתך הסיבה לדבר? </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות חל מהפך שורשי במדיניות השרות וראיית העולם שמתעלת אותו. במשנתנו הסדורה הציבור נמצא במרכז וחובתנו לפעול ללא עכבות למיצוי מלא זכויותיו. הדברים מקבלים ביטוי בעיבוי פעילויות קהילתיות, העצמת מגוון האמצעים להעברת המידע לציבור במקביל לעריכת רביזיה לטובת נוסח קריא וברור להבנה, חשיפת הציבור לזכויותיו והדרך לקבלתן. משאלת הלב שלא ירחק היום בו הקצבאות יופקדו אוטומטית בחשבונות הבנק של המבוטחים, מבלי שהאחרונים יהיו מודעים לקיומן ו/או ידרשו לנקוט בפעולה כלשהיא לשם קבלתן. נכון להיום ישנן מספר גמלאות שמועברות לזכאים בדרך זו והביטוח הלאומי מוכוון מטרה להשלים את הפיכת החזון למציאות עובדתית. השינוי מורגש היטב אך הדרך עדיין ארוכה ואנחנו לא נחים על זרי הדפנה. באשר לוועדות הרפואיות כלפיהן מופנות עיקר הטענות, אנחנו בעיצומה של פעילות מערכתית להטמיע דפוסי התנהלות והתנהגות, כך שציבור המבוטחים ירגיש בטוח לשטוח את טענותיו, שבדיקת מצבו הרפואי תפקודי תערך בצורה מכובדת, מתחשבת, רגישה ובעיקר אנושית, ושההחלטות תתקבלנה על בסיס מקצועי בהתייחס לממצאים, מסמכים וחוות דעת. לפני כחודש הוחלט להקליט את כל דיוני הוועדות הרפואיות, ככל שהלקוח נותן את הסכמתו, ובכך להגביר את אמון הציבור בוועדות, לשפר את השקיפות בהן וליצור הרתעה שתמזער התנהגות לא הולמת כנגד המבוטח ולהיפך. מידי שנה ישנם כ-450,000 דיונים בוועדות הרפואיות ובהיקף כזה ישנו פוטנציאל של מעידות, פספוסים, חוסר תשומת לב וטעויות אנוש, אולם בכל המקרים שמתלוננים על כך, הבדיקה והטיפול נערכים ללא דיחוי והזכויות המעודכנות ניתנות רטרואקטיבית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אני יודע שללשכת עורכי הדין היו כמה ההסתייגויות בנוגע להקלטות כאלו. מה דעתך על כך? </span> </p> <p> <span> במסגרת שיתוף הפעולה בין הביטוח הלאומי ללשכת עורכי הדין, ערכנו לאחרונה ישיבה שבמהלכה פירטנו בפני נציגי הלשכה את מתווה ההקלטות והמטרות לשמן הן נועדו, שמענו את ההסתייגויות שלהם, שהתמקדו בעיקר בהסדרת נהלי ההפעלה, והתייחסנו לשאלות ולהשגות. <br/> הישיבה התנהלה ברוח טובה, עניינית ומקצועית ואכן בכוונתנו לבחון את ההערות במישור המקצועי והתפעולי ולתת מענה בעניינן. באשר להקלטות עצמן הייתה תמימות דעים באשר לנחיצותן ותרומתן, לכל הצדדים הנוגעים בדבר. <br/>   <br/> </span> </p> <p> <span> נראה שההקלטות יועילו לכל הצדדים. כך כל הנוכחים בועדה לא יוכלו לטעון כנגד המציאות. בעניין זה, ידוע כי יש אזרחים שנוהגים להונות את הביטוח הלאומי. האם תוכל לספר על מקרים בולטים שהיו בתקופת כהונתך כמנכ"ל? </span> </p> <p> <span> <span> צריך לזכור, הביטוח הלאומי נושא באחריות לכספי הציבור ומתייחס אליהם בזהירות יתרה וביראת קודש. ככלל, רובו של הציבור הוא ישר ונורמטיבי, שפונה לקבלת הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו בדין בהתאם לעמידה בתנאי הסף. עם זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, שמנסה את כוחו בדרכים עקלקלות להונות את הביטוח הלאומי. כדי לעקור את התופעות האלה מן השורש מופעל מערך ארצי של פיקוח ובקרה הכולל הצלבות נתונים, עבודת שטח ומודיעין. בשנים האחרונות חשפנו מספר פרשיות הונאה גדולות של גופים, מוסדות וארגונים, שהגישו דו"חות פיקטיביים ומצגי שווא בדרישה להחזרי דמי ביטוח, סטטוסים כוזבים בדבר מצבם הרפואי והתפקודי של מגישי התביעות ועוד. </span> </span> </p> <p> <span> מיותר לציין, שאנחנו נוקטים בכל האמצעים ונעזרים בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לייצר הרתעה ולמזער ככל הניתן את התופעות הללו שפוגעות באינטרס של כלל הציבור במדינת ישראל. <br/>   <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לסיום, מה מבחינתך ההצלחה הכי גדולה שלך בתקופה זו בביטוח הלאומי? </span> </span> </p> <p> <span> תקופת כהונתי עד כה הייתה רוויית פעילות שהרקיע שחקים מאז פרוץ משבר קורונה. מבחינתי השינויים המשמעותיים ביותר היו בתחומי התרבות הארגונית, המדיניות השירותית, בהנגשת המידע ובתהליכי העבודה שהפחיתו בירוקרטיה ומנעו טרטור שלא לצורך. כל אלה הטביעו חותם באבני היסוד של הביטוח הלאומי. צריך לזכור שעובדי הביטוח הלאומי עובדים במתכונת חירום כבר שנתיים, הם מטפלים מסביב לשעון בהענקת ביטחון סוציאלי לתושבי המדינה, במגוון תחומי מעגל החיים ובהם בסיעוד, אבטלה, הבטחת הכנסה, פשיטות רגל, מענקים, דמי בידוד ועוד. זו תקופה מרתקת, מאתגרת, מורכבת, מלאה בסיפוק ותחושת שליחות ערכית ממדרגה ראשונה במעלה. משבר הקורונה המחיש עד כמה ההחלטה, בשנותיה הראשונות של המדינה, בדבר הקמת הביטוח הלאומי, ראתה את הנולד והצדיקה את עצמה כאי של שפיות סוציאלית, שהקדים את המאוחר והציל מאות אלפי משפחות מהתרסקות כלכלית ונפשית כאחד. זו מהות ומשמעות הערבות ההדדית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 04 Feb 2022 08:42:39 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post6cc6cf3d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postece2d8c0 <div data-rss-type="text"> <h1> <span> כנס דיני משפחה באילת </span> </h1> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-01-15+at+10.43.52.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מיטב השופטים ועורכי הדין לדיני משפחה הגיעו בסוף השבוע שעבר לאילת, לכנס שארגנה לשכת עורכי הדין ברשות אבי חימי וראשת מחוז מרכז עו"ד רומי קנבל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רגע לפני שהקורונה היתה מונעת מהם שוב להתכנס, נפגשו למעלה מ-400 עורכי דין לדיני משפחה בכנס השנתי במלון דן אילת, בחמישי-שבת שעבר. </span> </p> <p> <span> את הכנס ארגנו ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי וראשת מחוז מרכז עו"ד רומי קנבל (מומחית לדיני משפחה), שגם פתחו את היום הראשון של האירוע בדברי ברכה חגיגיים. </span> </p> <p> <span> <span> הכנס התהדר השנה בלא פחות מתשעה מושבים מקצועיים ומעניינים, עם דיונים מרתקים בפאנלים שתרמו לידע המקצועי של הנוכחים. בין השופטים שתרמו מניסיונם הרב בפאנלים היו השופט נפתלי שילה, השופט נחשון פישר, השופט יהורם שקד, השופטת פאני גילת כהן, השופטת מירה דהן, השופטת איריס אלוטוביץ סגל ועוד. </span> </span> </p> <p> <span> <span> במושב האחרון והעמוס ביותר שאותו הובילה עו"ד לורי גייזלר בכנס בנושא "שיתוף ספציפי בנכס", סחף השופט נחשון פישר את מאות עורכי הדין בקהל לדקלם מתוך השיר "פרח נתתי לנורית", וזאת במטרה להמחיש תחושת בגידה ואכזבה של גבר שנתן במתנה רכוש לאשתו, בטרם הזוג התגרש.  </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2022-01-17+at+10.10.31.jpeg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> השופט יהורם שקד שהרצה על מעורבות בצוואה, ציין כי הדבר הכי אכזרי שיכול להיות לעורך-דין בעיניו, הוא לא לומר את האמת ולהפסיד במשפט. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השופטת מירה דהן משכה את תשומת לב הפרקליטים בפאנל מרתק ומסקרן במיוחד, ואילו השופטת פאני גילת כהן הוקפה עורכי דין בהפסקה ששאלו אותה שאלות מקצועיות ומהותיות. </span> </span> </p> <p> <span> בחלק האמנותי של סוף השבוע נהנו המשתתפים מהופעות של הזמר בועז שרעבי והסטנד-אפיסטית ליטל שוורץ שהצחיקה את הנוכחים. </span> </p> <p> <span> הנוכחים סיכמו את הכנס כמוצלח במיוחד השנה, והביעו תקווה שנוכל להיפגש שוב בשנה הבאה, בלי מסיכות ובלא היעדרויות בשל בידודים. </span> </p> <p> <span> תמכו, ארגנו והשתתפו עו"ד שמעון חסקי עו"ד מאיה הרצברג אלון ואחרים. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Sat, 15 Jan 2022 09:40:09 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postece2d8c0 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post2b6b4bb9 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_8180-8f61c85a-d2beacf2.JPG" alt=""/> </a> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_8180-8f61c85a-d2beacf2.JPG" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> פרקליטת צמרת בדיני משפחה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> המקרים המגיעים אליה נבחנים ברגישות ובתשומת לב – כאשר אינטרס הלקוח במרכז התיק. אם עולה הצורך לנהל את התיק בבית המשפט, היא פועלת לשם כך ללא היסוס ומשיגה את התוצאה הצודקת </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ראיון עם עו"ד קשתי שמספרת על הדברים החשובים בחיים </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זוג שהתגרש, ולאחר הגירושים ממשיך לנהל משק בית משותף וזוגיות לכל דבר ועניין – האם הסכם הגירושים שלהם עומד בתוקפו? אב שהבטיח כי ישלם מזונות ילדים לבתו הסובלת מפיגור שכלי, לאחר שהתנתק ממנה בעת הגירושים מאשתו – ולאחר זמן מבקש לבטל את הבטחתו, האם יוכל לעשות זאת? שאלות קשות ורגישות אלו הן חלק מסדר יומה של עו"ד גרציה קשתי, המשמשת גם בתור מגשרת ונוטריון, ובעלת ידע וניסיון בתחום דיני המשפחה. מאז הסמכתה, לפני יותר מ-15 שנה, היא ניהלה מאות תיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה על כל היבטיהם והתפרסמה בזכות התוצאות האפקטיביות שהיא משיגה ללקוחותיה בתחום זה. היא בין השאר גם פעילה חברתית ומכהנת כחברה בוועדה למען קידום מעמד האישה בעיריית ראשון לציון. בנוסף עו"ד קשתי פעילה בלשכת עורכי הדין ומכהנת כיום כיו"ר נשיאות ועדת הקשר ראשון לציון, וחברה בוועדה לשוויון והגינות בדיני משפחה במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין בישראל. </span> </p> <p> <span> למה בחרת להיות עורכת דין? </span> </p> <p> <span> <span> אני במהותי טיפוס שוחר שלום וצדק. ברור היה לי כי משפטים זה התחום בו אוכל למצות את היכולת והפוטנציאל שטמון בי ולהילחם על קיום צדק. </span> </span> </p> <p> <span> מדוע בחרת דווקא בתחום דיני המשפחה? </span> </p> <p> <span> בחרתי בתחום דיני המשפחה הנחשב לתחום רווי באמוציות ופעולות שנובעות מאגו, לפיכך יש מקום לעורכי דין כמוני שיפעלו וינסו לגשר על הפערים ממקום בו רואים את טובת הקטינים. "האני מאמין" שלי הוא לא להשאיר אדמה חרוכה בין בני הזוג ולנסות ולהגיע להסכמות והכל לטובת הצדדים והקטינים כאשר עקרון טובת הקטין הוא נר לרגלי. </span> </p> <p> <span> לאילו סוגיות משפטיות את נדרשת בעבודתך? </span> </p> <p> <span> לרוב, התיקים עוסקים במקרים רגילים, אך לעיתים ישנם תיקים מורכבים. למשל ייצגתי גבר בתיק בו בני זוג התגרשו וחתמו על הסכם לפיו האישה רכשה את מחצית חלקו של הבעל בדירת המגורים באמצעות חלקה בהיוון כספי הפנסיה של הבעל. לימים הזוג חזר להתגורר בדירת האישה ואף הביאו ילד נוסף וחיו יחד למשך 15 שנים נוספות. בסופו של דבר הצדדים נפרדו שוב והגבר טען כי ההסכם בין הצדדים בטל – כי הצדדים לא נהגו על פיו ולפיכך מגיע לו מחצית מדירת המגורים שכן כספי הפנסיה שמשו את הצדדים במהלך החיים המשותפים לאחר שחזרו לחיות יחד. הצלחתי לשכנע את בית המשפט כי הסכם אכן בטל וכי מגיע לגבר מחצית מהדירה. </span> </p> <p> <span> <span> תיק מורכב אחר, בו ייצגתי את האם בתביעה לביטול מזונות שהגיש האב לבית המשפט בטענה כי לא ימשיך לשאת בתו הבגירה בת ה-26 עליהם התחייב בהסכם הגירושין לאור העובדה כי משולמים לה קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי המספקים את הוצאותיה לרבות צרכיה הבסיסים. מדובר בילדה בת 26 הסובלת מפיגור שכלי, ומשום שהאב בחר באופן מודע להתנתק מהילדה – הוא נדרש להתחייב כי יישא במזונות בתו בסך 1,500 ₪ לחודש, לאורך כל שנות חייה וזאת ללא כל קשר להיות הבת קטינה או בגירה. גם כאן הצלחתי לשכנע את בית המשפט כי תביעת האב לביטול דמי המזונות הוגשה בחוסר תום לב וטענתו לשינוי נסיבות אינה תואמת את המציאות. </span> </span> </p> <p> <span> מה מוביל אותך לעזור כך ללקוחותייך? </span> </p> <p> <span> כמו שאמרתי כבר, אני טיפוס שמבקש לעשות צדק. תוסיף לזה אירוע ניסי שקרה לי בשנה שעברה – אשר הוביל אותי להסתכל בעין טובה יותר על המציאות ולעשות כל שביכולתי כדי לעזור לנזקקים לעזרה. בשנה שעברה, רכבתי על אופניים מהרצליה לראשון-לציון באחד מימי השבת החמימים של חודש נובמבר. כשהגעתי לטיילת צ'ארלס קלור בתל-אביב חשתי ברע ועצרתי לנוח, אך מספר רגעים לאחר מכן איבדתי את הכרתי והתמוטטי. חברי שהיו איתי באותם רגעים חייגו למגן דוד אדום. במהלך שיחת הטלפון עם המוקד הפסיק פתאום ליבי לפעום. החובשת, שניצבה מעברו השני של הקו, הזניקה צוותי מד"א לאירוע. במקביל, תדרכה החובשת את הסובבים כיצד להתחיל ולבצע בי פעולות החייאה, ובכך למעשה ניצלו חיי. קשה לעבור אירוע כזה ולא לקחת את החיים בפרופורציה נכונה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 12 Jan 2022 20:05:05 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post2b6b4bb9 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post302648b0 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-b6581bf8-0769ab47.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> פרופ' דניאל פרידמן – מפעל חיים בעולם המשפט הישראלי  </span> </p> <p> <span> <br/> <br/> </span> </p> <p> <span>  מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרופ' דניאל פרידמן (85) הוא משפטן בכיר, שר המשפטים לשעבר וזוכה פרס ישראל לחקר המשפט. הוא נחשב לעילוי בצעירותו, כך שכבר בגיל 17 החל ללמוד את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת עתודה צבאית, ולאחריהם שירת כ'קצין משפטים' במסגרת הפרקליטות הצבאית. התמחותו עשה אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן, ואחר כך אצל עו"ד ברוך זייגר - ועוד בטרם הסמכתו, השלים את כתיבת ספרו הראשון: "ביטוח רכב מנועי". בשנת 1965 הוא השלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' אורי ידין, העוסקת בנושא "שיטות לביטוח נפגעי תאונות דרכים". לאחר מכן מונה למרצה בכיר באוניברסיטת ת"א, וקיבל גם דרגת פרופסור. בשנת 1974 מונה לכהונת דיקן הפקולטה למשפטים (למשך 4 שנים), ושימש כפרופסור אורח בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות הרווארד, לונדון, פנסילבניה ופורדהאם. רבים מהמשפטנים המובילים בישראל היו תלמידי מחקר שלו: פרופ' נילי כהן, פרופ' אריאל פורת, שופט בית המשפט העליון פרופ' עופר גרוסקופף ועוד. </span> </p> <p> <span> פרופ' פרידמן כתב מאמרים וספרים רבים. אחת הסדרות המפורסמות שכתב זו סדרת הספרים "חוזים" שכתב יחד עם נילי כהן - שנחשבת לאחת משתי הסדרות החשובות בתחום (לצד סדרת הספרים בתחום של פרופ' גבריאלה שלו). חוץ מכתיבתו האקדמית הענפה תרם פרופ' פרידמן לדמוקרטיזציה של לימודי המשפטים בישראל: בשנת 1990 הוא הקים את בית הספר למשפטים של המכללה למנהל ועמד בראשו עד שנת 1997. הוא זכה בפרסים אקדמיים רבים – וגם בפרס היוקרתי ביותר: פרס ישראל לחקר המשפט. מבחינה פוליטית פרופ' פרידמן הוא וורסטילי וססגוני. בתחילת דרכו, בשנות השבעים, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הוא נמנה עם מייסדי מפלגת שינוי, בראשותו פרופ' אמנון רובינשטיין, שהפכה לאחד ממרכיבי התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש). בתור שר משפטים בשנים 2007 עד 2009 הוא חולל מספר שינויים והתפרסם בהיותו בר-פלוגתא לאקטיביזם השיפוטי וההתנהלות המונוליטית למינוי שופטים לעליון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> נימוקי הוועדה: פרופ' דניאל פרידמן הוא אות וסמל של המשפטן הישראלי: אינטלקטואל המעורב עם הבריות, איש משפט האוהב את עמו ומדינתו. כיום פרופ' פרידמן משתתף בכנסים אקדמאיים רבים וכותב לעתים קרובות על ענייני דיומא מעל במת העיתונות ביחס למערך המשפט בישראל ובמסגרות אקדמיות שונות. בין השאר הוא משמש גם כיו"ר יושב-ראש הוועדה המייעצת במסגרת 'הפורום הישראלי משפט וחירות' ומעורב בעיצובה של פרופסיית עריכת הדין בישראל. נראה כי הקריירה המשפטית והאקדמית של פרופ' פרידמן שלובה עם התפתחותו של המשפט הישראלי מראשיתה ועד ימינו ולא נס לחו ועל כן הוא ראוי להוקרה על כך בדמות "מפעל חיים בעולם המשפט הישראלי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 10 Jan 2022 06:54:53 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post302648b0 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postca27fb36 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/YanivVaki-2ee5157b.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר יניב ואקי – איש השנה בפרקליטות המדינה </span> </p> <p> <span> <br/> <br/> </span> </p> <p> <span>  מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר יניב ואקי (50) הוא מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה ומרצה למשפטים במספר פקולטות למשפטים ברחבי הארץ בתחומים שונים וביניהם: דיני עונשין, דיני ראיות, סדר הדין הפלילי ודיני מעצרים. הוא מכהן גם דיין בבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. שימש כעורך של כתב-העת "הפרקליט", כתב העת המשפטי של לשכת עורכי הדין ועורך כיום של כתב העת "משפט ומפתח", כתב העת המשפטי של פרקליטות המדינה. הדוקטורט שכתב עוסק בנושא רף ההוכחה הפלילי של "מעבר לכל ספק סביר" בהנחייתו של פרופ' רון שפירא. פרסם ספרים ומאמרים בקשת רחבה של נושאים ובכל ענפיו השונים של המשפט הפלילי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> נימוקי הוועדה: ד"ר ואקי נחשב לאחד מאנשי הפרקליטות הבולטים המשלבים בין אקדמיה לפרקטיקה. תפקידו בפרקליטות המדינה אינו מתמצה רק במישור המעשי אלא מקבל ביטוי גם בתחום האקדמי. בין חיבוריו, הספרים "דיני עונשין", "מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי" ו"אמנת רומא והדין הפלילי הישראלי", וכן מאמרים רבים בתחום המשפט הפלילי המהותי, המשפט הפלילי הדיוני ודיני הראיות. הביטוי המובהק לידיעותיו הרבות וידענותו המופלגת היא סדרת הספרים המונומנטלית שכתב על "דיני הראיות" בישראל. סדרה זו נחשבת לאנציקלופדיה, ויש יאמרו לתנ"ך, של דיני הראיות בישראל. ספר זה צוטט כבר מאות פעמים בפסקי הדין השונים, לרבות בפסיקת בית המשפט העליון. על שילוב הראוי בין הספרא והסייפא, בין האקדמיה לפרקטיקה, בתפקידו בפרקליטות המדינה בחרה הוועדה להעניק לו את התואר "איש השנה בפרקליטות המדינה".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 10 Jan 2022 06:46:54 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postca27fb36 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posteadc8567 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-9E-D7-A0-D7-A1-D7-95-D7-A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "ביקש להתגרש מאשתו ללא סיבה מוצדקת" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במשרד עורכי הדין ריהאם מנסור צוות של עורכי דין לענייני משפחה: "עו"ד בתחום שלי חייב להיות איש מקצוע מעולה, ושתהיה לו רגישות"  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> משרד עורכי הדין ריהאם מנסור ומתמחה בתחום דיני המשפחה. עו"ד מנסור מספקת ייעוץ וייצוג משפטי לבני משפחה הזקוקים לפתרונות משפטיים, אם תוך עירוב בית המשפט ואם לאו. </span> </p> <p> <span> המשרד מטפל במחלוקות אופייניות הן על רקע גירושין וירושה, ובכל עניין משפטי אזרחי בין בני משפחה, כמו סכסוך על רקע עסקי בין בני משפחה שהם בעלים של עסק משותף למשל. מנסור קנתה לעצמה שם כמי שמוצאת פתרונות במסגרת התמחותה. </span> </p> <p> <span> עו"ד מנסור מטפלת גם בענייני מעמד אישי, במגוון רחב של נושאים כגון אפוטרופסות, יוחסין, הורות (כולל אימוץ), ירושות, גירושין ועוד. </span> </p> <p> <span> מכריה של עו"ד ריהאם מספרים שהינה אדם קשוב ובעל תכונות אנושיות מפותחות, המסוגלת ללוות את הלקוח בדרך אישית לא פשוטה, שבה אי הוודאות, היריבות הבין אישית, ההפתעות והנתונים המתגלים – חושפים פתחים לפצעים שלעיתים מגלידים רק כעבור זמן רב. </span> </p> <p> <span> - </span> <span> <span> מה נדרש מעו"ד לענייני משפחה? </span> </span> </p> <p> <span> "אני מאמינה שעו"ד לענייני משפחה חייב להיות איש מקצוע מעולה, לא פחות. חשוב שתהיה לו את הרגישות להבחין מהו בדיוק המינון הרצוי בין לשמור על האינטרסים של מרשו, לבין למנוע מחלוקות מיותרות אשר יקשו על השבת הסדר על כנו, באם יתאפשר הדבר בעתיד". </span> </p> <p> <span> <span> - </span> </span> <span> ספרי על תיק מעניין שזכית בו לאחרונה: </span> </p> <p> <span> "גבר מוסלמי ביקש להתגרש מאשתו ללא כל סיבה מוצדקת, כאשר לפי הדת האיסלמית צריכה להיות סיבה דתית (שרעית) לגירושין. התברר שהוא ביחסים עם אישה אחרת ורוצה להינשא לה בהקדם. </span> </p> <p> <span> "הבעל היה לחוץ מאוד לסיים את התיק, בעוד האישה שאותה ייצגתי נלחמה למען שלום הבית ולמען ילדיה. עורך דינו ניהל איתי מו"מ להגיע לגירושין בהסכמה. דרשתי תנאים שלא היתה מקבלת בבית הדין השרעי, כמו 6000 ש"ח מזונות לילדים (במקום 2000), וכן לשלם מזונות רטרו 6 חודשים אחורה מיום עזיבתו את הבית, ושהבית יירשם על שמה של האישה. דרשתי גם שהמשמורת תהיה לאמא והיא האפוטרופסות הבלעדית על הילדים. </span> </p> <p> <span> בנוסף דרשתי מזונות לאישה ואת כל המוהר שלה במזומן ובמיידי, כי ידעתי שמתנהל נגדו הליך הוצל"פ. לבסוף, בלית ברירה הוא חתם והביא לדיון בגט סך של 80 אלף ₪ והאישה זכתה בתנאים שלעולם לא היה מקבלת מבית הדין". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צילום" יח"צ באדיבות ריהאם מנסור </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 05 Jan 2022 07:22:50 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posteadc8567 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post79873a7e <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-0839c63d-51fd3247.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר רחלי פרי רייכמן – אשת השנה בתחום הליטיגציה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> שרי החוץ והאוצר הודיעו כי עורכת הדין מאיה רייטן שוחררה מהמעצר בו שהתה מאז חודש נובמבר בבלארוס </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> ד"ר רחלי פרי-רייכמן (39) שותפה במחלקת הליטיגציה של משרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן ומומחית בייצוג בערכאות שיפוטיות שונות בתביעות מסחריות, חוזיות, וליטיגציה כללית, לרבות בתחומי מכרזים, אזרחי-מסחרי, מקרקעין ותכנון ובנייה. לימודי התואר הראשון במשפטים סיימה בהצטיינות יתירה ובמקום ראשון מתוך מחזור של 225 סטודנטים, ואת הדוקטורט השלימה לאחרונה במסלול ישיר באוניברסיטת בר־אילן בנושא "מעמדן של תניות שיפוט בהסכמי שימוש לאתרי אינטרנט בינלאומיים בעידן הגלובליזציה והאינטרנט" בהדרכת הפרופסורים אריה רייך ורונה שוז. שימשה בעבר כמתמחה וכעוזרת משפטית של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע ושימשה גם בתור מרצה בקורסים שונים במכללת שערי משפט ובאוניברסיטת בר־אילן. כיום היא מעבירה סדנאות וימי עיון, ומשתתפת בפאנלים מטעם לשכת עורכי הדין בתחום הליטיגציה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> נימוק הועדה: ד"ר רייכמן נחשבת לאחת מעורכות הדין המבטיחות בתחום הליטיגציה בישראל. עם שותפים נוספים במחלקת הליטיגציה של אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל היא מובילה לניצחונות בתיקים חשובים המשפיעים על התחום המסחרי בישראל. כך למשל, בית המשפט העליון אימץ את עמדתה ועמדת שותפיה בתיק בהם ייצגו את חברת בריגה במחלוקת בנוגע לפרויקט יוקרה שבנתה החברה, וקבע החלטות בעלות השפעה רחבה על דיני המקרקעין. תיק נוסף המתנהל כיום בבית המשפט העליון, בו היא מייצגת את המערערים, עשוי להשפיע על הסדרת סוגיית שכירות בתי המסחר בעקבות משבר הקורונה. הוועדה התרשמה כי ד"ר רייכמן משלבת מקצועיות וחכמה בייצוג לקוחותיה בבית המשפט ועל כן ראויה לתואר "אשת השנה בתחום הליטיגציה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 05 Jan 2022 07:04:14 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post79873a7e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postb66c4381 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2021-12-31+at+10.31.40.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עוה"ד שנעצרה בבלארוס בשל החזקת קנאביס רפואי - שוחררה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> שרי החוץ והאוצר הודיעו כי עורכת הדין מאיה רייטן שוחררה מהמעצר בו שהתה מאז חודש נובמבר בבלארוס </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> ברוכה השבה, חברתנו עו״ד מאיה רייטן-סטול </span> </p> <p> <span> חברות וחברים, </span> </p> <p> <span> אני נרגש לבשר לכם על חזרתה ארצה של חברתנו למקצוע, עו״ד מאיה רייטן-סטול. </span> </p> <p> <span> מאמצים רבים נעשו מצד גורמים שונים להשבתה של מאיה הביתה וגם אנחנו בלשכת עורכי הדין נרתמנו למשימה החשובה.  </span> </p> <p> <span> ברצוני להודות בראש ובראשונה לכבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, לשר החוץ לפיד ולשר האוצר ליברמן, וכמובן לפרקליט המשפחה ידידי עו״ד שרון נהרי.  </span> </p> <p> <span> אנו, חברייך למקצוע, נעשה כל שביכולתנו לסייע לך להתאקלם מהר ונעמיד לרשותך כל סיוע שידרש מהלשכה בכדי להקל את חזרתך לשגרת עבודתך ויומך כעורכת דין.  </span> </p> <p> <span> מקווים לראותך בהקדם שבה ומופיעה בבתי המשפט ומתרגשים יחד עם משפחתך וקרובייך לקראת שובך.  </span> </p> <p> <span> ברוך מתיר אסורים, ברוכה השבה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבי חימי, עו"ד, ראש לשכת עורכי הדין בישראל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 31 Dec 2021 08:38:10 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postb66c4381 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post24a782dd <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2021-12-29+at+15.06.09.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> העתירה נגד התקציב נדחתה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> עתירה כנגד תקציב לשכת עורכי הדין, שאושר בחודש האחרון, נדחתה על ידי השופט ורדי מהמחוזי. העותרים לא שכנעו את בית המשפט העליון בטענתם כי נפלו כשלים בקבלת התקציב ונדרשו לשלם 18 אלף ₪ הוצאות משפט </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בן ברוך  |  מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> השופט קובי ורדי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה החודש את עתירת האופוזיציה במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כנגד התקציב השנתי שאושר במועצה והשית 18 אלף ש"ח הוצאות לעותרים. העותרים בראשות עו"ד נעמי עיני פלדמן, רועי ביטון ועו"ד דורון ברזילי, טענו כי אישור תקציב הלשכה לשנת 2022 בסך 80 מיליון שקל לא נעשה בהליך סדור על סמך נתוני אמת וכי לא הועברו להם מסמכים שדרשו. יו"ר לשכת עו"ד, עו"ד אבי חימי והיועץ המשפטי של הלשכה, עו"ד דוד יצחק, הציגו לבית משפט את הליך האישור שארך מספר שבועות וכן הציגו הליך של מסירת מסמכים שביצעו לאחד מנציגי האופוזיציה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 29 Dec 2021 13:39:11 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post24a782dd thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post93a8ab2f <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-d7bfb4f5-24f8c507.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שמירת הלשון כתנאי ליוקרת המקצוע </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מפורסמים דברי רבי אלעזר בן עזריה במסכת אבות: "אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה״. הדבר נכון גם במסגרת מקצוע עריכת הדין, המתכבדת בהתנהגותם הראויה, ולא פחות מכך, בלשונם הנקייה, של חברי הפרופסיה – עורכי הדין </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: פרופ׳ מוחמד ותד | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> כחלק מהגדרת הפעילות המשפטית של עריכת-הדין כפרופסיה, להבדיל ממקצוע, מתחייבת מאליה הגזירה השווה כי עורך-הדין מחויב למחויבות חברתית. זאת משום שהפרופסיה המשפטית, באופן מיוחד, שואבת את חיותה מהחברה ומהאמון שזו מעניקה לציבור עורכי-הדין. הנחת היסוד צריכה להיות, כי הפרופסיה המשפטית טובלת כל כולה בערכים של נאמנות, הגינות, יושר, נימוס וכבוד לזולת. ניקיון כפיים, הגינות, נאמנות ומסירות הם בחזקת כישורים אישיים הכרחיים למי שבחר לעסוק בעריכת-דין. בלעדי אלה, הוא לא כשיר לעסוק בעריכת-דין. כעיני המונה ליזה כך הן מטרות דיני האתיקה המקצועית; מביטות בצופה בהן מכל זווית, ובוחנות אותו לִפְנַי וְלִפְנִים. עת מוסמך אדם לעסוק בעריכת-דין, עיני הפרופסיה המשפטית משדרות מסר חד וברור, כדברי בית המשפט בעמ"מ 9/55 ״פלוני המוסמך הגון הוא וראוי לכך, שהציבור ייתן בו אמון בתחומי מקצוע המשפט ובכל הכרוך בו ומסתעף ממנו״. </span> </p> <p> <span> כאשר עוסקת הפרופסיה המשפטית בשאלת אמון הציבור בה, עניין לה באימון המצרפי של הציבור בכלל עורכי-הדין ברמה המופשטת, ולא בעורכי-דין קונקרטיים. עורכי-הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. בהתאם, עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתה של הפרופסיה המשפטית כולה. שמירה קפדנית אפוא על הרמה האתית של הפרופסיה המשפטית תוסיף כבוד לא רק לפרופסיה כולה אלא גם לכל אחת ואחד, כחברי פרופסיה זו. </span> </p> <p> <span> שמירה קפדנית על הרמה האתית נוגעת לא רק למעשים אלא גם לאופן ההתנסחות. הצטרפות לפרופסיה המשפטית היא זכות בפני עצמה; ממנה נגזרות זכויות משנה רבות. בצד זכויות אלה נושא עורך-הדין בצִקלונו חובות אתיות מגוונות. עם חובות אלה נמנית החובה של עורך-הדין לטעון את טיעוניו, בכתב ובעל-פה, בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי. </span> </p> <p> <span> במישור המושגי, השפה המשפטית משקפת בהכרח תרבות ייחודית של הפרופסיה המשפטית; תרבות יוקרתית, מכובדת ואצילית. התדרדרות השפה המשפטית משמעה, בהכרח, התדרדרות יוקרתה, אצילותה, וכבודה של הפרופסיה המשפטית, וכנגזרת גם של החברים הנמנים עימה. במישור המעשי, עבור עורך-הדין השפה היא לחם חוקו. בעזרתה, הוא מנהל את יחסיו עם לקוחו, הצד שכנגד ועורך דינו, בית-המשפט ורשויות המדינה. בעזרתה הוא יכול לשכנע; וזה עיקר עיקריו של העיסוק בעריכת-דין – הכוח לשכנע. ואם בכוח עסקינן, הכרח לזכור את החובה לנהוג בכוח זה בזהירות רבה. שכן, "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ" (ספר משלי: יח, כא). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרופ׳ מוחמד ותד, דיקאן בית-הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת </span> </p> <p> <span> הכותב משמש גם בתור סגן נשיא בית-הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בישראל, מחוז צפון </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 26 Dec 2021 06:47:20 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post93a8ab2f thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-poste7452ad0 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed+%283%29.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> התאכזבה מקורס ותקבל אלפי שקלים כפיצוי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> חברת סמולטוק יזמות בע"מ תפצה לקוחה לא מרוצה שטענה כי לא קיבלה את כל החומר הלימודי – כך הוסכם אצל הרשם אבנר יפרח </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חברת סמולטוק יזמות בע"מ תשלם ללקוחה לא מרוצה אלפי שקלים, כך נקבע בהסכמה בין שני הצדדים אמש (רביעי) אצל הרשם אבנר יפרח, רשם בכיר בבית משפט השלום תל-אביב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סכום התביעה המקורי עמד על 13,000 שקלים. התובעת טענה כי רכשה חומר לימוד מהנתבעת, אולם לא קיבלה את כלל החומר הלימודי כפי שהובטח לה. </span> </p> <p> <span> הנתבעת טענה מנגד כי סיפקה לתובעת את כל החומר הנדרש. </span> </p> <p> <span> בתיק התביעה 12394-12-20 הוסכם לבסוף כי התובעת תפוצה בחלק מסכום התביעה. לאחר שהביעה חשש כי לא תקבל את הכסף, הבטיח נציג החברה לרשם אבנר יפרח שידאג לכך בימים הקרובים. </span> </p> <p> <span> למרות שנציג הנתבעת ביקש צו איסור פרסום על ההחלטה ונדחה, הביע שביעות רצון מההליך השיפוטי והחמיא לרשם על טיפולו בתיק. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 23 Dec 2021 19:50:51 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-poste7452ad0 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta0b36ae9 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed+%286%29.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הכח עמידר ר"ג תפורק </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שופטת המחוזי חנה פלינר פסקה כי קבוצת הכדורגל הכח עמידר רמת-גן תפורק עקב חובות, אלא אם יימצא לה רוכש תוך 6 ימים   </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בן ברוך | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> קבוצת הכדורגל בעלת העבר המפואר הכח עמידר רמת-גן תפורק בתוך 6 ימים – אלא אם יימצא רוכש שישקיע במועדון. </span> </p> <p> <span> <span> כך פסקה אמש (חמישי) שופטת בית המשפט המחוזי </span> </span> <span> חנה פלינר </span> <span> , לאחר עתירות נושי הקבוצה לפרקה עקב חובות של כ-20 מיליוני שקלים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הכח רמת-גן זכתה בעבר פעמיים באליפות המדינה (1965, 1973) ופעמיים בגביע המדינה (1969, 1971), ושיחקה בקביעות באחת משתי הליגות הבכירות, אולם בשנים האחרונות הלכה והדרדרה עד שירדה השנה לליגה ב'. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> רשם ההקדשות במשרד המשפטים מצא כי נפלו ליקויים מהותיים בהתנהלות החברה, ולאחר ששלח למועדון מכתב התראה הגיש בקשה לפירוקה. בעלי הקבוצה גל יוסף הכחיש את הטענות, ואילו הבעלים לשעבר של הכח רמת-גן נמרוד ורד (אביו של הכדורגלן עידן ורד), אשר גם לו חייב המועדון כספים - ביקש מבית המשפט ארכה של חודשיים לבחון אפשרות לשוב ולהשקיע בקבוצה, והתחייב לתרום לה כספים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השופטת פלינר פסקה כי צו הפירוק ייכנס לתוקפו ב-29.12.21 אלא אם כן בא-כח הנאמן עו"ד </span> <span> <span> יריב שי ישינובסקי </span> </span> <span> <span> יודיע לבית המשפט כי נמצא לקבוצה רוכש רציני. </span> </span> </p> <p> <span> אם לא יהיו הפתעות, ככל הנראה קבוצת הפאר בה שיחקו בעבר בין היתר כדורגלנים כמו יהודה שהרבני, לופא קדוש, גיורא שפיגל, אלון חרזי ועוד – לא תפתח את שנת 2022 ותימחק מהמפה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 23 Dec 2021 19:27:29 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta0b36ae9 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post7de56d97 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-95-D7-A8--D7-9E-D7-9E-D7-95-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מעצר לגבר שאיים על זוגתו </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שלח לחברתו צילומים של חתכים בעצמו ואיים לפגוע בה. בדיון טען: הייתי שתוי וכועס. השופט אור ממון: "מזה אני מודאג" </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו |  מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית משפט השלום תל אביב האריך בשלושה ימים את מעצרו של חשוד באיומים על זוגתו, אשר שלח לה סרטונים בהם איים לפגוע בה. </span> </p> <p> <span> בפני השופט אור ממון הובא החשוד, אשר בידי המשטרה הקלטות המפלילות אותו לכאורה באיומים כלפי בת זוגו. </span> </p> <p> <span> טוען המשטרה </span> <span> <span> גיא קלדרון </span> </span> <span> <span> הטיח בחשוד האשמות קשות לפיהן חתך את עצמו בסכין יפנית תוך שהוא מתעד הכל בוידאו. את הסרטון שלח לחברתו באמצעות רשת הפייסבוק ואיים עליה לכאורה כי "יחתוך גם אותה". </span> </span> </p> <p> <span> בשל הראיות והחשדות החמורים כלפי הגבר המאיים, ביקשה המשטרה מספר ימי חקירה נוספים. </span> </p> <p> <span> בדיון הארכת המעצר טען הגבר החשוד להגנתו כי לא התכוון לפגוע באף אחד, וכי אמר את הדברים מאחר והיה שתוי ו"בשעת כעס". </span> </p> <p> <span> לדברים אלה הגיב השופט אור ממון כי בדיוק מהמילים "בשעת כעס" הוא מודאג, תוך שהוא רומז לריבוי מקרי רצח הנשים בשנים האחרונות. </span> </p> <p> <span> השופט ממון האריך כאמור את מעצר הגבר בשלושה ימים, ואף שלח אותו לבדיקה פסיכיאטרית. החשוד לא התנגד לבדיקה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 22 Dec 2021 06:47:47 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post7de56d97 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postbed46645 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%93-b3292529.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט יהורם שקד אישר שידור תחקיר "המקור" אודות ראש המוסד לשעבר יוסי כהן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דיילת שיוחס לה רומן עם ראש המוסד לשעבר עתרה באמצעות משרד עוה"ד בר-מוחא למנוע את שידור התחקיר והקדימונים ברשת 13 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בן ברוך   מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ברגע האחרון: אושר שידור תחקיר "המקור" ברשת 13 אודות ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. השופט יהורם שקד קבע כי אין מניעה לשידור התחקיר שמתוכנן להערב, יום שלישי. </span> </p> <p> <span> את העתירה למניעת השידור הגישה לבית הדין לענייני משפחה בתל אביב אישה שעבדה כדיילת (שמה אסור בפרסום), אשר בתחקיר מיוחס לה קשר רומנטי עם ראש המוסד לשעבר. על פי הנטען בתחקיר, יוסי כהן חשף סודות ביטחוניים במסגרת מערכת היחסים עם אותה אישה. </span> </p> <p> <span> בקדימונים לתוכנית נצפה מתראיין בעלה לשעבר של העותרת, המספר בפנים גלויות על חשיפת הרומן בין גרושתו לראש המוסד, ועל סודות המוסד שחשף בפניו יוסי כהן לאחר היכרות קצרה, תוך שהוא מתרברב ב"פיטורי גנרלים, ראשי אגפים שלא היו נאמנים". </span> </p> <p> <span> בעתירתה מכחישה האישה כל קשר רומנטי עם ראש המוסד לשעבר, ומתריעה כי שידור התוכנית יגרום נזק בלתי הפיך לה, ולילדים המשותפים לה ולבעלה לשעבר. לטענתה כבר לפני שידור התוכנית קיבלו היא וילדיה פניות רבות הגורמות לה ולילדיה עלבון ופגיעה בפרטיות. </span> </p> <p> <span> עיתונאי "המקור" רביב דרוקר מסר כי הם עומדים מאחורי שידור התחקיר. </span> </p> <p> <span> את העותרת ייצגו עו"ד איתי ביטון, עו"ד שמעון פרץ, עו"ד מאיר בר מוחא ועו"ד גיא אברהמי. את תוכנית "המקור" ורשת 13 ייצגו עו"ד רענן הר זהב ועו"ד יונתן ברמן. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 21 Dec 2021 18:46:45 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postbed46645 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post070a8125 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A7-D7-A8-D7-93-D7-99-D7-98--D7-90-D7-95-D7-A0-D7-99-D7-91-D7-A8-D7-A1-D7-99-D7-98-D7-AA--D7-97-D7-99-D7-A4-D7-94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תפקיד האקדמיה המשפטית בהגנה על החירות והפלורליזם </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מדד אמון הציבור במערכת המשפט אינו מעודד, ולכן, אם מדינת חפצת חיים דמוקרטים אנחנו – על כולנו להתגייס להצלחתה. גם למערכת האקדמית תפקיד חשוב – ליטול חלק בחיים עצמם ולהשתלב בחברה האזרחית על גווניה וציבוריה השונים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: פרופ' רון רובין | נשיא אוניברסיטת חיפה </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הדמוקרטיה המערבית נמצאת בשנים האחרונות תחת מתקפה בלתי פוסקת. "פרל הארבור איטי": כרסום עקבי ונחוש במערכות הליבה של השיטה הדמוקרטית. כהיסטוריון שחקר רבות את תקופת המלחמה הקרה – ואת התקופה שקדמה והובילה למלחמה הקרה, אני מתעניין במיוחד בלהביט על תהליכי עומק שמתרחשים בחברה – והחברה הישראלית במובן זה היא חלק ממגמות שמתרחשות בעולם המערבי כולו. </span> </span> </p> <p> <span> תהליך מרכזי חוצה גבולות שכזה הוא הכרסום המתמיד במושג האמת. מהבחינה הזו, האקדמיה כמו גם מערכת המשפט, נמצאות תחת התקפה. המרדף אחר האמת, ללא משוא פנים, ללא חשש ומתוך מחויבות לעובדות נמצאת בלב ליבה של האקדמיה, כמו גם בלב ליבה של מערכת המשפט. אין זה אומר שאין טעויות – לפעמים טעויות עמוקות. בלי טעויות לא הייתה התקדמות מדעית. ובוודאי יש גם טעויות במערכת המשפט. אולם כפי שאני רואה זאת, פעמים רבות לא מדובר בחיפוש אחר טעויות או בניסיונות לתקן ולשפר – אלא במהלך שמטרתו להטיל ספק בקיומה של אמת, שהיא חיונית ליכולתה של חברה דמוקרטית לתפקד. </span> </p> <p> <span> תהליך נוסף אותו אני מזהה נוגע לתפיסה הבסיסית של ציבור המורכב מאינדיבידואלים רבים. לאחרונה פרסמו חוקרי בית הספר למדעי המדינה שלנו את מדד אמון הציבור במערכת המשפט. הנתונים הראו על שפל של אמון הציבור במערכת המשפט. מצאתי עצמי תוהה: מצד אחד הנתונים מראים על שפל. מצד שני, אנחנו נמצאים בתקופת שיא של "משפוט החיים הציבוריים", כשעניינים פעוטים כגדולים מובאים לפתחם של בתי המשפט. כלומר – מחד – אין אמון, ומאידך – רצים לבתי המשפט על מנת לפתור סכסוכים בנאליים. כמה פעמים חזינו בשנים האחרונות באנשים שביקרו חריפות את המערכת וזעקו על חוסר אמינותה – רצים ומבקשים את סעדה כאשר הם חשו שהם אלה שנפגעו מחוסר צדק? </span> </p> <p> <span> כיצד ניתן ליישב את הסתירה הזאת? איך מסבירים את שתי המגמות הללו? ייתכן שאנחנו נמצאים בתקופה שבה אין דבר כזה "ציבור". יש "ציבורים". ישנן קבוצות. ייתכן בהחלט שאנחנו נמצאים בתקופה שבה הקבוצות האלה, הן היחידה הבסיסית, ולא האדם הבודד, האינדיבידואל, כפי שהתרגלנו לחשוב. במלים אחרות, ה"ציבור" איננו ערב רב של אינדיבידואלים, כי אם ערב רב של קבוצות, שכל אחת מהן מונהגת על ידי יחידים המכתיבים את יחסה של אותה קבוצה למערכת המשפט, ולמערכות המדינתיות בכלל. </span> </p> <p> <span> בדומה לכרסום במושג האמת, כך גם פירוק החברה לקבוצות שאינן מצליחות להסכים על אתוס משותף, מסוכן לעתידה של הדמוקרטיה. למעשה, מדובר בשתי מגמות הקשורות וניזונות זו מזו: כאשר לא מסכימים על אמת אחת אי אפשר להסכים על אתוס משותף וכדי לבטל את האתוס המשותף עליו התגבשה כל חברה וחברה, יש צורך לכרסם במושג האמת. </span> </p> <p> <span> <span> אינני מתיימר להציע מה על מערכת המשפט לעשות כדי להתמודד עם מגמות מסוכנות אלו – אני בטוח שאתם עוסקים בכך רבות ויודעים מה לעשות טוב ממני. אומר רק מה שאני מאמין שעל האקדמיה לעשות. אני מאמין שאחד הצעדים החשובים שעלינו לנקוט הוא להגביר את המעורבות שלנו בנעשה בחברה. אינני בטוח שהאוניברסיטאות – בטח לא בישראל – הן "מגדל שן", אבל הן בהחלט נתפסות לעיתים ככאלה. עלינו לנפץ את התפיסה הזו – לא באמצעות דיבורים אלא באמצעות מעשים. עם כניסתי לתפקיד נשיא אוניברסיטת חיפה לפני כחמש שנים, התחלנו בתהליך של הפיכתנו ל"מולטיברסיטה". אוניברסיטה עירונית, שנמצאת בתוך הקהילה ומעורבת בתהליכים שקורים בה. הקמנו לשם כך קמפוסים בעיר התחתית בחיפה, מתוך אמונה והבנה שאלפי סטודנטים וסטודנטיות ועשרות חברי וחברות סגל, על המעבדות שלהם ותלמידי המחקר שלהם, ישנו בצורה משמעותית את המרקם החברתי והעירוני לטובה. </span> </span> </p> <p> <span> בחודשים האחרונים אנחנו מוציאים לפועל מהלך משלים לתפיסה זו: אנחנו מאמצים – ואף מצטרפים באופן פעיל - למאמץ הגלובלי, אותו מוביל האו"ם, המתמקד ב-17 מטרות מדידות וברורות שבהן יש להשקיע על מנת להבטיח התפתחות ברת קיימא של האנושות (SDG -  Sustainable Development Goal). אנחנו עושים זאת דרך מחקר אקדמי ודרך ההוראה שאנחנו מעניקים לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו, כשהמשמעות של המהלך ברורה: אנחנו מאמינים שאוניברסיטאות במאה ה-21 שלא לוקחות חלק פעיל, באמצעות מחקר אקדמי, בפעילות למען החברה האנושית מועלות בתפקידן. </span> </p> <p> <span> פעמים רבות כאשר מדברים על קיימות אנחנו חושבים על נושאים סביבתיים: התחממות גלובאלית, זיהום סביבה, פליטות פחמן. אלא ש-17 מדדי האו"ם עוסקים באופן לא פחות מעמיק גם במושג המוכר מעט פחות: קיימות חברתית. המאבק באי שוויון, מאבק ברעב העולמי, בהבטחת שוויון מגדרי וגם – בהבטחת השלום, הצדק והשמירה על מוסדות דמוקרטיים חזקים. </span> </p> <p> <span> <span> בהקשר זה, כנס חיפה למשפט מייצג היטב את המשימה שלנו: מקום שבו מתנקזות שאלות מפתח הנוגעות ל"חיים עצמם" של כולנו ובו גם נענות הסוגיות האלה באופן יצירתי, מדעי, ערכי, על פי קריטריונים קשוחים שגיבשנו לעצמינו, כמקום שבו חכמת הלב והשכל נפגשים. אני גאה על כך שהפעילות האקדמית והמשפטית של הפקולטה שלנו למשפטים שמה לעצמה מטרה להביא לשינוי חברתי באמצעות משפט. באמצעות הענקת חינוך משפטי מצטיין לסטודנטים ולסטודנטיות, באמצעות הקליניקות המשפטיות, שעוסקות במקרים רבים באוכלוסיות מוחלשות או בנושאים שלפעמים רחוקים מהכותרות ובאמצעות החוקרות והחוקרים שלנו, שעוסקים בנושאים שנוגעים בכל אחת ואחד מאיתנו: החל משיפור מערכת המשפט, דרך סוגיות הקשורות לסייבר וטכנולוגיה ועד לסוגיות של שוויון ומגדר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אנחנו באוניברסיטת חיפה זכינו לפעול במרחב ייחודי של עיר-הר-ים – ובממשק של חברה, אדם, סביבה. בשל כך, אנחנו מהווים מעבדה חייה לחקר תהליכים סביבתיים ולא פחות חשוב מכך, חברתיים. את התיאוריות והתובנות המחקריות של המרכז החדש שלנו לאי שוויון אנחנו בודקים במסגרת תוכנית הדגל שלנו למאבק בהדרה חברתית, שפועלת בחיפה ובצפון כולו. החממה שלנו לחקר הדתות פועלת בשיתוף פעולה עם מנהיגים דתיים וחברתיים בחיפה כדי לראות כיצד ניתן לייצא את המודל הרב דתי והרב תרבותי הייחודי של חיפה לעולם כולו. וחוקרי וחוקרות בית הספר שלנו למדעי הים חוקרים את המשאב הסביבתי החשוב מכל לעתיד כדור הארץ – הים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בספרו מהמאה ה-19 של הוגה הדעות וההיסטוריון הצרפתי אלכסיס דה-טוקוויל "הדמוקרטיה באמריקה" הדגיש דה-טוקוויל את חשיבות החברה האזרחית בשמירה על הפלורליזם בארצות הברית. אני מאמין שככל שנהייה מעורבים יותר במרקם החברתי של החברה הישראלית, נצליח לרתום עוד ועוד שותפים. אנשים וקבוצות שיהיו מוכנים להצטרף למרדף הבלתי פוסק שלנו אחרי האמת ואחרי אתוס משותף – אתוס של פלורליזם, של קבלת האחר והשונה, בתוך חברה אחת מאוחדת ומגובשת. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אוניברסיטת חיפה חוגגת השנה 50 שנות מדע ומחקר. אנחנו חוגגים גם את ניצחונה של הרוח הישראלית הטובה והדמוקרטית, על מי שלפרקים מנסים "לכבות את האור" במעוזי החופש של החברה והעם בישראל. זוהי האחריות שלנו, של כולנו, להמשיך ולהבטיח שהדמוקרטיה הישראלית תשגשג ותתעצם. אני מתחייב שאנחנו לא נפסיק לרגע מלעמוד באחריות הזו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 20 Dec 2021 20:26:55 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post070a8125 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post25126ce7 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2021-12-20+at+22.11.15.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כבוד השופטת </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עבודתן של שופטות בית המשפט לנוער אינו פשוט כלל ועיקר. האיזון הנכון בין הרתעת הקטינים פן יסורו שוב מן הדרך הטובה לבין הצורך לשקם אותם מבלי לתייגם כעבריינים – דורשת מומחיות, יצירתיות, רגישות ונכונות לקבל החלטות שאינן שגרתיות. הכירו את שתי הסגניות של הנשיאה בבית המשפט לנוער במחוז מרכז </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השופטת ליזי פרוינד </span> </p> <p> <span> השופטת ליזי פרוינד, סגנית נשיאת בתי משפט השלום לנוער במחוז מרכז, נדרשת לעבודה קשה מאד – אך אינה חוששת לעשותה, ואף עושה זאת על הצד הטוב ביותר. נראה שהיא אינה חוששת מעבודה קשה. כבר בשירותה הצבאי שירתה במודיעין של שייטת 13, ולאחר לימודי משפטים פנתה לעסוק בסנגוריה הציבורית במחוז צפון. בתפקידה האחרון, טרם מינויה לשיפוט, שימשה בתור סגנית בכירה לסנגורית המחוזית במחוז חיפה. בשנת 2013 מונתה לכהונת שופטת בתי משפט לנוער במחוז מרכז ולאחרונה מונתה לכהונת סגנית נשיאת בתי משפט השלום לנוער. </span> </p> <p> <span> <span> אחד מן המקרים המעניינים שהגיעו לפתחה היא גנב רכבים קטין. תופעת גניבת רכבים על ידי פלשתינים אינה חדשה אך לאחרונה יותר ויותר קטינים פלשתינים נשלחים לשטח ישראל על מנת לגנוב רכבים, כדי שאם יעצרו אותם – יתחשבו בהם בתי המשפט בשל גילם הצעיר. עם זאת, השופטת פרוינד החליטה להילחם בתופעה, וגזרה על נער בן 17 ללא עבר פלילי חצי שנת מאסר. בהחלטתה ציינה כי ראוי שייצא מסר ברור מבית המשפט שלפיו העובדה שהגנב קטין לא תפטור אותו מענישה ראויה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> השופטת שרון עצמון-הלוי </span> </span> </p> <p> <span> דרכה המקצועית של השופטת עצמון-הלוי החלה כבר בהיותה סטודנטית למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת טרום התמחות (ואחר כך בהתמחות) אצל השופטת בקנשטיין. בנוסף התמחתה גם בפרקליטות מחוז מרכז. לאחר ההתמחות היא עבדה במשטרת ישראל במרחב השפלה כרכזת הנוער של לשכת התביעות, ואף שימשה ראש שלוחת תביעות בראשל"צ. בשנת 2009 מונתה לכהונת שופטת בית משפט לנוער במחוז הדרום, ובשנת 2019 מונתה לכהונת סגנית נשיאת בתי המשפט לנוער במחוז מרכז. </span> </p> <p> <span> לאחרונה, בהחלטה יצירתית, הכריעה כי אין להרשיע צעיר שנתפס בגיל 16 נוהג ללא רישיון וללא ביטוח. היא התחשבה בהודאתו של הצעיר ובתסקיר שהעלה שמדובר בבן למשפחה נורמטיבית. בעקבות כך הטילה עליו 50 שעות לתועלת הציבור, פסילת רישיון למשך חודש והתחייבות להימנע מעבירה דומה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 20 Dec 2021 20:13:12 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post25126ce7 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postd9142269 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/GetImage.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> סכנת הרחבת גבולות המשפט הפלילי וטשטושם  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אחד היעדים המרכזיים שהכריז עליהם שר המשפטים גדעון סער, עם כניסתו למשרד המשפטים, היה צמצום גבולותיו של המשפט הפלילי. שמירה על הגבולות הראויים של המשפט הפלילי הינה משימה לאומית והיא מוטלת באופן משותף על המחוקק, על בתי המשפט ועל רשויות אכיפת החוק </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר יניב ואקי | מגזין בית המשפט </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עד למאה ה-19 היה המשפט הפלילי המקובל ממוקד ומוגבל למספר מועט מאוד של עבירות שיוחדו לתופעות אנטי-חברתיות חמורות, ואשר הפרתן גררה אחריות פלילית כבדה, סנקציה כבדה, ובדרך כלל – גם קלון חברתי </span> <a href="null" target="_blank"> . </a> <span> <span> ואולם, מאז המאה ה-19 ועד היום חלו שינויים מרחיקי לכת בהיקפו של המשפט הפלילי, וקשה כיום לאתר תחום עשייה אנושי שאינו רצוף הוראות, כללים ואיסורים הנאכפים באמצעות המשפט הפלילי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך כי בתקופה המודרנית לא ניתן משקל מספיק לעקרונות המגבילים את גבולות פריסתו של המשפט הפלילי. לאור כך, כבש לו המשפט הפלילי שטחים חדשים והתפשט מעבר לגבולות הראויים, לדוגמה באמצעות הטלת אחריות בהיעדר מחשבה פלילית (עבירות רשלנות), באמצעות הטלת אחריות תוך ויתור על הוכחתה של מחשבה פלילית (עבירות אחריות קפידה), באמצעות הגדרות מעורפלות של העבירה הפלילית, תוך עשיית שימוש במושגי "שסתום", וכן באמצעות חקיקה המגדירה עבירות חדשות ב"סיטונות". רבים רואים בצמיחה זו של המשפט הפלילי חריגה אל מעבר לתפקידו הקלאסי וההיסטורי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחרונה אף נתבשרנו כי הוקם צוות בראשות מנכ"ל המשרד, ערן דוידי, לצמצום העבירות הפליליות וזאת במטרה "להגיע לנקודת איזון חדשה ביחסים שבין המדינה כתובעת לבין אזרחיה" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> להתרחבות יתר של המשפט הפלילי עלולות להיות תוצאות בלתי רצויות רבות. פרט לפגיעה בזכויות אדם חוקתיות – כגון זכות הפרט לחירות ולאוטונומיה, יש בכך כדי להוביל לשימוש בלתי מבוקר שעושות בו רשויות התביעה; טעויות רבות יותר באכיפתו ובהוצאתו לפועל של המשפט הפלילי; אכיפה בלתי יעילה, שכן ככל שהמשפט הפלילי ברור פחות – נלכדים ברשת גם אלה שאינם מודעים לכך שהתנהגותם נופלת בגדרו של איסור פלילי; השקעת משאבים מיותרים על חשבון אכיפה בתחומים חיוניים וחשובים אחרים; ואחרון, שימוש סיטוני במשפט הפלילי הוא בבחינת "תפסת מרובה, לא תפסת" – הוא מביא לשחיקת הסטיגמה שבעצם השימוש במושגים "עבירה" ו"עבריין". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחרונה אף נתבשרנו כי הוקם צוות בראשות מנכ"ל המשרד, ערן דוידי, לצמצום העבירות הפליליות וזאת במטרה "להגיע לנקודת איזון חדשה ביחסים שבין המדינה כתובעת לבין אזרחיה". שמירה על הגבולות הראויים של המשפט הפלילי היא משימה לאומית והיא מוטלת באופן משותף על המחוקק, על בתי המשפט ועל רשויות אכיפת החוק. על הרשות המחוקקת לחוקק עבירות באופן מתון וזהיר, תוך שמירה על ארבעה תנאים עיקריים – שימוש במשפט הפלילי כמוצא אחרון; צמצום תפקידו של המשפט הפלילי רק למניעת התנהגות שהיא מזיקה מבחינה חברתית ואשר מסבה נזק לאחרים; שימוש במשפט הפלילי רק אם יש ביכולתו למנוע את סוג ההתנהגות החשודה או, לפחות, לצמצמו; שימוש במשפט הפלילי רק אם יש בו לגרום ליותר תועלת מנזק (לפירוט ראו, יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין, פרק 3 (כרך א, 2014)). נוסף לכך, ניתן לאמץ מדיניות של דה-קרימינליזציה כלפי עבירות מסוימות והוצאתן מהאפיק הפלילי וקביעתן כעבירות מינהליות. נוסף לכך, קיימים כלים לתיחום המשפט הפלילי גם בידיה של הרשות השופטת, כגון: שימוש בסייג של "זוטי דברים"; פיקוח שיפוטי באמצעות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על איסורים פליליים בשל הפגיעה בזכויות חוקתיות; ואילו בידי רשויות התביעה הכוח לפעול לשינוי הסטנדרטים הנדרשים לצורך העמדה לדין פלילי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 19 Dec 2021 06:15:42 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postd9142269 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post35661e00 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-95-D7-A8--D7-9E-D7-9E-D7-95-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט אור ממון האריך מעצר חשוד בנסיון לרצח ברעננה  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מראה כמעט שגרתי ויומיומי באולם המעצרים של השופט אור ממון: מאבטחים ושוטרים – חלקם סמויים, נכחו אתמול בדיון על הארכת מעצר של חשוד בהחזקת נשק באופן בלתי חוקי. החשוד, המוכר למשטרה, נעצר על ידי בלשי משטרת רעננה בעקבות ירי בנשק חם אשר הביאה למעצרו. בדיעבד התגלה כי הרכב שבו נהג היה גנוב ובעל לוחית רישוי מזויפת. </span> </p> <p> <span> סניגורם של אחד החשודים טען כי החשד להדיבק לחשוד ניסיון לרצח הוא מופרך. וכי כל חטאו היה נהיגה חשודה. בהתאם לכך, הארכת מעצר נעשית שלא כדין ופוגעת בזכותו הבסיסית לחירות. </span> </p> <p> <span> <span> התובע המשטרתי טען כי הארכת המעצר נדרשת כדי לברר את סיבת החזקת הנשק וירי אצל אותו חשוד, וכי קיים חשד לניסיון לרצח, סחיטה באיומים וכאמור ירי וסכון חיי אדם. </span> </span> </p> <p> <span> במסגרת הבאת החשוד לאולם בית המשפט, נערכו מאבטחי משמר בית המשפט ושוטרים רבים לעמוד בין החשודים לבין הקהל כדי למנוע פגיעה פיזית בהם. נראה כי החשוד התרגש וניכר החשש על פניו. </span> </p> <p> <span> השופט אור ממון </span> <span> <span> לא התרגש מן התכונה הרבה באולמה. השתיק את הנוכחים וניהל את הדיון בענייניות ובמקצועיות רבה. לאחר שהשליט את הסדר המתבקש אפשר לצדדים להעלות את טענותיהם תוך הקשבה ומתינות – ודאג כי אף הסניגורים יציגו את עמדתם באופן מלא. האווירה הייתה מתוחה בתחילת הדיון ובסוף שמיעת הדיון קבע השופט כי עולה מן הראיות חשד לעבירות חמורות ובהתאם לכך האריך את מעצרו בשמונה ימים. <br/> </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 15 Dec 2021 07:49:04 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post35661e00 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postcc393702 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A9-D7-90-D7-95-D7-9C-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> המדריך למפספס ההזדמנויות ההיסטוריות  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החודשים הקרובים קריטיים לאלו המבקשים לעשות רפורמות במערכת המשפט. שנים של ביקורת על נטילת הסמכות מן הציבור לטובת "המשפטנים הציבוריים" מתנקזות לשני מהלכים שיכולים לתקן מעט את הדרוש תיקון: מינוי שופטי עליון שינהלו דיאלוג עם נציגי הציבור ומינוי יועץ משפטי שיקדם את פיצול תפקידו. אבל למה לנצל הזדמנויות אם אפשר לפספס אותן? המדריך המפורט לשר המשפטים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ד"ר שאול שארף | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> להלן מפורטות הפעולות שיש לנקוט כדי לאבד הזדמנויות לתיקונים חשובים להחזרת הריבונות לציבור האזרחים. יש להקפיד על ביצוע מדויק של ההוראות – ואולי ניתן יהיה אף להעמיק את הפער בין הציבור לריבונותו הפוליטית. וגם אם לא, אל דאגה – תמיד יש תקווה חדשה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 1.     המתן לרגע בו תעמוד בראש ועדה חשובה – כמו הוועדה לבחירת שופטים – וכנס אותה רק ברגע שתוכל לקדם את המועמדים שאינם קרובים לעמדותיך הפוליטיות (תוכל במקום זאת לקדם מקורבי חבריך, כמו אשתו של חבר מפלגה לשעבר). תציג את מינוי המועמדים ההפוכים מעמדותיך האידיאולוגיות בתור פשרה למרות שבפועל ברור שהצד השני לא התפשר. </span> </p> <p> <span> 2.     בהמשך לסעיף הראשון, אל תיצור ברית עם חברי הוועדה הקרובים לעמדותיך כדי שלא תכשיל בטעות מינוי שופטים המנוגדים לעמדותיך הפוליטיות. אל תיקח סיכון, שמא תצליח לפספס הזדמנות לפספס הזדמנות (תקרא את המשפט האחרון עוד פעם, ולאט). </span> </p> <p> <span> 3.     כאשר תקבל לידיך הזדמנות למנות את אחד החברים בוועדה לאיתור בעל התפקיד 'היחידני' החשוב ביותר במדינה – כמו היועץ המשפטי לממשלה, מנה למשבצת זו אדם המסוגל לנטרל את הבטחת הבחירות שלך: "פיצול התפקיד". אפשר למנות גם מכר מן העבר (למשל חבר מפלגה לשעבר שגם התנגד לראש המפלגה הקודמת שלך; סתם זורק רעיון). </span> </p> <p> <span> 4.     אם האדם שביקשת למנות לוועדת האיתור מוותר על המינוי בגלל ביקורת ציבורית, אל תאמר נואש. אדרבא, נצל את ההזדמנות למנות אדם בעל עמדות רחוקות יותר מעמדותיך האידיאולוגיות – אחד כזה שהיה מאדריכלי העברת מוקד הכוח הפוליטי מן הציבור למשפטנים הציבוריים (זורק עוד רעיון, למשל, פוליטיקאי לשעבר ששמו מתחרז עם לברדור). עדיפות לאדם שאתה מכיר באופן אישי. </span> </p> <p> <span> 5.     אל תקדם את השלמת ניסוח החוקה של ישראל ולכן אל תחוקק את חוק יסוד פרוצדורלי להפעלתה (חוק יסוד: החקיקה). למה לקדם יציבות וסדר חוקתיים אם אפשר להמשיך את העמימות המשטרית ואף להעמיק אותה? במקום זאת, תקן תיקונים נוספים בחוק יסוד הממשלה, הסובל ממילא מטלאים הפוגעים במעמדו. תוסיף לו, למשל, כלל חוקתי המצמצם את זכות הבחירה של הציבור – כמו הגבלת כהונת ראש הממשלה. אל תשכח לטעון כי בכך אתה מציל את הדמוקרטיה בישראל (גם כשברור שההפך הוא הנכון). וכמובן, תדגיש שניסוח הכלל לא נעשה על רקע אישי (גם כשברור שההפך הוא הנכון). </span> </p> <p> <span> 6.     כל פעם שיאשימו אותך בהתנהלות הסותרת את הבטחותיך טרם הבחירות או הצהרותיך הפוליטיות במהלך השנים האחרונות תשתמש במילות הקסם "אבל גם ההוא וההיא עשו ככה". </span> </p> <p> <span> 7.     כדאי לפעמים לגוון ולהשתמש במילות קסם אחרות לדחיית הביקורת, כמו: "ההוא כבר עשור שנים מנע את הרפורמות הדרושות במערכת המשפט". המשפט נכון מאד ולכן מקל על הסטת הביקורת ממך. רק זה חשוב. </span> </p> <p> <span> 8.     אם יכתבו עליך טור ביקורתי בסגנון ציני על כך שאתה מפספס הזדמנויות סדרתי – תפטור את המבקרים בכך ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן" ואנחנו נבין כבר לבד כי "השנאה מקלקלת את השורה". לא סתם מקלקלת, מחרבת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 14 Dec 2021 06:54:53 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postcc393702 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0b6c45b2 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2021-12-12+at+22.29.35.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ביהמ"ש המחוזי שיחרר חשוד שאיים על ח"כ אחמד טיבי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החשוד, בן 19, כתב לטיבי: "אחמד טיבי הדין שלך ושל החברים שלך יגיע גם אם נצטרך לפגוע ובוגדים דינם מוות" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית משפט המחוזי תל אביב שיחרר לביתו צעיר בן 19 החשוד במתקפה מילולית על חבר הכנסת אחמד טיבי, בניגוד לבקשת המשטרה לעצרו לארבעה ימים. </span> </p> <p> <span> "אחמד טיבי, הדין שלך ושל החברים שלך יגיע, גם אם נצטרך לפגוע. ובוגדים דינם מוות" – כך כתב החשוד בפייסבוק, בתגובה לאייטם שראה על טיבי מתעמת עם חיילי צה"ל. </span> </p> <p> <span> לאחר מספר שעות היחידה לחקירת עבירות מחשב של מחוז תל אביב עצרה אותו, ובתום חקירה קצרה הוא הובא לבית המשפט. נציג המשטרה ביקש להאריך את מעצרו בארבעה ימים, אולם שופטת המעצרים </span> <span> <span> כריסטינה חילו אסעד </span> </span> <span> <span> התירה מעצר בן יומיים בלבד. פרקליטתו של החשוד, </span> </span> <span> עו"ד טלי חזום </span> <span> , לא הסתפקה בזה. היא ערערה על החלטת השופטת, בטענה שמדובר בצעיר ללא עבר. לא הייתה לו שום כוונה. משתף פעולה עם החוקרים. מסר מרוצונו את הטלפון הנייד שלו ולא מצאו כלום. </span> </p> <p> <span> שופט </span> <span> <span> הערעור </span> </span> <span> שמואל מלמד </span> <span> <span> קיבל את טענתה של הפרקליטה, ושיחרר את הצעיר לביתו בתנאים מגבילים. <br/> </span> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 12 Dec 2021 20:47:20 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0b6c45b2 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post77b1f58e <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2021-11-17-at-14.17.34.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> המעבר מכס השיפוט לבוררות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> המעבר מכס השיפוט לשולחן הבוררות נדרש להכרת המציאות השונה. השופטים שהורגלו בכהונתם לגינוני שיפוט נדרשים בניהול הבוררות לסדרים שונים. אולם יש למערך זה גם יתרונות רבים. ועל כל זאת, השופט-בורר יזכור את חובותיו המרכזיות ובניהן מיומנות, זהירות וסבירות כלפי הצדדים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ד"ר דפנה אבניאלי, שופטת (בדימ.) </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מקובל לומר כי המשפט נולד מתוך צורך חברתי. כל חברה, אפילו הפרימיטיבית ביותר, זקוקה למערכת של נורמות כדי להסדיר את כללי ההתנהגות במסגרתה ולמנוע מצב של אנרכיה. תפקיד השופט הוא להכריע בסכסוכים בין אדם לחברו ובין האדם למוסדות השלטון. נוסף על כך ואגב השפיטה מעצב השופט דפוסי התנהגות, עוסק בפרשנות ומשמש במה לתלונות הציבור. </span> </span> </p> <p> <span> הרמב"ם מונה שבע תכונות שנדרשו משופט: "חכמה, וענוה, ויראה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעל שם טוב" (הי"ד החזקה, הלכות סנהדרין ב, ז) בכך הוא מציב לאחר החוכמה את תכונות המוסר, הכוללות גם ענווה כתכונת יסוד ואת אהבת הבריות.   </span> </p> <p> <span> הגברת המורא מפני בית המשפט וחיזוק יחס הכבוד כלפי שופטיו, הושגו לאורך שנים באמצעות מיסטיפיקציה של בתי המשפט. מיסטיפיקציה זאת מושגת על ידי שימוש בלשון מקצועית שאינה מובנת לציבור הרחב, ועל ידי שימוש באפקטים תיאטרליים של בית המשפט: קריאות התראה, חובת הקימה שעה ששופט נכנס לאולם, וחובת הפנייה אל השופט בגוף שלישי ובתוארי כבוד. </span> </p> <p> <span> <span> המעבר מכס השיפוט לבוררות מציב אתגר בפני מי שהורגל לסממני בית המשפט. שופט המבקש לעסוק בניהול בוררויות נדרש להסתגל לשהייה בחדר ישיבות או במשרד, עם צדדים הישובים סביב השולחן ומדברים "בגובה העיניים", ונהלי עבודה המשוחררים על פי רוב מכבלי הפרוצדורה ולעיתים אף מכבלי הדין המהותי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> המעבר מכס השיפוט לבוררות מציב אתגר בפני מי שהורגל לסממני בית המשפט. שופט המבקש לעסוק בניהול בוררויות נדרש להסתגל לשהייה בחדר ישיבות או במשרד, עם צדדים הישובים סביב השולחן ומדברים "בגובה העיניים", ונהלי עבודה המשוחררים על פי רוב מכבלי הפרוצדורה ולעיתים אף מכבלי הדין המהותי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ראשיתה של מערכת היחסים בין הצדדים לבין הבורר היא הסכמית. נדרש מפגש רצונות של כל הצדדים לעניין ההתדיינות לפני בורר, והסכמה שלו ליטול על עצמו את התפקיד. לצד המישור ההסכמי, קיים מעמדו העצמאי של הבורר, הממלא תפקיד של "שופט פרטי" ומוסמך לקבוע את זכויות וחובות הצדדים בפסק הבוררות. הסממנים המלווים דיון באולם בית המשפט נעלמים, אך אישיותו של השופט המשמש כבורר - אינה משתנה, וכללי ההתנהגות שהיו מקובלים עליו לאורך שנים – אינם נעלמים. על הבורר חלה חובה לנהוג במיומנות, בזהירות ובסבירות כלפי הצדדים, כשם שהיא חלה עליו כשופט. נוסף על כך חלה על הבורר חובת נאמנות כלפי הצדדים לסכסוך, שהפרתה מקנה לצד הנפגע זכות לפיצויים. </span> </p> <p> <span> <span> בעולם העסקים המודרני, המוגדר כיום כ"כפר גלובלי" שבו הצדדים יכולים להתקשר בעסקאות בינלאומיות, הליך הבוררות הוא בעל חשיבות רבה לקידום חיי המסחר והכלכלה, ולפתרון סכסוכים עסקיים בדרך יעילה, דיסקרטית ומהירה. חיסיון הליכי הבוררות והשמירה על פרטיות הצדדים מגבירים את האטרקטיביות של הליכים אלה בעיני הציבור. אישיותו של השופט כבורר, נסיונו ויכולתו להכריע בסכסוך במיומנות ובמקצועיות, תורמים להגברת אמון הצדדים בהליך הבוררות. עם זאת, יש לזכור את כללי ההתנהגות, היקף האחריות והחסינות החלה על בוררים מפני תביעה אישית. על כל אלה ועוד ייכתב בעתיד. </span> </span> </p> <p> <span> הכותבת היא בוררת ומגשרת ועומדת בראש המכון לאמנויות המשפט, הפקולטה למשפטים ת"א. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 12 Dec 2021 07:16:45 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post77b1f58e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postfc49d1f5 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-91-D7-99--D7-97-D7-99-D7-9E-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ברכת יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי לרגל השנה המקצועית החדשה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> חברות וחברים יקרים, </span> </p> <p> <span> אני שמח מאוד לברך אתכם לקראת סיומה של שנת 2021. מדובר בנקודת ציון חשובה, בה בשנים כתיקונן רבים מאיתנו נוהגים לעשות חשבון נפש מקצועי וסיכום שנה. </span> </p> <p> <span> <span> השנה האחרונה התאפיינה בחזרה לשגרה ובפעילות ענפה של לשכה מקצועית, פעילה ומתפקדת, לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות וריחוק חברתי בעקבות נגיף הקורונה. הלשכה קיימה אירועים רבים ושמרה על שגרה מקצועית ככל שניתן, גם בתחומי המעשה וגם בתחומי האקדמיה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הלשכה, זיהתה את הצורך בממשק דיגיטלי נוח וזמין לשם שמירת קשר עם חברותיה וחבריה. צוות העובדים המסור של הלשכה, הוביל מהפכה של ממש בנושא זה לאורך כל השנה האחרונה, וגם היום, נותרנו פעילים בכל המישורים. אני רוצה לציין לשבח את התגייסות ציבור עורכי הדין, שלקחו חלק ביוזמות חברתיות כאלה ואחרות ועזרו לציבור בכללותו לצלוח את התקופה המטלטלת אל השגרה הברוכה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בחודש האחרון העברנו בהצלחה את תקציב לשכת עורכי הדין לשנת 2022 ברוב מוחץ. בתקציב זה יש בשורות טובות, שכן בזכות חברי המועצה ובזכותכם כל עורך דין במדינת ישראל יקבל השתלמות חינם במדרשה; ועורכי הדין הצעירים אף יזכו לשתי השתלמויות בחינם מהמדרשה. כל זאת מתוך אמונה כי יש להגביר ולהעמיק את פעילות המדרשה. כמו כן, הלשכה בראשותי רואה את שירות עורכי הדין כמטרה עליונה. מדרום הארץ ועד לרמת הגולן – דרך כל המחוזות, נמשיך לקדם את רווחת עורכי הדין ולהגדיל את תקציבי המחוזות כך שימשיכו לעשות את עבודת הקודש, לטובתם של כל עורכי הדין בישראל.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> אני מברך אתכם, החברות והחברים למקצוע עריכת הדין - עורכי הדין הוותיקים וגם החדשים, חברי המערכת המשפטית – השופטות והשופטים, וחברי מערכת אכיפת החוק – הפרקליטות והפרקליטים, לרגל סיומה של שנה מקצועית אחת ותחילתה של שנה חדשה. </span> </span> </p> <p> <span> בהזדמנות זו אני רוצה לברך את מגזין בית המשפט, לרגל יציאת גיליון סוף השנה ולהודות לו על האופן בו הוא מנגיש בפני עורכות הדין ועורכי הדין את המתרחש במקצוע עריכת הדין – בענייניות, במקצועיות ובחן רב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני מאחל לכולנו חג חנוכה שמח, שנה מקצועית פוריה, מלאה בהצלחות מקצועיות ואדיבות קולגיאלית ובעיקר, בריאות טובה ואיתנה לכם ולבני משפחותיכם. </span> </p> <p> <span> בברכת חברים למקצוע, </span> </p> <p> <span> עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 11 Dec 2021 14:00:15 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postfc49d1f5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postf23a3341 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2021-12-10-at-09.10.06.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> המועמדים לבתי המשפט בישראל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו  | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יו"ר הוועדה לבחירת שופטים – שר המשפטים גדעון סער – פרסם את שמות המועמדים לבתי המשפט השלום והמחוזי. הרשימה כוללת עשרות מועמדים; רבים מועמדים ליותר מבית משפט אחד. רוב המועמדים לבית המשפט המחוזי "מתוך המערכת" – שופטי שלום, אחרים מן המגזר הציבורי ובודדים מן המגזר הפרטי. </span> </p> <p> <span> ברשימת המועמדים למחוזי בולטות מספר שופטות: השופטת סיגל זכאי רסלר, בעבר סגנית נשיא בית המשפט השלום בת"א ושופטת ורשמת בפועל (מינוי זמני) במחוזי והשופטת בן ארי, גם היא מכהנת היום במינוי זמני בבית המשפט המחוזי. שתיהן מבקשות להפוך את המינוי הזמני למינוי קבע.  מועמדת נוספת היא השופטת דנה אמיר, שכיהנה בעבר בתור סגנית בכירה ליועץ המשפטי לרשות המיסים ומכהנת בתור שופטת בבית המשפט השלום בת"א כבר משנת 2014. </span> </p> <p> <span> אחת המועמדות המובילות לבית המשפט המחוזי היא עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית, אשר הסירה את מועמדתה מהעליון ומתמודדת על כהונה בבית המשפט המחוזי. יעקבי ידועה בעבודה המקצועית והמרשימה בתקופה האחרונה, בה יישמה מספר החלטות ורפורמות בעקבות המשבר הכלכלי בשל השפעת מגפת הקורונה על ישראל. יעקבי זכתה לשבחים רבים על התנהלותה המקצועית ואף צוינה ברשימת "50 הנשים המשפיעות לשנת 2021". </span> </p> <p> <span> הוועדה תתכנס בסוף חודש ינואר ותבחר את השופטים. נכון לעכשיו, לבית המשפט המחוזי בנצרת יש 12 מועמדים; לבית המשפט המחוזי בחיפה יש 21 מועמדים; לבית המשפט המחוזי בת"א יש 24 מועמדים ולבית המשפט המחוזי בבאר שבע יש 16 מועמדים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 10 Dec 2021 07:14:33 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postf23a3341 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postfaeac64d <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A6-D7-99-D7-9C-D7-95-D7-9D--D7-90-D7-99-D7-A6-D7-99-D7-A7--D7-90-D7-A8-D7-96-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> המתווה הנכון לליווי עסקים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: דניאל לביא | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תחום דיני התאגידים נחשב לדיסציפלינה מורכבת הנדרשת למשאבים רבים – ולכן, לרוב, המשרדים המסחריים העוסקים בתחום זה מונים עשרות ומאות עורכי דין. עם זאת, לעיתים, חברות קטנות נדרשות לליווי אישי, יומיומי, ולא מוצאות מענה בפרקטיקה לאתגרים שהן נדרשות אליהם. מפגש עם </span> <span> <span> עו"ד גיא שמש </span> </span> <span> , בעל משרד ירושלמי העוסק בתחומי הנזיקין והתאגידים, מצייר את המתווה הנכון לליווי מסוג כזה. </span> </p> <p> <span> "באולמות בתי המשפט נדרשים מכל עורך דין ידע והבנה נרחבים ויכולת חשיבה מהירה – אבל הדבר נכון לא רק שם. ככל שעורך הדין עוסק בתחומי הבראת חברות, ממשל תאגידי תקין ומניות, יש צורך ביישום כישורים אלו גם במפגש היומיומי עם לקוחות העומדים בראש פירמות קטנות ובינוניות". מתאר עו"ד שמש את האתגרים השונים. </span> </p> <p> <span> "תחום הליבה שלי הוא תיקי נזיקין – נזקי גוף , פגיעות במרחב הציבורי ותאונות דרכים רכשתי עוד בשנים הראשונות באוניברסיטה. לימים התמחיתי בלשכה הנזיקית של בית המשפט השלום בירושלים, וכעוזר משפטי רכשתי ידע עצום בדיני נזיקין". מספר עו"ד שמש את תחילת דרכו, ומוסיף כי "התובנות שנובעות דווקא מאחורי הקלעים של בית המשפט אלו החשובות ביותר, בהן אני מסתייע בעבודתי היום בתור עורך דין". </span> </p> <p> <span> "במהלך השנים גיליתי כי תחומי המשפט האזרחי אינם מתמצים רק בתחום הנזיקי, ולאחר שהקמתי את המשרד "שמש את שגב" בתלפיות, עלתה בי התשוקה לעסוק גם בדיני התאגידים". "אהבתי למקצוע התאגידי כבר רכשתי בעבודתי בבית המשפט. כאשר ללשכה הגיעו תיקים בענייני תאגידים – נטלתי אותם בשמחה ומשקיע שעות רבות כדי לתת מענה משפטי מדויק לסוגיות השונות בתחום זה" מספר עו"ד שמש בהתרגשות. "שם כבר נדבקתי בחיידק התאגידי". </span> </p> <p> <span> <span> במשרדו מועסקים מספר עורכי דין העוסקים במגוון תחומים , בין היתר בנזיקין, תאגידים, פלילי, דיני משפחה, חדלות פירעון והוצאה לפועל. הוא עצמו משמש בהתנדבות כיועץ משפטי של עמותת נכי כוחות הביטחון – ונחשב למומחה בתחום הנזיקין הנלחם לטובת לקוחותיו מול חברות הביטוח המנסות להתחמק מתשלום הפיצוי הראוי. </span> </span> </p> <p> <span> "אחד מהעקרונות הבולטים בפירמה הירושלמית הוא ליווי אישי וצמוד של כל לקוח תוך שקיפות מלאה ומתן מענה מקצועי לכל צורך משפטי, וכמו שיו"ר דירקטוריון או לחילופין מנכ"ל יכול לקבל החלטות שוטפות בניהול התאגיד באופן מושכל ונכון – כך גם הייעוץ המשפטי של התאגיד רואה את טובת החברה לנגד עיניו". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 09 Dec 2021 06:30:00 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postfaeac64d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post4a27fb70 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-99-D7-90-D7-93--D7-9E-D7-98-D7-90-D7-A0-D7-A1--D7-A6-D7-99-D7-9C-D7-95-D7-9D--D7-99-D7-97-D7-A6.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> גבולות חובת חיסוני ילדים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר אישור משרד הבריאות לחסן גם ילדים מגיל 5, עולות שאלות רבות: האם ניתן למנוע כניסת ילדים לא מחוסנים לבתי הספר והגנים? האם תיתכן הטלת סנקציות על הורים שיתנגדו לחיסון ילדיהם? האם ישנו תקדים לחיסון חובה? שוחחנו עם עו"ד איאד מטאנס בשאלות אלו על גבולות חובת חיסון הילדים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> שלמה בן ברוך | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מראה בעבר שרר קונצנזוס סביב חיסונים שנועדו למנוע מחלות ילדות. כיום, כאשר הנגישות למידע גבוהה – ועמה הנגישות לפייק ניוז, וכשהורים רבים מושפעים מהרשתות החברתיות, סוגיית חיסון הילדים נגד קורונה מעוררת התלבטויות ואפילו סערה. בשל חשיבות הנושא והצורך לעשות סדר בנושא בהיבט המשפטי – שוחחנו עם עו"ד איאד מטאנס, מומחה בענייני רפואה, רשלנות רפואית ודיני נזיקין, כדי לקבל תשובות לשאלות השונות. </span> </p> <p> <span> האם המדינה יכולה לכפות על ההורים לחסן את ילדיהם נגד קורונה? </span> </p> <p> <span> "נקודת המוצא היא שאין לכפות הליך רפואי על אדם שלא רוצה בכך", מבהיר מיד עו"ד מטאנס. "יחד עם זאת" הוא מציין "לאי התחסנות יש השלכות גם על הסביבה, ועל כן המדינה פועלת למצוא איזון בין זכות ההורים להחליט האם ילדיהם יחוסנו לבין החובה לשמור על בריאות הציבור בזמן מגפה חמורה". </span> </p> <p> <span> "הטלת חובת חיסון מחייבת הוכחת איזון מידתי בין הפגיעה שתיגרם לזכויות הפרט לבין התועלת שתיווצר עקב הכפייה. התשובה לשאלה הזו, המשפטית, של איזון ראוי, נשענת על מידע עובדתי, שאת רובו אין לנו בשלב זה: כמה יעיל החיסון ומה השלכותיו על ילדים בטווח הארוך? כמה מנות חיסון יהיו זמינות? כמה אנשים יסכימו לחסן את ילדיהם ללא צורך בכפייה?" </span> </p> <p> <span> אם כך, האם מוסד חינוכי רשאי למנוע כניסת ילדים לא מחוסנים? </span> </p> <p> <span> "על-מנת שיוכל מוסד כזה או אחר לסרב לקבל בשעריו ילד שלא חוסן יידרש לשם כך תיקון חקיקתי. לפי חוק לימוד חובה, מחויב משרד החינוך לאפשר לילדים מגיל 3 ללמוד במערכת החינוך ללא סייג, לרבות תלמידים שלא חוסנו. כוחה של חובה זו יפה גם בכל הקשור לגנים פרטיים". </span> </p> <p> <span> לפי זה נראה שלא ניתן להטיל סנקציות על הורים שלא יחסנו את ילדיהם, האמנם? </span> </p> <p> <span> "לאורך השנים המחוקק שקל הטלת סנקציות על הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם 'בעת חשש ממשי להתפרצות מחלה'. חברי כנסת רבים הניחו על שולחן הכנסת הצעות חוק לפיהן, בין השאר ולדוגמא, תישלל נקודת זכות במס הכנסה מהורה שלא יחסן ילד. הצעה אחרת, הייתה שמשרד הבריאות יוכל למנוע כניסת תלמידים ומורים לא מחוסנים למוסדות חינוך. הצעות חוק אלה לא אושרו על-ידי הכנסת". עם זאת מדגיש עו"ד מטאנס, "המדינה ידעה לעשות שימוש "בתקנות החירום" כדי להגביל ולהתנות כניסתם של מבוגרים לא מחוסנים למרחבים ציבוריים בהצגת "התו הירוק", כך שלכאורה אין מניעה להחיל זאת גם ביחס לקטינים". </span> </p> <p> <span> מה קורה במקרה הפוך: בו הילד רוצה להתחסן אבל הוריו מסרבים? </span> </p> <p> <span> "סוגיה מעניינת זו קיבלה מענה חד-משמעי בפסק דין מנומק של כבוד השופט סארי ג'יוסי (בעמ"ש 568108-06-21), בתיק העוסק בנערה בת 16 שביקשה להתחסן נגד קורונה ונתקלה בסירוב של אימה. השופט ג'יוסי קבע כי על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אם נקיטת הליך רפואי - חיסון - דרושה לשמירה על טובתה של הקטינה, שלומה הגופני או הנפשי, יש לאפשר לה לבצע אותו כל עוד הדבר נתמך בחוות דעת רפואית מתאימה". "ולכן מן הסתם" מוסיף עו"ד מטאנס "יש לצפות שבכל מקרה דומה של חילוקי דעות בין קטינים לבין אפוטרופוסיהם הטבעיים, בתי המשפט יעמדו לצד הקטינים המבקשים להתחסן, הואיל וההמלצה של כל הגופים הרפואיים המוסמכים, הן בעולם והן בארץ, נכון לעכשיו, היא – כן לחסן". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 09 Dec 2021 06:18:40 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post4a27fb70 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post113d5ba5 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-94-D7-A9-D7-95-D7-A4-D7-98-D7-AA--D7-9B-D7-A8-D7-99-D7-A1-D7-98-D7-99-D7-A0-D7-94--D7-97-D7-99-D7-9C-D7-95--D7-90-D7-A1-D7-A2-D7-93.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופטת כריסטינה חילו-אסעד האריכה מעצר חשודים בנסיון לרצח בחולון </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מראה חריג באולם המעצרים של השופטת כריסטינה חילו: עשרות מאבטחים ושוטרים – חלקם סמויים, נכחו בדיון על הארכת מעצרם של חמישה חשודים בהחזקת נשק באופן בלתי חוקי. החשודים, המוכרים למשטרה, נעצרו על ידי בלשי משטרת חולון עוכבו בעקבות התנהגות חשודה שהביאה למעצרם. בדיעבד התגלה כי הרכב שבו נסעו היה בעל לוחית רישוי מזויפת. </span> </p> <p> <span> <span> סניגורם של החשודים טען כי החשד לניסיון לרצח הוא מופרך וכי כל חטאם היה החזקת נשק. בהתאם לכך, הארכת מעצרם נעשית שלא כדין ופוגעת בזכותם הבסיסית לחירות. </span> </span> </p> <p> <span> המשטרה טענה כי הארכת המעצר נדרשת כדי לברר את סיבת החזקת הנשק אצל אותם חשודים, וכי קיים חשד לניסיון לרצח. בנוסף, טענה המשטרה, כי העובדה שהחשודים לא נשאו עליהם פלאפונים, הגביר את החשד כי הללו ביקשו לטשטש עקבות ולהתחמק מאיכון פלאפונים במקרה של פעולה פלילית. </span> </p> <p> <span> <span> במסגרת הבאת החשודים לאולם בית המשפט, נערכו מאבטחי משמר בית המשפט ושוטרים רבים לעמוד בין החשודים לבין הקהל כדי למנוע פגיעה פיזית בהם. נראה כי החשודים התרגשו וניכר החשש על פניהם. </span> </span> </p> <p> <span> השופטת כריסיטינה חילו לא התרגשה מן התכונה הרבה באולמה. השתיקה את הנוכחים וניהלה את הדיון בענייניות ובמקצועיות רבה. לאחר שהשליטה את הסדר המתבקש אפשרה לצדדים להעלות את טענותיהם תוך הקשבה ומתינות – ודאגה כי אף הסניגורים יציגו את עמדתם באופן מלא. האווירה המתוחה שהיתה בתחילת הדיון התפוגגה והתחלפה באווירה נעימה ועניינית. בסוף שמיעת הדיון קבעה השופטת כי עולה מן הראיות חשד לעבירות חמורות ובהתאם לכך האריכה את מעצרם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 08 Dec 2021 16:40:28 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post113d5ba5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postc5487e40 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-93-D7-93-3a8c95dc.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מזגני טורנדו: לחייב את רותם סלע להמשיך כפרזנטורית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> חברת המזגנים טוענת, כי השחקנית עומדת לחתום על הסכם בלעדיות עם בנק דיסקונט ובכך להפר את ההסכם איתה - התביעה חושפת את הסכומים שמקבלת סלע </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> חברת המזגנים טורנדו מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב לחייב את השחקנית רותם סלע להמשיך ולשמש כפרזנטורית שלה גם בשנת 2022. טורנדו מבקשת לאסור על סלע לעבור לתפקיד הפרזנטורית של בנק דיסקונט, בטענה שהדבר מהווה הפרה של ההסכם ביניהן. </span> </p> <p> <span> <br/> טורנדו אומרת כי סלע היא הפרזנטורית שלה מאז 2016, הפכה למעשה ל"פנים" שלה והתחייבה להמשיך בתפקיד גם בשנתיים הבאות. בתחילת 2021 הודיעה טורנדו לסלע, כי בכוונתה להשקיע 3 מיליון שקל בהפקת קו חדש של פרסומות בשנתיים הקרובות, אשר ישמשו אותה בשנים אלו, וביקשה להאריך את ההתקשרות איתה עד סוף 2022 עם אופציה לשנה נוספת. סלע דרשה בתמורה העלאה משמעותית בשכרה, והצדדים סיכמו שהיא תקבל מעתה 850,000 שקל לשנה - עלייה של 130% לעומת התשלום הקודם. בחודש מאי השנה נערכו שלושה ימי צילום וידאו בהשתתפותה של סלע, ובחודש יולי - עוד יום אחד של צילומי סטילס. בסך-הכל צולמו 26 סרטוני פרסומת, נתון שלדברי טורנדו מלמד שמדובר בפרסומות למספר שנים. </span> </p> <p> <span> <br/> בחודש שעבר, ממשיכה טורנדו, הודיע לה במפתיע מנהלה של סלע, יוני דותן, כי היא קיבלה הצעה לשמש כפרזנטורית בלעדית של בנק דיסקונט מהשנה הבאה ולכן ההתקשרות עם טורנדו תסתיים בסוף החודש הנוכחי. על-פי פרסום בגלובס, מדובר בתשלום של 2.5-2 מיליון שקל לשנה. טורנדו מעירה, כי ההודעה על סיום ההתקשרות כעת מלמדת, כי גם סלע ודותן יודעים, כי יש לה התקשרות עם טורנדו לשנת 2022. סלע אף הודיעה לטורנדו, כי היא אינה מתירה לחברה להשתמש בפרסומות בהן היא מופיעה החל ב-1.1.22. <br/> <br/> לדברי טורנדו, סלע ודיסקונט יוכלו לחתום על הסכם שאין בו בלעדיות, שכן מדובר בחברות העוסקות בתחומים שונים לחלוטין. טורנדו עצמה אינה מונעת מסלע לשמש כפרזנטורית של חברות אחרות, למעט בתחום המזגנים, והיא אכן עושה זאת. אם דיסקונט יעמוד על בלעדיות, הרי שגם הוא אחראי לנזקים שייגרמו לטורנדו - אומרת החברה, המבקשת להוציא צו גם נגד הבנק. <br/> <br/> </span> <span> הנספחים לתביעה מגלים, כי סלע מחויבת לשלושה ימי צילום בשנה, בני 12 שעות ברוטו כל אחד; תמורת כל שעה נוספת היא מקבלת 24,000 שקל, ותמורת כל יום נוסף - 102,000 שקל. כמו-כן, היא זכאית ל-30,000 שקל תמורת שעתיים של עבודה בהקלטת תשדיר רדיו. עוד מגלה טורנדו, כי מאז 2016 הוציאה 5.4 מיליון שקל על פרסומות, וכי התקציב להפקת סרטוני הפרסומת החדשים עמד על 1.5 מיליון שקל (לא כולל שכרה של סלע). התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אורן שבח, אן נחום וליבת רפפורט. <br/> </span> <span> <br/> בא-כוחה של סלע, עו"ד שי אליאס, השיב לפניית באי-כוחה של טורנדו באומרו, כי ההסכם ביניהם מסתיים ב-31.12.21, וכי לטורנדו הייתה אפשרות להאריכו בשנה - בהסכמתה של סלע - אם הייתה מודיעה על כך עד 31.8.21. תנאים אלו לא התקיימו, ולכן ההסכם הסתיים וסלע חופשית לעבוד עבור בנק דיסקונט. עוד אומר אליאס, כי התנהלותה של טורנדו עלולה לגרום לסלע לאובדן עבודות בעשרות מיליוני שקלים - והיא תיתבע על כך. <br/> <br/> באי-כוחו של בנק דיסקונט, עוה"ד ברק טל ותומר בר-נווה, השיבו לבאי-כוחה של טורנדו באומרם, כי טרם נחתם הסכם בין הבנק לבין סלע, וכי כל התקשרות כזאת לא תהווה עוולה כלשהי כלפי טורנדו. </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 07 Dec 2021 19:48:59 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postc5487e40 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post664b8be8 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%9C.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> פיילוט משפטי בתחום "תביעות פח" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> יוזמת נשיאות בית המשפט השלום בתל-אביב לריכוז "תביעות פח" של משרדים גדולים אצל הרשם הבכיר אבנר יפרח מתקבלת ברגשות מעורבים. המשתתפים בפיילוט טוענים כי היוזמה מבורכת – אך הביקורת מתוך המערכת על חשש לניגוד עניינים מתגברת </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו |  מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "תביעות פח" הן תביעות בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבים בעקבות תאונות דרכים, וכיום קיימים עשרות משרדים בישראל העוסקים בנושא זה. מתוך שיחות שערך מגזין בית המשפט עם עורכי דין מן השטח התגלה כי נשיאות בית המשפט השלום בתל-אביב החל בפיילוט, לפיו ארבעה משרדים גדולים, העוסקים בתיקי "תביעות פח", ירכזו את תביעותיהם אצל שופט אחד בבית המשפט השלום בתל-אביב כדי להקל עליהם את העומס והפיזור של התיקים בערכאות שונות. משרדי עורכי הדין ביוזמה הזו הם אלי הישראלי, שרגא בודה, עומרי יוספי ואילנה גולדרט. </span> </p> <p> <span> <span> מסתבר כי הסדר היא פרי יוזמה שמקדמים נשיא בית המשפט השלום בתל-אביב, השופט צחי עוזיאל, עם השופטת סיגל דומיניץ. התיקים מרוכזים אצל הרשם הבכיר אבנר יפרח. המשתתפים בפיילוט מברכים כי ריכוז התיקים מאפשר להם לקדם באופן יעיל את ייצוג לקוחותיהם ולחסוך זמן רב בין הדיונים השונים. עם זאת, יש שקובלים כי משרדים אלו לא עברו מכרז כלשהו, אלא נבחרו ככל הנראה בגלל גודלם והיקף התיקים הרב שיש להם בנושאים אלו – דבר שמגדיל את כוחם ומקפח את המשרדים הקטנים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> המשרדים הקטנים, שהיקף התיקים שלהם קטן ממילא – לא יקבלו את יומם בבית המשפט בתל אביב ויצטרכו בלית ברירה לפנות לבית המשפט בפ"ת. יש אף הטוענים כי התנהלות כזו מעלה ניחוח של ניגוד עניינים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> המבקרים טוענים גם כי מהלך כזה, המרכז את "תביעות הפח" אצל שופט אחד יוצר רושם של עבודה רבה בבית המשפט השלום בתל-אביב, ולכן יידרש לתקנים ומשאבים כספיים נוספים. בנוסף, מצב כזה יוצר תלות של המערכת בארבעת המשרדים הגדולים והשופט המנהל דיונים אלו יידרש ליישר קו עמם מהחשש שהללו יעזבו לבית משפט אחר. מיזם זה יוצר לחץ על השופט שכן אם לא יעשה כך – יחליפו אותו, כדי שמשרדים אלו ימשיכו לנתב את התיקים הללו במשרדם לבית המשפט השלום בתל-אביב. לעומת זאת, פיזור בין השופטים יוצר שוויון וממעט את החשש להתנהלות לא תקינה מול משרדי התובעים. במילים אחרות, המשרדים הללו תפסו את בית המשפט השלום כבן ערובה – שכן שאיפת הנהלת בית המשפט השלום הוא להגדיל תקנים. </span> </span> </p> <p> <span> חבר מערכת מגזין בית המשפט שוחח עם עורכי הדין מארבעת המשרדים המשתתפים במיזם כדי להבין כיצד המנגנון פועל. עו"ד עומרי יוספי טוען כי: "13 תיקים ביום אחד אצל כבוד הרשם אבנר יפרח. אני מייצג חברות תחבורה ציבוריות. אנחנו מגישים תביעות בתל אביב. כאשר אנו מגישים את התביעות בקשנו שזה יהיה אצל גורם אחד. לכן הנשיא צחי עוזיאל עזר והקצה לנו את הרשם אבנר יפרח שקיבל את הפיילוט. יהיו איתו ביום אחד 13 דיונים. הארבעה [משרדים] נבחרו על ידי מספר כמות תביעות שעורך הדין מגיש וכך נבחר עו"ד". גם שיחה עם עו"ד אילנה גולדרט מאשרת כי אלו פני הדברים: "נקבעו לי 13 תיקים אצל הרשם יפרח. רעיון מבורך של השופט צחי עוזיאל של יעילות בתיקים שהרי נסגרים רובם ב79א". </span> </p> <p> <span> <span> "היום דיברתי עם הסגנית של צחי עוזיאל והבנתי שזה עובד לא רע" מציינת אחת מיוזמות הפיילוט. "יש כאלה עורכי דין שלא אוהבים את זה במיוחד. לא כולם אוהבים לשבת אצל שופט אחד עם כל התיקים. מצד שני זה חסכון לעורכי הדין וגם למערכת". </span> </span> </p> <p> <span> <span> עו"ד אחר ציין מארבעת המשרדים מספר כי "הפיילוט הזה קם באמצעות צחי עוזיאל וסיגל דומיניץ שמנהלת את המחלקה. אנחנו מצידנו פעלנו על מנת להביא לסיום תיקים בבתי המשפט".  במענה לשאלה מי בחר את ארבעת המשרדים הללו התשובה הייתה: "אנחנו בחרנו אותם ביחד, באופן אקראי. המזכירה בבית המשפט בתל אביב הוציאה לי כמה תיקים ובחרנו מתוך אלו שמגישים הכי הרבה תיקים. בכל מקרה, הרעיון מצוין כי עורכי הדין יודעים שהם יכולים להתארגן ליום דיונים אחד אצל אותו שופט". </span> </span> </p> <p> <span> כאמור, המבקרים טוענים כי ארבעת המשרדים הללו נהנים מיעילות מערכתית לאין ערוך, מה שיוצר מוניטין טוב כלפי הלקוחות השונים, שעשויים לזלוג בתביעתם בעיקר למשרדים אלו. המשרדים הקטנים, שהיקף התיקים שלהם קטן ממילא – לא יקבלו את יומם בבית המשפט בתל אביב ויצטרכו בלית ברירה לפנות לבית המשפט בפ"ת. יש אף הטוענים כי התנהלות כזו מעלה ניחוח של ניגוד עניינים. ראשית, לא היה מכרז לגבי בחירת המשרדים בפיילוט הזה. שנית, העדר פיזור התיקים פוגע גם בשופטים האחרים – ולמרוץ לתחתית, במסגרתו מי שהמערכת רוצה בטובתו, יזכה לדון במסגרת הפיילוט. רביעית, ארבעת המשרדים הגדולים יכולים ליצור מעין קרטל של "תביעות פח" ולייצר מסגרת משותפת של אינטרסים, אותה האזרח הפשוט לא מכיר ולא מודע כי שכר הטרחה שהוא משלם לא משקף את המאמץ הנדרש מצד משרדים אלו. לפי אלו הקובלים על מהלך זה, "פיילוט" זה מכבסת מילים להעדר שוויון בין משרדי עורכי הדין ובין השופטים עצמם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 06 Dec 2021 18:10:27 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post664b8be8 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post8460a68a <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A8-D7-95-D7-9E-D7-99--D7-A8-D7-95-D7-9E-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ראיון חגיגי עם יו"ר מחוז מרכז  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> לכבוד סיומה של השנה המקצועית נפגשנו עם יו"ר מחוז מרכז, עו"ד רומי קנבל, ושאלנו על פעילותה של הלשכה ותרומתה לעורכי הדין. מצב מערכת המשפט בישראל ועל מיזמים נוספים שהמחוז מקדם </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו |  מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> האם עריכת דין נחשב מקצוע מכובד כמו לפני עשרות שנים? </span> </p> <p> <span> להיות עורך דין זה לבחור לעסוק בצרכי ציבור. בין אם מכהנים במשרה ציבורית, ובין אם עובדים כעורכי דין בשוק הפרטי – עורכי הדין משמשים כשליחי ציבור. זו עבודה שאי אפשר שלא לקחת ללב, וכמובן שהיא אינה מסתיימת בשעה שבה יוצאים מהמשרד בסיומו של יום. יעידו על כך – סניגור פלילי ששיחת טלפון בהולה באמצע הלילה איננה הפתעה עבורו. עורכת דין בדיני משפחה, שליבה מסרב להתרגל למשפחה המתפרקת לנגד עיניה גם כאשר כבר ראתה הכול. עורך דין מסחרי המלווה לקוחותיו במסע חתחתים בדרך לעסקה דרמטית. עורכת דין המלווה תביעה אזרחית שעשויה לרומם כלכלית לקוח שחרב עליו עולמו. ועוד אינספור תיקים מסוגים שונים שאנחנו חווים ועוד נחווה במסלול המקצועי. בזכות עורכי הדין, תהיה בידי האזרחים האפשרות לממש את זכויותיהם ולזכות למשפט הוגן. זו אחריות כבדה ומתוך כך מדובר במקצוע מכובד עד מאוד, אז וגם היום! </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה הדבר הכי משמעותי מבחינתך בתפקיד יו"ר מחוז מרכז? </span> </p> <p> <span> הדבר המשמעותי ביותר, מבחינתי, בתפקיד יו"ר מחוז הוא היכולת להשפיע, לשנות ולעשות למען חברות וחברי המחוז. זו מהות התפקיד – העשייה! חשוב לי להיות קשובה כל העת לצרכי חברות וחברי המחוז, וכך אני עושה, יום יום, בכל שעה במהלך היממה. זמינה וקשובה לכל דורש, מסייעת, מייעצת, מעלה לסדר היום ודואגת למתן פתרון הולם. אני רוצה להאמין שחברי המחוז חשים בכך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ספרי לנו על הישג מכובד של מחוז מרכז </span> </p> <p> <span> אין הישג אחד בלבד. כל יום הוא הישג במחוז. בכל יום אנחנו יוזמים, מתכננים, פועלים, האמן לי אין רגע דל. אבל מבחינתי ההישג החשוב ביותר הוא שמחוז מרכז הפך לבית אמיתי, חם ומקצועי עבור חברי המחוז. משפחה של ממש! אנשים עם לב רחב ורוח התנדבות שאין כמותה. אחווה, הדדיות ורעות. חיזקנו את תחושת השייכות בקרב חברות וחברי המחוז, ונמשיך לחבר את כולם במטרה לפגוש את כולם מקרוב – באמצעות מגוון השתלמויות מקצועיות ואירועי תרבות במרחק פסיעה מהבית. כך למשל, הקמנו שלוחות לבית הפרקליט בערים רעננה ומודיעין, אנחנו מרחיבים את לשכות הקשר בבתי המשפט. ההנגשה היא חלק מהחזון להפוך את המחוז לבית לעורכי הדין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מהי לשכת עורכי הדין עבורך היום? היכן מקומה בחברה הישראלית? </span> </p> <p> <span> לשכת עורכי הדין בהנהגתו של ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, היא בית חם ומקצועי לציבור עורכי הדין.  הלשכה פועלת ללא הרף בכלל המישורים - ציבוריים, מקצועיים וחברתיים, על מנת לדאוג לרווחתם של ציבור עורכי הדין ולרמתם המקצועית. הלשכה היא גם גוף חברתי מוביל הנוטל חלק בעשייה חברתית נרחבת לטובת הציבור כולו. אני גאה להיות חלק מלשכה אשר מהווה היום משמעות גדולה יותר עבור החברה הישראלית – ראש הלשכה, הידוע כמי שבדמו זורמת העשייה, פועל במסירות אין קץ לטובת ציבור עורכי הדין, על מנת להפוך את לשכת עורכי הדין לרלוונטית, משמעותית וערכית יותר עבור הציבור כולו ועבור ציבור עורכי הדין בפרט.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> האם את שואפת למעלה? אם כן, מה מעניין אותך? </span> </span> </p> <p> <span> <span> מספר עקרונות מנחים אותי בפעילותי הציבורית: חריצות, דבקות במטרה, אהבה לעשייה וחוכמה לבחור סביבך אנשים נאמנים ונמרצים, וכמובן לדעת לסמוך עליהם. כמו כן, במהותי אני אדם מאוד פרקטי שמתקדם באמצעות פרויקטים. כל מקום בו אוכל לחולל שינוי מעניין אותי – ואהיה שם. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> רמת השופטים – האם השתנתה? היכן לדעתך דרוש שינוי? </span> </p> <p> <span> <span> בתי המשפט בישראל הם מקצועיים וברמה גבוהה מאוד. מערכת המשפט מתנהלת בצורה טובה, שופטים עוברים השתלמויות באופן תדיר, עורכי הדין זוכים לאוזן קשבת ובעיות נשמעות בחפץ לב. אנחנו, ציבור עורכי הדין, יכולים וצריכים להיות גאים במערכת המשפט שלנו, באמינות, ביושרה ובמקצועיות. במסגרת תפקידי כיו"ר מחוז מרכז, אני זוכה לשיתוף פעולה נרחב במיוחד מצידן של נשיאות בתי המשפט – כבוד השופטת רות לורך, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז וכבוד השופטת עינת רון, נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, אני שמחה על הקשר הטוב ועל הדיאלוג הפורה עם הנשיאות בפרט ועם מערכת בתי המשפט בכללותה, שכמונו רואה חשיבות בשיח ובהעמקת שיתוף הפעולה. שופטות, שופטים, רשמות ורשמים נרתמים לעשייה האקדמית ולוקחים חלק פעיל בפעילויות השונות המתקיימות ברחבי המחוז. זה מחמם את הלב. המרוויחים העיקריים מהפריה הדדית זו הם בראש ובראשונה המתדיינים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> התחלתם במחוז מרכז עם שידורי אולפן דיגיטלי, איך התגובות עד כה? </span> </p> <p> <span> בראשית דבריי, אני חייבת לציין ששידורי הרצאות באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, אינו עולם זר לנו. עוד טרם פרוץ משבר הקורונה, העברנו הרצאות בבית הפרקליט ובוועדות הקשר השונות, גם באופן דיגיטלי. כך גם חזון האולפן הדיגיטלי נבנה ויש שיאמרו שחזינו את האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית. היום, לאחר משבר הקורונה, אנחנו מבינים יותר את הנחיצות בפתרונות מקוונים. השקנו את האולפן הדיגיטלי בחודש אוקטובר השנה, ערכנו אירוע מכובד מאוד, אבזרנו את החדר במיטב הציוד הטכנולוגי ויצאנו עם חוברת שידורים מיוחדת. השבוע נקיים את השידור השישי – התגובות מדהימות וההיענות גבוהה. כולם רוצים לשדר מתוך האולפן הדיגיטלי של המחוז, זה מחמם את הלב לראות כיצד חלום הופך למציאות. נרחיב את רצועות השידורים ולכולן ולכולם יהיה מקום להגיע ולשדר.  </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <h1> <span> מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 05 Dec 2021 09:16:17 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post8460a68a thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta40090fe <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed+%281%29.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> השופט שאול שוחט בעליון </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> השופט שאול שוחט יכהן בבית המשפט העליון בתור שופט בפועל (מינוי זמני) לתקופה של שישה חודשים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר שאול שארף|  מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> <span> ממשרד המשפטים נמסר כי שר המשפטים, גדעון סער, החליט בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, למנות את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, לשופט בפועל בבית המשפט העליון לתקופה של חצי שנה. השופט שאול שוחט לא מופיע ברשימת 24 המועמדים לבית המשפט העליון. מינויו ככל הנראה הוא תוצאה של פשרה בעקבות העדר הסכמה של חברי הוועדה לבחירת שופטים על מינוי שופטי העליון. </span> </p> <p> <span> השופט שוחט, מומחה בדיני משפחה, נחשב לשופט מוערך ומוכשר – ומינויו לתקופה קצובה עשוי לשכך מעט את המתחים בוועדה. זמן רב לא נעשה שימוש במינוי זמני שכן מנגנון מינוי זה אינו 'בריא למערכת', בעיקר כי הוא עוקף את הוועדה (נדרשת הסכמה משותפת של שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון). כאמור, במקרה דנן, מינוי זה מעיד על מצוקה בשל העדר הסכמה על מינוי השופטים. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <h1> <span> מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 02 Dec 2021 07:47:41 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta40090fe thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-poste3db7aed <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/208783434_366178844859296_3690794803099103793_n-0566147f.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> דן מרגלית: בג"ץ חומת מגן בינלאומי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> תפקידו של בית המשפט העליון אינו מסתכם רק בהכרעת סכסוכים קונקרטיים בין אזרחים, או בין השלטון לאזרחיו. בית המשפט העליון משמש "חומת מגן" כנגד דה-לגיטימציה בינלאומית ויפה שעת אחת קודם לחזק את מעמדו </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: דן מרגלית |  מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> <span> מאז הכרזת העצמאות ב-1948 (ולמעשה עוד זמן רב קודם) נדרשה ישראל להישענות ניכרת על אהדה בזירה הבינלאומית, בעיקר על המדינות הדמוקרטיות. דוד בן גוריון מעולם לא התכוון לנהל מדיניות המבוססת על משפט מזלזל בשם "או"ם שמום", וגם התיאור של "עם לבדד ישכון" שמקורו בתנ"ך מעולם לא שיקף מציאות אפשרית למדינת היהודים. </span> </p> <p> <span> ישראל חייבת לנהוג בזירה הבינלאומית כחקלאי בערוגת ירק. השקיה ודישון בלתי פוסקים. בפועל נהנתה ישראל בתחום זה מעצם היותה דמוקרטיה מוכחת. הבחירות הראשונות לכנסת התנהלו כבר בינואר 1949 בעוד הדי מלחמת השחרור ניכרים בה היטב. חופש העיתונות נשמר למעט ענייני ביטחון מובהקים, וכך לא רק בכנסת אלא גם בכינוסי רחוב ובהפגנות. </span> </p> <p> <span> <span> גורם מרכזי בגיבוש דמותה של ישראל כדמוקרטיה פעילה וראויה היה בית המשפט העליון. די לזכור כי כבר בשנותיה הראשונות של ישראל מנע בג"ץ מן הממשלה לפטר מורים בגלל השקפת עולמם (ד"ר ישראל אלדד מראשי לח"י ויריב מובהק של הממשלה נעזר בבג"ץ להגן על משרתו) או לסגור עיתון אופוזיציוני של הקומוניסטים שראה בעין רעה את ביקורו של שר החוץ האמריקני ג'ון פוסטר דאלס בארץ. </span> </span> </p> <p> <span> השינוי המתחזק במעמדו של בית המשפט העליון קיבל משמעות מכרעת לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. היו לכך שני מאפיינים: </span> </p> <p> <span> הראשון, התחזקות המשפט הבינלאומי אשר צמצם את הריבונות הבלעדית של מערכות המשפט במדינות רבות. עדות לכך היא הקשיים הנגלים עתה בהונגריה ובפולין. ממשלות לא-ליברליות בבודפשט ובוורשה פועלות לצמצום עצמאותה של מערכת המשפט, וכתוצאה מכך נתקלות ממשלות הונגריה ופולין בקשיים משמעותיים בקשריהן עם האיחוד האירופי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רבים בליכוד פעילים בגרימת דה-לגיטימציה לבג"ץ ונעזרים בחוגים ימניים קיצוניים ובחרדים. אצל החרדים ההתנגדות לעליון מבוססת על כתבים דתיים. בליכוד ומפלגות הלווין שלו המניע הוא הרצון להסיר כל מגבלה להתפשטות היישובים היהודיים גם מעבר לגושי ההתיישבות, וכמובן להכביד על ניהול משפטו הפלילי של בנימין נתניהו, שכך או אחרת יגיע להכרעת העליון </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השני, מאז מלחמת ששת הימים מצויה ישראל במצב אנומלי, שכן היא שולטת בעקבותיה ביהודה ושומרון ובאוכלוסייה פלשתינית הולכת וגדלה. נשיא העליון המנוח מאיר שמגר פתח את שערי העליון לפני הפלשתינים שאינם אזרחי ישראל וכמובן אינם מתגוררים בשטחים שבריבונותה. </span> </p> <p> <span> עמדה זו שהחלה בשמגר ונמשכה ואף התחזקה בתקופות נשיאותם של אהרון ברק, דורית בייניש, אשר גרוניס, מרים נאור ועתה גם אסתר חיות משמשת אגב אורחא "חומת מגן" למדיניות החוץ הישראלית כנגד לחצים הולכים וגוברים של הפלשתינים במדינות המערב הדמוקרטי. עדות מכרעת, אבל בוודאי לא יחידה, היא פסק הדין של הנשיא אהרון ברק להצדקת בניית גדר ההפרדה. האמון הבינלאומי בשופט ברק חסך לישראל התדיינות חמורה בבית הדין הבינלאומי בהאג. העולם המשפטי, ובמידה מסוימת גם הדיפלומטי, אימץ לו כאקסיומה שבית המשפט העליון בישראל מגן על זכויות הפרט והאזרח של מי שנתון לשליטת ישראל לרבות האוכלוסייה הפלשתינית שביהודה ובשומרון. </span> </p> <p> <span> מעמד זה שהוא נכס הגנתי שאין דומה לו הושג מפני שלא אחת קיבלו שופטי העליון עתירות של פלשתינים שטענו לקיפוח ולגזל של קרקעותיהם, ויישובים יהודיים נאלצו להתפנות ואדמות הוחזרו לבעליהן הערבים. דווקא עניין זה העלה את חמת המתיישבים היהודיים ביהודה ובשומרון, והם גייסו לעזרתם את הימין הקיצוני, שהלך והתרחק מהשקפת העולם הליברלית של מייסד הליכוד שומר החוק מנחם בגין, שכבר ב-1951 ייחל לבג"ץ מן הנוסח שהתפתח בשנות נשיאותו של ברק. יחסו העוין של הימין לבית המשפט העליון מעלה טענות מטענות שונות כאילו בג"ץ "שמאלני" וכאילו שופטיו מתמנים בשיטת "חבר-מביא-חבר" אף שהדבר אינו נכון מזה שנים רבות. </span> </p> <p> <span> רבים בליכוד פעילים בגרימת דה-לגיטימציה לבג"ץ ונעזרים בחוגים ימניים קיצוניים ובחרדים. אצל החרדים ההתנגדות לעליון מבוססת על כתבים דתיים. בליכוד ומפלגות הלווין שלו המניע הוא הרצון להסיר כל מגבלה להתפשטות היישובים היהודיים גם מעבר לגושי ההתיישבות, וכמובן להכביד על ניהול משפטו הפלילי של בנימין נתניהו, שכך או אחרת יגיע להכרעת העליון. </span> </p> <p> <span> מעמד העליון תלוי במערכת ההסתה המתנהלת נגדו בכנסת ועלולה להימשך לקיצוץ חוקי במעמדו, ובהרכב האנושי של חבריו. שני מרכיבים אלה מצויים עתה בצומת אחד. גדעון סער ניסה להגיע להסכמה באשר למינוי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, ולא צלח לפי שעה. </span> </p> <p> <span> מה הקושי? בפועל קל להגיע לפשרה ולהסכמה כאשר מדובר במינוי ארבעה בעת ובעונה אחת. יש מקום לגמישות. אך שמרנים וליברלים מעוניינים לנצל את המינויים הכמעט סיטוניים האלה כדי לשנות את שיווי המשקל המתקיים עתה בעליון בין אלה לבין אלה. </span> </p> <p> <span> איני נכנס לסוגיית זכויותיו של הפרט הישראלי בארצו. שר המשפטים לשעבר הפרופסור דניאל פרידמן רצה לצמצם את "זכות העמידה" של המבקשים לעתור לבג"ץ בנושא שאינו עניינם הפרטי המיוחד. אך גם מי שמתעלם מסוגייה זו מבין כי הרכב ימני-שמרני, שיעניק ביד רחבה היתרים לבניית ישובים יהודיים על אדמות פלשתיניות יקעקע את החומה שנבנתה בבית המשפט העליון משך שנים ארוכות, ובגישתו הליברלית חסך מישראל למצוא את עצמה על ספסל הנאשמים בבית הדין הבינלאומי בהאג. </span> </p> <p> <span> <span> גם הימין הלהוט להרחיב את ההתנחלות ללא מגבלת בג"ץ לא יוכל להתעלם מן הנזק שהוא מביא על כלל ישראל, ובתוך כך גם על מפעל ההתיישבות. </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <h1> <span> מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 01 Dec 2021 08:08:07 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-poste3db7aed thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta30d8824 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A0-D7-99-D7-A8--D7-99-D7-A1-D7-9C-D7-95-D7-91-D7-99-D7-A5.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "סוף לדרמה בטורקיה: בני הזוג אוקנין שוחררו ממעצר" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> לאחר כשבוע שבו היו כלואים בתואנת שווא של ריגול, שחררה אותם אנקרה מן הכלא והם נחתו בנתב"ג שם התקבלו בידי משפחתם  ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד הודו לארדואן ולממשלתו </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בן ברוך | מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> <span> ורקיה שחררה את בני הזוג מורדי ונטלי אוקנין ממעצר והם נחתו בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר כשבוע שבו היו כלואים בתואנת שווא של ריגול בשל צילום ארמונו של  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3710" target="_blank"> ארדואן </a> <span> . משרד החוץ הפיץ את תמונת הזוג אוקנין במטוס לפני ההמראה מלווים באנשי משרד החוץ, רינה דג׳רסי-דביר, ראש החטיבה הקונסולארית וחיים לוי, ראש חטיבת משאבי אנוש פנים. <br/> ראש הממשלה  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=7439" target="_blank"> נפתלי בנט </a> <span>  ושר החוץ  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1442" target="_blank"> יאיר לפיד </a> <span>  הודו לנשיא המדינה  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1176" target="_blank"> יצחק הרצוג </a> <span>  על פעילותו למען השבתם הביתה, ואמרו כי החזרתם לארץ הושגה במאמצים משותפים. הרצוג צייץ בטוויטר: "ברוכים השבים לישראל! [איור של דגל הלאום] נטלי ומורדי - כמה טוב שבאתם הביתה. מחבק אתכם ואת משפחתכם בחום. מברך את ראש הממשלה ושר החוץ וכל העוסקים במלאכת פדיון האסורים להשבתם של הזוג אוקנין הביתה. אני מודה לנשיא טורקיה ולממשלתו על שיתוף הפעולה". <br/> "אנחנו מודים לנשיא טורקיה ולממשלתו על שיתוף פעולה ומקבלים בברכה את הזוג אוקנין", מסרו בנט ולפיד בהודעה משותפת. "אנו מבקשים להביע את הערכתנו הרבה למשפחת אוקנין על עמידה איתנה במצב המורכב ועל שיתוף פעולה פתוח וחם עם משרד החוץ". <br/> השר לפיד התקשר לבני המשפחה לבשר על המהלך אתמול בשעה 16:40, ועל הבשורה הוטל איפול מחשש שפרסום כלשהו יטרפד השחרור. בחלוף שלוש שעות הופצה ההקלטה של נטלי מהכלא, שעליה נרחיב בהמשך. <br/> השניים שוחררו בשעת חשיכה ישירות לגורמי המקצוע של משרד החוץ, ובני משפחתם שירז, בתה של נטלי אוקנין, וערן, אחיה של נטלי, המתינו בנתב"ג לבואם ושוחחו עם בנט לפיד. בנט: "שירז, בוקר טוב. נהדר לדבר איתך שוב. את רואה, אמרתי לך שאנחנו עושים הכל, ובאמת עשינו הכל. את היית שותפה נהדרת. האיפוק של המשפחה היה חיוני מאוד בימים האלה. תמסרי חיבוק בשמי לאופק הקטן. הנה, אימא ואבא חוזרים הביתה. אני מקווה שיהיו לכם ימים רגועים עכשיו. אני שמח שהם חוזרים אליכם". לפיד: "שירז וערן וכל המשפחה, אתם מדהימים. אני מתרגש איתכם, ליווינו אתכם כל השבוע, הבטחנו שנעשה הכל כדי להחזיר אותם אליכם והנה הם בדרך הביתה. חבקו אותם חזק גם מאיתנו". <br/> נטלי אוקנין הורשתה אתמול לשוחח עם בנותיה בארץ. בשיחת הטלפון המרגשת מבית הכלא באיסטנבול לבית המשפחה במודיעין שמעו בנותיה מאמם על החיים והתנאים במעצר, לאחר שעד כה נאלצו להתעדכן בפרטים בודדים שמסר להן עורך הדין המייצג את השניים בטורקיה. "תהיי רגועה, תהיי חזקה", אמרו לה הבנות. "אני חזקה. אם אתם חזקים אז גם אני חזקה", השיבה נטלי. <br/> אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בשיחה היה כאשר שמעה נטלי את קולה של בתה, שובל. "שובל פה? שובל בחיים?", שאלה, "למה חשבת שהיא לא בחיים?", ענו לה הבנות בארץ. "אני לא יודעת, היו לי מלא חשדות וחלומות ומחשבות", ענתה להן נטלי בזעזוע. "אל תפחדי, אימא, כולם בחיים וכולם בסדר וכולם מחכים לכם. אנחנו אף פעם לא לבד, כל המשפחה פה, כולם עוזרים, דואגים לכסף וכלכלה וגם אופק בסדר גמור. אנחנו דואגות לו והוא אוכל". <br/> לאחר מכן, סיפרה נטלי לבנות על התנאים שבהם היא שוהה בבית המעצר בטורקיה: "התייחסו אליי יפה, כל הזמן צמודה אליי בחורה. אם אני צריכה לשירותים היא הולכת ומלווה אותי". כאשר שאלו אותה אם מישהו היכה אותה, מיד ענתה נטלי שלא. "לא נגעו בי, בספר תורה. קניתי דברים בקנטינה, עם המקלחות קשה לי, אבל אני מסתדרת. הביאו לי קופסה גדולה של שוקולד למריחה כמו נוטלה, מביאים לי לחם טרי כמה פעמים ביום ואני חותכת ומורחת. הביאו לי גם בגדים ותחתונים, שמפו ומרכך". </span> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> צילום:יח"צ </span> </h2> <h1> <span> מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 18 Nov 2021 06:13:55 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta30d8824 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/kopieren-van <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%AA%D7%9F+%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98+%D7%A6%D7%9C%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תולדות מוסד היועץ המשפטי לממשלה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> היוזמה לפצל את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, כך שבעל תפקיד אחד יישא בסמכויות הייעוץ לממשלה, ובעל תפקיד אחר יישא בסמכויות התביעה הפלילית, עומדת שוב על הפרק. אין כל קדושה באיחוד בין הסמכויות. יש טעם רב בפיצול התפקיד, לצד שיקולים כבדי משקל בהותרת המצב הקיים. ואולם, גיבוש עמדה מושכלת בשאלת הפיצול מחייב הכרה עם ההתפתחות ההיסטורית הייחודית של מוסד היועץ המשפטי לממשלה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר מתן גוטמן | מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> <span> החל מראשית ימיה של מדינת ישראל – בעקבות סדרה ארוכה של מאבקים בין יועצים משפטיים לבין עובדי הציבור והדרג הפוליטי – התגבשה המוסכמה שלפיה יועציה המשפטיים של הרשות המבצעת, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, אינם רק 'יועצים' לממשלה אלא גם 'מפקחים' על חוקיות פעולותיה. כעת עומדת על הפרק היוזמה של שר המשפטים גדעון סער לפצל את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה. גיבוש עמדה מושכלת בשאלת הפיצול מחייב הכרה עם ההתפתחות ההיסטורית הייחודית של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. </span> </p> <p> <span> 1949 – המפגש בין שפירא לרוזן: אין חולק כי הדגם של הייעוץ המשפטי ברשות המבצעת בישראל הוא מודל ייחודי שקשה למצוא בעולם המערבי מודל דומה לו. התפתחות מעמדו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה – כלומר מתן הסמכות המשפטית העליונה ברשות המבצעת לפקיד ציבור שאינו נבחר ציבור – לא הייתה מתוכננת. הכוונה המקורית הייתה לאמץ את הדגם הבריטי, שלפיו שר המשפטים הוא בעל הסמכויות של התובע הכללי. כלומר לתת לנבחר הציבור – שר המשפטים – את הסמכויות לעמוד בראש התביעה הכללית ולהעניק עצות משפטיות לממשלה. בפועל, שר המשפטים הראשון פנחס רוזן מינה כמנכ"ל משרדו וכיועמ"ש הראשון את עו"ד יעקב שמשון שפירא, משפטן מוערך באותה תקופה. שפירא סבר כי סמכויות התובע הכללי צריכות להינתן בידיו של גורם מקצועי בלתי-תלוי ומשוחרר מלחצים פוליטיים, ולכן ביקש לנכס לעצמו סמכויות אלו. דרישתו של שפירא נענתה בחיוב על ידי שר המשפטים רוזן, וכך למעשה הפך המנכ"ל הראשון ליועמ"ש שהוגדר כ"ראש התביעה הכללית ויושב ראש המועצה המשפטית". </span> </p> <p> <span> פרשת בארי – היועמ"ש אינו עורך הדין של הממשלה: הפרשה הראשונה בה התגלע עימות חזיתי בין הממשלה ליועמ"ש, ובה הובהר לממשלה כי האחרון אינו עורך דינה הפרטי, התרחשה ממש בימי ראשית המדינה – בתחילת שנת 1949 בפרשת העמדתו לדין של איסר בארי. בפרשה זו נקבע התקדים בדבר עצמאותו המוחלטת של היועמ"ש והעדר כפיפותו לממשלה. ראש הממשלה בן-גוריון ביקש כי איסר בארי לא יעמוד לדין בגין חלקו בהוצאה להורג אסורה של הקצין טוביאנסקי. היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא עמד על כך כי בארי יועמד לדין פלילי. ראש הממשלה הזדעק וביקש מהיועץ לשנות את עמדתו, ומשלא הצליח ביקש להביא את העניין לדיון בממשלה, בטענה כי היועץ המשפטי הוא "עורך הדין של הממשלה".  היועץ שפירא התעקש שאסור להתערב בשיקול דעתו, ואף איים כי יתפטר מתפקידו אם העניין יבוא לדיון בפני הממשלה. לבסוף בן גוריון קיבל את עמדתו של שפירא ונסוג. לימים היועץ שפירא סיכם את הפרשה באומרו כי "מקרה זה קבע במידה רבה את מעמד התפקיד […] הם ידעו שאי אפשר להתערב בשיקולי היועץ המשפטי. זה לא כתוב בשום חוק, לא היה כתוב בשום החלטה אבל ככה זה נקבע וזה נקבע לתמיד". </span> </p> <p> <span> <span> היועמ"ש – הפרשן המוסמך של הדין: הדברים נדדו במהרה מעולמות אכיפת הדין, אל עבר תחומי פרשנות הדין בתחום המינהלי והחוקתי. כך למשל, בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, עת כיהן חיים כהן כיועמ"ש, הוא הורה לפקידי משרד הפנים כי לצורך חוק השבות כל אדם שמצהיר כי הוא יהודי ייחשב ככזה, ללא מבחן הלכתי. כאשר עלתה שאלה, מצד התקשורת, מהיכן סמכותו של היועץ לתת הוראות לפקידי הממשלה שהרי, ניתנה מטעם היועץ התשובה כי הוא הפרשן המוסמך של הדין לפי "מסורת חוקית בלתי מפורשת", ועמדת פרקליטי המדינה מחייבת את הממשלה ללא עוררין. </span> </span> </p> <p> <span> דוח ועדת אגרנט – ביסוס מעמדו העצמאי של היועמ"ש: בשנת 1962 התחולל משבר ביחסי היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים, שתוצאותיו מהוות אבן יסוד בביסוס עצמאות שיקול הדעת של היועמ"ש. שר המשפטים דב יוסף לא הסכים לקבל את המציאות שנוצרה במשרד המשפטים מאז קום המדינה, שבה מכהנים במשרד המשפטים לעמדתו "שני שרי משפטים: שר משפטים פורמאלי המופיע בכנסת, חותם על חוקים ומסמכים ומשתתף בישיבות הממשלה; ושר המשפטים המבצע את עיקרה של העבודה במשרד המשפטים, והוא – היועץ המשפטי לממשלה". מולו ניצב איתן היועמ"ש גדעון האוזנר. הוויכוח בין השניים הוביל לפילוג ולשיתוק בעבודת משרד המשפטים. התחולל דיון ציבורי ופוליטי ער בממשלה, בכנסת ובתקשורת אודות מעמדו ותפקידו של היועמ"ש. לבסוף, החליטה הממשלה למנות ועדת משפטנים לבחינת הסוגיות בראשות השופט העליון שמעון אגרנט. </span> </p> <p> <span> <span> חוות הדעת של הוועדה קיבלה, כמעט במלואה, את עמדתו של היועמ"ש שלפיה הוא מפעיל את סמכויותיו בעצמאות מלאה ואין הוא כפוף להוראות הדרג הפוליטי. בכל הנוגע לשאלה אם עמדת היועמ"ש מחייבת את הממשלה, בתחומים שאינם קשורים לאכיפת החוק הפלילי, השיבה הוועדה שהסדר הטוב מחייב כי: "בדרך כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של היועמ"ש, אשר יש לו כשירות של שופט בית המשפט העליון, כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת, רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים, לפי שיקול דעתה". אשר לרשויות, הנִמנות עם הזרוע המבצעת במדינה, סברה הוועדה שלא יכול להיות ספק בדבר כי מחובתן לראות את חוות דעתו של היועמ"ש כמדריכה בשאלות חוק ומשפט. </span> </span> </p> <p> <span> ועדת שמגר – ממשלת נתניהו הראשונה מבצרת את מעמדו העצמאי של היועמ"ש: אבן דרך חשובה נוספת בתולדות מוסד היועמ"ש היא ועדת שמגר, שמונתה בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה. הוועדה הוקמה בעקבות "פרשת בר-און". בדו"ח ועדת שמגר ישנו ניתוח מעמיק של מעמדו העצמאי של היועמ"ש, דרכי בחירתו ופיטוריו, תוך ביצור מעמדו כפרשן המוסמך של הדין המייצג את הממשלה בערכאות.   </span> </p> <p> <span> <span> לפצל או לא לפצל? עצמאי או לא עצמאי? מן ההיסטוריה עולה כי עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה היא יסוד מוסד בשיטה החוקתית בישראלית. ואולם, עצמאות זו אינה מעוגנת בהסדר חוקי פורמאלי. במציאות זו ישנה סכנה ממשית, שאגב פיצול התפקיד והטמעת שינויים מוסדיים וארגוניים, תיפגע העצמאות האישית והמקצועית של בעלי התפקידים החדשים – היועץ המשפטי וראש התביעה הכללית. פגיעה בעצמאות ובניטרליות הפוליטית של בעלי תפקידים משמעותיים אלה תפגע באופן עמוק בשלטון החוק ובאיזונים ובבלמים בדמוקרטיה הישראלית. תהיה זו בכיה לדורות. </span> </span> </p> <p> <span> מכאן, שצודק השר גדעון סער שראוי לבחון שינויים במצב הקיים, אך כל מי שמבקש לקדם רפורמות במוסד היועמ"ש חייב להביא בחשבון כי תנאי בסיס לכל שינוי הוא שמירה על העצמאות האישית והמקצועית של היועץ המשפטי וראש התביעה הכללית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 17 Nov 2021 08:08:49 GMT https://www.court-magazine.co.il/kopieren-van thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post3b7f030d <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_2900-c88ecc53.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מאיר שטרית פרש מהוועדה לאיתור היועמ"ש </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> על המינוי נמתחה ביקורת, כולל בתוך הממשלה - שאישרה אותו - תוך שחזור טענות על הטרדה מינית שהועלו לפני שמונה שנים ולא הוכחו  סער צפוי למנות לנציגו בוועדה את השר לשעבר דניאל פרידמן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> שר המשפטים לשעבר,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=2064" target="_blank"> מאיר שטרית </a> <span> , הודיע (יום ב', 15.11.21) לשר המשפטים הנוכחי,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=847" target="_blank"> גדעון סער </a> <span> , על פרישתו מוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הודעתו של שטרית באה בעקבות ביקורת קשה שנמתחה על מינויו בידי סער, כולל בידי כמה מן השרות בממשלה. <br/> <br/> לפני שמונה שנים פורסם, כי שטרית שילם מאות אלפי שקלים לעובדת לשעבר במשק ביתו, ונטען שמדובר היה ב"דמי שתיקה" לאחר שהיא התלוננה על הטרדה מינית. שטרית הכחיש וטען שמדובר היה בתשלום שגרתי עם סיום העסקתה. העובדת לא התלוננה במשטרה, לא נפתחה כל חקירה - אך הקריירה הפוליטית של שטרית הסתיימה. עם מינויו לוועדת האיתור, שבו ועלו אותן טענות וכאמור גם מן השרות בממשלה טענו שמדובר במינוי בלתי ראוי. <br/> <br/> במכתבו לסער אומר שטרית: "המתקפות הפרועות עלי וגם עליך, שלא פסקו גם אחרי החלטת הממשלה ביום א' [לאשר את מינויו של שטרית] העלו אצלי הרהורים נוגים וצער. חוששני כי באווירה שנוצרה ללא שום הצדקה, ייפגע תהליך המינוי. אני מעונין כי ייבחר האדם המתאים ביותר לתפקיד חשוב במעלה זה. נדהמתי מההשתלחות הבוטה בי תוך הסתמכות על עלילה שקרית שאין בה אמת ותוך שימוש בשקרים ממש כדי להגביר את המתקפות. <br/> <br/> "דמי אינו הפקר. אני בז לכל המתחסדים והמתחסדות אשר בלי לבדוק לגופו של עניין התנפלו בעיוורון כמוצאי שלל רב על נושא שנדוש כבר ונדון לפני כשמונה שנים, שכולו שקר ועלילות שווא. מצער שגם שרים ושרות שחלקם מכיר את עבודתי זה שנים רבות הצטרפו למקהלה, בלי לשוחח אתי ובלי שום בדיקה. כאמור, רציתי להעלות תרומה לבקשתך בהליך המינוי לתפקיד חשוב זה, אבל באווירה הציבורית הלא-עניינית והפוגענית שנוצרה החלטתי לוותר על כך. אין שום סיבה שהיום, כשאיני איש ציבור, אשלם מחיר זה". <br/> <br/> היועץ הנוכחי,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3429" target="_blank"> אביחי מנדלבליט </a> <span> , מסיים את תפקידו בעוד חודשיים וועדת האיתור כבר אמורה הייתה להתחיל בעבודתה. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס,  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=3433" target="_blank"> אשר גרוניס </a> <span> , שעמד בראש הוועדה הקודמת לפני שש שנים. נציגו של שר המשפטים בוועדה צריך להיות שר משפטים או יועץ משפטי לשעבר, ולסער לא נותרו כעת אפשרויות רבות. קרוב לוודאי שהוא ימנה את השר לשעבר פרופ'  </span> <a href="https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=1111" target="_blank"> דניאל פרידמן </a> <span> <span> , השותף להשקפת עולמו השמרנית והאנטי-אקטיביסטית, אם כי פרידמן הוא אדם עצמאי וללא מחויבות פוליטית - מה שבעיני סער עשוי להיות חיסרון. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> איתמר לוין News1 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 15 Nov 2021 07:03:02 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post3b7f030d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postdf1a3d85 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-97-D7-A0-D7-94--D7-A4-D7-9C-D7-99-D7-A0-D7-A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> מנעה הברחת נכסים במיליונים </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השופטת </span> <span> <span> חנה פלינר </span> </span> <span> <span> מבית המשפט המחוזי בתל-אביב פסקה כי העסקאות שביצעה גרושתו של איל נדל"ן לשעבר, למכירת וילה בסביון ושתי דירות בכ-3.5 מיליון שקל, בוצעו בהיותה חדלת פירעון, ולכן הורתה על ביטול מכירת הנכסים והעברתם לנאמנים </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בן ברוך I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בספטמבר 2018 ניתן צו לכינוס נכסיה של פושטת הרגל בילה קחטן, גרושתו של איל הנדל"ן שירד מנכסיו. הצו ניתן לבקשת נושיה, לאחר שמיליוני שקלים שהיו ברשותה נעלמו. במאי 2019 היא הוכרזה כפושטת רגל ובעקבות כך הוגשו נגדה תביעות חוב בסך כולל של 6 מיליון שקל. לטענת הנאמנים, היא לא עמדה בצו התשלומים שהושת עליה. בנוסף, התגלה כי בעת שהייתה שקועה בחובות ובהלוואות ללא יכולת החזר, חתמה על הסכמי מכר עם יעקב עזרן, אשר לשיטת הנאמנים, מדובר בעסקאות מכר מקרקעין שהן למעשה עסקאות למראית עין ויש להורות על ביטולן: הדירה ברמת גן לעזרן תמורת 1.3 מיליון שקל; את הדירה באשדוד מכרה לו תמורת 900 אלף שקל; הווילה בסביון נמכרה לו בפחות מ-1.4 מיליון שקל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השופטת פלינר טענה כי גרסת עזרן לגבי מצבה הכלכלי של המוכרת הייתה גרסה מתפתחת ומתגלגלת, והגרסה האחרונה שלו היתה גרסה שנוסחה במיוחד לצורך הליך זה. עוד ציינה ביחס לעזרן כי הלה לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שבעת כריתת העסקאות החייבת יכולה הייתה לפרוע את כל חובותיה מבלי להיזקק לשלושת הנכסים נשוא העסקאות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הטענה היא כי מכירת שלושה נכסים יקרי ערך, בתקופה כה קצרה וסמוכה, לאותו אדם היא נדירה מאד. נראה כי מדובר במכירת חיסול - באופן בו החייבת נפטרה באופן מידי מנכסים יקרי ערך, כדי לסלק חובותיה. בדיעבד התברר כי לא הייתה כל כדאיות כלכלית במכירת הנכסים במחירים אותם עזרן רכש, וגם לא היה די במכירת הנכסים כדי להביא לסילוק ההתחייבויות שנטלה על עצמה המוכרת. הנאמנים טוענים שהוכח שהתמורה ששולמה בכל אחד מהסכמי המכר אינה ראויה. לטענתם, הוכח כי המוכרת הייתה במועד ביצוע העסקאות חדלת פירעון ושהקונה עזרן ידע על כך בזמן אמת. לשיטתם, הוכח כי העסקאות בוצעו תוך ניצול מובהק של מצוקתה ושל מערכת היחסים התמוהה שנרקמה ביניהם. </span> </p> <p> <span> <span> השופטת חנה פלינר קבעה כי הנאמנים עומדים בתנאי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי "העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פירעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה, וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה". במילים אחרות, לנאמנים עומדת עילה לביטול העסקאות של שלושת הנכסים. </span> </span> </p> <p> <span> השופטת פלינר פסקה כי "מהראיות שהונחו בפניי, החייבת רחוקה מלהיות תמימה או נוחה לניצול. המשיב תיאר אותה כאשת עסקים ממולחת ולא ישרה. החייבת עצמה בחקירתה בפני הנאמנים טענה לקיום הסכמות אחרות עם המשיב, שלא בא זכרן בהסכמים, ולטענתה המחירים שצוינו בהסכמים אינם משקפים את התמורה; החייבת טענה בפני הנאמנים כי היו הסכמות בינה לבין השיב לפיהן הנכסים ימכרו ותמורתם יחולקו שווה בשווה בין המשיב לבין החייבת". בנוסף הדגישה כי "לא יהא זה נכון להציג את החייבת כקחטן ומנוצלת; מאידך, גם אין כל מקום להציג את עזרן כמי שנוצל על ידי החייבת, נעשק על ידה, נטמן לו פח וכו'. דומה כי המפגש בין השניים שירת כל אחד את האינטרסים האישיים שלו - החייבת מממשת נכסים ומקבלת לידיה תמורה לה היא זקוקה נואשות; המשיב "קונה בזול" את נכסי החייבת, נכון לקחת על עצמו סיכונים בתקווה שביום מן הימים נכסים אלו יניבו רווחים נאים. יהא נכון לומר שכל אחד מהשניים ניצל את השני למטרותיו הוא ואין מקום להורות על ביטול ההסכמים מחמת ניצול או עושק של החייבת". </span> </p> <p> <span> השופטת פלינר טענה כי גרסת עזרן לגבי מצבה הכלכלי של המוכרת הייתה גרסה מתפתחת ומתגלגלת, והגרסה האחרונה שלו היתה גרסה שנוסחה במיוחד לצורך הליך זה. עוד ציינה ביחס לעזרן כי הלה לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שבעת כריתת העסקאות החייבת יכולה הייתה לפרוע את כל חובותיה מבלי להיזקק לשלושת הנכסים נשוא העסקאות. השופטת פלינר קבעה לגביו כי "מדובר באיש עסקים מתוחכם, אשר מנצל הזדמנויות עסקיות שנקרות בדרכו עת אנשים נקלעים למצוקה ומבקשים לממש את רכושם, לעיתים בנזיד עדשים". </span> </p> <p> <span> לאור כל זאת, פסקה השופטת פלינר כי הנאמנים הוכיחו כי עומד לטובתם ביטול הענקות של שלושת הנכסים וחייבה את עזרן בהוצאות משפט בסך 25 אלף ש"ח. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Nov 2021 06:12:52 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postdf1a3d85 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post0ea04468 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/ben-ner_052-6c5ef4bd.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאבקים על ירושה </span> </span> </p> <p> <span> <span> ותביעות לביטול צוואה            </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> בדיני ירושה קיים עקרון מרכזי והוא כיבוד רצון המוריש המנוח שהוריש את רכושו בצוואה . אלא שבמקרים רבים מתברר שהצוואה אינה מבטאת את רצון המוריש אלא את רצונם של אנשים אחרים, קרובי משפחה, חברים, מטפלים ואפילו פיליפינים או ניגרים . כל אותם אנשים ניצלו את מצבו הקשה של המוריש, אשר היה זקן, ואולי חולה או שהבנתו היתה פגומה ולא היתה לו יכולת להבין טיבה של צוואה . הזקן מוחתם על צוואה שאינו מבין את תוכנה ואולי אינו מודע כלל לקיומה. במקרים אחרים מופעל על הזקן לחץ בלתי הוגן לשנות צוואה או לעשות צוואה חדשה. הזקן תלוי בקרובים או במטפלים או בבני משפחה וחותם בסופו של דבר על צוואה שלא רצה בה  </span> </h1> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נפגשנו עם מומחה בעל משרד מוביל בענייני צוואות וירושות , עו"ד דניאל ארנסט, שופט בדימוס כדי לקבל תשובות לשאלות בענייני סכסוכי ירושה: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בן בורך I מגזין בית המשפט! </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בדיני ירושה קיים עקרון מרכזי והוא כיבוד רצון המוריש: </span> </span> </p> <p> <span> המנוח שהוריש את רכושו בצוואה . אלא שבמקרים רבים מתברר שהצוואה אינה מבטאת את רצון המוריש אלא את רצונם של אנשים אחרים, קרובי משפחה, חברים, מטפלים ואפילו פיליפינים או ניגרים . כל אותם אנשים ניצלו את מצבו הקשה של המוריש, אשר היה זקן, ואולי חולה או שהבנתו היתה פגומה ולא היתה לו יכולת להבין טיבה של צוואה . הזקן מוחתם על צוואה שאינו מבין את תוכנה ואולי אינו מודע כלל לקיומה. במקרים אחרים מופעל על הזקן לחץ בלתי הוגן לשנות צוואה או לעשות צוואה חדשה. הזקן תלוי בקרובים או במטפלים או בבני משפחה וחותם בסופו של דבר על צוואה שלא רצה בה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאבקים בין יורשים על הצוואה ונסיונות לביטול צוואות פגומות: </span> </span> </p> <p> <span> לדוגמא במקרים מסויימים כשהיו למנוח ילדים רבים מופיע אחד הילדים ומחתים את המוריש על צוואה שבה יורש רק ילד אחד. במקרים אחרים כשאין למנוח ילדים מתעורר מאבק בין האחים של המנוח ובן הזוג. קיימים גם מקרים קיצוניים של זיוף צוואות, זיוף חתימה של המוריש על הצוואה או שימוש בעדי שקר שחתמו כעדים על גבי הצוואה. </span> </p> <p> <span> <span>   </span> </span> </p> <p> <span> חידוש צפוי בחוק הירושה: </span> </p> <p> <span> רצוי מאוד, במקביל לעריכת צוואה, לצלם בווידאו או אפילו בדרך פשוטה בטלפון את תהליך עריכת הצוואה ואת המצווה מכתיב את הצוואה . הדבר דרוש כדי להקטין את מספר ההתנגדויות לקיום צוואה המוגשות לבתי המשפט. וכדי שגם אחרי פטירת המוריש ניתן יהיה להתרשם באופן ישיר בתקינות הצוואה ובכוונות של המוריש. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> צוואה בוידאו ובהקלטה חזותית: </span> </span> </p> <p> <span>  עו"ד ארנסט מספר כי כיום קיימת הצעת חוק המסדירה דרך נוספת לערוך צוואה באופן שיקשה על זיופים ויקל על היורשים הקרובים ובית המשפט לקבוע האם הצוואה היא צוואת המנוח המבטאת באמת את רצונו. הקלטה והסרטה של המצווה ומתן תוקף לצוואה כזו תסייע רבות לאמינות הצוואות וכן תפתור בעיה של אנשים שאינם שולטים בעברית או שאינם יודעים קרוא וכתוב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> צוואה המורישה רק לילד אחד ומקפחת אחרים: </span> </p> <p> <span> ספק אם האב או האם המנוחים באמת רצו שרק ילד אחד משבעת ילדיהם ירש את כל הירושה אבל ידיהם של בתי המשפט כבולות, חוק הירושה מטיל את נטל ההוכחה על המתנגד לצוואה. קשה להרים נטל זה". מסביר לנו עו"ד דניאל ארנסט, שופט בדימוס, מי שנחשב למומחה בתחום הצוואות והירושות. "מצד אחד עומד עקרון כיבוד רצון המוריש הרשאי לחלק את רכושו כרצונו גם אם החלוקה אינה מאוזנת ואינה נתפשת כצודקת במבט מבחוץ. המוריש גם רשאי שלא להוריש דבר למשפחתו ורשאי להעניק את מלוא רכושו למוסד אקדמי או לצדקה או אפילו לשכן או לעובד זר שטיפל בו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תיקון נוסף הנדרש בחוק הירושה בענין נטל הראיה: </span> </p> <p> <span> הדגש בבדיקת כשרות הצוואה הוא בעיקר בשאלה האם הופעלה השפעה בלתי הוגנת על המצווה והאם מצבו הבריאותי והמנטלי של המוריש בעת עשיית הצוואה אפשר לו להבין אותה ולהביע בה את רצונו האמיתי. תיקון נוסף הנדרש בחוק הירושה הוא שינוי נטל הראיה. כיום הנטל מוטל על המתנגד, לכן התיקון הדרוש הוא חזרה לנטל ראיה מאוזן בדומה לכל תביעה אחרת ובמקרים של צוואות שבהן עולות תמיהות ושאלות לענין עצם ההורשה לאדם זר וקיפוח היורשים הטבעיים, או כשצוואה קודמת מורישה באופן מאוזן לכל היורשים ולאחר מכן מופיעה צוואה שונה לגמרי המורישה לאדם אחד בלבד, במקרים כאלה יוטל הנטל על המבקש לקיים את הצוואה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> האם התיקון המוצע לא יפגע בחופש ההורשה ובכיבוד רצון המוריש: </span> </p> <p> <span> התשובה טמונה בניסוח הצוואות: כיום רוב הצוואות הן קצרות וסתמיות ומונות את היורשים וחלקיהם בעיזבון או בנכסים ללא מתן הסבר. עדיף לנסח צוואה באופן מפורט עם הסבר מפורט מדוע נעשתה הצוואה כפי שנעשתה. צוואה מנומקת לא תיפסל גם אם לא תהיה מאוזנת ותבטיח למוריש שרצונו יכובד ושיקוליו יהיו שקופים לבית המשפט שיידרש לצוואה אם תוגש התנגדות". כמובן שצוואה בוידאו בצילום ובהקלטה תאפשר הנמקה מפורטת והסבר מדוע הצוואה הורישה באופן מסויים שאינו שוויוני. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> צוואה מנומקת היטב בד"כ תקשה על אישור צוואה אחרת מאוחרת יותר שבה יופיעו הוראות שונות ולגביה יתעוררו שאלות של השפעה בלתי הוגנת. אמנם קיים תמיד החופש לשנות צוואה (למעט צוואות הדדיות ) אך מוריש המצווה בשוויון לילדיו ומציין בצוואה שעקרון השוויון בין הילדים חשוב לו, רצונו יהיה מוגן כאשר תצוץ צוואה מאוחרת שנעשתה סמוך לפטירה שבה קופחו רוב הילדים על חשבון יורש אחד. בכל מקרה, יש מקום לשינוי נטל הראיה לעניין קיום והתנגדות לצוואות ויש מקום להעניק שיקול דעת רחב יותר לבתי המשפט להכריע בכל מקרה ומקרה לגופו על סמך נסיבותיו המיוחדות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה הדין במקרה בו הפגם הוא מהותי, ולא רק פגם צורני על פני הצוואה: </span> </p> <p> <span> במקרה כזה הרבה יותר קשה להוכיח פגם ברצונו של המצווה לדוגמה כשהצוואה מורישה למי שהמצווה לא רצה להוריש לו וזאת עקב הפעלת השפעה בלתי הוגנת על המצווה, לדוגמה ע"י בן משפחה או מטפל הגר עם הקשיש, הקשיש תלוי בו, חושש שיישאר לבד ולכן קל להשפיע עליו או להסית אותו נגד בני משפחה אחרים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> על הצוואה לשקף את רצונו האמיתי של המצווה: </span> </p> <p> <span>  זה המבחן החשוב ביותר. אלא שכאן מתוך מגמה לקיים צוואות קבע החוק מעין חזקת כשירות של הצוואה כל עוד היא תקינה צורנית והעביר את נטל ההוכחה לפסול את הצוואה למתנגד. חזקה זו מתנגשת במגמה היסודית לקיים את רצון המוריש. קשה להוכיח, וקשה להרים את נטל הראיה בשאלות של השפעה בלתי הוגנת או אי כשירות לעשות צוואה. לכן גם במקרים של ספק , כשהמוריש בסוף חייו היה לעיתים כשיר ולעיתים לא כשיר, קיימו בתי משפט את הצוואה בקביעה שביום עריכת הצוואה היה המוריש כשיר. במקרה אחר נפסלה צוואה כאשר איכון המכשיר הסלולרי של אחד העדים הראה שלא היה במקום שבו נערכה הצוואה. הדבר מדגים עד כמה קשה לפסול צוואות חשודות. נדיר מאד שהמשטרה מסכימה לקיים בדיקות מז"פ ולבצע פעולות חקירה בתיקי משפחה שמטבעם אינם תיקי פשע מבוהקים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> צוואות עושים אנשים מבוגרים או מבוגרים מאד </span> </p> <p> <span>  מטבע הדברים רוב הצוואות נעשות על ידי אנשים שאינם צעירים, ברוב המקרים מעל גילאי 50. כאשר הצוואה נעשית על ידי אדם המצוי בבריאות טובה ועדיין במצב נפשי וקוגניטיבי תקין יקשה להתנגד לצוואה, אולם צוואות הנעשות על ידי אנשים מבוגרים מאוד, או חולים, או שכבר מצויים בתחילת דמנציה, צוואות כאלה ניתן לתקוף. כשמוגשת התנגדות לצוואה שנערכה בגיל מבוגר מאוד חשוב שיהיה בנמצא תיעוד מצולם של המוריש בתהליך עריכת הצוואה כדי שניתן יהיה להעריך את אמינות הצוואה וניתן יהיה להתרשם האם מתקיימים פגמים בצוואה כגון כשהמוריש אינו מסוגל להבין טיבה של צוואה או שמצוי במצב רפואי או נפשי הפוגמים ביכולתו לצוות.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> חידושים בתחום הצוואות והירושות מה התחדש: </span> </p> <p> <span> בוודאי, כמו כל תחום משפטי, גם ענייני הצוואות והירושות מותאמים להתפתחות בתחום המשפט ולהתפתחות הטכנולוגית בכלל. בתקופה זו נמצא בתהליך תיקון חוק אשר יאפשר עריכת צוואה אלקטרונית בצילום ובאמצעים חדישים המתאימים לתקופה הטכנולוגית שאנו מצויים בה. גם במהות תגדל אמינות הצוואה כי ניתן יהיה לראות את המצווה מכתיב או אומר את רצונו ונותן הוראות מכלי ראשון. כאמור, גם היום רצוי מאוד, במקביל לעריכת צוואה, לצלם בווידאו או אפילו בדרך פשוטה בטלפון את תהליך עריכת הצוואה ואת המצווה מכתיב את הצוואה. המצאות של צילום סרט או וידאו לא רק שמאפשר לשופט להתרשם בעצמו מאמינות הצוואה, וכן ממצבו של המוריש, אלא יאפשר למתנגדים להיווכח בעצמם לפני הגשת התנגדות באמינות הצוואה וכך יוכלו להעריך את הסיכוי לקבלת ההתנגדות לצוואה וכמובן יוכלו להימנע מהגשת ההתנגדות במקרים המתאימים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 07 Nov 2021 06:40:43 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post0ea04468 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post07b4b7da <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-8920c76a.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> תורת הקומבינטוריקה: </span> </span> </p> <p> <span> כוח וכבוד </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> הכוח והכבוד הפוליטיים מניעים את מינוי השופטים לעליון. בתוך כך, הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מארבעה מוקדים – הימין, השמאל, השופטים ולשכת עורכי הדין. חברי הוועדה, 'ממליכי המלכים', יידרשו לפשרות וקומבינציות שונות כדי להשיג רוב של שבעה להכתרת ארבעת העליונים הבאים </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר שאול שארף  I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <span>                               </span> </span> </p> <p> <span> כידוע, הוועדה שתתכנס בחודשים הקרובים נדרשת למנות ארבעה שופטי עליון – שניים במקום השופטים חנן מלצר ומני מזוז שפרשו בשנה האחרונה, ועוד שניים במקומם של השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא שצפויים לפרוש במהלך שנת 2022 בשל גמלאות. העובדה שהשופט הערבי פורש, מצמצם את האפשרויות של המועמדים, ששמם פורסם בתחילת החודש שעבר, לשלושה מקומות בלבד – בשל העובדה שהשופט חאלד כבוב יחליף את השופט קרא על משבצת "הכסא הערבי". יוצא אם כן כי עשרים ושלושה מועמדים מתחרים על שלושה מקומות. </span> </p> <p> <span> תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים מורכבים מנציגי ארבע קבוצות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת ולשכת עורכי הדין. הללו מייצגים ארבעה מוקדים: ימין, שמאל מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין. ההרכב הנוכחי של הוועדה, הנדרשת לרוב של שבעה למינוי שופט עליון, אינו מעניק באופן אוטומטי את הכוח למוקד מסוים. נראה, שכפי שנעשה בעבר, בעיקר מעת תקופתו של שר המשפטים דניאל פרידמן אשר לא התיישר כקודמיו לדרישת נציגי הרשות השופטת, חברי הוועדה יידרשו לעשות פשרות ולהגיע להסכמים כדי למנות את שופטי העליון החדשים. </span> </p> <p> <span> באופן פשטני ניתן לזהות בזירה הפוליטית שתי מטרות מרכזיות לבחירת השופטים: כוח וכבוד. נהוג לייחס את הכוח הפוליטי לשופטים ולחלק מנציגי הציבור, ואת הכבוד לנציגי לשכת עורכי הדין ולחלק אחר של נציגי הציבור. בשנים האחרונות, ניכר שהפוליטיקאים מרכזים את משאביהם להגדלת הכוח הפוליטי על חשבון הכבוד, אם כי ניתן לזהות מינויים שנועדו לכבד גורמים מסוימים ואכמ"ל. אין לזלזל במקומו של הכבוד כשיקול למינוי – גם אנשי עקרונות עשויים להתרעם כאשר אינם מקבלים את כבודם הראוי או הערכה על פועלם המקצועי. הדבר נכון כפל כפליים מקום בו הכיבודים הם 'שם המשחק', כמו בלשכת עורכי הדין. בהתאם לכך, שני נציגי לשכת עורכי הדין עשויים להצטרף לקואליציה שמשרתת מטרה זו. אמנם עשויים להיות שיקולי כוח פוליטי בבחירת המועמדים על ידי נציגי הלשכה, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהללו בדרך כלל משמשים בתור כסות לכבוד. </span> </p> <p> <span> אצל הפוליטיקאים – המורכבים מארבעה חברים – הכבוד והכוח משמשים בערבוביה. ככל שהללו אידאולוגיים יותר, כך מקומו של הכוח הפוליטי גובר על זה של הכבוד. מתוך שלושה נציגי ציבור, שלושה מזוהים עם הימין (גדעון סער, איילת שקד ושמחה רוטמן) ואחת עם השמאל (אפרת רייטן). ניתן להודות כי רוטמן מגיע לעבוד עם אג'נדה ברורה – וכי לגביו אספקט הכבוד הוא החלש ביותר. ספרו "מפלגת בג"ץ" ופעולתו החשובה ב"עמותה למשילות ודמוקרטיה" אינם משאירים ספק לגבי עמדותיו ומטרותיו. נראה כי הוא הסמן השמרן ביותר בוועדה. לצידו ניתן להציב את איילת שקד שכבר הוכיחה בקדנציה הקודמת שלה בתור שרת משפטים כי מטרותיה דומות לזה של רוטמן, אולם מים רבים עברו בממשלה האחרונה, והאינטרסים הפוליטיים עשויים להרחיק את שקד ממטרותיה הקודמות. לצידה עומד גדעון סער, שעל הנייר הצהיר את שאיפתו לרפורמות במערכת המשפט – שהגשמתן בדמות שופטים עם תודעת שיפוט שמרנית, אך אופן התנהלותו כשר המשפטים עשויה להטיל ספק לגבי החלטותיו ואופן בחירתו בוועדה. ניתן להמר כי סער הוא החוליה החלשה של הכוח הפוליטי בימין. רייטן כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, ככל הנראה תתמקם בצד האקטיביסטי, שנכון בתקופתנו אנו מקדם את הכוח הפוליטי מצד שמאל (בשונה מן התפיסה המקובלת, אקטיביזם עשוי לקדם גם ערכי ימין, על כך בטור נפרד).   </span> </p> <p> <span> 'בלוק השופטים' הוא הבלוק החזק ביותר. שלושה שופטים יצביעו יחד לאותם מועמדים ויתנגדו יחד למועמדים אחרים. למעט מקרה אחד ידוע, לעולם נציגי הרשות השופטת פעלו כיד אחת. עובדה זו מעניקה כוח וטו לשופטים, שכן ללא הסכמתם אין רוב של שבעה בוועדה. השופטים נתפסים כמבקשים את טובת המערכת, אם כי קשה להתעלם מן העובדה שנכון להיום המערכת מבקשת לצבור כוח פוליטי בדמות אקטיביזם שיפוטי המעניק לשופטים את "זכות המילה האחרונה" בסוגיות שיפוטיות, ובעצם גם בסוגיות פוליטיות. </span> </p> <p> <span> <span> לפי מאפיינים אלו ניתן להצביע על שני מוקדי כוח חזקים בוועדה – מוקד השופטים ומוקד נציגי הציבור מן הימין. אמנם, כאמור, שלושת נציגי הציבור מן הימין אינם מקשה אחת, והטלטלות שעוברות על מפלגות הימין בשנה האחרונה עשויות להפתיע ולגלות שסער, שקד ורוטמן אינם מסכימים על אותם מועמדים. ככל שיפעלו כגוף אחד, כמו לבלוק השופטים, גם להם יעמוד כוח הוטו. רייטן תצטרף מן הסתם לבלוק השופטים, בהנחה שמועמדי המערכת השיפוטית משרתים את האינטרסים של הצד האקטיביסטי, המקדם היום ערכים המזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. בהפוך על הפוך, יוצא שנציגי לשכת עורכי הדין – אשר מן הסתם כפופים למרות הלשכה, והעומד בראשה עו"ד אבי חימי – על אף שנתפסים בתור המוקד החלש ביותר בוועדה, דווקא בידם לפשר או אף להכריע בין שני מוקדי הכוח. </span> </span> </p> <p> <span> אם כל צד יתבצר בעמדתו, הוועדה תשותק ולא יתמנו שופטים, ולכן הפשרה מתחייבת. לפשרה יש שני מסלולים אפשריים: מינוי של השחקנים 'החזקים' מכל צד או מינוי השחקנים 'החלשים' מכל צד. בגלל שמקום אחד נתפס על ידי הכסא הערבי, האפשרות הראשונה היא שכל מוקד כוח ימנה שופט ממחנהו, והשלישי ימונה כפשרה (דבר דומה היה במינוי שלושת השופטים סולברג, שהם וברק ארז). עם זאת, הצד הימני עשוי לטעון שכבוב הוא מועמד של מחנה השמאל, ולכן ידרוש לקבל שני כסאות למחנהו – למרות שמנגד עשוי מחנה השמאל לטעון שמינויו מתחייב בשל הצורך לעמוד במכסה הרב-תרבותי, ולכן אין לשקלל את מינויו במניין השיקולים. אפשרות אחרת היא ששלושת המקומות יתפסו על ידי שופטים שעמדתם הפוליטית או רכיבי הזהות הפוליטית שלהם אינם ידועים או לא מובהקים דיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 03 Nov 2021 06:04:50 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post07b4b7da thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post640362fb <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/555555.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הימורים לקטינים – אמת מידה ראויה למכרז </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> המכרז הגדול של מפעל הפיס יוצא לדרך. המכרז הענק, שכרוכים בו סכומי כסף של מיליארדי שקלים, מביא מטבע הדברים לטענות שונות בדבר איכות תנאיו ומדדיו. השופטת גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדרשה להכריע לאחרונה בשאלה האם מכירת הימורים לקטינים תפגע בניקוד המועמדים למכרז. התשובה בכתבה </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו  I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> <span> אחת לשבע שנים מפרסם מפעל הפיס מכרז לשיווק מוצריו. המכרז האחרון היה בשנת 2014 ובסוף אוקטובר 2021 צפוי להיסגר המכרז הנוכחי. חשיבותו של המכרז והתועלת הכלכלית שעשויה לצמוח ממנו למי שיזכה בו, מריצה את המתמודדים השונים לבתי משפט בבקשות לצווי מניעה כדי לקבוע את הקריטריונים ואמות המידה לפיהם תוגשנה ההצעות למכרז. צו מניעה כזה נדון בימים האחרונים, במסגרת תביעה שהגישה חברת 'בן חור הפצה ושיווק בע"מ' נגד מפעל הפיס לפני השופטת נועה גרוסמן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. </span> </span> </p> <p> <span> בין תנאי המכרז נקבעה גם אמת מידה למשווק קיים, לפיה דירוג איכות הזכיינים באזור עליו הוא מופקד בעקבות זכייתו במכרז הקודם בשנת 2014, ישפיע על הציון שיקבל במכרז החדש בשנת 2021. מפעל הפיס שם את הדגש על זכיינים שעברו על הכללים והעקרונות שלו, ובעיקר על הכלל של איסור מכירת כרטיסי הגרלות מזל לקטינים. התובעת (מבקשת הצו) היא חברה שזכתה במכרז הקודם ומנוהלת ע"י המנכ"ל מר אבי בן-חור, טענה שאין מקום לקבוע אמת מידה כזו. לפי טענתה, בחודש פברואר 2021, בסוף סגר ממושך של שבעה שבועות בגל השלישי של גל הקורונה, יזמה משטרת ישראל מבצע דווקא באזור עליו היא מופקדת ושבעה זכיינים נתפסו שם במכירה של כרטיסי הגרלה לקטינים. מפעל הפיס ראה זאת בחומרה והדירוג שלה במכרז החדש צפוי לרדת בעקבות זה . </span> </p> <p> <span> השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה לשינוי תנאי המכרז וקבעה כי מדובר בתחום המסור לשיקול הדעת של מפרסם המכרז אשר קובע את המדדים, הקריטריונים ואמות המידה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> התובעת טענה שאין להטיל עליה אחריות לפעולות הזכיינים באזור שלה, משום שהיא עצמה עושה את כל המאמצים להדריך את הזכיינים לפעול כשורה. כמו כן טענה שתמוה כי דווקא באזור שלה נערך מבצע משטרתי ולא באזורים אחרים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה לשינוי תנאי המכרז וקבעה כי מדובר בתחום המסור לשיקול הדעת של מפרסם המכרז אשר קובע את המדדים, הקריטריונים ואמות המידה. בהתאם, נבחרים הזוכים במכרז מבין המציעים, ולכן כל עוד מדובר באמת מידה שוויונית וסבירה, אין מקום להתערבות בית המשפט ואין מקום להחליף את שיקול דעתו של מפרסם המכרז באופן שבו ידורגו המציעים. </span> </span> </p> <p> <span> בנוסף, הדגישה השופטת גרוסמן כי שיקול הדעת של מפעל הפיס הופעל על פניו באופן תקין ונכון. מפעל הפיס בוחר במכרז הנוכחי, משווקים ומשווקות לאזורים שונים בארץ. המשווקים הם אלו שבוחרים ומפעילים את הזכיינים. המשווקים, ובתוכם התובעת, אינם יכולים להתנער מאחריותם כמנהלים על אותם זכיינים. הללו אחראים לתפקודם על כל המשתמע מכך. </span> </p> <p> <span> <span> בהתאם לכך, לגיטימי שאיכות התובעת, כגורם המרכז את פעילות הזכיינים באזור שלה, תימדד לצורך הערכת פעילותו של "משווק קיים" תוך בחינת השאלה האם זכיינים שלה נמצאו מפרים תנאי חמור של איסור מכירת כרטיסי הגרלת מזל לקטינים. משבר הקורונה עשוי לשמש פרמטר להתחשבות, אך אין בו כדי לטשטש לחלוטין את שיקול דעת או לפגוע בערכים ובקוד המוסרי. </span> </span> </p> <p> <span> בסיום פסק הדין, מציינת השופטת גרוסמן באדיבותה, כי מנהל התובעת, מר בן-חור אבי בן חור, העיד לפניה באופן אמין ומעורר הערכה. מעדותו נראה כי הוא מכיר בחובותיו כמנהל ועושה מאמצים על מנת שפעילות הזכיינים בשטח תתנהל באופן סדיר וכדין. עם זאת, אין בכך כדי למעט מאחריותה של החברה שבשליטתו לפעילות השלילית שבסופו של דבר נעשתה. שבעה זכיינים של התובעת נתפסו כשהם מפירים את החובה המהותית של איסור מכירה לקטינים. (לעומת ביקורת שנערכה לזכיין אחד באזור אחר, שלא הפר את האיסור). לא ניתן להקל ראש בדבר מעין זה – ולא ניתן לבטל או לשנות את אמת המידה הכוללת במכרז, אך ורק מחמת אישיותו החיובית של מר בן-חור. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 25 Oct 2021 08:00:38 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post640362fb thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postb26dbd4d <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp-Image-2021-09-27-at-18.02.17.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> מהו היקף עבירת המתה "בקלות דעת"? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> עבירת המתה בקלות דעת מעלה שאלות נוקבות לגבי היקפה והשלכותיה. למשל: האם לעבירה של קלות דעת קיימות עבירות נגזרות? האם ניתן להאשים אדם בעבירה של סיוע להמתה בקלות דעת באמצעות צירופו של סעיף 31 (סיוע) לסעיף 301ג לחוק? פרופ' </span> </span> <span> יורם רבין </span> <span> <span> </span> </span> <span> מציג את המתווה הראשוני למענה על שאלות חשובות אלו </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: פרופ' יורם רבין I נשיא המכללה למנהל </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> העבירה של המתה בקלות דעת, הקבועה בסעיף 301ג' לחוק העונשין, קובעת: "הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים". עבירה זו שנוספה לספר החוקים בתיקון 137 לחוק העונשין, בשנת 2019, היא כיום העבירה הקלה ביותר – לא כולל עבירות נגזרות למיניהן – במדרג עבירות ההמתה הדורשות מחשבה פלילית, והראשונה בספר החוקים, אשר דורשת "קלות דעת" במפורש בהגדרת העבירה. </span> </p> <p> <span> העבירה של המתה בקלות דעת באה תחתיה של עבירת ההריגה (המנדטורית-הישראלית), שהייתה קבועה בסעיף 298 לחוק העונשין, ואשר לאחר תיקון 39 לחוק העונשין הסתפקה ביסוד נפשי של קלות דעת, היינו ניתן היה להוכיח לגביה לכל הפחות קלות דעת אך גם אדישות או כוונה (אך לא "כוונה תחילה" שהייתה קבועה בסעיף 301 לחוק, ואשר נדרשה בעבירת הרצח). בפסיקה הוסבר, כי עבירת ההריגה בוטלה מתוך הכרה כי מוטת כנפיה הייתה רחבה יתר על המידה, כך שבגדרה באו הן מקרי המתה מכוונים שאינם באים בגדרה של עבירת רצח והן מקרי המתה מתוך קלות דעת. לשון אחר, עבירת ההריגה שפסה מהעולם, נחתכה לשתיים: גרימת המוות באדישות הפכה לסף התחתון בעבירת הרצח; ואילו גרימת מוות בקלות דעת (בנפרד מאדישות) נולדה כעבירה חדשה – המתה בקלות דעת! </span> </p> <p> <span> <span> העבירה של המתה בקלות דעת נועדה לחול, בעיקר, על תאונות דרכים קטלניות, במצבים שבהם הנהג היה קל דעת בלבד לאפשרות הגרימה למוות של נהגים אחרים, של יושבי הרכב או של הולכי רגל. אם בעבר, כאשר דובר בתאונת דרכים קטלנית, התלבטות התביעה בהגשת כתב אישום הייתה בין גרם מוות ברשלנות (עד שלוש שנות מאסר) לבין הריגה (עד עשרים שנות מאסר), כיום, המדרג מתון יותר, והמנעד נא בין גרם מוות ברשלנות (עד שלוש שנות מאסר) לבין גרם מוות בקלות דעת (עד שתים עשרה שנות מאסר). </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "אין ספק, כי לא יחלוף זמן רב עד אשר השאלות עליהן עמדנו, והשאלות הנוספות שאותן אך הצגנו, יתעוררו באולמות בתי המשפט וההכרעה בהן תידרש" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שאלה היא, האם לעבירה של קלות דעת קיימות עבירות נגזרות? לשאלה זו אין תשובה מפורשת בחוק העונשין. כך למשל, לדעתי, לא ניתן לצרף את סעיף 25 לחוק (המגדיר עבירה של ניסיון) ביחד עם סעיף 301ג לחוק וליצור עבירה של "ניסיון להמתה בקלות דעת". הטעם לכך הוא, שהיסוד הנפשי (החפצי) של העבירה המוגמרת שהינו "קלות דעת" אינו מתיישב עם היסוד הנפשי לעבירת הניסיון שהוא "מטרה". אם ניתן להוכיח במקרה מסוים, כי לעושה הייתה מטרה לגרום מוות, אזי בהכרח העושה לא היה קל ביחס לתוצאה של מוות. מטרה היא הלך נפש חמור מקלות דעת, ואם ניתן להוכיח שלעושה הייתה מטרה לגרום מוות הרי שניתן להאשימו בעבירה של ניסיון לרצח (סעיף 305 לחוק). </span> </span> </p> <p> <span> שאלה נוספת היא, האם ניתן להאשים אדם בעבירה של סיוע להמתה בקלות דעת באמצעות צירופו של סעיף 31 (סיוע) לסעיף 301ג לחוק? היסוד הנפשי של עבירת הסיוע, כולל בהתאם לדין הנוהג, שני רכיבים: הראשון, מודעות לכל רכיבי היסוד העובדתי של הסיוע. זאת, מכוח ההוראה הכללית שבסעיף 20(א) לחוק, אשר מחייבת קיומה של מודעות בכל עבירה של מחשבה פלילית. השני, מטרה או תכלית לסייע לעבריין העיקרי. זאת מכוח הסיפא של סעיף 31 לחוק, אשר קובע, כי את מעשה הסיוע יש לבצע [...] כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה [...]". האם הרכיב של "מטרה" לסייע מתיישבת עם קלות של דעת של המבצע העיקרי? לדעתי יש להשיב על שאלה זו בחיוב. כך למשל, המסייע יכול לבצע מעשה מתוך מטרה לסייע למבצע העיקרי לבצע עבירה של הצתה, כאשר המבצע העיקרי קל דעת לגבי האפשרות שהתנהגותו תגרום מוות. המסייע יכול להיות בעל מטרה לסייע למבצע העיקרי להצית בית, כאשר המבצע העיקרי קל דעת לאפשרות כי ההצתה תגרום למוות של אדם אשר היה מצוי בקרבת מקום. זאת אומרת, בהתאם להגדרת "קלות דעת", בעת ביצוע ההצתה המבצע העיקרי נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות הגרימה לתוצאה של מוות, אך הוא לא רצה בתוצאה זו ואף הייתה לו תקווה שיצליח למנוע אותה. </span> </p> <p> <span> <span> אלו הן אך דוגמאות. שאלות נוספות לגבי עבירות נגזרות להמתה בקלות דעת הינן, האם קיימת עבירה של שידול להמתה בקלות דעת? והאם יש להכיר בביצוע בצוותא של המתה בקלות דעת? אין ספק, כי לא יחלוף זמן רב עד אשר השאלות עליהן עמדנו, והשאלות הנוספות שאותן אך הצגנו, יתעוררו באולמות בתי המשפט וההכרעה בהן תידרש. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 23 Oct 2021 10:13:50 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postb26dbd4d thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postb4a5af95 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A9-D7-9E-D7-90-D7-99--D7-91-D7-A7-D7-A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> השופט בקר נגד גנבי הרכבים </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חברות הגנה לגניבת רכבים פועלות בשנים האחרונות בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ומסייעות לתפיסתן של חוליות גנבים. אולם ללא מערכת משפט יעילה האוכפת את הדין במלוא חומרתו – אפקט ההרתעה אינו מושג במלואו. השופט בקר בפסיקה משמעותית מאותת לשטח כי הדין ימוצה עם עברייני הרכב </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> <span> הורגלנו בסרטים פופולאריים כי גנבי רכב הם חבורות קטנות או בודדים שבוחרים באופן אקראי רכב שחונה ברחוב ונראה מוגן באופן חלקי או פשוט כזה שמאוד קורץ והללו גונבים את זה משם. המציאות שונה בתכלית. כמעט 10,000 הפריצות למכוניות בשנה האחרונה נעשו על-ידי כנופיות וחוליות שפועלות באופן מאורגן ונמצאות בקשר עם מוסכים שרוכשים את חלקי החילוף הגנובים ובכך מסייעים לשוק הזה להמשיך ולפעול. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הפתרונות הפיזיים והדיגיטליים למניעת הגניבה הם רבים. האמצעי הקלאסי הוא נעילת ההגה וסינדול הגלגל, אך אמצעי המיגון והאיתור כיום מתוחכמים הרבה יותר. המערכת הבסיסית ביותר היא אימובילייזר (קודן) שמונע את האפשרות להניע את הרכב ללא הקשת הקוד – אך גם אותו גנבים מתוחכמים יודעים לעקוף בעזרת מחשב נייד. ישנן גם מערכות פיזיות כמו כספת ששומרת על מחשב הרכב מפני מי שמבקש להחליפו או לחבר לו מחשב נוסף בכדי לעקוף את האימובילייזר. מערכות המיגון המתוחכמות יותר משלבות בין אמצעי מיגון כמו אזעקה שמתקשרת למוקד או ישירות לבעל הרכב בעת ניסיון פריצה. מוצר נוסף מכונה "עלוקה" - מערכת שמנתקת את זרם החשמל כך שלא ניתן להניע את הרכב ויתרונה במיקומה הנסתר ברכב שמקשה על הפורצים לאתר אותה ולנטרל אותה. עיקר הטכנולוגיה של היום נמצאת למעשה במערכות שמשלבות בין אמצעי הגנה על מחשב הרכב, גלאי תקיפה, חיישנים לזיהוי הרמה או גרירה של הרכב לבין אמצעי איתור של הרכב לאחר גניבה. חברות המיגון והאיתור כוללות גם מערך של אנשי אכיפה מצוידים ברכבי שטח ואופנועים שמגיעים למרדפים מרשימים אחרי הגנבים, ופועלות בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ובשילוב כוחות וטכנולוגיה הן מגיעות להישגים משמעותיים בתפיסת גנבי רכבים בישראל. </span> </span> </p> <p> <span> אולם כל אלה חסרי תוחלת ללא מערכת משפט האוכפת באופן יעיל את הדין על אותם גנבים. שופט בית המשפט בתל-אביב, שמאי בקר, גזר לאחרונה על גנב רכבים 3 שנים מאסר בפועל. מדובר בפסק דין תקדימי העשוי לשנות את "כללי המשחק" לטובת האזרחים. בדרך כלל גנבי הרכבים מקבלים עונשים קלים מאד – ולעתים ללא מאסר בפועל. פסיקתו של השופט שמאי בקר עשויה לאותת לגנבי הרכבים כי מעשיהם אינם משתלמים, כי בסוף ההליך הפלילי העונש הוא גדול מנשוא ויצא שכרם בהפסדם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 Oct 2021 09:31:55 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postb4a5af95 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postead9fe6f <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-90-D7-A8-D7-96--D7-A9-D7-A0-D7-99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> השופט ארז שני ללא רבב </span> </p> <p> <span> <span> הנציב אורי שהם, דחה את התלונות נגד השופט ארז שני, בעקבות תחקיר של ברוך קרא בחדשות 13, בו התפאר עו"ד יעקב סידי בקשריו ובהיכרותו עם השופט שני. הנציב קבע כי מתוך השתלשלות האירועים, עו"ד סידי לא ייצג את השופט שני ולכן גם לא הפר את חובת הגילוי הנדרשת ממנו </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> <span> שלוש תלונות שהוגשו נגד השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדחו על-ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם. המתלוננים, שי גליק מעמותת "בצלמו", התנועה למשילות ודמוקרטיה וחבר הכנסת משה ארבל מש"ס, הגישו את התלונות בעקבות כתבת תחקיר ברוך קרא בחדשות 13. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בהחלטתו של נציב תלונות הציבור מתואר הרקע לתלונות: בכתבה צולם עו"ד יעקב סידי במצלמה נסתרת על-ידי חוקרת פרטית שהתחזתה לאישה המנהלת הליך גירושים. במהלך שיחה עמה התפאר עו"ד סידי בקשריו עם השופט ארז שני - "אני לא יכול להגיד לך איך אני מכיר אותו, אבל אני מכיר אותו מצוין". בהמשך הצילום טען עו"ד סידי כי הוא אף ייצג את השופט בהליך גירושים שניהל בעבר. אחת הקולגות של עו"ד סידי מחזקת את דבריו בכנותה את השופט ארז שני "השופט שלנו". </span> </span> </p> <p> <span> בכתבה נטען, בתגובה לשאילתה שנשלחה לשופט ארז שני על-ידי חדשות 13, הכחיש באמצעות דוברות בתי המשפט, את היכרותו עם עו"ד סידי, בטענה כי למיטב זכרונו הוא לא שכר את שירותיו של עו"ד סידי או של משרדו ולא יוצג על-ידו.  </span> </p> <p> <span> בתגובה לתלונות טען השופט ארז שני כי "הכתבה נחתה עליי כרעם ביום בהיר, ואיני יודע למקם את עצמי בשאלה, האם יצא העולם מדעתו או מפרופורציה, שמא מצאתי את עצמי בעיצומו של ציד מכשפות שמניעיו נעלים מבינתי ויכולים לנבוע אולי מנקם, אולי ממניע זר אחר". לדבריו, "גם לאחר בדיקה יכול אני לומר בלב שקט כי עו"ד י. סידי לא ייצגני בהליך הגירושים, גם לא שיח ושיג עימו". השופט שני מסביר כי "הפעם האחרונה בה התגרשתי הייתה בשנת 2002, לאמור לפני כ-20 שנה, וברור לי שעו"ד י. סידי לא היה מעורב בשום צורה. דבר גירושיי נפוץ היה בין עורכי הדין וגם היה מונח בפני מי שמינה אותי בשנת 2011, גם אחר-כך, שעה שלא הליך הגירושים היה מורכב אלא הליכים רבים שבאו לאחריו. בכולם יוצגתי על-ידי עו"ד ס. בלינסון-שפרן ולא על-ידי עו"ד י. סידי". לדבריו, "בעקבות הכתבה ורק בעקבותיה ביקשתי מעו"ד ס. בלינסון-שפרן לעיין באותם קלסרים, והיא... אמרה לי שאינה זוכרת שום מעורבות של עו"ד י. סידי". לבסוף ציין השופט כי גרושתו פתחה נגדו בהליכים רבים, וכי "בהצטבר מאות פרטים בהליכים רבים, מן הסתם איש אינו מבקש ממני לזכור לפרטי-פרטים מה היה לפני 15 או 20 שנה".  </span> </p> <p> <span> ביחס להתרברבותו של עו"ד סידי מתח השופט שני ביקורת קשה: "בכתבות מסר עו"ד י. סידי שלוש גרסאות שונות למדובבת ששלח מי שיזם את הקמפיין התקשורתי [...] אין לי שום אחריות לגרסה בה בוחר הכתב לדבוק, אולם ריבוי הגרסאות בעצמו מתיישב עם זיכרוני, לפיו עו"ד י. סידי לא ייצג אותי - לא בהליך הגירושים, לא בהליך הסכם, גם לא בהליך משא-ומתן".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השופט שני: "הכתבה נחתה עליי כרעם ביום בהיר, ואיני יודע למקם את עצמי בשאלה, האם יצא העולם מדעתו או מפרופורציה, שמא מצאתי את עצמי בעיצומו של ציד מכשפות שמניעיו נעלים מבינתי ויכולים לנבוע אולי מנקם, אולי ממניע זר אחר". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד יעקב סידי, בתגובה לפרשיה, הביע צער על "על העוול הנוראי שנגרם לכבוד השופט ארז שני נוכח העובדה שההתבטאויות שלי ושל עו"ד קופמן ממשרדי הוצאו מהקשרן". </span> </p> <p> <span> לגופו של עניין הסביר עו"ד סידי כי לפני כשני עשורים, במסגרת הליך משא-ומתן או תביעה בעניין הגדלת מזונות, התייעץ איתו שני ולכן "בעיניי המדובר היה בייצוג, שכן אנוכי ראיתי בעו"ד שני כלקוח לכל דבר ועניין. עם זאת, אנוכי יכול להבין, רטרוספקטיבית, מדוע זה יסבור כבוד השופט שני שהוא אך נועץ בי קולגיאלית, שכן אנו אכן היינו קולגות, שנינו עורכי דין מתחום המעמד האישי".  </span> </p> <p> <span> בעקבות דברים אלו, הגיע הנציב אורי שהם הגיע למסקנה כי "אין תימוכין לטענה שעו"ד סידי ייצג את השופט. אף לא ניתן להסיק על קיומו של ייצוג כאמור באופן משתמע מן הנסיבות. ייתכן כי בנסיבות העניין פנה השופט בבקשת עצה לעו"ד סידי, אולם בקשת עצה מעורך דין כקולגה - אם וככל שהייתה - מבלי שמתלווים לכך סממנים נוספים המצביעים על יחסי עורך דין-לקוח, איננה ייצוג". בהתאם לכך קבע הנציב כי "במקרה דנן, משנדחתה הטענה בדבר קיום יחסי עורך דין-לקוח בין השופט לבין עו"ד סידי, נופלת יחד עימה חובת הגילוי". </span> </p> <p> <span> בנוסף, הדגיש הנציב אורי שהם כי "גם אילו היו מתקיימים בנסיבות העניין יחסי עורך דין-לקוח, מסופקני אם היה השופט נושא בחובת גילוי, נוכח העובדה שמאז ההליכים שהתנהלו בין השופט לבין גרושתו חלפו בין 15 ל-20 שנים. תקופת הזמן של 5 שנים טרם או אחרי המניעה מלישב בדין בשל ניגוד עניינים, ראויה להיקבע גם לצורך חובת היידוע לבעלי הדין". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 11 Oct 2021 08:44:16 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postead9fe6f thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta7d10108 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed-d5c504ae.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> סניגורית צבאית ראשית </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> כולם מכירים את תפקיד הפצ"ר – פרקליט צבאי ראשי. הגיע הזמן להכיר את התפקיד המקביל מן הצד הסניגוריאלי, והחשוב באותה מידה: הסצ"ר – סניגורית צבאית ראשית. החודש הקרוב תאייש את התפקיד של הסצ"רית, סא"ל אופירה אלקבץ-רוטשטיין, "הנחשבת לאחת המשפטניות הצבאיות המבריקות", לטענת מפקדיה. אלקבץ-רוטשטיין החלה את שירותה בשורות הפרקליטות הצבאית בשנת 1999 ושירתה במגוון תפקידים הן בתביעה הצבאית והן בסנגוריה הצבאית. בין היתר שירתה כתובעת פיקודית במחוז דרום וזרוע היבשה, שימשה בתור ראשת תחום תחבורה - הפרקליטה לענייני עבירות בתחום התעבורה; היתה סגנית מפקדת בית הספר למשפט צבאי והמדריכה הראשית בו ופרקליטת דרום וזרוע היבשה. בכל תפקידיה עשתה חיל והותירה חותם של חריצות וענייניות. בתפקידה האחרון שירתה סא"ל אלקבץ-רוטשטיין כפרקליטה באזור יהודה ושומרון – במסגרת חוליית הפרקליטות האמונה על האכיפה ביחס לעבירות ביטחונית ופליליות של פלסטינים בשטחים והיא פיקדה על עשרות תובעים בסדיר ובמילואים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאמור, סא״ל אלקבץ-רוטשטיין תיכנס החודש לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית (סצ״ר) ותועלה לדרגת אלוף משנה. מדובר בתפקיד רב משמעות, במסגרתו היא מפקדת על מערך ההגנה המשפטית בצבא ופיקוד של למעלה ממאה סנגורים צבאיים, בסדיר ובמילואים. בתפקידה כסצ״ר תהיה אלקבץ-רוטשטיין אמונה גם על ההנחיה המקצועית של כל הסנגורים הצבאיים וגם על הפיקוח של הייצוג של חיילים, קצינים ונגדים בפני ערכאות השיפוט הצבאיות. </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 29 Sep 2021 11:29:49 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta7d10108 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-posta1763079 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/25e53983fb21b4c95f7930f63c1672bb-370x555-ca021427.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד דוד טובול ייצג עובדת בצהרון שהואשמה על ידי הפרקליטות בטענה כי הושיבה על כיסא ילדה שהכתה אחרים, ואמרה להם להחזיר לה. השופט דב פולוק מבית השלום בירושלים קבע כי הטענה לא הוכחה וזיכה את העובדת </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> זיכוי הגננת </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: חגית קחטן I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> בית משפט השלום בירושלים זיכה גננת בצהרון אשר הואשמה בעבירה של 'תקיפה באמצעות אחר'. לפי כתב האישום נטען כי הגננת הושיבה בכוח בת 4 על כיסא במרכז הגן (כיסא ג'ירפה – שנועד כדי שילדים שישתוללו, ישבו עליו ויהרהרו על מעשיהם), והורתה לילדים בגן להכות אותה משום שהרביצה לילדים אחרים. ראוי להדגיש כי האישום לא ייחס לגננת אלימות ישירה כלפי הילד. בכל מקרה, השופט דב פולוק לא קיבל את גרסת הפרקליטות קבע שהדבר לא הוכח. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לפי כתב האישום האירוע התרחש בשנת 2019. גננת בצהרון העירה לאחת הילדות שתפסיק להרביץ לילדים האחרים. לאחר שהילדה לא נשמעה לה היא הושיבה אותה על כיסא באמצע הגן והורתה לילדים האחרים להכות אותה כדי "שתדע איך זה מרגיש". צוין שהילדה בכתה וביקשה לקום אך הגננת סירבה, ובהוראתה הכו כמה ילדים את הילדה בראשה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הגננת, יוצגה על ידי עו"ד דוד טובול, בעל ניסיון וידע רב בתחום הפלילי, בוגר פרקליטת המדינה. במסגרת עדותה טענה כי אמרה לילדה שאם היא תמשיך להרביץ לילדים, הם ירביצו לה בחזרה. לשאר הילדים אמרה שאם הילדה מרביצה להם – שיחזירו. היא הכחישה שילדים הרביצו לילדה בעקבות דבריה. לטענה שהילדה רק ישבה בכיסא ולא המשיכה להרביץ </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפני בית המשפט הובאו ראיות לבעיות משמעת בצהרון שהתבטאו באלימות בין הילדים. כאמור, מי שהיה מעורב בהתנהגות לא ראויה הושב על כיסא בגן על מנת שיהרהר על מעשיו. סייעת שעבדה באותו היום בגן העידה בפני בית המשפט שהיא ראתה ש"רק" ילד אחד הכה את הילדה כאשר היא הושבה בכיסא והיא לא יודעת מי זה היה. סייעת אחרת העידה כי עסקה באותו זמן בחיתוך ירקות במטבח, ולא ראתה אם ילדים הרביצו לילדה בעקבות דברי הגננת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הגננת, יוצגה על ידי עו"ד דוד טובול, בעל ניסיון וידע רב בתחום הפלילי, בוגר פרקליטת המדינה. במסגרת עדותה טענה כי אמרה לילדה שאם היא תמשיך להרביץ לילדים, הם ירביצו לה בחזרה. לשאר הילדים אמרה שאם הילדה מרביצה להם – שיחזירו. היא הכחישה שילדים הרביצו לילדה בעקבות דבריה. לטענה שהילדה רק ישבה בכיסא ולא המשיכה להרביץ. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחר התרשמות השופט פולק מן הראיות ושמיעת העדים החליט לזכות את הגננת. הוא ציין בפסק הדין המזכה כי העובדה שהסייעת לא ידעה לומר מי הילד שהרביץ לילדה כאשר ישבה בכיסא מטילה ספק בעדותה, וגם במסרון ששלחה לממונה על הצהרון שבו סיפרה לה על האירוע היא לא ציינה את שמו של הילד. </span> </p> <p> <span> השופט הסביר שעדותה דווקא שוללת את אשמת הגננת, מכיוון שניתן להסיק מכך שילדי הגן לא הבינו מדבריה של הגננת שמותר להכות את הילדה ובפועל הם לא באו להכותה. גם אם ילד אחד אכן הכה את הילדה, אין בהכרח קשר בין זה לבין הוראה מהגננת – קשר שהיה על המדינה להוכיח. בנוסף, השופט פולק התרשם כי גם גרסת הסייעת הנוספת לא מבססת אשמה של הגננת. כמו כן, אמה של הילדה ציינה בהודעה שמסרה שכאשר אספה אותה מהגן היא התנהגה "רגיל". לטעמו של השופט זה לא מתיישב עם חוויה טראומטית בה כביכול היא הוכתה על ידי ילדי הגן בהוראת הגננת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לבסוף ביקר השופט את הוראת הגננת, וציין כי יש אי נוחות באמירתה לילדים, שכן מצופה ממנה למנוע אלימות ולא להתיר להם לגמול זה לזה. עם זאת, הוא התרשם כי הגננת דוברת אמת, ואין בדבריה הוראה לתקוף את הילדה וכן אין ראיה שהילדה אכן הותקפה בעקבות הדברים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 17 Aug 2021 06:14:33 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-posta1763079 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post30177298 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/124a.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שר הרפורמות </span> </p> <p> <span> שר המשפטים החדש, גדעון סער, עולה להתקפה. במסגרת רשימת רפורמות רחבה הוא מבקש לערוך שינויים חשובים במערכת המשפט. השינויים העיקרים נוגעים לזכויות האדם ולצמצום פגיעה בזכויותיו הבסיסיות של האזרח במסגרת הליכים פליליים או הליכי הוצל"פ. עם זאת, הרפורמה המרכזית היא דווקא במישור השלטוני: הפרדת התביעה הפלילית ממוסד הייעוץ המשפטי לממשלה </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר שאול שארף I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> גדעון סער, שר המשפטים החדש, משנס מותניים ופועל במרץ כדי לקדם רפורמות רחבות במערכת המשפט. סער, כפי שהדברים נראים עד עכשיו, 'בא לעבוד'. גדעון סער, בעל השכלה משפטית רחבה, כבר נקט בעבר מספר יוזמות אשר התגשמו לשינויים חשובים במערכת המשפט בישראל.  </span> </p> <p> <span> שני תיקונים שכבר הוביל סער בעבר, וזאת לא ממשרד המשפטים, היו על אופן עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים ועל היקף כהונת נשיא בית המשפט העליון. בשנת 2007 קידם סער את הגבלת כהונת נשיאי בית המשפט העליון לשבע שנים בלבד (לאחר מכן ממשיכים לכהן בתור "נשיא לשעבר"); בשנת 2008 קידם הצעה לפיה יש להגדיל את כוחם של נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים באמצעות מינוי שופטי עליון על-ידי שבעה חברים מתוך תשעה בוועדה לבחירת שופטים (שופט רגיל נדרש להסכמה של חמישה חברים בלבד – אשר כידוע מספיקים לשם כך שלושה שופטי עליון ושני נציגי לשכת עו"ד). התיקון דרש כי למינוי של שופט עליון נדרשים לפחות עוד שני חברים מתוך ארבעת נציגי הציבור (שני ח"כים ושני שרים).   </span> </p> <p> <span> כיום כמו אז, נראה כי גדעון סער הגיע מוכן לתפקיד שר המשפטים ובאמתחתו מספר רפורמות חשובות לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט ובהגנה על זכויות הפרט. רפורמה ראשונה כבר יצאה לדרך והיא עוסקת בעיגון חקיקתי של הלכת יששכרוב, בדבר פסילת ראיות (דוקטרינת 'פרי העץ המורעל'). לפי דוקטרינה זו ראיה שיוכח שהושגה שלא כחוק – תיפסל על ידי בית המשפט. הצעת החוק שסער מקדם כבר מעוגנת בהסכמים הקואליציוניים ותתבסס על ההמלצות הצפויות של ועדת ארבל שעסקה בנושא. </span> </p> <p> <span> רפורמה נוספת הממתינה בקנה של שר המשפטים, היא דה-פליליזציה של עבירות תנועה. בכוונתו כי עבירות תעבורה קלות לא ייבחנו בהליך פלילי. נכון להיום, עבירות התעבורה מסוג "ברירת משפט" מוגדרות כהליך פלילי, והן נידונות בבתי המשפט לתעבורה, שהם חלק מבית משפט השלום. הרפורמה, המצויה כבר בתזכיר חוק של שר המשפטים, מבקשת לקדם מגמה לפיה קנסות ונקודות על עבירות תעבורה מסוג "ברירת משפט" לא יתחילו במסגרת הליך פלילי - אלא עבירות אלו יידונו בבית דין מינהלי לתעבורה במשרד המשפטים. כלומר ההליך עובר למסגרת מינהלית, כך שברוב המקרים לא תידרש אפילו הגעה פיזית לדיון. תקוותו של שר המשפטים היא לצמצם את ההליכים הפליליים בעבירות תנועה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פיצול התפקידים מוצא הסכמה רחבה בקשת הפוליטית, אם כי, כמתבקש, חברי המערכת השיפוטית מתנגדים למהלך זה, אשר לטענתם יפגע בסמכויות של איש שלומם – היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, אם לא תהיינה הפתעות מיוחדות, שר המשפטים, גדעון סער, שואף להשלים את המהלך לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כבר בחודשים הקרובים </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רפורמה חשובה נוספת אותה מקדם שר המשפטים היא תיקון חקיקה שישפיע דרמטית על חייבים בהוצאה לפועל. כיום ריבית הפיגורים בגין חובות מייאשת את החייבים בהוצאה לפועל. לפי הרפורמה המוצעת תיווצר הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים. תוספת הפיגורים נועדה לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם בהקדם. התכלית שלה היא התנהגותית-תמריצית, להבדיל מתכלית ה"פיצויית" של ריבית הבסיס. למרות זאת, כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס. כלומר, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית, והיא מתווספת על בסיס יומי. מכיוון שהתפקידים של ריבית הבסיס ותוספת הפיגורים שונים, הוחלט להפריד בין השניים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא "דמי פיגורים". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של תמרוץ החייב לשלם, תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב. בכך מאמץ שר המשפטים, גדעון סער, את מסקנות הביניים של הצוות לבחינת מנגנוני הריבית הנגבית בגין חובות, אשר בחן את הריביות המוגדרות בחוק פסיקת ריבית והצמדה. </span> </p> <p> <span> הרפורמה המשמעותית ביותר, לה תהיינה השלכות על מבנה השלטון בישראל, היא הפרדת תפקיד התביעה הפלילית ממוסד הייעוץ המשפטי. כיום היועץ המשפטי לממשלה מחזיק תחת סמכויותיו את האחריות על המערכת הפלילית בישראל. כלומר הפרקליטות הפלילית כפופה בהתנהלותה ליועץ המשפטי לממשלה; לעתים היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות הישירה לפתיחת חקירה והגשת כתב אישום כנגד אלו שהוא מייעץ להם ומשמש להם בתור עורכי דינם – חברי הממשלה. </span> </p> <p> <span> פיצול התפקידים מוצא הסכמה רחבה בקשת הפוליטית, אם כי, כמתבקש, חברי המערכת השיפוטית מתנגדים למהלך זה, אשר לטענתם יפגע בסמכויות של איש שלומם – היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, אם לא תהיינה הפתעות מיוחדות, שר המשפטים, גדעון סער, שואף להשלים את המהלך לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כבר בחודשים הקרובים – עוד לפני כינוס ועדת האיתור שתבחר את מחליפו של היועמ"ש הנוכחי אביחי מנדלבליט. הוועדה צפויה להתכנס בחודש ספטמבר הקרוב - כחצי שנה לפני סיום תפקידו של מנדלבליט, אולם ייתכן שכינוסה יידחה מעט בשל החגים. בכל מקרה, גדעון סער מקיים בימים אלה דיונים קדחתניים עם גורמים שונים בניסיון לקדם את היוזמה. בין היתר, הוא עורך דיונים עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כדי שזו תסייע לגבש את מהלכי החקיקה הנדרשים כדי ליישם את המהלך.  </span> </p> <p> <span> תוסיפו לרפורמות אלו את מינויים של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ותגלו כי שר המשפטים עובד במלוא המרץ בחודשים הקרובים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 06 Aug 2021 08:07:09 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post30177298 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postc4fa47c1 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/GetImage.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> חוק פסילת הראיות החדש  </span> </p> <p> <span>  מהפכה או אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> אחת הסוגיות החשובות ביותר כיום בתחום דיני הראיות הינה הסוגיה של פסילת ראיות. זו לא רק סוגיה אקטואלית אלא שמדובר בסוגיה עקרונית וערכית שבכוחה להשפיע על ההליך הפלילי כולו – מן החקירה המשטרתית ועד להכרעת השיפוטית. ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, עומד על דוקטרינה פסילת הראיות ומצביע על האתגרים העומדים לפתחה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: ד"ר יניב ואקי I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> סוגית פסילת הראיות עומדת היום במרכז השיח המשפטי ואולי גם הציבורי. שיח שהגיע לשיאו עם פרסום תזכיר החוק בנושא פסילת ראיות – תזכיר לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), התשפ"א–2021. תזכיר אשר מבקש לעגן בחוק את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שגובשה בפסק הדין הנודע בעניין יששכרוב. </span> </p> <p> <span> נדמה כי אין חולק כיום בדבר הצורך בעיגון חקיקתי של סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. ואולם ניסוחו הלקוני של התזכיר מעלה שאלות רבות. מחד, תזכיר החוק נותן מענה ומכריע בכמה סוגיות שהעסיקו את הפסיקה בשנים האחרונות, מאידך, נעדרת מהתזכיר התייחסות לסוגיות חשובות אחרות. </span> </p> <p> <span> סוגיה חשובה אחת היא בתחום התפרשותו של כלל הפסילה. בפסיקה נקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית תחול רק כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי נעשתה פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן. ואולם, בתזכיר החוק הוצע שלא לקבוע במפורש מבחן זה של פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה, והדרישה כי הפגיעה תהיה "מהותית" הושמטה. בכך, ביקש התזכיר לקבוע כלל מרחיב יותר מזה שנקבע בפסיקה, המאפשר פסילה של ראיה בכל מקרה שזו הושגה שלא כדין וזאת כדי לאפשר הענקת משקל משמעותי יותר לזכות להליך הוגן. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפסיקה נקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית חלה במשפט הפלילי בלבד, ומלשונו של תזכיר החוק עולה כי כלל הפסילה חל רק במשפט פלילי. חבל יהיה אם המחוקק לא ינצל את ההזדמנות לאמץ את כלל הפסילה ולהחיל אותו, בהתאמות הנדרשות, גם במשפט האזרחי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עוד יש לשים לב, כי נוסחת האיזון שנקבעה בפסיקה לרבות האינטרסים שאותם יש לאזן במסגרת נוסחת האיזון המקובלת בפסיקה, והשיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט ביישום נוסחת האיזון, נפקדים מהצעת החוק. בכך יש כדי להותיר שיקול דעת רחב לבתי המשפט בפיתוח כלל הפסיקה ביישום נוסחת האיזון על נסיבותיו של כל מקרה. </span> </p> <p> <span> ייתכן ויש מקום לדרוש מהמחוקק שלא להסתפק רק בהצהרה על עיגון כלל הפסילה בחוק, אלא להתייחס גם לשיקולים העיקריים (גם אם לא בדרך של רשימה סגורה וממצה) שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע אם לפסול ראיה אשר עלולה לפגוע בהוגנות ההליך. בדרך זו, יתאפשר למחוקק להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט בהפעלת כלל הפסילה, ואולם זאת מבלי לפגוע באפשרות להמשך פיתוח פסיקתי בעניין זה. </span> </p> <p> <span> פירוט כזה נדרש גם כדי לייצר אחידות בהפעלת כלל הפסילה, ובכך יהיה בו כדי להגביר את הוודאות המשפטית בשאלת תחולתו של כלל הפסילה. וודאות הנדרשת, בין השאר, לצורך הכוונת רשויות החקירה והתביעה, הן בהליך החקירה ואיסוף הראיות והן בשאלת העמדה לדין וסגירת תיק. </span> </p> <p> <span> סוגיות חשובות נוספות לא זכו להתייחסות בתזכיר החוק. כך אין בתזכיר החוק מענה לשאלה שהטרידה את הפסיקה והיא האם כלל הפסילה חל גם על ראיות נגזרות. היינו, האם פסילתה של ראיה, לאחר שנקבע לגביה כי היא הושגה שלא כדין, מחייבת גם את פסילתה של ראיה אחרת, נגזרת, שנתפסה בעקבות השגת הראיה שנפסלה?  </span> </p> <p> <span> בדומה, התזכיר אינו נדרש לאופן בחינת קבילותה של ראיה לפי כלל הפסילה ולשאלה אם זו צריך שתיעשה במשפט זוטא או בדרך אחרת. בפסיקה נשמעו דעות מנוגדות לעניין זה. לדעתי אם ניתן להכריע בשאלת קבילותה או פסלותה של הראיה בשלב מוקדם של ההליך, מן הראוי לעשות כן. היתרונות הגלומים בקיומו של הליך מקדמי נפרד עולים, לטעמי, על חסרונותיו (ראו בספרי "דיני ראיות", פרק 8, כרך א) ואולם, אם יש בנסיבות העניין לשקול שיקולים המחייבים את דחיית ההכרעה בשאלת הפסלות לסוף ההליך – אין מניעה מלעשות כן.  </span> </p> <p> <span> בפסיקה נקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית חלה במשפט הפלילי בלבד, ומלשונו של תזכיר החוק עולה כי כלל הפסילה חל רק במשפט פלילי. חבל יהיה אם המחוקק לא ינצל את ההזדמנות לאמץ את כלל הפסילה ולהחיל אותו, בהתאמות הנדרשות, גם במשפט האזרחי. </span> </p> <p> <span> עוד יש להצטער כי המחוקק לא ניצל את ההזדמנות לייחד הוראות מיוחדות והתאמות נדרשות לכלל הפסילה כאשר מדובר בהחלטות בעניין פסילת ראיות, כאשר מדובר בקטינים שנחקרים כחשודים או כעדים. לעניין זה הסתפק תזכיר החוק באמירה הנורמטיבית לפיה "מאפייניהם הייחודיים של קטינים יילקחו בחשבון במסגרת יישום נוסחת האיזון הקבועה בכלל הפסילה". ואולם, לדעתי הכרה בשונות זו של קטינים וילדים מחייבת את התאמתה של החקירה המשטרתית לתכונותיה הייחודיות של אוכלוסיית הילדים, באופן שייתן מענה לשלושת החששות העולים בעניין זה – רמיסת זכויות הילד; פגיעה במצבו הגופני והנפשי; מסירת הודאת שווא בעקבות החקירה. כל אחד מהחששות הללו בנפרד, ושלושתם ביחד, מחייבים, למשל, שימוש זהיר בתחבולות חקירה כלפי ילדים ובנקיטת משנה זהירות בחקירתם. משרעת רחבה יותר של תרגילי חקירה עלולה להימצא פסולה בחקירת ילד ולגרום לפסילת הודאתו גם אם אותו תרגיל חקירה ימצא כשיר עת הוא נעשה כלפי נחקר בגיר (ראו בהרחבה בספרי "דיני ראיות", פרק 23, כרך ב). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סוגיה חשובה מאין כמותה עניינה בשאלה אם ההכרעה בשאלת הפסלות צריכה להינתן בשלב המשפט או שמא בשלב החקירה ולפני הגשת כתב אישום. שאלה אשר במובנים רבים תעצב מחדש את אופייה של החקירה המשטרתית. גם לסוגיה זו לא ניתן למצוא מענה בתזכיר החוק. ואולם סוגיה זו עתידה להיות מוכרעת בקרוב בדיון נוסף שיתקיים בבית המשפט העליון בפני הרכב של 9 שופטים (דנ"פ אוריך), אשר ניתן להניח, ואולי גם לקוות, כי בית המשפט העליון יתווה משנה סדורה על אודות כללי המותר והאסור בחקירה המשטרתית על כל מופעיה – חיפוש, חדירה, תפיסה, תשאול ועוד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 06 Aug 2021 07:44:29 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postc4fa47c1 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post70006c6a <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/7CC08456-D147-4C15-A98C-4F765AA7D130--281-29.JPEG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עו"ד </span> <span> <span> רם כספי </span> </span> </p> <p> <span> אדריכל המשפט הישראלי  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט מצדיע לעמודי התווך של המשפט הישראלי בישראל, ובכל חודש המדור מתמקד באחד מן "אדריכלי המשפט הישראלי". החודש המדור מצדיע לעורך הדין רם כספי, אחד מעורכי הדין הוותיקים ביותר במדינת ישראל, אשר זכה לייצג גם את ראש הממשלה הראשון (בן-גוריון) וגם האחרון (נתניהו) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: דר' שאול שארף I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> עו"ד עו"ד רם כספי למד בגימנסיה העברית רחביה באותה כיתה עם רובי ריבלין, עמוס עוז ושמעון מזרחי. בגיל 16 נשלח ללמוד בפנימייה יוקרתית לילדים יהודים באנגליה, "כרמל קולג'" (אם כי סיפר בראיון מאוחר כי "גרנו בצריפים בקור אימים"). לאחר שסיים את לימודיו חזר לישראל והתגייס לחיל המודיעין. לקראת סוף שירותו החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1962. בשנת 1964 קיבל את רישיון עו"ד לאחר שהתמחה במשרדו של אביו ועבר בהצלחה את בחינות הלשכה. כמו אביו, גם הוא ייצג את דוד בן-גוריון בשנת 1969 במשפט בעקבות איגרת פומבית ששלח לדה-גול.  </span> </p> <p> <span> בראשית שנות ה-70 היה פרקליטו של הגיאולוג ד"ר דוד ניב - בפני ועדת ויתקון, בפרשת נתיבי נפט; ייצג את עובדי מערכת המשפט, במאבקם בהנהלת בית המשפט; הגן על דן ורד, אחד הנאשמים במשפטה של רשת הריגול הערבית-יהודית; וייעץ לשר הביטחון לשעבר משה דיין ז"ל - באשר לריוויזיה בתקנות ההגנה; ייצג חלק ממפוני חבל ימית, נגד הממשלה. </span> </p> <p> <span> בשנות ה-80 ייצג את אלפרד אקירוב בהתפתחות עסקיו; שימש כיועץ משפטי (בפועל) לראש הממשלה, ובאותה תקופה הגה את חנינת אנשי השב"כ בפרשת קו 300 - למורת רוחם של פרקליטים בשירות המדינה, שגרסו שהם הפרקליטים האמורים לייצג את הממשלה. הוא אף טיפל בפרשת פולארד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד רם כספי, יליד הארץ, ליווה את הפרשיות המשפטיות החשובות כבר משנותיה הראשונות של המדינה. הוא נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1939. מצד אביו, עו"ד מיכאל הוא דור שביעי בארץ; מצד אמו, עדה תמרי, הוא דור שמיני. אביו, עו"ד מיכאל כספי, ייסד את משרד כספי ושות' כבר בשנת 1932, והיה חבר מפא"י ויועצו המשפטי של דוד בן-גוריון. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשנות ה-90 ייצג עו"ד כספי את הממשלה בפני ממשל ארה"ב, בתקופת פרשת יונתן פולארד. הגה עבור ראש הממשלה שמעון פרס, את תוכנית מאה הפרויקטים. ייעץ לראשי הממשלה יצחק שמיר ויצחק רבין. ייצג קבוצות גדולות ממתיישבי רמת הגולן לקראת משא-ומתן אפשרי בין המתיישבים לממשלה על פיצויים במקרה של פינוי. בשנת 1997 הגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית משפטית לפינוי מתנחלים. </span> </p> <p> <span> בראיון שהעניק לגלובס בתחילת שנות ה-2000 ציין עו"ד כספי כי "אני מת שיטילו עליי לנהל את המשא-ומתן עם הפלסטינים. ממרומי הגיל ועם כמויות הניסיון שלי, אני מרגיש שאצליח. במובן מסוים מדובר בשאיפה של אגו, אבל אני חייב את זה לעצמי, לך ולילדים שלך. כי מה מותיר אחריו משפטן אחרי עשרות שנות מקצוע? במקרה הטוב כמה תקדימים. אבל אם אהיה חתום על הסכם שלום, יזכרו אותי לפחות לעוד 300 שנה". </span> </p> <p> <span> בראיון אחר שהעניק בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 קבל עו"ד כספי על סרבול עבודת הממשלה והפנה אצבע מאשימה, בין השאר, למערכת המשפט המתערבת מעבר לנדרש: "יש בעיה עם ההתערבות של המערכת המשפטית, בג"ץ, בהחלטות של הממשלה. המערכת המשפטית צריכה לעסוק בנושאים משפטיים ולא בנושאים לבר משפטיים שחוצים את העם. ברגע שהמערכת המשפטית עוסקת בנושאים שחוצים את העם זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפטית. בג"ץ לא צריך להתערב בהחלטות ממשלה שמסורות לשיקול דעתה, אלא להחזיר עטרה ליושנה ולהתערב במקרים חריגים ובוטים של חוסר סבירות קיצוני". </span> </p> <p> <span> בשנת 2019 הצטרף עו"ד כספי כיועץ לצוות ההגנה המייצג את בנימין נתניהו לקראת הליכי השימוע לפני הגשת כתב אישום. עד היום עו"ד כספי עדיין עומד בראש הפירמה שהקים אביו, ומנהל את אחד המשרדים החשובים והמפורסמים במדינת ישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 06 Aug 2021 07:28:45 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post70006c6a thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postfc945142 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-92-D7-99-D7-9C-D7-99--D7-A9-D7-98-D7-99-D7-99-D7-A0-D7-A8--D7-97-D7-A6-D7-99--D7-92-D7-95-D7-A3--D7-97-D7-95-D7-9C-D7-A6-D7-94--D7-90-D7-93-D7-95-D7-9E-D7-94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הפסיכולוגית והמורה שהתאהבה במשפטים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> עו"ד </span> </span> <span> גילי שטיינר </span> <span> , מתמחה בדיני המשפחה הגיע לתחום בשל נסיבות חייה. זאת לאחר שעסקה שנים רבות בפסיכולוגיה ארגונית ובהוראה. כיום, בתור עו"ד בדיני משפחה היא מדגישה את הצורך לשים לב לרשתות החברתיות ומציגה את הסכנות האורבות למי שעושה שימוש לקוי בהן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span>                                 </span> </p> <p> <span> עו"ד גילי שטיינר עוסקת בענייני משפחה וירושה. בעברה היא היתה עתודאית לפסיכולוגיה בממד"ה (מרכז מדעי ההתנהגות) בצה"ל ושירתה בשירות קבע כפסיכולוגית ארגונית. לאחר השירות היא עברה לברזיל בעקבות אהבת חייה, בעלה עד היום, ולאחר עשור שנים בגלות חזרה למערכת החינוך התובענית בתיכון ברמת השרון. בתקופה זו, במקביל לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית היא למדה גם תואר בחינוך במדיניות ציבורית. בעת לימודיה לדוקטורט במגדר היא נחשפה ללימודי משפטים באוניברסיטה תל-אביב וגמלה בליבה כי האת הקריירה השלישית שלה – לאחר פסיכולוגיה וחינוך – היא תקדיש למשפטים. </span> </p> <p> <span> <span> לאחר לימודי המשפטים התמחתה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אצל מספר שופטים. לאחר ההתמחות עבדה מספר שנים בתור שכירה ולאחר מכן יצאה לדרך עצמאית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> "אני מאמינה כי זהו ייעודי ואני מלווה כל לקוח בדרכו הייחודית על מנת לעזור לו בבחירותיו בחייו בדרך הטובה ביותר עבורו". היא מתארת את מטרת חייה. עוד מוסיפה ומסבירה כי "כל חיי התנדבתי למען הקהילה ובייחוד עם נשים מוחלשות. אני מאמינה בחיזוק הנשים למען השגת נקודת פתיחה שוויונית עבורן בחברה, שלדעתי כבר בשלה לכך". בעבר התנדבה בעמותת "רוח נשית" וכיום מתנדבת בעמותת "דאנא" המלווה אנשים במשבר של אבל ופרידה. בעמותה זו היא משמשת כיועצת משפטית לפונים לסיוע לעמותה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חוק לשון הרע לא צפה את יכולות העידן הטכנולוגי מבחינה משפטית ואתגר את בתי המשפט בניסיון להתאים עצמם להשתמש בטכנולוגיה באופן משכיל. אולם, בתי המשפט, ובעיקר מתחום דיני המשפחה, התאימו את הדין הקיים למצב המתפתח ונתנו מענה משפטי הולם </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> "תחום דיני המשפחה קרוב לליבי מאז ומעולם – ובעיקר בשל מסע ההורות שחוויתי". לאחר 17 טיפולי הפריה זכתה להריון של בתה הבכורה, שאף היא עורכת דין מצליחה בזכות עצמה. לאחריה היא איצה שני ילדים נהדרים מברזיל וממנגוליה. הדרך הקשה לא מנעו ממנה את האנרגיה החיובית האינסופית, האופטימיות ואהבת האדם שמלווים אותה בכל יום. </span> </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות, עו"ד שטיינר עוסקת בתחום לשון הרע ברשתות החברתיות במסגרת סכסוכי משפחה. היא מספרת כי "בזמן האחרון אנו נחשפים יותר למתרחש בתוך המשפחות, באמצעות הפלטפורמות החברתיות. כשבזוס מצייץ בטוויטר כי הוא עומד להתגרש או כשמלינדה של ביל גייטס מגלה בפייסבוק כי בגד בה, אנו סקרנים לדעת כיצד ייראה הסכם הגירושים, האם ערכו הסכם ממון - ובעיקר כיצד הפרסומים הללו יוצגו בפני השופטים וישפיעו על הפסיקה בין בני הזוג". </span> </p> <p> <span> <span> לטענתה, השימוש בעולם הדיגיטלי, על שלל הפלטפורמות המיוחדות שלו, מתברר כבעל השפעה על בתי משפט למשפחה והם משכילים לעשות בו שימוש נבון. כך למשל, כבר בשנת 2013 צצו פסקי דין ראשונים הפוסקים נזיקין לאחד מבני הזוג בתביעות לשון הרע המתבסס על הרשתות החברתיות, בשל השמצות של אחד מבני הזוג. בשנים האחרונות ניתן לצפות במגמה של גדילה משמעותית במספר התביעות – וכגודל היקף התופעה כך היקף הסכומים הנפסקים. </span> </span> </p> <p> <span> כידוע, "האינטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה, כדברי השופט אליעזר ריבלין. אם בעבר לא הייתה כמעט גישה למידע אישי ורגיש על הפרט, ומעשים בין ארבעת כתלי ביתו נותרו נסתרים מעיני אחרים, הופעת האינטרנט אפשרה, בדרכים ישירות ועקיפות, לחדור ולנפץ את  "אשליית האנונימיות" אף במשפחתו של היחיד. חוק לשון הרע לא צפה את יכולות העידן הטכנולוגי מבחינה משפטית ואתגר את בתי המשפט בניסיון להתאים עצמם להשתמש בטכנולוגיה באופן משכיל. אולם, בתי המשפט, ובעיקר מתחום דיני המשפחה, התאימו את הדין הקיים למצב המתפתח ונתנו מענה משפטי הולם. להלן מספר דוגמאות: </span> </p> <p> <span> <span> במסגרת מקרה בו אב תבע משמורת משותפת על בנותיו - הציגה אשתו פוסטים שפירסם נגדה בפייסבוק, בהם משמיץ אותה ומטיל דופי ביכולותיה כאם. השופטת גילת כהן דחתה את תביעתו על בסיס פרסום זה; במקרה אחר חויבה אישה לשלם לגרוש פיצוי נזיקי בסך 50,000 ₪ בגין פרסום בדף הפייסבוק האישי שלה, לפיו בעלה משלם עבור יחסים אינטימיים עם זונות; בימ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע חייב נתבע לשלם לגרושתו פיצוי נזיקי בסך 37,000 ₪ בשל פרסומים פוגעניים בדף הפייסבוק שלה, כגון: "כלבה", "פרוצה", "חתיכת אשפה". השופט שם קבע: "נגישות הרשת החברתית, אפשרויות השיתוף המתוחכמות, העדרן של מגבלות כניסה לחלק מן הפרופילים של המשתמשים, האפשרות לראות את כל המוצג בפרופיל של המשתמש, מהוות יסוד להגדרת הפרסום באמצעות הרשת החברתית כפרסום עפ"י לשון חוק איסור לשון הרע"; במקרה נוסף בו ניסה איש מהמגזר החרדי להפסיק מערכת קשרים מיניים, שניהל עם גיסתו, זכה להשמצות קשות מצדה בפייסבוק ואף ניהלה נגדו בפלטפורמה זו מסע נקמה מסוג הסרט "חיזור גורלי". בשל השמצות והאשמות מסוג גילוי עריות, בגידה, פדופיליה וכהנה, נפסקו לנתבעת 8,000 ₪. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 20 Jul 2021 06:07:11 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postfc945142 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post69a312de <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/--%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94-ac7145c3.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> זוג האזרחים מספר אחד </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> <span> נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג מוכר בתור פוליטיקאי מוכשר. רבים אף הכירו אותו בקריירה הקודמת כאשר עסק בעריכת דין בפירמה 'הרצוג פוקס נאמן'. פחות מכירים כי גם בת זוגתו, אזרחית מספר אחת, מיכל הרצוג, אף היא עורכת דין מצליחה אשר עשתה ועושה רבות לטובת הציבור. גבירותיי ורבותיי </span> </span> </p> <p> <span> הכירו את עורכי הדין, הנשיא ורעייתו יצחק ומיכל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <span>                              </span> </span> </p> <p> <span> בוז'י ומיכל בני אותו מחזור (1960). הוא נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך. בנם של חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל השישי, ואורה הרצוג, מייסדת המועצה לישראל יפה. היא בתם היחידה של צביה לבית ברין, מורה ילידת עפולה ושאול אפק, לוחם פלמ"ח ואלוף-משנה בצה"ל, יליד קיבוץ עין חרוד. גדלה בתל אביב ובשכונת נווה רום ברמת השרון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בוז'י שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין. בשירותו הסדיר שירת בסיני. במילואים הגיע לדרגת רב-סרן. שם, ביחידת המודיעין פגש את מי שהפכה לאשתו לעתיד והפכה להיות המנוע להצלחתו – מיכל הרצוג. לאחר שחרורם, הזוג הצעיר למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. בעצם הדייט הראשון של בוז'י ומיכל היה בדרכם לאוניברסיטת תל אביב לברר אם התקבלו ללימודי משפטים. בסוף לימודיהם השניים גילו שהם במקומות השלישי והרביעי בכיתה, אבל עד היום הם לא יודעים מי זה מי. </span> </p> <p> <span> במהלך לימודי המשפטים הרצוג גילה את שאיפותיו הפוליטיות, אך חשש להזיק לאביו: 'אתה לא מפסיד שום דבר', אמרו לו. 'יומך עוד יגיע'. במקביל, אורה, אמו, תפסה את מיכל לשיחה והזהירה: "את יודעת שבוז'י נועד לפוליטיקה. מדובר בבחירה לא פשוטה. את יודעת במה זה כרוך… את מוכנה לחיים כאלה?". </span> </p> <p> <span> <span> השאיפות הפוליטיות של הרצוג לא הרתיעו את מיכל ותקופה קצרה בעת לימודיהם נישאו השניים בחתונה שקטה, 150 איש, בחצר בית הוריו בהרצליה פיתוח. החתונה אפיינה את אופיים של השניים אשר במהלך השנים ביקשו שלא להיחשף שלא לצורך לעיני התקשורת. נראה כי הלימודים והקריירה המשפטית קיבלו בכורה בסדר העדיפויות של הזוג. כך למשל, את ירח הדבש שלהם, בקיסריה, השקיעו בעריכת עבודות סמינריוניות. </span> </span> </p> <p> <span> במקצועו בתור עורך דין, הפך בוז'י לשותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו. מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל וייצגה חברות חברות תקשורת והי-טק בינלאומיות, דוגמת AT&amp;T, נורטל, כייבל אנד וויירלס ודויטשה טלקום. פרש מהמשרד בשנת 2003, עם בחירתו לכנסת ה-16. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השאיפות הפוליטיות של הרצוג לא הרתיעו את מיכל ותקופה קצרה בעת לימודיהם נישאו השניים בחתונה שקטה, 150 איש, בחצר בית הוריו בהרצליה פיתוח. החתונה אפיינה את אופיים של השניים אשר במהלך השנים ביקשו שלא להיחשף שלא לצורך לעיני התקשורת </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מיכל התקבלה לעבודה במשרד עורכי הדין של אורי סלונים, והשתתפה בין היתר בייצוגם של "האופנובנק" רוני ליבוביץ', של ראש אגף האבטחה בשב"כ בפני ועדת שמגר שהוקמה לאחר רצח רבין, ושל בנק לאומי במשפט הבנקאים ב-1993 בעקבות משבר מניות הבנקים. לאחר שעבדה במשרדו של סלונים במשך כעשור, פנתה הרצוג לתחום הנדבנות והפילנתרופיה. שימשה בין היתר כיושבת ראש קרן וואהל בישראל, מנהלת הפרויקטים בקרן הצדקה של איש העסקים מארק ריץ', וכיהנה בוועד המנהל של "מעלה", ארגון הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל. היא כיהנה גם כדירקטורית בחברת "פולאר השקעות" וכדירקטורית חיצונית בחברת "פרידנזון שירותים לוגיסטיים". כיום היא פעילה בעמותת "בית נועם" ועמותת "מרחבים". </span> </span> </p> <p> <span> מיכל ובוז'י מגיעים ממשפחות מיוחסות מבחינה ישראלית. הוא קרוי על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הוא גם אחיינם של סוזי אבן ושל יעקב הרצוג, ואחיו של תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. היא, בדומה לבעלה, נצר למשפחה שהקדישה את חייה למען הציבור: אביה היה איש פלמ"ח ואל"מ בדימוס, אמה הייתה מראשוני עפולה, ודודה, אל"מ זוריק לב, הוא הקצין הבכיר ביותר שנעדר מאז מלחמת יום כיפור. בן-דודה מצד אביה הוא הפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק. </span> </p> <p> <span> בראיון שהעניקה מיכל לידיעות אחרונות בשנת 2015 סיפרה כי: "קשה מאוד להיות לבד בחיים הציבוריים. אתה צריך גב ביתי, להרגיש שיש לך לאן לחזור אחרי יום ארוך, אבל ריצה לראשות הממשלה היא בכל זאת סיפור אחר. הטלטלה לא הייתה בריצה לראשות הממשלה. אז היא כבר הייתה נגזרת טבעית של הזכייה שלו בפריימריז במפלגת העבודה. הטלטלה האמיתית שלנו החלה ב-99, כשבוז'י נבחר למזכיר הממשלה. זה היה המעבר הקשה יותר. עד אז היינו על יד החיים הציבוריים, והוא עבד הרבה עם פרס ועם רבין. אבל אז הבנו למעשה לראשונה מה המשמעות של משרה ציבורית". </span> </p> <p> <span> חברי מערכת מגזין בית המשפט מאחלים הצלחה בפרק החדש של בני הזוג הרצוג ובטוחים כי הם ייצגו את מדינת ישראל בכבוד הראוי לאזרחים מספר אחד בישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 07 Jul 2021 04:23:05 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post69a312de thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post638dc56a <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A6-D7-97-D7-99--D7-A2-D7-95-D7-96-D7-99-D7-90-D7-9C.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כבוד נשיא ביהמ"ש השלום  </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> לנשיא בית המשפט השלום עומדות סמכויות שונות. אולם יותר מתפקידיו האדמיניסטרטיביים, "רוח הנשיא" משפיעה על הדינמיקה והאווירה בבית המשפט שבו הוא מכהן. אצל נשיא בית המשפט השלום בתל-אביב, השופט צחי עוזיאל, ניכרות הסבלנות והאסרטיביות בניהול האולם, וככל הנראה, משפיעות גם על הלך הרוח והאווירה בבית המשפט השלום שהוא עומד בראשו כנשיא. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עיניים רבות נישאות לעבר נשיא בית המשפט השלום בת"א, השופט צחי עוזיאל, אשר מונה לנשיאות אחד מבתי המשפט החשובים בישראל. תפקידו נדרש לרגישות ואסרטיביות רבה, ונראה כי הוא מיישם את תפקידו כראוי. </span> </p> <p> <span> <span> כבר בתחילת דרכו יש שיאמרו כי ניתן היה לזהות את ניצני חריצותו וחריפות שכלו של השופט צחי עוזיאל. בשנת 1997 סיים בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטת Coventry, בבריטניה. לאחר מכן התמחה אצל מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז מרכז, ד"ר עמנואל נוה ז"ל. לאחר שהוסמך כעורך-דין שימש עד שנת 2010 בתור פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז מרכז וכן ממונה על עניינים פליליים ואכיפה כלכלית. רבים שיבחו אותו על עבודתו הציבורית. במקביל הוא שימש בתור עוזר הוראה של כבוד השופט (בדימוס) יעקב קדמי בקורסים סדר דין פלילי ו - "דיני ראיות", במרכז הבינתחומי הרצליה והרצה בקורס "ארגוני פשיעה בישראל - הלכה למעשה", בקריה האקדמית, אונו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במהלך השנים הוא השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטת ת"א בהצטיינות בשנת 2007. שלוש שנים לאחר מכן, הוא מונה לשופט בית המשפט השלום בת"א ובשנת 2015 מונה לכהונת סגן נשיא בתי משפט השלום בת"א. בשנת 2019 מונה לנשיא בית המשפט השלום הגדול בישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בעת מינויו לנשיאות בית המשפט השלום נרשמו קורת רוח ושביעות רצון במערכת השיפוטית. שר המשפטים, אמיר אוחנה (שר המשפטים בעת מינויו), סיפר כי: "השופט צחי עוזיאל מוכר לי היטב הן מתקופת התמחותי בפרקליטות מחוז מרכז, בה עבדנו יחד, והן מכהונתו כשופט עת זכיתי להופיע בפניו. מדובר בשופט חרוץ, יסודי, ישר ויצירתי, שיש לי ביטחון רב כי יצליח להצעיד את בית המשפט הגדול והעמוס מבין בתי משפט השלום לאתגרים החדשים הניצבים לפניו". גם שופטים נוספים ציינו כי מדובר בשופט הראוי לתפקידו וכי עושה את מלאכתו נאמנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השופטת אסתר חיות: </span> </p> <p> <span> בכנס לשכת עו"ד באילת פגשנו את נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, ושוחחנו עמה מעט על מערכת המשפט שהיא עומדת בראשה. בין השאר שיבחה השופטת חיות את שופטי בתי המשפט, על חריצותם הרבה ונאמנותם לתפקידם הציבורי, שפעמים רבות, אינו מתוגמל כראוי מבחינה ציבורית. בין השאר שיבחה את השופט צחי עוזיאל וציינה כי מדובר בשופט משכמו ומעלה, העושה את תפקידו השיפוטי על הצד הטוב ביותר. חברי מערכת מגזין בית המשפט שמחים לקדם דברי שבח אלו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רבים משבחים את כושר מחשבתו וחדות הכרעותיו. "הלוואי והיו לנו במדינת ישראל עוד שופטים כמו כב' השופט צחי עוזיאל. הידע, היחס האדיב, הסבלנות מאפיינים אותו וכל זאת למרות הקושי בלדון עשרות תיקים ביום אחד", מציינים עורכי הדין המופיעים מולו. </span> </p> <p> <span> בין שאר הכרעותיו ניתן להזכיר את הרב אברהם יוסף, הרב הראשי של חולון, בנו של הרב עובדיה יוסף, אשר הורשע בעבירות של הפרת אמונים לאחר שניצל את מעמדו לקידום עסקי בד"ץ בית יוסף שבבעלות משפחתו. בהסדר הטיעון, שהתקבל על ידי השופט עוזיאל, התחייב הרב יוסף להתפטר מכל תפקידיו הציבוריים ולא יתמודד לתפקיד ציבורי במשך 7 שנים. במקרה אחר שלח את סגן שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, ל-15 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של הפרת אמונים ובניגוד עניינים חמור בעת שהוביל את תמיכת משרד התיירות בפסטיבל הסטודנטים באילת בתקציב של מיליון שקל. </span> </p> <p> <span> חברי מערכת מגזין בית המשפט ביקרו באולמו של השופט עוזיאל כדי להתרשם מהליכותיו ממקור ראשון. ניכר כי השופט עוזיאל אכן משרה אווירה נעימה באולם בית המשפט. הצדדים המתדיינים מגיעים טעונים למשפט הפלילי – אך השופט עוזיאל מקדם את הדיון, ביד רמה, לכיוון ענייני תוך הרגעת הרוחות. ניכר כי הוא מכיר ברגישות ההליך הפלילי אך לא נותן לאף צד לתמרן את בית המשפט כדי להשיג יתרון דיוני. המערכת תמשיך לעקוב אחר התקדמותו והצלחתו של השופט צחי עוזיאל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 04 Jul 2021 03:50:22 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post638dc56a thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post8b995abf <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/--%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94-342b4665.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> נלחם בכל הכח </span> </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> <span> גם אחרי 34 שנות ניסיון, עו"ד </span> </span> <span> אבי עמירם </span> <span> <span> , אל"מ וסניגור צבאי במילואים, "קם בכל בוקר כאילו קיבלתי את התיק ראשון שלי כסנגור והופך כל נייר ונייר". עם רזומה שאין לרבים כמותו בישראל סירב להצעות להתמנות לשופט - והוא נחוש לשנות את המערכת בצוותא עם ראש לשכת עוה"ד </span> </span> <span> אבי חימי </span> <span> , ולמצות זכויות נאשמים וחשודים במהלך משפט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד אבי עמירם, נשוי ואב ל-3 ואלוף משנה במיל', מומחה לעבירות צווארון לבן,משפט פלילי ומשפט צבאי, ממשיך לשרת במילואים בסנגוריה הצבאית ומייצג בעיקר קצינים בכירים תחת אישום. </span> </p> <p> <span> כצנחן, היה הראשון שטיפס יחד עם כח צנחנים לבופור ב"מבצע מנורה" בשנת 1979, בפעולה בה חוסלו עשרות מחבלים. בין היתר היה מפקדם של שי ניצן, פרקליט המדינה , יוחנן דנינו, מפכ"ל ומנשה ארביב,מפקד לה"ב 433. </span> </p> <p> <span> מלבד משרדו המצליח בת"א, מכהן עמירם כיו״ר ועדת בית המשפט העליון בלשכת עורכי הדין, בועדה המיוחדת  לגיבוש זכויות יסוד של חשודים ונאשמים במשפט. במקביל משמש פרשן משפטי בערוצי התקשורת וכותב טורים משפטיים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "שיפוט לא מאתגר אותי" </span> </p> <p> <span> עו"ד עמירם הנו סנגור בכל רמ"ח איבריו, ולא יוותר על המקצוע בשום מצב. "הציעו לי להיות שופט, הוא מגלה, "אך אני סנגור ברמ"ח איבריי. התפקיד הסנגוריאלי איתגר אותי יותר כי החלק הקשה במשפט פלילי. שם אני מוצא את יעודי ולא יסיטו אותי מכך. </span> </p> <p> <span> "תמיד ראיתי בסנגוריה כחלק הקשה ביותר בתחום המשפט הפלילי. אנחנו תמיד האנדרדוג ותמיד קל לתקוף אותנו בשעה שאנחנו עושים מלאכתנו, מלאכת קודש. כל תיק הינו מרדף ממושך אחר כל מסמך וראיה אך לא תמיד ניתן לחשוף את כולם, כי פעולות חקירה רבות לא מתועדות, לעיתים עד כדי 30% מוסתרים, ואז נפתח משפט עם מאזן שלילי ומחסור בראיות". </span> </p> <p> <span>  למה אתה מתכוון? </span> </p> <p> <span> "מערכת האכיפה והחקירה בנויה בצורה שאין לה עניין לתעד כל מהלך בחקירה באופן אבסולוטי. ברגע שאתה לא מתעד את מהלך החקירה מתחילתו עד סופו, אתה מטבע הדברים משמיט ראיות, ואם אתה שואל אותי, זה הרבה פעמים מחדלים בכוונת מכוון. החוקרים מעוניינים ללטש את התיק, שלא יהיו מהמורות העלולות להביא לזיכוי. ההגנה אמורה להבנות מחומרים שנאספים על ידי המשטרה, וברגע שלא מתעדים אמת לאמיתה, ההגנה לא יכולה להגיע למקסימום צדק. </span> </p> <p> <span> "יש כשל מובנה נוסף במערכת המשפט והוא מרחב הזמן: לפרקליטות יש את כל הזמן להיערך למשפט, ואילו אנו הסנגורים אמורים להדביק בחודשים ספורים את מה שהם עושים במשך שנים. זה לא יתכן. כשמוגש כתב אישום הסנגורים בסד זמנים מטורף כי בתיהמ"ש רוצים לעמוד בלוח זמנים שהמחוקק קבע, בעוד שלפרקליטות אין מגבלת זמן כמעט, לכן סנגור במצב כזה לא יכול להיערך כמו שצריך לתיק!" </span> </p> <p> <span> חברת לראש לשכת עורכי הדין כדי לתקן את הליקויים שאתה מתאר. </span> </p> <p> <span> "במסגרת ודה מיוחדת שהקים לאחרונה, ראש הלשכה אבי חימי אנו פועלים לגיבוש מלא של זכויות נאשמים וחשודים במהלך משפט, המאמץ משותף ליועמ"ש ופרקליטות המדינה, מדובר במאמץ כביר שנועד לתקן את הפגמים המובנים בחקיקה ובחקירה". </span> </p> <p> <span> אחרי 34 שנים בתפקיד, מה מניע אותך לקום בבוקר? </span> </p> <p> <span> "קודם כל זה מקצוע שאני אוהב מאוד. אתה חייב להיות עם דרייב במקצוע הזה. בכל בוקר אני קם כאילו קיבלתי את התיק ראשון שלי כסנגור! אני הופך כל נייר ונייר, וחושב מה הם המסמכים המוסתרים שטרם נחשפו אותם אני מבקש לחשוף בדרך לעשיית צדק. </span> </p> <p> <span> "שואלים אותי, איך אתה יכול לייצג מישהו שאתה יודע שביצע עבירה כזו או אחרת? אני משיב שאני מדמה עצמי למנתח לב במהלך ניתוח לב פתוח, שלא נבהל מהדם ומאיברים מסביב, אלא עושה הכל כדי לגרום לגוף להמשיך לתפקד. בסופו של דבר, הראיות הן אלו שצריכות לקבוע עבורי אם נאשם ביצע עבירה או לא. בדרך כלל נאשמים וחשודים לא מודים בפני סניגור שביצעו עבירה, אלא ההיפך, שלא ביצעו, וזו נקודת הפתיחה שלי. </span> </p> <p> <span> "לי יש מצפון כשאני מיישם את החוק שמגן על נאשם. הרבה פעמים נשמעים האומרים: 'אני אוכיח חפותי'. אז אני משיב: אתם לא צריכים להוכיח את חפותכם, היא עומדת לכם. על המדינה החובה להוכיח את הרשעתך!" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Jun 2021 05:44:03 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post8b995abf thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post36df9b93 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/8770.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> כבוד השופט: רועי פרי - </span> </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> <span> שופטים בתחום הפלילי הם קו ההגנה האחרון של הציבור מפני עבריינים ופושעים מסוכנים. עם זאת, לעיתים בתפקידם כלול הצורך להימנע מלרסק את האדם שפשע – ולאפשר לו פתח לשיקום חייו. ביקור באולמו של השופט </span> </span> <span> רועי פרי </span> <span> , סגן נשיא בית המשפט השלום בת"א, חושף את מקצועיותו ורגישותו של השופט הפליליסיט בישראל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> פעמים רבות עולה טענה כי היקף המינויים לשופטים מתוך הפרקליטות אינו עושה חסד עם הציבור, שכן הללו מאמצים גישה קטגוריאלית במהלך עבודתם בפרקליטות, וכאשר מתמנים על כס השיפוט – הם אינם מסירים אוריינטציה זו וממשיכים בהרשעה 'קלה על ההדק'. טענה זו אינה חסרת בסיס, בסופו של יום בני האדם מאמצים את הרגלי העבודה והסגנון אליהם הורגלו, ולבישת גלימת השופט אינה משנה בן לילה את תפיסתם המקצועית, שלא לומר האנושית, ביחס לנאשמים השונים. </span> </p> <p> <span> עם זאת, מדי פעם מבצבצים מבין השופטים שהתמנו מן הפרקליטות כאלו המגלים כי עומדת להם האפשרות להסתכל על הצדדים בעיניים ניטרליות, ולעיתים אף בביקורת נוקבת כלפי המדינה ומייצגיה, מתוך הכרת המערכת הפנימית ותחלואיה.  </span> </p> <p> <span> <span> השופט רועי פרי אשר שימש מעל עשור בתור פרקליט בפרקליטות מחוז מרכז, ובתפקידו האחרון אף שימש כממונה על עניינים פליליים, מכהן כבר 8 שנים בתור שופט בית המשפט השלום. לאחרונה אף מונה בתור סגן נשיא בית המשפט השלום. תחום עיסוקו השיפוטי באופן טבעי הוא התחום הפלילי. </span> </span> </p> <p> <span> השופט פרי אינו מתנהל כפי שאולי היה מצופה מבוגר המערכת הפלילית בישראל. התיקים הפליליים באולמו מנוהלים באופן ענייני, ולפעמים באופן המוטה בבירור כנגד המדינה – מתוך הבנה כי למדינה יש אמצעים בלתי מוגבלים ביחס לנאשם הבודד. הוא מגיע מוכן לדיון; מכיר את התיק ובקיא בכל פרטיו; שואל את נציגי המדינה שאלות נוקבות ודורש מהם ראיות לביסוס טענותיהם. לא אחת הוא נוזף בפרקליטים כאשר הללו מגלים חוסר בקיאות בתיק או כאשר מפריחים טענות ללא בסיס. יש שיגידו כי הוא מאמץ גישה סניגוריאלית; בעיניים בוחנות יותר ניתן לראות כי הוא מאמץ גישה מקצועית המתייחסת ברצינות לתפקידו כשופט – וככזה הוא דורש מביתו המקצועי הקודם לשמור על סטנדרט מקצועי גבוה בהתאם. </span> </p> <p> <span> דוגמא לכך ניתן לחזות במקרה שנדון לפניו בחודש האחרון בו הוא שפט גבר כבן 30 שדקר נהג אוטובוס. עובדות המקרה אינן נתונות למחלוקת. הגבר מגיע ממשפחה נורמטיבית (אביו, למשל, שירת כסגן אלוף בצה"ל), אלא שחווה טראומה קשה בילדותו עת אחיו החייל נרצח על ידי מחבלים. טיפולים פסיכולוגיים ממושכים לא סייעו לקשיים הנפשיים – והדבר הוביל אותו לפרוק את זעמו על נהג עמו נכנס לוויכוח. חומרת המקרה אינה נעלמה מעיני השופט פרי, אולם לאחר הרשעתו התפנה להבין את הרקע שהוביל אותו למעשה הנוראי הזה. ניכר כי הוא מכיר בחומרת המעשה ועם זאת חיפש בטיעונים לעונש את המנוף שיעזור להציל את הגבר מטראומת העבר. אמנם זו דוגמא אחת מני רבות – אך היא מאפיינת את המקצועיות והרגישות באולם בית המשפט של השופט רועי פרי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 11 Jun 2021 05:23:09 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post36df9b93 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postf179cb9e <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-AA-D7-9E-D7-95-D7-A0-D7-94--D7-97-D7-99-D7-94--D7-95-D7-93-D7-95-D7-93.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> האזרח הקטן נגד המדינה - </span> </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> השנה האחרונה היתה רצופה באסונות – נזקי הקורונה, פגעי מבצע "שומר החומות", האסון במירון – הנחשב לאסון האזרחי הגדול ביותר שקרה בישראל ועוד. עורכי הדין דוד וחיה מנע עומדים לצד הניזוקים, חסרי האונים, ומסייעים להם מול המערכת המדינתית לפיצוי נזקיהם  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אנו קוראים לכל אזרח שנפגע ממפגעים סביבתיים לא להיות אדיש וחסר אונים. אפשר להילחם גם בגופים הגדולים ביותר במדינה – ולנצח במאבק משפטי חשוב" כך אומרים עורכי הדין דוד מנע וחיה מנע. בני הזוג הקימו את המשרד בשנת 1993. דוד, חבר הכנסת לשעבר, ממשיך את פעולתו הציבורית לטובת האזרחים לאחר שנים רבות של עשייה וכהונה בתפקידים בכירים בשירות המדינה. רעייתו, חיה, שותפתו למשרד ולחיים האישיים, מכהנת כחברת מועצת עיריית רמת גן ובעברה הייתה עוזרת משפטית בבית המשפט השלום בתל אביב, ואף כיהנה כסגנית יו"ר מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. </span> </p> <p> <span> "אנו יודעים לשלב ידע, מומחיות ותעוזה", אומרת חיה, "שכן תביעות על נזק עקיף או תביעות סביבתיות הן תקדימיות יחסית בישראל, ולא רבים המשרדים שמוכנים לטפל בנושאים האלו. אנו רואים את המקצוע שלנו כשליחות, כמשרד המגן על זכויות האדם בישראל, הן מבחינה אישית-פרטית והן מבחינה ציבורית-סביבתית, המתבטאת בין השאר בשמירה על ים ללא שפכים ומזהמים ושמירה על אויר נקי ללא גזים רעילים. לא סתם אנו מייצגים תובעים בלבד: אנו רואים את עצמנו כלוחמי צדק המשמשים להם פה". דוד מוסיף כי "מקצוענות, תעוזה ופריסה רחבה הם הבסיס עליהם מושתת משרדנו, המייצג אזרחים רבים שנגרם להם עוול על ידי תאגידים וחברות ענק". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> משרד עורכי הדין מנע ושות' </span> </span> <span> <span> הוא המשרד המוביל בתביעות בגין רשלנות בטיפול בקורונה ובנזקי שיטפונות בכל הארץ. המשרד שמתמחה בנזיקין הוא המשרד המוביל בתביעות בכל ענפי הנזיקין לרבות נזקי גוף, רכוש ורשלנות רפואית, כמו כן מתמחה המשרד בתביעות יצוגיות, משפט מנהלי ודיני עבודה. "אנו פועלים מתוך תחושת שליחות לעשות צדק ולגרום לעושה העוול לשלם על כך", מספר דוד. חיה מוסיפה כי "טיפלנו ב – 70 בעלי עסקים שנפגעו בשריפה בכרמל והצלחנו; טיפלנו בתביעת פיצויים בבעלי עסקים באזור התעשיה עמק חפר אחר דליפת אמוניה מסיבית ממפעל "הוד חפר" והצלחנו; תבענו בגין שטפונות בחורפים האחרונים והצלחנו; תושבים מנהריה, אשקלון ות"א קיבלו פיצוי בגין נזקי שטפונות; ותבענו את השפד"ן בגין הזרמת ביוב לחופי ת"א. "לאחרונה הגענו להסכמי פשרה ב – 2 תביעות יצוגיות שהוגשו נגד בז"ן ודור כימיקלים והצלחנו בהן". </span> </span> </p> <p> <span> משרד מנע ושות' הגיש בשנה האחרונה עשרות תביעות על נזקי שטפונות נוספים באשקלון, נהריה, חיפה, יהוד, שכונות דרום תל אביב והוד השרון. כמו כן המשרד הגיש תביעות ענק בשם משפחות כנגד מעון "נווה יעקב" בפתח תקווה, בגין הנזקים שנגרמו לחוסים שהתעללו בהם. חשיפת ההתעללות הביאה לסגירת המעון, תביעות נגד בית האבות "נאות כיפת הזהב" בגין התעללות בקשישים. בנוסף, הוגשה תביעה נגד מעון במושב רווחה, בעקבות קטטה שגרמה לרצח נער, וסגירת המעון. עו"ד דוד מנע מדגיש: "הגשנו תביעה חשובה נוספת בשם בעלי חברות הקייקים בצפון שנפגעו כתוצאה מאוזלת ידה של המדינה שהביאה להתפרצותה של מחלת העכברת בנחלים. המחלה גרמה לא רק לפגיעות גוף (שלא עסקנו בהן), אלא גם לשיתוק מסחרי לכל בעלי העסקים העובדים בשמורות הטבע והנחלים שנפגעו, ובכללם לכל חברות הקייקים בנחלי הצפון". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד חיה מנע </span> <span> <span> מספרת: "עסקנו במספר תיקים שנסובו סביב הסדרת מעמד אזרחי בישראל מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. בין היתר היה לנו תיק שבו אדם שעלה כילד ממדינות חבר העמים הכיר בת זוג מרוסיה וביקש להסדיר את מעמדה בישראל. במקרים כאלו המדינה בוחנת האם לאזרח הזר יש קשר ליהדות ע"י "נתיב". למרבה האבסורד במקום שהמדינה תבדוק את אפשרות יהדותה של בת הזוג הזרה, היא החליטה לבדוק דווקא את יהדותו של הלקוח שלנו, אדם שגדל בישראל, עבר ברית מילה ובר מצווה, ואף שירת שירות קרבי בצה"ל. המדינה איימה כי אם לא תימצא הוכחה ליהדותו, אזרחותו תישלל. הוא פנה אלינו לסיוע ובעקבות התערבותנו המשפטית משרד הפנים תיקן את ההנחיות וקבע כי בדיקה תיערך עשר שנים אחורה בלבד ולא ללא הגבלה, כפי שהיה לפני כן". המשרד מייצג כאמור תובעים יצוגיים רבים במגוון תובענות יצוגיות ותובעים בתביעות קבוצתיות. "התביעות היצוגיות והקבוצתיות מעניקות לאזרחים שסבלו בצורה דומה ממפגע מסוים לקבל פיצוי לנזקיהם ובמקרה של תובענה ייצוגית – כלל הציבור נהנה מכך. מדובר במכשיר התרעתי למזיקים שיודעים שאם יזהמו – יידרשו לפצות וייפגעו בכיסם", אומר דוד. "אם הם לא היו מתאגדים, טענת הנזק העקיף שלהם הייתה ככל הנראה מתבטלת ורק ההתאגדות גורמת להם להפוך לקבוצה ממנה לא ניתן להתעלם משפטית".  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 08 Jun 2021 14:51:57 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postf179cb9e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post537fc9c9 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/8a8cf5b7-5cce-4c23-a920-46df02b07cdb-ed913c35.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית המשפט: הכל נשאר במשפחה </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אחד האתגרים במשפחות זה שלב "העברת השרביט" בין הדורות. לא פעם אנו שומעים על עסקים משפחתיים ששגשגו עשרות שנים אולם כשעברו לדור ההמשך התפרקו והתמוטטו. מחקרים מלמדים כי מרבית העסקים המשפחתיים, נכשלים במעבר הבין דורי. עו"ד </span> </span> <span> שמעון חסקי </span> <span> <span> מסביר איך לשמר את הכסף בתוך המשפחה בשלב המעבר בין דורי בחברות משפחתיות </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לעיתים מפעל חיים של עשרות שנים והמשך יצירת הון משפחתי יורדים לטמיון בשלב העברת העסק מדור לדור. בעלי עסקים רבים נמנעים מתכנון המעבר הבין דורי, שכן מדובר בתהליך רגיש עם פוטנציאל סכסוך משפחתי גבוה – בין היתר בשל הבדלי האופי בין שותפי היסוד (אחים למשל) לילדיהם או ביחס לחזון החברה, אותו שואפים המייסדים להשיג, לבין חזונה כפי שהדור הצעיר העומד להיכנס לנעליהם רואה בעיני רוחו. על זה יש את בני הזוג, משקעי העבר, פחדים משינויים – והמתנקזים להתחמקות מלהסדיר את "העברת השרביט" העסקי לדור העתיד. </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות, עלה למודעות עניין המעבר הבין דורי במסגרתו המייסדים בהליך מובנה וסדור מעבירים את מושכות הבעלות והניהול לדור ההמשך – בני המשפחה. תחילתו של התהליך היא בהחלטה מודעת של המייסדים, להמשיך את מפעל חייהם גם אחרי פרישתם, המשכו בבניית תכנית מובנית המתפרשת על פני זמן ובסוף ביצועה המושכות מצויות בידי דור ההמשך והעסק ממשיך לחיות ולפעול. </span> </p> <p> <span> <span> בתהליך זה מעורבים כל בני המשפחה, המייסדים, בני הזוג ודור ההמשך. ראשית, יש למפות מי הצאצאים שינהלו ויעבדו בחברה בפועל, ומי מן הצאצאים שיהיו "שותפי רווח בלבד". מיפוי זה נעשה יחד עם הנוגעים בדבר, אגב התחשבות ברצונותיהם ויכולתם. נושא זה – בחירת דור ההמשך הניהולי – הוא חשוב מאד ומהווה את הבסיס להצלחת המעבר הבין דורי. לעיתים קרובות עורכי הדין המלווים את המהלך, נדרשים לאנשי מקצוע מתחום הרגש והטיפול המשפחתי ע"מ שינווטו תהליך הבחירה בדרך לתוצאה הרצויה מבלי להיקלע לתסכולים ומריבות בתחילת התהליך. </span> </span> </p> <p> <span> בשלב הבא או במקביל לו, מנוסחת 'אמנה משפחתית' בדבר החזון לעתיד של העסק ומהם יעדיו בעידן עסקי משתנה. גם פה עמדת דור ההמשך חשובה וכדאי שתישמע. יש לבצע תיאום ציפיות ולתת לדור ההמשך להביא חשיבה חדשה ועדכנית אשר תרוסן לעיתים עם ניסיונם העסקי של המייסדים. </span> </p> <p> <span> באמנה המשפחתית, מעבר לחזון העתיד, ינוסחו ויחתמו כלל המסמכים המשפטיים שיבטיחו את המעבר הבין דורי ברמה המשפטית. ייערך הסכם המסדיר את האופן בו בחרו המייסדים בשיתוף דור ההמשך לבצע את המעבר הבין דורי בו יפורטו כל הרכיבים המשפטיים הרלוונטיים. תיערכנה צוואות רלוונטיות, יפויי כוח מתמשכים, הסכמי ממון רלוונטיים והכל כדי לבצע את רצון הצדדים כפי שהחליטו ותכננו. </span> </p> <p> <span> כמי שחזה במעבר בין דורי מוצלח, פרי תהליך מובנה מלווה במלוא המסמכים המשפטיים הרלוונטיים אציין שזו תחושת סיפוק אדירה – תחושת של עוד נמשכת השרשת – ובעיקר מניעת סכסוכים עקובים מדם משפטי – הכול כאמור נשאר במשפחה באהבה ובערבות הדדית. כדי שהמהלך יצליח חייבים ליווי של עורך דין בעל ניסיון רב הן בתחום המשפחה הן בתחום העסקי והן בתחום המיסוי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 07 Jun 2021 05:43:09 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post537fc9c9 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post5422f886 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/--%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מגזין בית המשפט: כנס לשכת עו"ד באילת </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר שנה סוערת מבחינה בריאותית וחודשים מתוחים מבחינה פוליטית וביטחונית, הכנס השנתי באילת התקיים השנה כמתוכנן. מאות עורכי הדין ובני משפחותיהם ניצלו היטב את הכנס להשתלמות מקצועית ולהתאווררות משפחתית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר שנה סוערת מבחינה בריאותית וחודשים מתוחים מבחינה פוליטית וביטחונית, הכנס השנתי באילת התקיים השנה כמתוכנן. מאות עורכי הדין ובני משפחותיהם ניצלו היטב את הכנס להשתלמות מקצועית ולהתאווררות משפחתית </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הכנס השנתי של לשכת עו"ד באילת השנה נערך בצל יציאה מתקופת הקורונה, אשר מנעה את קיומו בשנה שעברה. ככל הנראה, ביטול הכנס בשנה שעברה ומיעוט האפשרויות לחופשה מקצועית בשנה האחרונה גרמו לכמות שיא של עורכי הדין המשתתפים בכנס באילת. בנוסף, הכנס התקיים למרות החששות שעלו בתחילת חודש מאי בשל מבצע 'שומר החומות', אשר במהלכו עלו קולות כי יש לבחון אפשרות ביטולו של הכנס – ולו בשל הזדהות עם המצב בו נמצאים רוב אזרחי המדינה. </span> </p> <p> <span> <span> בסופו של דבר, הכנס התקיים כמתוכנן – וסיפק את כל הדרישות המקצועיות המצופות ממנו. ראשית, חשוב לציין כי יו"ר לשכת עו"ד, אבי חימי, דאג כי הדגש בכנס יהיה הפן המקצועי – לא פחות מהפן החופשתי – והוכחה לכך היא כמות המושבים הגדולה שנכללו בכנס, ובעיקר איכותם. מעל חמישים מושבים הפזורים על פני בתי המלון באילת כללו פאנלים איכותיים ברמתם ומעניינים במשתתפיהם. </span> </span> </p> <p> <span> בטקס הפתיחה בירכו השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, ושר המשפטים בני גנץ. אליהם הצטרף ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה רו"ח מתניהו אנגלמן. כולם הדגישו את חשיבות חוסנה של המדינה בימים טרופים אלו. המשפטנים שבהם הדגישו את הביקורת הקשה המוטחת על מערכת המשפט והסכנה הטמונה בכך. </span> </p> <p> <span> <span> הכנס ידוע לא רק בפאנלים המקצועיים שלו – אלא גם בפאנלים הפוליטיים שלו. בתקופה סוערת מבחינה פוליטית ניצלו אנשי משפט את הכנס כדי לחוות דעתם על המצב המשפטי בישראל. במושב הנקרא 'בין בחירות רביעיות לחמישיות, איך מגבירים את היציבות השלטונית?' השתתפו ראש בראש, ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת וח"כ יעקב אשר, לשעבר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מיהדות התורה. במושב אחר בשם "שר משפטים כמגן הדמוקרטיה?" שטחה גב' ציפי לבני, שרת המשפטים לשעבר, את גבולות הגזרה של התפקיד הרגיש. פרופ' דניאל פרידמן, אף הוא שר המשפטים לשעבר, ביקר את ההתערבות הבוטה של מערכת המשפט בפוליטיקה הארצית והזהיר מפני פגיעה בהפרדת הרשויות הרגישה בדמוקרטיה הישראלית. במושב אחר בשם "מוסד בעין הסערה - פיצול תפקיד היועמ"ש" תרמו מעמדתם המקצועית עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים ועו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. את המושב חתם עו"ד עמית בכר, יו"ר מחוז תל אביב, אשר תיאר את האתגרים השונים בתפקיד היועמ"ש. המושב השלישי הפוליטי, שהיה מרתק אף הוא, עסק בנושא "האם הציבור עדיין מאמין בשומרי הסף?" – השתתף יו"ר מחוז צפון, עו"ד מוחמד נעאמנה אשר ניסח את תפיסת עולמו ביחס לתפקידי שומרי הסף במדינה. במושב מקביל, יו"ר מחוז מרכז, רומי קנבל, הנחתה ביד רמה את המושב "חלוקת נכסים בלתי מוחשיים בפרוד". </span> </span> </p> <p> <span> הפאנלים המקצועיים כללו עשרות עורכי דין מובילים בתחומם. בחלק מן המושבים השתתפו גם שופטים, עובדי ציבור ואנשי אקדמיה בכירים. ראויה לציון עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים ואפוטרופסית הכללית, אשר השתתפה בשני מושבים חשובים – במושב "שינויים מבניים, "החכמה שבדיעבד" וה"מפץ הגדול" של הליכי חדלות פירעון" ובמושב "האתגרים שעומדים לפתחנו - עידוד הפעילות הכלכלית במשק". בשני מושבים אלו שטחה באופן בהיר את תפיסת עולמה ביחס לניהול זהיר ויעיל ביחס למערכת השיקום הנדרשת במסגרת חדלות פרעון ופשיטות רגל של אזרחי המדינה בתקופת פוסט הקורונה. פאנל מקצועי נוסף, אשר משך תשומת לב רבה עסק בתחום "עבירות המין". עו"ד אורי קינן, עו"ד צמרת בתחום הפלילי, השתתף בפאנל זה והציג בו, מתוך ניסיונו המקצועי, את האתגרים הקיימים בייצוג עברייני מין. </span> </p> <p> <span> אחד המושבים שזכו לפופולריות רחבה מאד עסק בתחום "מיתוג ושיווק משרדי עורכי דין בתקופה שלאחר משבר הקורונה". המושב ריכז מספר מומחים בתחום השיווק המשפטי אשר ניתחו את הדרך היעילה, לפיה עורכי דין נדרשים להמציא עצמם מחדש לשיווק עצמי בשוק המקצועי, בכפוף לכללי האתיקה. ד''ר שאול שארף, סגן עורך מגזין בית המשפט ומרצה במרכז האקדמי פרס ברחובות, ציין כי "בתקופה בה אנו נמצאים כיום, תקופת "מהפכת המידע", בה כל ילד מחזיק סמארטפון וכולם נמצאים ברשתות החברתיות – הצורך בבידול ומיתוג מקצועי מצוי דווקא בזיהוי עורך הדין את הצרכים של הקהילה שבה הוא חי ואיתה הוא מתכתב; לא רצוי כי עו"ד מתחיל ישווק עצמו ללא תכנון נכון שכן שיווקו יטבע בתוך בליל המידע האינסופי הקיים ברשתות החברתיות. המציאות מכתיבה תנאי שיווק חדשים לפיהם, על העו"ד לשווק עצמו כמה שיותר קרוב וכמה שיותר מדויק – כך הוא ישיג יותר". עוד הוסיף ד"ר שארף כי "בהתאם לכך, שיווק אורגני אינו מתמצה רק בשיטת החיפוש הטבעי באמצעות גוגל והרשתות החברתיות, אלא גם באמצעות מסגרות תקשורתיות מקומיות, כמו מגזין בית המשפט, הפועל בשיטת "יהללך זר ולא פיך"". </span> </p> <p> <span> הכנס באילת כלל כמובן גם אירועי תרבות והופעות נהדרות של שרית חדד, דני רובס, עידן רייכל ואמנים רבים נוספים. מיכל הקטנה שעשעה את הילדים הקטנים. אפילו תפילות ושיעורי תורה נערכו למשתתפים שהתעניינו בכך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 05 Jun 2021 06:47:22 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post5422f886 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-ofb198c5d9 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/1G3A9786-D7-A4-D7-97-D7-95-D7-AA-D7-90-D7-99-D7-A4-D7-95-D7-A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "ביהמ"ש בוחן מה היא טובת הקטין" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> הליטיגטורית הצעירה שכובשת בחיוכה  את אולמות בתי המשפט, כשלקוחותיה נוהרים אל משרדה הצנוע באשקלון מכל רחבי הארץ,  מסבירה על הרגישות בתחומים בהם היא מתמחה ולא בוחלת בביקורת כלפי רשויות הרווחה בישראל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> עורכת הדין </span> </span> <span> <span> הילה יחזקאל </span> </span> <span> עוסקת בדיני משפחה וחוק הנוער – טיפול והשגחה, היא מנהלת תיקי גירושין מורכבים ומתוקשרים בבית המשפט לענייני משפחה ומתמחה במאבקי משמורת, לצד תיקי נזקקות והשבת קטינים שהוצאו מחזקת הוריהם בבית המשפט לנוער, היא השיבה הביתה בשנים האחרונות 26 ילדים שהוצאו בצווי חירום במאבקים מול רשויות הרווחה, היא זוכרת את כל הילדים  והיא מספרת על הזיקה בין מאבקי משמורת בתיקי משפחה לבין צווי נזקקות לקטינים בבית המשפט לנוער : </span> </p> <p> <span> "כידוע, עיקר עניינן של המחלוקות בבתי המפשט לענייני משפחה הינן ממוניות ומשמורת קטינים.  למרבה הצער לא מעט הורים מנהלים את המאבקים המשפטיים שלהם תוך פגיעה בילדיהם ללא שימת לב ומבלי להבין את הנזק הנגרם לקטין הנמצא בלב ליבו של סכסוך שאין מקומו שם, תפקיד בית המשפט לענייני משפחה בזהה לתפקיד בית המשפט לנוער הינו להגן על קטינים, מכאן שהורה הפוגע בקטין תוך הליך משפטי יכול למצוא את עצמו תחת פיקוח והתערבות עו"ס לסדרי דין, שירותי הרווחה וחמור מכך ככל והקטין בסיכון נפשי או פיזי אף קיימת עננת הוצאתו של הקטין מחזקת הוריו" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תני לנו דוגמאות של מקרים בהם נתקלת בתיקים תחת טיפולך שהוצאו צווי נזקקות לקטינים בבית המשפט לנוער במקביל להליכים בבית המשפט לענייני משפחה? </span> </p> <p> <span> "הורה המנכר את ילדו מההורה השני, הורים שפוגעים נפשית בקטין במסגרת מריבות ואלימות ממושכת בתוך התא המשפחתי, הזנחה פיזית ונפשית כמו חוסר בטחון תזונתי והיעדר טיפול בקטין, היה לי מקרה שבית המשפט לנוער הוציא צו נזקקות לקטינה שהוריה, אנשים משכילים ובעלי משרות בכירות  סירבו להעביר עם הקטינה ציוד לימודי ונעליים בעת העברת הקטינה באופן קבוע להורה המשמורן השני במשמורת משותפת, הקטינה הוצאה בצו ביניים לקלט חירום בשל מצבה הנפשי והזנחתה, לאחר  שהגיעה לבית הספר עם נעלי בית וללא ילקוט, עם התערבותי והתעשתות ההורים  והתערבות גורמי טיפול, שבה הקטינה לחיק הוריה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז כיצד ניתן להגן על קטינים מידי הוריהם שמנהלים מאבק משפטי על גב הילדים? </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> <span> "חשוב להבהיר שבקשות בעניין דרכי טיפול וצווים בדבר קטינים בסיכון מוגשים  על ידי רשויות הרווחה, חלק לא מבוטל מן הבקשות נדחות על ידי בית משפט בעיקר כשמעורב עורך דין בתמונה,  שכן יש חלופות נכונות יותר ובית המשפט לנוער מבין בשנים האחרונות שהיד קלה על ההדק מצד רשויות הרווחה בבקשות חירום ובקשות להוצאות חוץ ביתיות.  חשוב גם להבין שהתערבות בית המשפט לנוער בתיקים שהחלו כתיקי משפחה הם מזעריים בהשוואה לצווי חירום הנוגעים לקטינים ונוער ממעמד סוציו אקונומי נמוך בנסיבות שאינן קשורות להליכי גירושין. </span> </span> </p> <p> <span> בסופו של יום בית המשפט בוחן מה היא טובת הקטין, ממנה אפטרופוס לדין, מומחים בתחום ניכור הורי, מבקש חוות דעת בדבר המסוגלות ההורית, בשנים האחרונות בית המשפט לענייני משפחה מפגין בקיאות והפעלת שיקול דעת בתחומים בהם עסק בעבר רק בית המשפט לנוער . </span> </p> <p> <span> אני מצידי לא מקבלת למשרדי כל תיק, אני מוודאת שההורים שיושבים מולי מבינים את המשמעות של ההליך ומקבלים על עצמם כל טיפול ושינוי הנדרשים בדרך, אני נאבקת יום יום מול רשויות הרווחה בבקשות להוצאות חוץ ביתיות שאינן מוצדקות ואני סבורה שנדרשים שינוי מדיניות והתנהלות, תחת פיקוח קפדני  בכל הנוגע לרשויות הרווחה  באופן בהול. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה הם הטיפים שתוכלי לתת לעורך דין שנקרא לדרכו הליך הקשור לקטינים ונוער בהתאם לחוק? </span> </p> <p> <span> "אני תמיד מדגישה כי מי שאינו בקיא בתחום, שלא יקח לטיפולו נושאים כה רגישים, הרי גורל ובעלי משמעות שגובלים בדיני נפשות, אני ממליצה בכל מקרה לעורכי הדין להמליץ ללקוחותיהם לשתף פעולה עם גורמי הטיפול ולא לחתום על פרוטוקול וועדת תכנון ברשויות הרווחה ללא נוכחות עורך דין, אני תמיד שמחה לייעץ בתחום לכל עורך דין הזקוק לסיוע בתחום" </span> </p> <p> <span> "אני סבורה שלעורך דין שמנהל תיק משפחה יש אחריות כלפי הילדים ועליו למזער נזקים, ניכור והנצחת מאבקים שיכולים להסתיים בהסכמות" <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 29 May 2021 08:59:18 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-ofb198c5d9 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of10265dba <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A2-D7-95-D7-A4-D7-A8_-D7-97-D7-95-D7-A8-D7-A9_-D7-A2-D7-95--D7-93_-D7-A6-D7-99-D7-9C-D7-95-D7-9D_-D7-AA-D7-93-D7-9E-D7-99-D7-AA_-D7-A4-D7-96-D7-99-D7-AA_-D7-90-D7-A1-D7-95-D7-9C-D7-99-D7-9F1.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "קיבלתם קנס? אל תמהרו לשלם לפני שפניתם לעו"ד תעבורה" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> <span> עו"ד עופר חורש, בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום התעבורה, הפך למומחה באיתור כשלים בהענקת דו"חות, ואחראי ללא מעט זיכויים של נהגים, גם כאלה המעורבים בתאונות קשות. "לא רק הכשל האנושי גורם לתאונות", הוא אומר, "במקרים רבים הסיבה היא התשתיות" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אנחנו לא מעודדים התנהגות פרועה על הכבישים, נהפוך הוא, הדבר החשוב ביותר הוא קדושת חיי אדם והמשרד שלי דוגל בנהיגה זהירה. אך לדאבוננו, בני האנוש אינם מלאכים, ולפיכך קיימת האופציה לרשלנות ונהיגה בחוסר זהירות בשל הסחת דעת כזו או אחרת". </span> </p> <p> <span> כך אומר עו"ד עופר חורש, בעל משרד עורכי דין לתעבורה בתל-אביב האחראי ליצירת לא מעט תקדימים בחוקי תעבורה, וכן לזיכויים והקלות בעונשים של לקוחות רבים. </span> </p> <p> <span> כך למשל פעל עו"ד חורש לשינוי המהירות הקבועה בחוק לכביש מספר 44 משבעים לתשעים קמ"ש, ובכך הפחית משמעותית מעונשו של לקוח שנתפס שם במהירות מופרזת. כן הצליח לערער על אמינות מכשירי מדידת המהירות (ממל"ז), ויצר תקדים לגבי אקדח הלייזר שהביא לאיסור שימוש במכשיר לתקופה מוגבלת. עוד יצר תקדימים בתחום השכרות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "אוהב להופיע בבית המשפט" </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עו"ד חורש החל דרכו לפני למעלה מ-20 שנה, והחליט להתמקד בתחום התעבורה בלבד. "נקלעתי לתחום ואהבתי את ההופעות והליטיגציה בבתי המשפט", הוא מסביר, "בתיקי תעבורה, 95 אחוז מהם מצריכים מעורך דין להופיע בפני ביהמ"ש, ואני אוהב את ההתדיינות בפני שופטים". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בשנת 2018 נבחר משרדו של עו"ד חורש בין 4 המשרדים המובילים בדיני תעבורה בישראל בדירוג דן אנד ברדסטריט. בין לקוחות המשרד ידוענים רבים ומשפחות מפורסמות, כמו למשל פסק הדין הידוע של אילן בן דב, שהגיע להסדר טיעון מקל, לאחר שיוחסה לו נהיגה בשכרות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד הבוטיק של עופר חורש כולל צוות מיומן של עורכי דין המופיעים מדי יום בבתימ"ש לתעבורה בכל הארץ, מראש פינה ועד אילת, ומתגאה במענה אנושי של 24 שעות ביממה. המשרד ממוקם ברחוב שוקן 5 בדרום ת"א, ליד ביהמ"ש לתעבורה לשעבר (בטרם עבר לבת ים), ומגיעים אליו לקוחות מכל הארץ. </span> </p> <p> <span> "הלקוחות מגיעים מפה לאוזן", מעיד עופר, "יש הרבה לקוחות חוזרים שהיו מרוצים מתוצאות התיקים שטיפלתי בהם. אני מייצג גם מקרים קשים של הריגה, גרימת מוות ברשלנות, כאלה ששתו ודרסו בשוגג, תיקי שכרות, תאונות עם חבלות. יחד עם זאת צריך לזכור שלא רק הכשל האנושי הוא הגורם לתאונות, יש מקרים רבים של כשל תשתיות שגורם לתאונות". </span> </p> <p> <span> היה תיק שגרם לך לבעיות מצפון? נהג בעייתי במיוחד? </span> </p> <p> <span> "אני לא עובד עם מצפון. אנשים שעשו עבירות תעבורה, או נהגו ברשלנות וחלילה הרגו מישהו, עשו זאת בטעות ולא בזדון. זה יכול לקרות לכל אחד. מגיעים אלי גם כאלה שנתפסו נוהגים בשכרות פעם שלישית ורביעית, והם מבינים שטעו, מתביישים, ונשבעים לי שלא יחזרו על הטעות. אני תמיד בוחן את הראיות ואז או שמגיעים לעסקת טיעון מקלה או שמנסים לזכות את הנהג. </span> </p> <p> <span> "אתן לך דוגמא של תיק שייצגתי: נהג עם מקרה אישי קשה שבנו היה חולה סרטן, וחברו הטוב נפטר במפתיע. הוא הטביע יגונו באלכוהול ויצא לנהוג ככה ונתפס. הוכחנו לביהמ"ש שהיו לו נסיבות מקלות והשופט הלך לקראתו בגלל הנסיבות האישיות, וגזר עונש מקל מאוד". </span> </p> <p> <span> יש תיקים שלא תסכים לקחת? </span> </p> <p> <span> "לא, למעט תיק אחד שסירבתי – מקרה הדריסה של ארי נשר ז"ל. קיבלתי פניה מצד שני הצעירים שהיו ברכב הפוגע, אבל מאחר והכרתי את הנער המנוח באופן אישי, לא יכולתי לקחת את התיק מטעמים רגשיים ואישיים". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "יש פגמים בדו"חות" </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עו"ד חורש הרצה בקורסים ובמסגרות שונות כגון מסגרות צבאיות ואזרחיות, כולל לבוחני תנועה. בין לקוחותיו נהגים רבים שלא ניתן להם רישיון מסיבות רפואיות או אחרות. "אני מייצג בוועדות רפואיות שמתנהלות בתל השומר, לשם באים נהגים שמבחינה רפואית או עקב עבר של סמים ושכרויות, נפסל להם הרישיון על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. גם כאן נחלנו הצלחות רבות על ידי חוות דעת נגדיות". </span> </p> <p> <span> ומסתבר שגם נהג שנתפס במהירות 200 קמ"ש לא בהכרח ייענש: "היו לי לקוחות שזוכו בביהמ"ש כי הוכחנו שהמשטרה לא הפעילה את מכשיר המדידה כמו שצריך. גם בנהיגה עם סלולרי ביד, פעמים רבות אנחנו מצליחים להגיע לזיכוי או מפחיתים נקודות. לעיתים קרובות יש פגמים בדו"ח וחוסר ראיות". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה אתה ממליץ לנהג שמקבל דו"ח? </span> </p> <p> <span> "אני תמיד אומר שמי שמקבל קנס תעבורתי – לא למהר לשלם, אלא לפנות לעו"ד מקצועי לענייני תעבורה. יש תמיד פיתוי לשלם כי זה רק כסף, אבל הנהגים לא מבינים שזה לא רק קנס, אלא העונש כולל גם נקודות. נהג שצובר ניקוד צריך לעבור קורס ובניקוד גבוה גם לוקחים לו את הרישיון. עו"ד מקצועי מכיר את החוק והפסיקה ופעמים רבות יכול להוביל לביטול הדו"ח. כך לדוגמא במידה והשוטר לא ביקש מהנהג את תגובתו וציין אותה בדו"ח, בית המשפט עשוי לבטל את הדו"ח". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 28 May 2021 06:52:08 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of10265dba thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of4766dc72 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/25e53983fb21b4c95f7930f63c1672bb-370x555-ca021427.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> האב אינו כספומט </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> עו"ד </span> </span> <span> דוד טובול </span> <span> <span> הוביל במסגרת ערעור בבית המשפט המחוזי פסיקה תקדימית לפיה התנכרות ילדים לאביהם, מהווה שינוי נסיבות לתשלום מזונות ילדים בין גיל 18 עד 21. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תשלום מזונות ילדים אינו מחזה נדיר בישראל. מחקרים מראים כי רוב מוחלט של ההורים נושאים כראוי בנטל הכלכלי של ילדיהם לאחר הגירושים. נכון להיום, משלם מזונות הילדים העיקרי הוא האב, גם במשמורת משותפת. ההלכה בעליון הקובעת לשוויון בנטל המזונות אינה חלחלה עדיין לכל בתי המשפט הנמוכים – ונוצרים מקרים בהם האב משלם מזונות גם כשהילדים תחת חסותו במשמורת משותפת ואף לעיתים נמצאים רוב הזמן בחזקתו. </span> </p> <p> <span> <span> אולם, מה במקרה והילדים מתנכרים לאב ואינם נפגשים עמו? ברוב מוחלט של המקרים, משלם המזונות נדרש להמשיך לשלם גם כשילדיו אינם שומרים איתו על קשר. החודש, בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה זו, וקבע כי יש לבטל מזונות שאב התחייב לשלם לילדיו בין גיל 18 ל-21, מאחר שהילדים אינם שומרים עימו על קשר. פסיקת בית המשפט המחוזי נעשתה במסגרת ערעור על בית משפט לענייני משפחה אשר דחה את תביעת האב לביטול מזונות לאחר גיל 18 כפי שסוכם בין בני הזוג לפני שנים. </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד דוד טובול, מומחה לענייני משפחה, ייצג את האב אשר טען כי השתנו הנסיבות לתשלום המזונות בשל ניתוק החל בינו, המתגורר בישראל, לבין ילדיו המתגוררים בחו"ל. בית המשפט המחוזי קבע כי יש ממש בטענה לפיה חל שינוי נסיבות באשר לשמירת הקשר בין האב לילדיו. </span> </p> <p> <span> <span> השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, קבעו כי "לא קיימת חובת מזונות על פי דין לאחר גיל 18, והנוהג לקבוע מזונות בתקופת שירות החובה בצה"ל אינו חל ממקום שבו הקטינים אינם מתגוררים בישראל ואינם משרתים בצבא [...] בענייננו מדובר בקטינים בוגרים (האחד בן למעלה מגיל 18 והאחר קרוב לגיל הזה). בנסיבות אלו, וכאשר הקטינים אינם שומרים על קשר עם המערער על אף האמור בהסכם, וכאשר בהסכם נקבע החיוב במזונות מחד, והסכמה על שמירת הקשר מאידך, הרי שלטעמנו אין הם זכאים למזונות". </span> </span> </p> <p> <span> <span> במסגרת פסיקתם מביאים השופטים ציטוט מפסיקה אחרת שבה נקבע כי "האב אינו כספומט - המנפיק כספים בלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו", ובעקבות כך פסקו על ביטול חיוב המזונות ביחס לכל ילד החל מגיל 18. </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד דוד טובול, אשר ייצג את האב בתיק זה, בירך על החלטת בית המשפט המחוזי וציין כי: "כבוד בית המשפט המחוזי העביר מסר חשוב, לפיו אם הילדים מסרבים ליצור קשר עם אחד ההורים עד ניכור מצד הילדים, הדבר עלול להוביל לסנקציה בדמות ביטול תשלומי דמי מזונות ילדים. לסירוב להיפגש עם אחד ההורים יש השלכות כלכליות – אותן כדאי לשקול טרם נוקטים בדרך פעולה כזו שאינה ראויה והגונה כלפי אחד ההורים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 25 May 2021 04:53:57 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of4766dc72 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of60b02ef9 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_8180-e3f9556c.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> פרקליטת צמרת </span> </p> <p> <span> מאת: מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> המקרים המגיעים אליה נבחנים ברגישות ובתשומת לב – כאשר אינטרס הלקוח במרכז התיק. אם עולה הצורך לנהל את התיק בבית המשפט, היא פועלת לשם כך ללא היסוס ומשיגה את התוצאה הצודקת. ראיון עם עו"ד </span> </span> <span> גרציה קשתי </span> <span> <span> שמספרת על הדברים החשובים בחיים </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זוג שהתגרש, ולאחר הגירושים ממשיך לנהל משק בית משותף וזוגיות לכל דבר ועניין – האם הסכם הגירושים שלהם עומד בתוקפו? אב שהבטיח כי ישלם מזונות ילדים לבתו הסובלת מפיגור שכלי, לאחר שהתנתק ממנה בעת הגירושים מאשתו – ולאחר זמן מבקש לבטל את הבטחתו, האם יוכל לעשות זאת? שאלות קשות ורגישות אלו הן חלק מסדר יומה של עו"ד גרציה קשתי, המשמשת גם בתור מגשרת ונוטריון, ובעלת ידע וניסיון בתחום דיני המשפחה. מאז הסמכתה, לפני יותר מ-15 שנה, היא ניהלה מאות תיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה על כל היבטיהם והתפרסמה בזכות התוצאות האפקטיביות שהיא משיגה ללקוחותיה בתחום זה. היא בין השאר גם פעילה חברתית ומכהנת כחברה בוועדה למען קידום מעמד האישה בעיריית ראשון לציון. בנוסף עו"ד קשתי פעילה בלשכת עורכי הדין ומכהנת כיום כיו"ר נשיאות ועדת הקשר ראשון לציון, וחברה בוועדה לשוויון והגינות בדיני משפחה במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין בישראל. </span> </p> <p> <span> למה בחרת להיות עורכת דין? </span> </p> <p> <span> <span> אני במהותי טיפוס שוחר שלום וצדק. ברור היה לי כי משפטים זה התחום בו אוכל למצות את היכולת והפוטנציאל שטמון בי ולהילחם על קיום צדק. </span> </span> </p> <p> <span> מדוע בחרת דווקא בתחום דיני המשפחה? </span> </p> <p> <span> בחרתי בתחום דיני המשפחה הנחשב לתחום רווי באמוציות ופעולות שנובעות מאגו, לפיכך יש מקום לעורכי דין כמוני שיפעלו וינסו לגשר על הפערים ממקום בו רואים את טובת הקטינים. "האני מאמין" שלי הוא לא להשאיר אדמה חרוכה בין בני הזוג ולנסות ולהגיע להסכמות והכל לטובת הצדדים והקטינים כאשר עקרון טובת הקטין הוא נר לרגלי. </span> </p> <p> <span> לאילו סוגיות משפטיות את נדרשת בעבודתך? </span> </p> <p> <span> לרוב, התיקים עוסקים במקרים רגילים, אך לעיתים ישנם תיקים מורכבים. למשל ייצגתי גבר בתיק בו בני זוג התגרשו וחתמו על הסכם לפיו האישה רכשה את מחצית חלקו של הבעל בדירת המגורים באמצעות חלקה בהיוון כספי הפנסיה של הבעל. לימים הזוג חזר להתגורר בדירת האישה ואף הביאו ילד נוסף וחיו יחד למשך 15 שנים נוספות. בסופו של דבר הצדדים נפרדו שוב והגבר טען כי ההסכם בין הצדדים בטל – כי הצדדים לא נהגו על פיו ולפיכך מגיע לו מחצית מדירת המגורים שכן כספי הפנסיה שמשו את הצדדים במהלך החיים המשותפים לאחר שחזרו לחיות יחד. הצלחתי לשכנע את בית המשפט כי הסכם אכן בטל וכי מגיע לגבר מחצית מהדירה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תיק מורכב אחר, בו ייצגתי את האם בתביעה לביטול מזונות שהגיש האב לבית המשפט בטענה כי לא ימשיך לשאת בתו הבגירה בת ה-26 עליהם התחייב בהסכם הגירושין לאור העובדה כי משולמים לה קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי המספקים את הוצאותיה לרבות צרכיה הבסיסים. מדובר בילדה בת 26 הסובלת מפיגור שכלי, ומשום שהאב בחר באופן מודע להתנתק מהילדה – הוא נדרש להתחייב כי יישא במזונות בתו בסך 1,500 ₪ לחודש, לאורך כל שנות חייה וזאת ללא כל קשר להיות הבת קטינה או בגירה. גם כאן הצלחתי לשכנע את בית המשפט כי תביעת האב לביטול דמי המזונות הוגשה בחוסר תום לב וטענתו לשינוי נסיבות אינה תואמת את המציאות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה מוביל אותך לעזור כך ללקוחותייך? </span> </p> <p> <span> כמו שאמרתי כבר, אני טיפוס שמבקש לעשות צדק. תוסיף לזה אירוע ניסי שקרה לי בשנה שעברה – אשר הוביל אותי להסתכל בעין טובה יותר על המציאות ולעשות כל שביכולתי כדי לעזור לנזקקים לעזרה. בשנה שעברה, רכבתי על אופניים מהרצליה לראשון-לציון באחד מימי השבת החמימים של חודש נובמבר. כשהגעתי לטיילת צ'ארלס קלור בתל-אביב חשתי ברע ועצרתי לנוח, אך מספר רגעים לאחר מכן איבדתי את הכרתי והתמוטטי. חברי שהיו איתי באותם רגעים חייגו למגן דוד אדום. במהלך שיחת הטלפון עם המוקד הפסיק פתאום ליבי לפעום. החובשת, שניצבה מעברו השני של הקו, הזניקה צוותי מד"א לאירוע. במקביל, תדרכה החובשת את הסובבים כיצד להתחיל ולבצע בי פעולות החייאה, ובכך למעשה ניצלו חיי. קשה לעבור אירוע כזה ולא לקחת את החיים בפרופורציה נכונה. </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 24 May 2021 05:42:07 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of60b02ef9 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of7eab4b31 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_2596-7a14044c-73fc1975.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> פרופ' דניאל פרידמן - </span> </p> <p> <span> בג"ץ תרם לשלטון הימין </span> </p> <p> <span> מאת: ד"ר שאול שארף | מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במאמר קצר אך מרתק שפורסם לאחרונה בכתב העת 'פורום עיוני משפט' טוען פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, כי בניגוד לטענותיו של פרופ' רון חריס ובניגוד למציאות כפי שמצטיירת בפני הציבור כיום – המפכה השיפוטית, במסגרתה הועבר נקודת הכוח הפוליטית מהרשויות הנבחרות לרשות השופטת – תרמה דווקא לעליית הימין לשלטון </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במאמר חשוב שפורסם לאחרונה משרטט פרופ' </span> </span> <span> <span> דניאל פרידמן </span> </span> <span> את הסיבות למהפכה השיפוטית ואופי השפעתה. פרופ' פרידמן מצביע על כל כי מלחמת יום הכיפורים משמשת נקודת מפנה ליצירת המהפכה השיפוטית. הוא מסביר כי במקביל לחילופי הדורות בייעוץ המשפט ובבית המשפט העליון, אליהם נכנסו הדור החדש, שהונהג על ידי מאיר שמגר ואהרן ברק, "התרחש כישלון נורא במלחמת יום הכיפורים שחשף את אוזלת ידם של המנהיגים (שבהדרגה החלו לכנותם "פוליטיקאים")". פרופ' פרידמן טוען כי לכך הצטרפה הידרדרות בהתנהגותם של הפוליטיקאים – ויחד יצרו את הנסיבות שבמסגרתן נוצרה בקרב ההנהגה המשפטית התחושה כי "אנחנו יכולים (ורוצים) לעשות את זה טוב יותר". לשם כך נדרשה מהפכה שיפוטית המעצימה את כוחה של מערכת המשפט על חשבון הרשויות הנבחרות. </span> </p> <p> <span> <span> פרופ' פרידמן חולק גם על פרופ' מאוטנר הטוען כי המהפכה השיפוטית היא תגובה למהפכה הפוליטית שהתרחשה בשנת 1977 (במסגרת תזת 'ההגמונים לשעבר הליברלים'). לדעתו, הכישלון במלחמת יום הכיפורים הכשיר את היחלשות המערכת הפוליטית שעל חשבונה צמח כוחה של הרשות השופטת. </span> </span> </p> <p> <span> נקודה חשובה שמציין פרופ' פרידמן היא שבתקופה זו – בשנות השמונים – "הביקורת על האקטיביזם השיפוטי ועל המהפכה השיפוטית הגיעה כמעט כולה דווקא מאישים המזוהים באופן בולט עם השמאל". כך למשל, אמנון רובינשטיין בסדרת מאמרים בעיתון 'הארץ' מבקר את בית המשפט, שלמה אבינרי עם מאמרו המפורסם הקרוי 'בג"צוקרטיה', חיים רמון בספרו החדש "נגד הרוח" – ואף על עצמו הוא מעיד כי היה מן המבקרים הגדולים אלא "לא אפרט את אשר כתבתי בנושא זה, אך גם אני בוודאי אינני שייך לימין (הייתי בין מייסדי תנועת "שינוי")" הוא כותב. לטענתו, הביקורת על האקטיביזם השיפוטי מן הצד הימני של המפה הפוליטית הגיעה בעיקר עת נפתחו החקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טענתו של פרופ' פרידמן על כך שהימין החל לבקר את בית המשפט העליון רק משנת 2014 אינה מדויקת. ניתן להצביע על בג"ץ ההתנתקות, בשנת 2005, כנקודת מפנה בו הימין זיהה את המהפכה השיפוטית (באיחור) והחל לבקר בתוקף את בית המשפט העליון. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בסוף המאמר מתנגד פרופ' פרידמן לטענתו של פרופ' חריס כי מי שנפגע מהאקטיביזם השיפוטי היה הימין, ולשם כך הוא מגבה את טענתו בשלושה אירועים קריטיים, בהם התערבו רשויות השיפוט בשלטון השמאל: הראשון, מנחם בגין עלה לשלטון לאחר פתיחת החקירה כנגד רבין בפרשת הדולרים; השני, ממשלת רבין השניה התערערה לחלוטין לאחר שבית המשפט פסק שיש לפטר את דרעי ופנחסי – מהלך שהוביל את ש"ס לזרועות הימין ולשינוי מערך הכוחות בפוליטיקה הישראלית; השלישי, שלטונו "הנצחי" של נתניהו הגיע בזכות ההליכים המשפטיים שנפתחו כנגד אולמרט. </span> </p> <p> <span> בשולי סקירת הדברים אציין ביקורת קטנה: טענתו של פרופ' פרידמן על כך שהימין החל לבקר את בית המשפט העליון רק משנת 2014 אינה מדויקת. ניתן להצביע על בג"ץ ההתנתקות, בשנת 2005, כנקודת מפנה בו הימין זיהה את המהפכה השיפוטית (באיחור) והחל לבקר בתוקף את בית המשפט העליון. מאז הפינוי מגוש קטיף גדל משמעותית הפעילות הפוליטית מצד ימין של המפה הפוליטית כנגד הרשות השופטת והאקטיביזם השיפוטי שאכזב. פתיחת ההליכים כנגד נתניהו שימשה רק בתור זריקת מרץ נוספת לביקורת שכבר הושמעה בתוקף. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 23 May 2021 05:25:36 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of7eab4b31 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of53b9d8a0 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%9D%D7%9D%D7%9D.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט - שופטי המעצרים בת"א </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> דיון המעצרים נחשב לאחד ההליכים המשפטיים החשובים בהליך הפלילי. מתנקזים אליו זכויות העצור והאינטרס הציבורי. אופי הדיונים לעיתים מקשה על דיון ענייני וראוי, ובכל זאת, ישנם שופטי מעצרים שמנהלים את דיון המעצרים ביד רמה ובענייניות הראויים להערכה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> העומס בדיוני מעצרים אינו דבר חדש. עם זאת, בשנים האחרונות ניכר שהעומס הולך וגדל והשופטים נדרשים לנהל את אולם המעצרים בתל-אביב שנחזה לעיתים כמו "שוק". העצורים מובאים לפני שופט המעצרים מיד לאחר שנעצרו; משפחתו מנסה ליצור איתו קשר; עורך דינו (אם יש אחד שמייצג אותו) מנסה להבין את נסיבות מעצרו תוך מספר שניות; התובע המשטרתי שוטח לפני השופט את נימוקיו להארכת מעצרו, והקהל שנכנס ויוצא מן האולם ללא הפסקה מתקשה לשמור על השקט. ניתן להוסיף לכך כי מדי פעם כי העצור המובא להארכת מעצר קשור לסיפור פיקנטי או הוא עצמו בעל פרופיל ציבורי גבוה, ולכן אנשי תקשורת וצלמים צובאים על אולם בית המשפט – מה שמוסיף עוד קצת להתרגשות וההמולה שממילא מציפים את המקום. </span> </p> <p> <span> <span> הנסיבות המתוארות הללו רק מחזקות את הצורך בהערכה שיש להעניק לשופטי המעצרים העושים את עבודתם נאמנה. אנחנו מבקשים להעניק הערכה זו לחמשת השופטים הבאים: </span> </span> </p> <p> <span> <span> השופטת </span> </span> <span> <span> ענת יהב </span> </span> <span> לא מאבדת דקות יקרות. כל עצור אמנם מקבל את זמנו – אך היא אינה מתעכבת לחינם בעניינו. זריזות ויעילות אלו התכונות הבולטות אצלה, והיא "יודעת את העבודה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מדי פעם כי העצור המובא להארכת מעצר קשור לסיפור פיקנטי או הוא עצמו בעל פרופיל ציבורי גבוה, ולכן אנשי תקשורת וצלמים צובאים על אולם בית המשפט – מה שמוסיף עוד קצת להתרגשות וההמולה שממילא מציפים את המקום </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> השופט </span> </span> <span> אור ראובן ממון </span> <span> <span> קשוב מאד, מעניק לסניגור לומר את דברו – אך הוא רציני וביקורתי כאשר הלה מבזבז את הזמן. הוא לא נותן לצדדים "למרוח" אותו ולהציג לו טענות שאינן מן העניין הנדון לפניו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השופטת </span> </span> <span> <span> איטה נחמן </span> </span> <span> חרוצה בעבודתה השיפוטית. ניכר שהיא שולטת באולם המעצרים ולא נותנת לנסיבות לבלבל אותה. עם זאת, היא גם יודעת לתבל את הדיון בהומור דק, המעלה לעיתים חיוך על פניהם של הנידונים לפניה. </span> </p> <p> <span> השופט עלאא מסארווה מאד קורקטי. מתקתק את הדיונים וחותר להכרעה עניינית. הניסיון אצלו הוא יתרונו הגדול – ועורכי דין חדשים לומדים כי באולמו אין פטפוטי סרק. </span> </p> <p> <span> השופטת כריסטינה חילו-אסעד הגיעה מהסניגוריה הציבורית והדבר ניכר בהתנהלותה השיפוטית. אופייה הסנגוריאלי לא מביא לשחרור חשוד שלא ראוי לכך, אך ניכר שהיא מדייקת את החלטותיה כדי למנוע מעצר שווא. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 21 May 2021 03:44:54 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of53b9d8a0 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-ofa742c80a <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_7220-f7351cde.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט – ריאיון עם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> לאחר פרישתם של השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר מבית המשפט העליון - האם הלשכה פועלת למינוי שופטים מן המגזר הפרטי? אם כן - מהי הברכה הטמונה בעורכי דין מן המגזר הפרטי? מה היתרון שלהם על מינויים מן המגזר הציבורי או מן האקדמיה? </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> "המינוי של עורך הדין חנן מלצר לכהונת שופט בבית המשפט העליון היה חדשני, על סף התקדימי. לאחר קרוב לחמישים שנים בהן נהגו לייחד את התפקיד הנכבד לאנשי ויוצאי המגזר הציבורי - הייתה זו הפעם הראשונה בה מונה עורך דין שצמח בשוק הפרטי היישר לבית המשפט העליון. החששות שהובעו בזמנו סביב המינוי הופרכו. בחירתו הוכיחה עצמה וניפצה את תקרת הזכוכית שהייתה קיימת עד אז. בזכות כבוד השופט מלצר ובזכות כבוד השופט בדימוס יורם דנציגר שמונה מספר חודשים אחריו לערכאה העליונה - כל עורכת דין ועורך דין באשר הם יכולים לשאוף ולחלום. </span> </span> </p> <p> <span> "הברכה הטמונה במינוי עורכי דין מן המגזר הפרטי היא רבה וכוללת מעבר למה שציינתי עד כה, גם הבאת ניסיון פרקטי שאין שני לו לבית המשפט העליון, ניסיון מן השדה המשפטי, אשר לעיתים איננו קיים בקרב משפטנים אשר צמחו בשירות הציבורי בלבד או הגיעו לבית המשפט מהאקדמיה. </span> </p> <p> <span> "בנוגע לקידום מינוי שופטים דווקא מהמגזר הפרטי, אני מעדיף שלא "לצבוע" כך את נושא מינוי השופטים, שעליו להיות מקצועי גרידא ללא שקילת שיקולים זרים. "בהתאם, כבר בסבב הבחירה האחרון ראינו שנציגי הלשכה בוועדה העניקו את קולם למועמדים המקצועיים ביותר והראויים ביותר לשיפוט, בין אם הם צמחו במגזר הפרטי או הציבורי, וכי לנגד עיניהם עמדו שיקולים מקצועיים ועניינים בלבד, לרבות חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> למרות מאבקה של הלשכה, תקנות סד"א החדשות נכנסו לתוקף בתחילת השנה הלועזית. מוקדם לדעת את השלכות תוקפן של תקסד"א החדשות על המערכת המשפטית האזרחית - אך מתחילים לשמוע קולות של חוסר שביעות רצון בשל אי בהירות התקנות והענקת מרחב שיקול דעת רחב לשופטים בתחום סדר הדין האזרחי. כיצד, אם בכלל, הלשכה, פועלת בעניין זה? </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "אני מזכיר שההחלטה על הרפורמה התקבלה בקדנציה הקודמת. למרות זאת, מיום כניסתי לתפקיד, עשתה הלשכה על חבריה ומתנדביה הרבים, כל שביכולתה על מנת להטמיע מה שיותר תיקונים והערות בתקנות החדשות לטובת ציבור המתדיינים ומייצגיהם. כך, הצלחנו בכוחות משותפים לדאוג לקבלתם של כ-50 תיקונים, חלקם הגדול בעניינים מהותיים. גם היום אני מאמין שרק בזכות פעילותה הנחושה של הלשכה הצלחנו להביא לשינויים מהותיים בה, תוך ייצוג עורכי הדין ואזרחי ישראל בנאמנות. אני מזכיר שהרפורמה צפויה הייתה להיכנס לתקופה כשנה לאחר אישורה (בחודש ספטמבר 2018), אך נוכח התנגדותה הנחרצת של הלשכה בתקופתי נדחה מועד כניסתה לתוקף 3 פעמים. </span> </p> <p> <span> "בנוסף, קיימת  ועדה מתמדת בראשות כבוד שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית – שבוחנת את הטמעת התקנות וכן ועדה נוספת בראשות יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, שמקבלת הערות והארות מעורכות ועורכי הדין ובוחנת אותן. </span> </p> <p> <span> "לצד כל אלה וכחלק מההיערכות הלשכה לכניסת התקנות לתוקף, דאגנו להכין חוברת דברי הסבר מפורטת לתקנות, שהקלה על עורכות ועורכי הדין בהסתגלותם לתקנות החדשות". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במספר ראיונות ובמות שונות אתה טוען שמערכת המשפט נתונה למתקפה. נראה שהביקורת על בית המשפט העליון מתבקשת, ולרוב נעשית באופן ענייני - בעיקר שהביקורת מגיעה במסגרת "איזונים ובלמים" של רשויות שלטון אחרות, שעל כך הן אמונות. הביקורות אינן חדשות ולא מובילות לשינוי סדרי עולם במערכת השיפוטית, ולכן שאלתי היא מדוע אתה רואה בדברי הביקורת הללו 'מתקפה חסרת תקדים'?  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "בהיכל הצדק והמשפט לא עוסקים בפוליטיקה, אלא בשפיטה. המשפט נועד בסופו של דבר לשרת רעיון של סדר, של קידמה, של שיתופי פעולה ושל רצון טוב. זאת, תוך שמירה על זכויות המיעוט וקידום של זכויות אדם אוניברסליות. </span> </p> <p> <span> <span> "יחד עם זאת, לצערי, ובשונה ממה שציינת, בשנים האחרונות אנו עדים להתקפות חסרות תקדים על גורמים שונים במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, שכל חטאם הוא שהם עושים את עבודתם כמשרתי ציבור נאמנה. </span> </span> </p> <p> <span> "לא מדובר בביקורת בונה, מדובר בשיח מפלג, שעבר ממזמן את גבולות הטעם הטוב ובוודאי שאין לראות בהם דברי ביקורת לגיטימיים. אלה האחרונים, תמיד רצויים כי אנו שואפים לתקן את הטעון תיקון ולא להרוס אותו, אולם גם ביקורת בונה צריך לדעת כיצד להשמיע. </span> </p> <p> <span> <span> "נכון, גם ללשכת עורכי הדין היו לא פעם חילוקי דעות עם הרשויות השונות, אך אלה התנהלו תמיד בהידברות, בענייניות, תוך נהיגת כבוד איש ברעהו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> "חשוב לזכור שכשאנו פוגעים ומטילים דופי במערכת המשפט, במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובתפקודה של פרקליטות המדינה – אנחנו פוגעים בשלטון החוק ובנו, אזרחי המדינה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לכן, גם בריאיון זה אבקש להבהיר שלשכת עורכי הדין לא תהסס להמשיך ולומר לא לניסיונות הפגיעה בשלטון החוק במדינה, ולאלה המבקשים להרוס את מערכת המשפט. </span> </span> </p> <p> <span> <span> "בנוסף, הלשכה תמשיך להיות ידיד אמת של מערכת אכיפת החוק והרשות השופטת ותמשיך לשמור על עצמאותם של שומרי הסף כמו גם של שופטי ישראל. שלטון החוק ואכיפתו מהווים את הבסיס לדמוקרטיה הישראלית, כאשר בית המשפט העליון הוא מבצרו של האזרח ושל זכויות האדם. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהי עמדתך לגבי ההצעה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים - כך שיוסרו שני נציגי לשכת עורכי הדין ובמקומם יתווסף עוד נציג אחד מהרשות המחוקקת ונציג אחד מהרשות המבצעת? </span> </p> <p> <span> "יש לנו ועדה מקצועית מאין כמותה. בהרבה מדינות בעולם מתקנאים בהרכב הוועדה. עורכי הדין נציגי הלשכה בוועדה, מביאים את "קול השדה" לוועדה. בסופו של דבר, עורכי הדין הם אלה שמופיעים מדי יום בערכאות השיפוטיות השונות, הם אלה שמכירים המועמדים, את מזגם ומקצועיותם. </span> </p> <p> <span> "ללשכת עורכי הדין ישנם נציגים מצוינים וראויים בוועדה לבחירת שופטים, הם כמובן בלתי תלויים ועושים את עבודתם נאמנה. נציגנו עורך הדין מוחמד נעאמנה, שהוא גם יו"ר מחוז צפון בלשכה ועורכת הדין אילנה סקר, נבחרו על ידי חברי המועצה הארצית בהליך שקוף ודמוקרטי". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> קיבלת את לשכת עורכי הדין לאחר רצף משברים קשים שפגעו בתדמיתה, ונראה כי שיקמת את התדמית הפגועה. האם קיימות תכניות נוספות לשיפור תדמית הלשכה בעיני הציבור וחיזוקה של הלשכה לטובת עורכי הדין? </span> </p> <p> <span> "זה לא היה קל. בתחילה הלכנו עם ראש מושפל, אבל מהצד השני ניסינו להרגיע את המערכת. בפרספקטיבה של כמעט שנתיים בתפקיד, אני חושב שאפשר להגיד שהלשכה היום נמצאת במקום אחר. פחות אמוציונלי ופחות כוחני. אנו פועלים בשקיפות יתר, תוך שימת דגש על שיתופי פעולה שמטייבים את פעולות הלשכה ומטרתם בסופו של דבר להקל על ציבור עורכי הדין על כל המשתמע מכך. </span> </p> <p> <span> <span> "לצורך כך אנחנו נוטלים חלק בכל הצעות החוק, בוועדות הכנסת, בתהליכי חקיקה. בכל נושא חברתי וגילדאי אנחנו שם. אנחנו משתדלים להפוך את עשיית הלשכה לשקופה ככל האפשר ונקייה. כך, מינינו מבקר ללשכה וועדת ביקורת, מינינו נציגים לוועדות השונות לבחירת שופטים ודיינים, הרחבנו את פעילותה האקדמית של המדרשה – אקדמיה ארצית לעורכי דין, חיזקנו את פעילות הפורומים והוועדות המקצועיות שליד הלשכה ולא ויתרנו בכל הנוגע לפיקוח על המתמחים. </span> </span> </p> <p> <span> "בנוסף, חיזקנו את מחוזות הלשכה, יזמנו מתחם עבודה שיתופי המיועד לעורכות ועורכי דין ועוד. </span> </p> <p> <span> <span> "לצד כל אלה, אסור לנו לשכוח שאנחנו נמצאים ביציאה ממשבר נגיף הקורונה שהכה בישראל ובעולם. המשבר הדגיש את הצורך בלשכה חזקה, פעילה ומתפקדת, עת נדרשנו להמשיך ולהיות כאן עבור ציבור עורכי הדין, גם ברגעים של חוסר ודאות וריחוק חברתי, סגר לפרקים ומשבר רפואי וכלכלי כבד שנלווה לכל אלה. </span> </span> </p> <p> <span> "רגישותה של הלשכה למשבר שחוו חלק מחבריה, הובילה אותנו להקים קרן סיוע מיוחדת לעורכות ועורכי דין שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות המצב, אשר סייעה למאות עורכות ועורכי דין. </span> </p> <p> <span> "בהזדמנות זאת אני רוצה להודות, ליושבי ראש מחוזות הלשכה, לחברי המועצה הארצית ולעובדי הלשכה וכמובן, לכל אותם אלפי עורכות ועורכי הדין המתנדבים ומסייעים לקיומה של הפעילות החשובה למען ציבור עורכי הדין כולו ולמען החברה הישראלית". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> וכמה מילים על הכנס באילת? </span> </p> <p> <span> <span> "לאחר שנה של ריחוק חברתי בה מרבית פעילות לשכת עורכי הדין התקיימה בצפייה מרחוק ע"י אמצעים טכנולוגיים, אני שמח מאוד כי נקיים השנה את הכנס השנתי המסורתי של לשכת עורכי הדין באילת. </span> </span> </p> <p> <span> "הכנס, יהווה את האירוע המשפטי הגדול הראשון של הלשכה בהשתתפות קהל, לאחר הגבלות הקורונה והוא ייערך בסימן 60 שנה ללשכת עורכי הדין, וצפוי להיות, חגיגי, מקצועי ומשמעותי במיוחד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "כבכל שנה, הכנס השנתי של הלשכה יהווה צומת מרכזי לליבונן של סוגיות משפטיות בוערות, בנושאים מהותיים הנוגעים לשלטון החוק וזכויות אדם; משפט כלכלה וחברה; מערכת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. בהתאם, התכנית המקצועית של הכנס תכלול, בין היתר, מושבים מקצועיים ואקטואליים במגוון רחב של נושאים וכן הרצאות וראיונות אישיים, בהם צפויים להשתתף שופטים, אנשי ממשל, נבחרי ציבור, עורכות ועורכי דין בכירים מהמגזר הציבורי והפרטי, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה, רוח ותרבות ועוד". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 20 May 2021 05:58:52 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-ofa742c80a thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of03239584 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-92-D7-93--D7-92-D7-93-D7-A2-D7-95-D7-9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> דימונה נגד אנרגיה סולארית </span> </h1> <p> <span> השופט גד גדעון: החלטת הוועדה אינה ברורה </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ישראל ידועה בקיץ שטוף שמש – עובדה ההופכת אותה למדינה עם פוטנציאל רב לניצול אנרגיה סולארית. בשנים האחרונות, בישראל ובעולם כולו, עלתה המודעות לחשיבות המעבר לאנרגיה מתחדשת - אנרגיה שמקורה בין השאר, בניצול קרינת השמש, ומשאבי טבע נוספים בלתי מתכלים נוספים. המטרה המרכזית היא השתחררות מהתלות במקורות אנרגיה מתכלים ובראשם דלק פוסילי (שמקורו במאובנים), משאב יקר ומזהם שחלק ניכר ממאגריו הקיימים מצוי במדינות עוינות או בלתי אמינות. כיום כבר ברור כי מקורות האנרגיה המתכלות לא יישארו לעד ועל העולם להיערך לכך באמצעות גיוון מקורות האנרגיה ופיתוח אנרגיות ירוקות. נסיבות אלו הביאו למספר החלטות ממשלה לעודד שימוש ב"אנרגיה ירוקה" ועידוד פיתוח טכנולוגיות מקומיות לייצור חשמל, בעיקר באמצעות טכנולוגיות סולאריות. </span> </p> <p> <span> <span> שאול נבו, תושב דימונה, ביקש להתקין באופן עצמאי מתקן סולארי על גג ביתו באמצאות פאנלים הקולטים את קרני השמש. יוזמה מבורכת שנעשתה בהתאם לתקנות ובמסגרת החוק והכללים הנדרשים – בניהם, צורת הפאנלים, גודלם, בליטתם מעל פני השטח ועוד. עם זאת, הוועדה המקומית בעיריית דימונה דחתה את בקשתו בטענה כי במסגרת התב"ע החלה באזור מגוריו ישנו סעיף האוסר את השימוש במערכת סולרית חשופה. </span> </span> </p> <p> <span> שאול נבו עתר לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד עיריית דימונה, בטענה כי החלטת הוועדה לקויה מבחינה מנהלית. בעתירה שהגיש לפני כבוד השופט גד גדעון, טען כי החלטת הוועדה אינה ברורה, אינה מבוססת, אינה מנומקת, לקונית וחסרת תשתית נורמטיבית. בנוסף, טוען העותר שהחלטת הוועדה ניתנה בחוסר סמכות – שכן לפי חוק התכנון והבניה הגורם המחליט נדרש להיות מהנדס – וזה לא היה בנמצא. </span> </p> <p> <span> עוד מודגש בעתירה כי "הקולטים הסולריים אינם שונים מבחינה מהותית מקולט שמש ביתי אשר מחמם מים לשימוש ביתי, ויודגש כי מבחינה מהותית שני סוגי הקולטים אינם מתקנים מכניים ואין בהם חלקים נעים ואינם עושים רעש". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 18 May 2021 15:15:12 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of03239584 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-ofe8964f51 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2021-05-17+at+09.36.40.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> משולחנו של עו"ד עמית בכר </span> <span> <br/> </span> <a href="https://www.facebook.com/becheramit/?__cft__[0]=AZVNehYVoZ5CLI6dWLQ3H22_yjnQZBQK_8geGph_d_0e3UmTd8ATH6wWdgMQ7Lu4Z5l5hTo1K8l_zrDNyTZ3HcvJlpIaqkDpSF0bf-XWfU0KPyVOO4hUyOCUpilRf6c_3rQ&amp;__tn__=kK-R" target="_blank"> עו"ד עמית בכר, יו״ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין </a> </h1> <p> <span> <span> ביממה האחרונה מתפתחת התלהמות רבתי ברשתות החברתיות כנגד עו"ד וואליד כבוב ומשפחתו, גם בקרב עורכי דין וגם בסיוע גורמים קיצוניים ומתסיסים שאינם עורכי דין. וזאת בעקבות פוסט קודם שפרסם ווליד בשפה הערבית. אני מבקש לגנות ולעצור את ההתלהמות המיותרת הזו. הפוסט המקורי של ווליד עסק בהצהרה שלו שמשרדו מעניק יעוץ משפטי לעצורים בהתפרעויות, וחלק גדול מהטקסט היה ציטוט של שיר של המשורר הערבי ישראלי תאופיק זיאד. למי שלא מכיר תאופיק זיאד היה ראש עיריית נצרת וחבר כנסת במשך 20 שנה, ושיריו נחשבים לנושאי מסר מתון ומפייס, קבלת האחר, קבלת זכותו של העם היהודי לחיות בשלום במדינת ישראל, אך כמובן מתוך נקודת מבט של ערבי ישראלי (שהיה גם איש שמאל מובהק וחילוני הדוק).קריאת הפוסט של ווליד, לרבות השיר שציטט , מלמד שזהו איננו פוסט קיצוני ובוודאי לא כזה שקורא או תומך בהמרדה, הסתה או אלימוות. נכון שהפוסט יכול להיקרא גם כזה שמבטא רגשות דתיים כולל קשר למסגד אל אקצא - אך ביטוי של רגשות דתיים (גם אם זו לא הדת שלי) הוא ביטוי לגיטימי כל עוד אינו כולל קריאה לאלימות. באשר לייצוג (בחינם או שלא בחינם) של עצורים, נדמה לי שאין צורך להכביר מילים על הזכות הבסיסית של ייצוג משפטי, גם לכאלה שעברו עבירות, מכל סוג. זהו עקרון יסודי של כל עולם המשפט ושל לשכת עורכי הדין. דווקא כמי שחושב שיש צורך לנקוט ביד קשה נגד כל המתפרעים ומפירי החוק, ולהפעיל במלוא הכח ומהר את הדין הפלילי באמצעות המשטרה, השב"כ ובתי המשפט, אני לא רואה שמץ של פסול לעודד ייצוג משפטי של כל עצור או נאשם. הקריאה להוקיע את עו"ד כבוב ואף לשלול את פעילותו בלשכת עורכי הדין אינה במקומה, אינה מקובלת על ההנהגת הלשכה ובכל מקרה כראש מחוז תל אביב אני מנגד לה ואפעל נגדה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ראש הלשכה אבי וחימי ושאר חברי המועצה הארצית וראשי המחוזות עסקו בימים האחרונים בהעברת מסרים של אחדות, פיוס וסולידריות, ואני גאה על התנהלות זו בהתנהגתו של של עו"ד חימי. זו הדרך ואין בלתה. </span> </span> </p> <p> <span> לצד הקריאה לפיוס ואחדות עלינו להוקיע ופעול, גם באמצעות צעדים אתיים, נגד חברים שחוצים את הקוים וקוראים בבירור קריאות לאלימות, להסתה או לגזענות. בכדי לא לגלוש לסתימת פיות ולמשטר מקארטיסטי, הצעדים צריכים להיות זהירים ורק נגד מי שחצה באופן מובהק את הקווים. באשר לדבריו של ווליד כבוב, הם רחוקים מאוד לדעתי מהמרחב הבלתי לגיטימי , כפי שהסברתי בפתח הדברים. </span> </p> <p> <span> בשולי הדברים אני חושב ששרבוב שמו של אביו של עו"ד כבוב המכהן כשופט מחוזי מוערך וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביחס להתבטאויות של בנו, היא לא לעניין ושגויה מהיסוד בלי קשר לעמדה כלפי דבריו של ווליד לגופם </span> </p> <p> <span> <span>  זה הזמן לשוב ולקרוא לכולם להתאחד, להרגיע את הרוחות, להרבות בקבלת האחר, וזאת לצד התנגדות נחרצת לכל גילוי של אלימות ופורענות ולקיחת החוק לידיים. </span> </span> </p> <p> <span> כמו כן אבקש לחזק את אחינו בדרום ובמיוחד בישובי העוטף, אשר חשים יום יום את המצוקה שמרביתנו חשים בימים אלה בעקבות טרור החמאס הרצחני. חג שבועות שמח, עיד סעיד עיד אלפיטר, שקט, בטחה ושלווה לכולם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 17 May 2021 06:57:47 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-ofe8964f51 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-postd9323559 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-93-D7-95-D7-93_-D7-9C-D7-99-D7-91-D7-90-D7-99-f412c78e.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> פרופ' דוד ליבאי - אדריכלי המשפט הישראלי </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט מצדיע לעמודי התווך של המשפט הישראלי בישראל, ובכל חודש המדור מתמקד באחד מן "אדריכלי המשפט הישראלי". החודש נספר את סיפורו של פרופ' דוד ליבאי, האדם היחיד בישראל שזכה לכהן גם כראש לשכת עורכי הדין וגם כשר המשפטים (בתקופות שונות) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> פרופ' דוד ליבאי (86) נולד בתל אביב בשכונת קריית מאיר. בבגרותו למד בעיר בבית הספר התיכון עירוני א'. בעת גיוסו לצה"ל למד משפטים באוניברסיטה העברית במסגרת עתודה אקדמית ולאחר מכן עשה את שירותו הצבאי כסנגור וכתובע בפרקליטות הצבאית בדרגת רב-סרן. כמו כן שימש כממלא מקום התובע הצבאי הראשי. </span> </p> <p> <span> לאחר שחירורו מצה"ל שימש כתובע בפרקליטות המדינה. לאחר מספר שנים החל לעבוד אצל שר המשפטים פנחס רוזן, בתור אחראי על מחלקת החנינות וכן בתפקיד דובר משרד המשפטים. במקביל השלים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת שיקגו, והוענק לו תואר דוקטור למשפטים. </span> </p> <p> <span> לאחר הסמכתו כעורך דין מונה להיות עוזר ראשי לפרקליט המדינה, קולין גילון, ושימש אף כתובע ראשי של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. </span> </p> <p> <span> בשנת 1964 פתח משרד פרטי לעריכת דין – ובשנת 1969 מונה למרצה באוניברסיטת תל אביב. מיד עם התחלת עבודתו באוניברסיטת תל-אביב, בשנת 1971, נבחר לכהן בתור דיקן הסטודנטים באוניברסיטה. בשנת 1973 נבחר לראש המכון לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי של אוניברסיטת תל אביב. לאחר מספר שנים שימש גם בתור דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. </span> </p> <p> <span> <span> במקביל לעבודתו כעורך דין ומרצה באונ' ת"א, מונה לחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ואף כיהן בתור ראש הלשכה בין השנים 1983 – 1984. בשל שאיפותיו להיבחר לכנסת, נדרש בסוף שנת 1984 להודיע על התפטרותו מראשות הלשכה, בשל הקדמת הבחירות לכנסת. בשנה זו נבחר לכנסת ה-11 מטעם מפלגת העבודה. בכנסת זו ובכנסת ה-12 שימש בתור ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה והיה חבר בוועדה לבחירת שופטים. פרופ' ליבאי היה אחד הגורמים המרכזיים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקירת פרשת מניות הבנקים בשנות ה-80. בשנת 1988 יזם פרופ' ליבאי עם ח"כ אלי קולס את חוק יסוד: מבקר המדינה. </span> </span> </p> <p> <span> בכנסת ה-13, במסגרת ממשלתו של יצחק רבין, מונה לשר המשפטים וכיהן בתפקיד זה גם בממשלתו של שמעון פרס, לאחר רצח רבין. בתור שר המשפטים הוא דאג להגדלת תקציב המשרד, עודד בניית בתי משפט חדשים והחל להנהיג משמרת שנייה בבתי משפט שונים. בתקופת כהונתו כשר המשפטים, ידעה מדינת ישראל מאורעות קשים מאד. בהתאם לכך, פרופ' דוד ליבאי יזם מינוי של שלוש ועדות חקירה ממלכתיות: ועדת חקירה על טבח מערת המכפלה; ועדת החקירה לבדיקת היעלמותם של ילדי תימן; ועדת חקירת רצח יצחק רבין. </span> </p> <p> <span> <span> בשנת 1995 שימש אף לתקופה קצרה בתור שר הפנים. נבחר לכהן כחבר כנסת גם בכנסת ה-14, אך פרש מהכנסת זמן לאחר מכן בעקבות מעברה של מפלגת העבודה לאופוזיציה. לפני פרישתו, היה פרופ' ליבאי ממובילי חוק הסניגוריה הציבורית. </span> </span> </p> <p> <span> עם התפטרותו מהכנסת בשנת 1996, פתח מחדש את משרדו הפרטי כעורך דין בבית אמות המשפט בתל אביב. משרד אותו הוא מנהל עד היום. משרדו ייצג את נשיא המדינה, משה קצב, שנחשד בעבירות מין, אך פרש מכך לאחר שמונה חודשים, בעקבות מסיבת עיתונאים שערך קצב. משנת 2018 מכהן בתור חבר בוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט בדימוס יורם דנצינגר. </span> </p> <p> <span> פרופ' ליבאי פרסם עשרות מאמרים אקדמיים ומקצועיים. אחד הפרסומים המפורסמים שלו ספרו "דיני מעצר ושחרור", אשר תרם רבות להסדרת תחום זה מבחינה משפטית. הוא זכה בפרסים רבים. למשל זכה בפרס מקרן פנחס רוזן, על ספרו "דיני מעצר ושחרור"; הוענק לו מגן "חבר הכנסת האדיב" על התנהגותו האדיבה וסגנון דיבורו התרבותי כלפי חברי הכנסת. </span> </p> <p> <span> עד היום פרופ' ליבאי מתבטא בבמות אקדמיות ובבמות ציבוריות חשובות, ובמקביל לעבודתו כעורך דין פרטי הוא מרצה בתחומי משפט שונים – מתוך ניסיונו הרב בפרקטיקה, באקדמיה ובפוליטיקה הישראלית. השילוב הנדיר וההפריה הדדית שבין הפרקטיקה, האקדמיה והפוליטיקה המשפטית, מבטאים את תרומתו הייחודית של פרופ' ליבאי לבניין המשפט הישראלי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 16 Mar 2021 09:45:43 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-postd9323559 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post838207fa <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-E2-80-8F-E2-80-8F-D7-9C-D7-9B-D7-99-D7-93-D7-94-17c2e7ad.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> השופטת דליה דורנר - אדריכלי המשפט הישראלי </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט מצדיע לעמודי התווך של המשפט הישראלי בישראל, ובכל חודש המדור מתמקד באחד מן "אדריכלי המשפט הישראלי". החודש המדור מציג את סיפורה של השופטת דליה דורנר, אשר פרצה מחסומים רבים ושברה תקרות זכוכית בעולם משפטי גברי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דליה דורנר (86) נולדה באיסטנבול שבטורקיה בשם "דולי גרינברג". משפחתה עלתה לארץ ישראל בשנת 1944 והתיישבה בתל אביב. אביה, שהיה סוחר עצים אמיד, נפטר זמן קצר לאחר העלייה והמשפחה נדרשה להתמודד עם קשיים כספיים. דורנר ואחיה נשלחו למוסד החינוכי "נווה הילד" ליד נהריה, שם למדה שלוש שנים בתנאי פנימייה, במימון "עליית הנוער". לאחר מכן, המשיכה ללמוד לבית הספר הריאלי בחיפה, לאחר שקיבלה מלגת לימודים. </span> </p> <p> <span> <span> דורנר התגייסה לצה"ל בהיותה רק בת 17. במהלך שירות החובה החלה בלימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב במסגרת של לימודי ערב. עם סיום לימודיה, החליפה את שמה הפרטי ל"דליה". לאחר שחרורה מצה"ל המשיכה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לאחר לימודיה שימשה בתפקיד משפטי במשטרת ישראל, לאחר מכן עברה לשרת בפרקליטות הצבאית וכיהנה, בין השאר, בתפקיד הסניגורית הצבאית הראשית. בשנת 1973 כיהנה כנשיאת ביה"ד הצבאי של מחוז המרכז וחיל האוויר, בדרגת סגן-אלוף, ומשנת 1974 כיהנה בתפקיד שופטת ביה"ד הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה (הקצינה השנייה בצה"ל, מחוץ לחיל הנשים, שהוענקו לה דרגות סגן-אלוף ואלוף-משנה). בשנת 1978 כיהנה ב"ועדת שמגר" לבחינת מערכת השיפוט הצבאית. </span> </span> </p> <p> <span> עם פרישתה מהצבא, מונתה לשופטת מחוזית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ומאוחר יותר בבית המשפט המחוזי בירושלים. בין השאר היא ישבה בהרכב השופטים במשפטו של ג'ון דמיאניוק, שזוהה כאיוון האיום, הפושע הנאצי האוקראיני מטרבלינקה. (כזכור, דמיאניוק הורשע בבית המשפט המחוזי, אך בערעור בבית המשפט העליון הוא זוכה מחמת הספק בעקבות ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי; מאוחר יותר טענה כי גם לאחר זיכויו היא עודנה בטוחה שדמיאניוק הוא איוון האיום אך הוסיפה כי היא מאמינה שהייתה מגיעה לתוצאה דומה לזו שהגיע אליה בית המשפט העליון). </span> </p> <p> <span> בשנת 1993 מונתה דורנר לשופטת בבית המשפט העליון במינוי בפועל, ביוזמתו של הנשיא שמגר. כעבור שנה, בשנת 1994, מונתה דורנר לכהונת קבע כשופטת בית המשפט העליון. דורנר זוהתה כשופטת המקדמת זכויות אדם, וכפרשנית מרחיבה של חוקי היסוד. היא נחשבה כמחמירה עם נאשמי צווארון לבן. גישות אלו, כפי שהשתקפו בפסיקותיה, הפכו אותה לאחת מהבולטות שבשופטי ישראל. לקראת סוף כהונתה שימשה גם כיושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. דורנר נודעה כאחד השופטים המהירים ובעלי ההספק הגבוה ביותר במתן פסקי דין. </span> </p> <p> <span> <span> במרץ 2004 סיימה דליה דורנר את כהונתה בבית המשפט העליון. בשנת 2006 נבחרה דורנר לתפקיד נשיאת מועצת העיתונות בישראל. בשנת 2008 מונתה לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה ("ועדת דורנר"). באותה שנה מונתה על ידי שרת החינוך יולי תמיר לעמדו בראשות ועדה ציבורית לבחינת חינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> מאז פרישתה מכס השיפוט היא מרצה על זכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובמכללות למשפטים. היא חברה בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, נשיאת העמותה למשפט ציבורי ליד הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ויו"ר המערכת של כתב העת "הפרקליט", היוצא לאור על ידי לשכת עורכי הדין בישראל. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בשנת 2014, התמודדה דורנר בבחירות לנשיאות ישראל. בבחירות זכתה ב-13 קולות של חברי הכנסת ולא העפילה לסיבוב השני, שבו נבחר הנשיא העשירי. בשנת 2015 דורנר עמדה בראש הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים. </span> </span> </p> <p> <span> דורנר זכתה לפרסים וכיבודים רבים על פועלה הענפה. כך, בין השאר, קבילה בשנת 2004 את פרס לשכת עורכי הדין בשל תרומתה הערכית למשפט ולחברה ותואר כבוד מהאיגוד הישראלי לאיכות. בשנת 2005 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד על ידי מכון ויצמן למדע, וכן חברות כבוד במכון האמריקאי למשפט (American Law Institute). באותה שנה הוענק לה גם הוקרה על ידי התנועה לאיכות השלטון. בשנת 2008 הוענק לה אות הוקרה מתנועת אומ"ץ, הוענק לה באותה שנה גם תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 2010 נמנתה עם מדליקי שתים-עשרה המשואות ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל. </span> </p> <p> <span> לא נס לחה ובחודש שעבר הקימה את המכון הישראלי לעיתונות, שמטרתו היא "לפעול לפיתוח האוריינות התקשורתית בקרב הציבור הרחב בכלל, בקרב נערות ונערים בפרט, לפעול להגברת התמיכה בעיתונות חופשית וחזקה, בין היתר באמצעות גיוסם של קובעי מדיניות, לפעול לפיתוח  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 16 Mar 2021 09:39:49 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post838207fa thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post330f4fad <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/WhatsApp+Image+2021-03-09+at+19.43.57.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד עדי אלבוים - תאילנדים "ברחנים" בחקלאות הישראלית </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נזקי הקורונה מתחילים לבצבץ על פני השטח – גם בזירות פחות מוכרות לציבור הישראלי. החקלאות בישראל מצויה במשבר ארוך ומתמשך, וסגירת הגבולות הובילה למחסור בכוח אדם אשר גרם לנזקים עצומים במשקים השונים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בזמן שגרה מועסקים בישראל כ-24 אלף עובדים זרים בחקלאות, רובם מתאילנד, שמגיעים לארץ באישור מיוחד של המדינה ולזמן קצוב. החקלאות הישראלית תלויה בהם במידה רבה מאחר שהם משמשים כוח עבודה עיקרי במשקים. בעקבות נגיף הקורונה החליטה ממשלת ישראל להעניק ארכה לוויזת העבודה של העובדים הנוכחיים, משום שלא תתאפשר הבאת עובדים חלופיים בגלל המצב, והחקלאות המקומית היתה עלולה להיפגע בעקבות מחסור בידיים עובדות. בדיעבד התברר כי ערכם של עובדי חקלאות עלה בעקבות החלטה זו – דבר שהביא לניצול המצב על ידי העובדים עצמם. </span> </p> <p> <span> עו"ד עדי אלבוים, מומחה לדיני עבודה, מתאר לנו את הנזק שנגרם בשל ניצול המצב על ידי התאילנדים. במשק קורין בעין הבשור, המתמחים בגידול ירקות ותרנגולי הודו לבשר בהיקפים גדולים, נאלצו להתמודד עם תופעת "הברחנים". מתוך 14 פועלים תאילנדים שהועסקו במשק, חמישה נטשו את עבודתם ובעקבות כך גרמו לנזק עצום. הגידולים במשק, בתפוקות הרגילות, מצריכים העסקתם של פועלים מנוסים. בעלי המשק השקיעו זמן ואמצעים בהכשרת הפועלים לביצוע העבודות החקלאיות הדרושות ביעילות ובמהירות הנדרשת, לצורך אספקת אותן תפוקות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד אלבוים מסביר כי בעקבות משבר הקורונה ועצירת הטיסות בין תאילנד לישראל הופסקה הגעתם של עובדים זרים מתאילנד המהווים כוח עזר משמעותי בחקלאות הישראלית, ולכן המשק לא יכול להשיג פועלים חלופיים לפועלים שנטשו באופן מידי. בנוסף, משום שהיתרי העסקה של פועלים זרים בענף החקלאות דורשים פעילות רגולטורית לא פשוטה - כל עוד "הברחנים" יוותרו בארץ, לא ניתן להביא אחרים במקומם. </span> </p> <p> <span> לאור המחסור בידיים עובדות, בשל נטישת התאילנדים את המשק, נגרמו למשק נזקים כספיים משמעותיים. עצם נטישת המשק והפקרת החיות גרמו למשק נזקים רבים. כך למשל, חיות רבות לא קיבלו מזון ואחרות אכלו יותר מדי כי מחסן המזון נשאר פתוח. כמו כן, העובדים התאילנדים שנטשו היו הפועלים המיומנים והוותיקים מבין כל הפועלים, ועלות הכשרת עובדים חלופיים (כאשר הדבר יתאפשר) היא גבוהה מאד. עו"ד אלבוים הגדיש כי קיימת חובה מוסרית להגן על החקלאים שנפגעו, ולאחר שננטשו – לא להשלים עם המצב, ולדאוג כי גם המשפט הישראלי לא ינטוש אותם.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 14 Mar 2021 08:50:48 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post330f4fad thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post03360119 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/IMG_4275-d7b5e533.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד דוד טולמסוב - בקשת מקלט מסרי לנקה </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ישראל הפכה ליעד הגירה אטרקטיבי. בעקבות כך נאלצת רשות האוכלוסין וההגירה למדיניות קשוחה. לעיתים מקרים מסוימים נופלים בין הכסאות. במקרה הבא, עו"ד טולמסוב זיהה את המצוקה והפנה את תשומת לב בית המשפט לזעקת המהגר </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אזרחית סרי לנקה הגיעה לישראל לעבוד בתחום הסיעוד. לאחר שפג הארכת המועד שקיבלה – ביקשה לשוב ביתה, אולם לפני כן ערכה שיחה עם בעלה, בו הודיעה לו כי היא מבקשת להיפרד ממנו על רקע קשר רומנטי שיצרה עם בחורה לסבית מסרי לנקה, אשר עובדת אף היא בישראל. </span> </p> <p> <span> <span> בעלה זעם על כך ואיים על חייה. הוא טען כי יפיץ ברבים את היותה לסבית – דבר הנחשב לגזר דין מוות וודאי בשל התפיסה התרבותית הקיימת בסרי לנקה ביחס ליחסים חד מיניים. בשל כך, פנתה המבקשת לעו"ד דוד טולמסוב על מנת שיעזור לה להגיש בקשת מקלט. </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד טולמסוב פנה לרשות האוכלוסין וההגירה ולאחר ראיון עם המבקשת לא התרשמו כי הלה זכאית למקלט ובקשתה נדחתה, ולו בשל שיהוי בהגשת הבקשה. עו"ד טולמסוב הגיש ערר על החלטת הרשות, והתקיים אצל הדיינת באפי תם - אך בית הדין דחה טענות המבקשת והורה על יציאתה מישראל. עו"ד טולמבוס לא אמר נואש והגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת מיכל אגמון גונן. </span> </p> <p> <span> שופטת המחוזי הוציאה מיד צו ארעי כדי למנוע את יציאתה של המבקשת מישראל. לאחר מספר חודשים התקיים דיון בעניינה בו הוחלט כי יש להחזיר את בקשתה של המבקשת לבדיקה מחודשת במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה והפעם חלה עליה חובה לדון בעניינה, על רקע חוות דעת משפטית המצורפת לבקשה לפיה קיימת סכנה ללסביות מוצהרות בסרי לנקה. הרשות דנה בעניינה ולמבקשת ניתנה אשרה חדשה. תיק זה כיום הינו מנחה בתיקים רבים מול רשות האוכלוסין וההגירה – כי אין לדחות בקלות בקשת מקלט בטענת שיהוי ולבחון כל מקרה לגופו. </span> </p> <p> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 14 Mar 2021 08:40:00 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post03360119 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/my-post <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/4f1c0791-027b-40eb-aa9a-e7e003f97456-ceef30e8.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> <span> עו"ד רומי קנבל - הכוכב של מחוז מרכז </span> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עורכות דין הן מחזה נפוץ בישראל. יותר ויותר נשים מוסמכות לעורכות דין, ובשנים האחרונות, מבחינה סטטיסטית, מוסמכות אף יותר נשים מגברים. רומי קנבל, עו"ד בכירה בתחום דיני המשפחה, כבשה יעד נוסף במשפט הישראלי – יושבת ראש מחוז מרכז  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות (2014 – 2019) יחס גברים-נשים בין המוסמכים החדשים התהפך, כך שבקבוצת עורכי הדין 46% גברים ו-54% נשים. פרקליטות ושופטות, מייסדות משרדים ושותפות בכירות הן חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי המשפטי. כמעט כל תקרות הזכוכית נופצו. </span> </p> <p> <span> <span> גם בבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין מחסום נוסף הוסר כאשר נבחרו שתי עורכות דין לכהונה בראש מחוזות מרכז וצפון. עו"ד רומי קנבל, העומדת בראש משרד עורכי דין מוביל דין בתחום דיני המשפחה והירושה, נבחרה ברוב עצום יחסית לכהן בתור יו"ר מחוז מרכז. עו"ד קנבל היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (UEA) בהצטיינות יתרה ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב והשלמות למאסטר מהאוניברסיטה העברית. התמחות עשתה במשרד עורכי דין ש. הורביץ ומיד לאחר שקיבלה רישיון הקימה משרד שהיא עומדת בראשו עד היום. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בין עיסוקיה הציבוריים, עו"ד קנבל שימשה בתפקידים שונים בלשכת עורכי הדין עד לכהונתה כיו"ר מחוז מרכז. השירות הציבורי של עו"ד קנבל החל כבר משירותה הצבאי בו שירתה כקצינת ת״ש ובהמשך כמפקדת קורס קצינות ת״ש, ואף שימשה כמנהלת לשכתו של האלוף דני יתום בתפקידו כראש אגף התכנון בתקופת מלחמת המפרץ ובתפקידו כאלוף פיקוד מרכז בימי האינתיפדה השניה. </span> </span> </p> <p> <span> לפני כהונתה כיו"ר המחוז היא נמנתה על סגל ההוראה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס, ומשיחות עם סטודנטים עולה כי היא מרצה בחסד, בעלת ידע רחב וכריזמה פדגוגית כובשת. שולטת בכל נבכי המקצוע (לימדה דיני ירושה) ומעבירה את החומר הנלמד עם ערך מוסף של ידע פרקטי – שכן היא מכתת רגליה כמעט כל שבוע בבתי דין דתיים ובבתי משפט לענייני משפחה בכל רחבי הארץ. תלמידיה מעריצים אותה, ונראה שגם לקוחותיה ממליצים עליה בחום שכן "היא נותנת את הנשמה" לדבריהם. </span> </p> <p> <span> כאמור, בחירתה ליו"ר מחוז מרכז בלשכת עו"ד היה ללא עוררין. 66% בחרו בה לעומת המתמודד השני – במושגים פוליטיים זה נוק-אאוט רציני. בכך הפכה להיות אחת משתי הנשים היחידות שמכהנות בתור ראשות מחוז בלשכה (השניה היא תמי אולמן במחוז חיפה). כניסתה לתפקיד נעשתה בהתחלה בחשש קל כי לפניה כיהן בראש מחוז מרכז יו"ר לשכת עו"ד הנוכחי, אבי חימי. אולם בברכתו ובתמיכתו של עו"ד חימי, היא התגלתה מיד כראויה לתפקיד – ובסביבתה מספרים שהיא עושה חיל. יתרונה של עו"ד קנבל הוא ביחסי אנוש מצוינים בשילוב אסרטיביות עניינית לקידום המטרות החשובות שהיא מכוונת להשיג. איכויות אלו באות לידי ביטוי גם בפרקטיקה בה היא לא עושה לעצמה הנחות, ומוצאת עצמה בעין הסערה בתמיכה שהיא מעניקה לאלו שזקוקים סיוע.   </span> </p> <p> <span> באחת הראיונות היא מספרת כי "כל חיי עסקתי בפעילות ציבורית התנדבותית, ירשתי את האהבה לכך מאבי היקר. כליטיגטורית בתחום דיני המשפחה, היום שלי מתחיל בדיונים בבתי המשפט, דיוני הוכחות וממשיך לפגישות עם לקוחות, הכנות לדיונים, ישיבות צוות ועוד. וכעת, לשמחתי, זכיתי לשלב בסדר יומי העמוס את הפעילות ההתנדבותיתי כראש מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, שהיא עולם ומלואו". אכן, מי שעוקב אחריה ברשתות החברתיות מגלה כי את יומה היא מתחילה בבית המשפט ומסיימת בחיק המשפחה. ניכר שהיא אוהבת את עבודתה – אך לא פחות מכך היא אוהבת את משפחתה וחבריה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 14 Mar 2021 08:19:38 GMT https://www.court-magazine.co.il/my-post thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-ofd0bbd7be <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-93-D7-95-D7-A8%2B-D7-95-D7-95-D7-99-D7-9C-D7-93-D7-95-D7-A8-D7-A3.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד ווילדורף "רוצה להיות שופט" </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד דור ווילדורף עבר את מבחני הלשכה האחרונים בהצלחה. בטור הבא הוא מתאר לנו בקצרה את המסע שהוא עבר החל משלב ההחלטה ללמוד משפטים ועד קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין </span> <span> <br/> המסע שלי לרישיון עו"ד התחיל אי שם בשנת 2014. חודשיים לפני שהשתחררתי מהשירות הצבאי, החלטתי להצטרף לעסק המשפחתי בתיווך ויזמות נדל"ן. הוצאתי רישיון מטעם משרד המשפטים לעסוק בתחום זה. במסגרת לימודי הנדל"ן, נחשפתי בפעם הראשונה לעולם המשפט. אפשר לומר שהתאהבתי. רציתי להרחיב את הידע בתחום המשפטי ולכן נרשמתי ללימודי תואר ראשון במשפטים במסלול האקדמי במכללה למנהל. </span> </p> <p> <span> התחלתי ללמוד בשנת 2015, עם חיוך רחב על הפנים ותשוקה גדולה להפיק את המירב מהלימודים האקדמיים. כבר בתחילת הדרך הלימודים תפסו חלק מאוד משמעותי בחיי. ככל שעבר הזמן, כך הביטחון העצמי בתחום המשפטי גדל - והתחלתי "לחשוב בגדול". בשנה ב' עלתה אצלי המחשבה להתחיל לברר על לימודי תואר שני במשפטים - וכך באמצע לימודי התואר הראשון, מטרה חדשה ניצבה לפני: לימודי התואר השני. </span> </p> <p> <span> בחופשת הסמסטר בין שנה שניה לשלישית, טסתי במסגרת בית הספר למשפטים לקורס קיץ בלונדון שנערך ב- Queen Mary University of London &amp; University of Oxford. הקורס עסק בדיני התחרות והגבלים עסקיים בינלאומיים. </span> </p> <p> <span> בשנה השלישית, מציאת מקום איכותי להתמחות הפכה למטרה המרכזית. כסטודנט, התחושה היא שכל עולמך תלוי במקום בו תתמחה. כל זימון נבחן בקפידה – האם הוא הטוב ביותר? האם בעל ערך מוסף להמשך הקריירה? לשמחתי, זומנתי לראיונות רבים. ימים שהתחילו בתל אביב, המשיכו בירושלים, והסתיימו בצפון הארץ. שלושה ראיונות בממוצע כל יום למשך שבועיים. תקופה מאוד מאתגרת. המסר הוא כי ''אם קיבלתם תשובה חיובית - קבלו אותה ואל תתמהמהו''. ביום קבלת התשובות הטלפון הראשון צלצל כבר בשעה 7:30 בבוקר. הבית הפך לחמ"ל קטן, ותוך כדי שאני עונה לשיחות טלפון, הורי היקרים סייעו לי בכתיבת הפרטים לשקלול הנתונים. קיבלתי תשובות חיוביות מן המגזרים הפרטי והציבורי – ובסוף בחרתי להתמחות בפרקליטות המדינה, במחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה. זו הייתה בחירה מוצלחת מאד: התמחות מרתקת, מלמדת, איכותית ובעיקר בונה. במקביל להתמחות סיימתי גם את לימודי התואר השני. </span> </p> <p> <span> שלב בחינות הלשכה הוא שלב שהשפיע עלי רבות מבחינה נפשית, החשש והלחץ מכמות החומר שנדרשנו ללמוד תוך זמן קצר. בתקופה זו למדתי מספר חודשים, מבוקר עד ערב, כל יום נושא חדש. לאחר תקופה מסוימת, החלטתי כי לימוד עצמאי אינו מתאים לי ולכן הצטרפתי לקורס הכנה לבחינות הלשכה של אורטל רייסמן. אורטל וצוות המרצים המעולים  שלה הפכו את תקופת הלמידה לנוחה, מעשירה ואפילו מהנה במובן מסוים. נחשפתי לשיטת הוראה חדשה, שנוסחה בקפידה והפכה את התקופה המלחיצה לפורייה. מצבי הלחץ והחרדה הוחלפו בחשיבה חיובית בזכות שיעורי N.L.P; הספרים הוחלפו בשיעורי LIVE; הכעס והתסכול הוחלפו ברוגע ונחת. קשה לתאר במילים את התחושות - אבל המסע הקשה שעברתי בלימודים האקדמיים ובהתמחות החל להתבטא בציונים גבוהים. בבחינת לשכה קיבלתי ציון חלומי. </span> </p> <p> <span> כיום אני שוקד על כתיבת עבודת מאסטר (תזה) בהנחיית פרופ' יפעת הולצמן גזית, בתחום התכנון והבנייה בנושא פיצול דירות מגורים. כתיבת עבודת המחקר מהנה ואני מוצא בה סיפוק רב. תקוותי להמשיך ללימודי דוקטורט – ובעתיד אף להשתלב במערכת השפיטה כשופט בישראל. צעד אחר צעד, צעדים קטנים שהופכים לחלום גדול. </span> <span> <br/> </span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 07 Feb 2021 19:44:18 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-ofd0bbd7be thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of37d2d0fe <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/16CC255F-2D74-4479-B46C-BF1B3E72511A.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> ראש הממשלה לשעבר מתנצל בפני ראש לשכת עו"ד </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר שהאשים אהוד ברק את עו"ד אבי חימי כי הצטרף לצוות הגנתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, התנצל והודה כי התבסס על פייק ניוז </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כזכור, בחודש שעבר, בית המשפט המחוזי בירושלים הודיע לפרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הדיון שהיה אמור להתקיים בינואר יבוטל בשל הסגר השלישי. בעקבות כך אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, טען בראיון שערך בכאן רשת ב' כי הלשכה פעלה לדחיית משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכי אבי חימי בעצמו הצטרף בכך לצוות ההגנה של נתניהו. </span> </span> </p> <p> <span> בעקבות דברים אלו דרש עו״ד חימי באמצעות באי כוחו מראש הממשלה לשעבר ברק לפרסם התנצלות חזרה מהאשמות החמורות, וכן להעביר לצורך פשרה סכום של כ-30 אלף ש״ח אשר ייתרמו לבית חולים לטיפול בחולי קורונה. בין השאר הדגיש יו"ר לשכת עו"ד כי "לשכת עורכי הדין בהובלתי מעולם לא לקחה צד במגרש הפוליטי, ומכבדת את כל הפוליטיקאים בזירה, אולם לא נאפשר לעולם את הכפשת שמה הטוב של הלשכה ועל כן פניתי במכתב לאהוד ברק ודרשתי את התנצלותו המיידית, כלפי וכלפי הציבור אותו אמשיך לייצג נאמנה". </span> </p> <p> <span> לאחר שבוע מפרסום הדברים, במסגרת ראיון ברשת ב', הבהיר אהוד ברק כי האשמה שהטיח ביו"ר לשכת עו"ד התבססה על ידיעה שגויה. "זה התפרסם בתקשורת יום לפני הראיון" מסביר ברק "הסתמכתי על מה שקראתי בפרסום". אהוד ברק הדגיש כי "יום לאחר הראיון הסתבר גם לי שזה לא היה נכון – אז אם עו"ד חימי או כל אדם אחר נפגע מהדברים שלי אני כמובן מתנצל ומצער על כך". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו - מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 01 Feb 2021 16:24:37 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of37d2d0fe thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-off84cadb7 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-97-D7-99-D7-94--D7-9E-D7-A0-D7-A2--D7-A6-D7-99-D7-9C-D7-95-D7-9D--D7-90-D7-99-D7-9C-D7-9F--D7-91-D7-A9-D7-95-D7-A8-e556b26f.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> עו"ד חיה מנע – בצמרת דיני נזיקין ומשפט המנהלי </span> </h1> <p> <span> <span> <br/> עו"ד </span> </span> <span> חיה מנע </span> <span> <span> עומדת בראש משרד המתמחה בתחום המנהלי ודיני הנזיקין. בין השאר, משרדה מעניק שירותים משפטיים מקצועיים, גם בתחומי משפט נוספים הנוגעים ל”אזרח הקטן” מול הרשויות, כמו דיני עבודה. היא משמשת גם כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בארגון "לה"ב" – לשכת ארגוני העצמאיים בישראל. בשנת 2018 נבחרה למועצת העיר רמת גן ובמקביל לעבודתה כעורכת דין היא מכהנת כיום בהתנדבות כחברת מועצת העיר, מחזיקת תיק מעמד האישה ושוויון מגדרי וקידום עסקים. עו"ד מנע גם פעילה מאד בלשכת עורכי הדין ובשנים האחרונות כיהנה כיו"ר ועדת הקשר רמת גן במחוז תל אביב וכסגנית יו"ר מחוז תל אביב. </span> </span> </p> <p> עו"ד חיה מנע מנצלת את היכרותה עם המערכת השלטונית והמנהלית כדי לעזור "לאזרח הקטן". כך למשל, במסגרת עשייתה המוניציפלית הקימה במהלך השנה האחרונה מנהלת עסקים עירונית שהיא עומדת בראשה במטרה לצמצם ביורוקרטיה ולסייע לעסקים המקומיים. בנוסף, ייסדה לראשונה ברמת גן ועדה עירונית למעמד האישה ושוויון מגדרי ופועלת לקידום נשות העיר בדרכים שונות. במסגרת פעולתה בלשכה יצרה עו"ד מנע קהילת עורכי דין מגובשת במסגרת ועדת הקשר רמת גן, ואף רתמה עורכי דין לעשייה קהילתית-חברתית למען הציבור ברמת גן, על ידי "אימוץ" בית האבות העירוני, אימוץ שכלל ביקורים בחגים על מנת לשמח את דייריו.  </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו - מגזין בית המשפט! </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 30 Jan 2021 06:59:27 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-off84cadb7 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of181a995e <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A0%D7%A2.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד דוד מנע – אלוף הנזיקין </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו - מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <span> עו"ד </span> </span> <span> דוד מנע </span> <span> <span> עומד בראש משרדו כבר משנת 1993. המשרד מתמחה בתחומי הנזיקין, לרבות נזקי גוף ונזקי רכוש, דיני עבודה, תביעות ייצוגיות, משפט מנהלי ומשפט אזרחי, וכן בליטיגציה בדגש על תביעות קבוצתיות בתחום הנזיקין ואיכות הסביבה. משרדו משמש גם כיועץ משפטי קבוע של חברות וארגונים מובילים בישראל בתחומי משפט אלו. עו"ד מנע עסק גם בפעילות ציבורית ענפה: כיהן כחבר מועצת העיר רמת גן בין השנים 1978–1987, וכחבר מליאת רשות השידור בין השנים 1984–1988. כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-13 ובכנסת ה-16. שימש גם בתור יועץ משפטי במשך 8 שנים של "הארגון היציג של נפגעי פעולות איבה". </span> </span> </p> <p> משרדו של עו"ד דוד מנע נחשב לאחד המשרדים הנזיקיים הטובים ביותר בישראל. במהלך השנים טיפל המשרד בתיקים משפטיים מורכבים שזכו להד תקשורתי נרחב, ובין היתר: תביעת נזיקין בגין ההתעללות בחוסים במוסד "נווה יעקב" בפתח תקווה תביעת נזיקין בגין השריפה בכרמל תביעה ייצוגית בגין זיהום הים ונחל הירקון. בנוסף, בימים אלו המשרד מטפל בתביעות נזיקין בגין שיטפונות בכל רחבי הארץ - בדרום ת"א, נהריה, אשקלון, נס ציונה וחיפה. משרדו שם דגש גם על איכות הסביבה, כך למשל המשרד מטפל בתביעה ייצוגית נגד דור כימיקלים על דליפת גז במפרץ חיפה ובתביעה נגד <span> <span>  </span> </span> דליפת אמוניה בעכו, וכמובן התביעה ייצוגית נגד בז"ן (בתי זיקוק נפט) בגין זיהום אויר במפרץ חיפה. </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 26 Jan 2021 20:04:32 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of181a995e thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of916816f3 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-93-D7-95-D7-93%2B-D7-98-D7-95-D7-91-D7-95-D7-9C.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד דוד טובול – פליליסט בצמרת </span> <span> <br/> </span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו - מגזין בית המשפט! </span> </h1> <p> <span> <span> עו"ד </span> </span> <span> <span> דוד טובול </span> </span> <span> <span> עומד מעל 15 שנה בראש משרד המתמחה בתחומי משפט פלילי ייחודיים: המחלקה לחקירות שוטרים והתחום הפלילי-צבאי. בנוסף, עו"ד טובול מומחה בכל הנוגע בענייני המחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה. מומחיותו בתחום המח"ש קנויה לו כבר מימי התמחותו במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. מומחיותו בתחום הצבאי מגיעה גם מניסיונו בשטח במסגרת שירות צבאי בחטיבת הנח"ל בתור מפקד צוות, ושירות מילואים קרבי מלא בחטיבה הצפונית ברמת הגולן. ניסיונו הרב בתחומים הפליליים המגוונים העמיקו מאד את כישוריו עד שלא פעם הוא מסיים את ההליכים המשפטיים כנגד לקוחותיו ללא הרשעה פלילית. ניסיונו הרב עומד לו גם בתחומי דיני המשפחה – גירושין, סוגיות רכוש צוואות ועוד. לאחרונה, בזכות עתירה שהגיש לבג"ץ, הוביל לכך כי נוהל הנוגע לאופן הטיפול של בתי משפט למשפחה ביחס לניכור הורי הוטמע במודל כלל־ארצי (ולא רק במחוז ת"א, כפי שתוכנן מראש). </span> </span> </p> <p> עו"ד טובול מוכיח לאורך השנים, במהלך הקריירה המשפטית שלו, כי לקוחותיו עומדים לנגד עיניו, וכי הוא פועל רבות לטובתם ולחפותם – לא רק מן השפה ולחוץ. בשורת פסקי דין בהם ייצג את הנאשמים, השקיע רבות בהליך הוכחות ארוך ומייגע ובכך הוביל לזיכוי לקוחותיו. בין שלל תיקיו, הצליח להוכיח את חפותה של אם ("המפלצת מהדרום") שהואשמה באשמת שווא, ואף נכלאה למשך שנה בשל כך, על התעללות בבתה. במקרה אחר, הוביל לזיכוי מוחלט של לוחם מחטיבת כפיר מאשמה בהריגה. </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 26 Jan 2021 07:16:12 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of916816f3 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of55d55ef5 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-A2-D7-A0-D7-AA%2B-D7-99-D7-94-D7-91.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> השופטת ענת יהב  </span> <span> <span> - </span> </span> </h1> <h1> <span> שופטת מעצרים מזן נדיר </span> </h1> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו - מגזין בית המשפט! </span> </p> <p> <span> השופטת יהב בעלת ניסיון רב שנים בתחומי המשפט הפלילי. עוד בטרם התמנתה לשופטת התמחתה בפרקליטות ת"א. לאחר הסמכתה כעו"ד עבדה כתובעת במשטרת ישראל תביעות לכיש. בשנת 2016 מונתה לכהונת שופטת של בתי משפט לתעבורה ובשנת 2019 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט השלום בת"א. שנותיה מצד התביעה לא פגעו בחושיה החדים – וכאשר נדרש היא מבקרת את המשטרה על פעולותיה. תפקידה, בתור שופטת מעצרים, אינו תפקיד פשוט. חדות, הגינות וענייניות אלו תכונות הכרחיות לשופט מעצרים, וכל זה תוך מסגרת זמן של כמה דקות (ואף פחות). השופטת יהב אכן כזאת. בנוסף, היא אינה מוותרת כאשר העצור אינו ראוי לכך, אך יודעת להעניק פתרון יצירתי כדי לא לפגוע שלא לצורך בזכויות העצור. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 25 Jan 2021 20:45:05 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of55d55ef5 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-ofdf566176 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94-5f9e4562.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> <span> השופט יגאל מרזל - </span> </span> </h1> <h1> <span> הטאלנט שמנהל את בתי-המשפט </span> </h1> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> העצמאות השיפוטית חלה גם על צדדיה האדמיניסטרטיביים של הרשות השופטת. הנהלת בתי המשפט דואגת לעצמאות המנהלית הזו ולוקחת ברצינות את תפקידה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | מגזין בית המשפט! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הציבור מכיר היטב את מוסדות בתי המשפט ואת שופטיו, אך מעטים מכירים את המסגרת האדמיניסטרטיבית המתפעלת את הרשות השופטת. הרשות השופטת נדרשת להיות עצמאית, וככזאת גם ענייניה המנהליים מוסדרים באופן נפרד מהרשות המבצעת החולשת בדרך כלל על כל המסגרות השלטוניות במדינה. </span> </span> </p> <p> <span> בראש הרשות השופטת עומדת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אך אין היא פנויה לעסוק בצדדים המנהליים הרבים הנדרשים לתפקוד יעיל של הרשות השופטת. כך למשל, ניהול לוגיסטי כללי של בתי המשפט, פיתוח וניהול מערך המחשוב של בתי המשפט, קיום פעילות דוברות עבור בתי המשפט, הנהלתם ושופטיהם. אפילו שמירת הביטחון והסדר הציבורי בבתי המשפט והגנה על שלום השופטים נדרשים לניהול והדרכה. </span> </p> <p> <span> <span> "הנהלת בתי המשפט" היא הגוף המרכז את פעילותה של המעטפת האדמיניסטרטיבית של הרשות השופטת. תפקידה היא לסייע לדרג השיפוטי והמנהלי בבתי המשפט ברחבי הארץ ולתמוך בו. בראש ההנהלה עומד מנהל בתי המשפט, והוא האחראי, בהנחיית נשיאת בית המשפט העליון, לקביעת יעדי מערכת בתי המשפט, להעברת הנחיות לנשיאים ולמתן שירות יעיל ומקצועי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "כיום, העומד בראש הנהלת בתי המשפט הוא השופט ד"ר יגאל מרזל, אשר החליף את קודמו בתפקיד, השופט מיכאל שפיצר, ומכהן בתפקיד זה משנת 2018. השופט מרזל הוא דמות מרתקת בנוף המשפטי – בעיקר בשל כשרונו המבורך מול גילו הצעיר". <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> לאחרונה, נקשרה שמה של הנהלת בתי המשפט לפרשיית צנזורה, לפיה "צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת" מטעם הנהלת בתי המשפט, פנה מספר פעמים לחברת "גוגל ישראל" על מנת להסיר ולצנזר כתבות ביקורתיות נגד שופטים, אף כאשר הן לא כללו כל הסתה או ביקורת שאיננה לגיטימית. פעולות אלה נחשפו לראשונה על ידי נטעאל בנדל בעיתון "הארץ", שפרסם כי ועדת החוקה תדון בפעילות של הנהלת בתי המשפט להעלמת כתבות המבקרות שופטים. </span> </p> <p> <span> <span> איוש תפקיד מנהל בית השפט נעשה בדרך כלל על ידי שופט בכיר, המכיר את המערכת וקשוב לצרכיה מתוך ניסיון אישי. כיום, העומד בראש הנהלת בתי המשפט הוא השופט ד"ר יגאל מרזל, אשר החליף את קודמו בתפקיד, השופט מיכאל שפיצר, ומכהן בתפקיד זה משנת 2018. השופט מרזל הוא דמות מרתקת בנוף המשפטי – בעיקר בשל כשרונו המבורך מול גילו הצעיר. יש אף המכנים אותו "אברך" – אב בחכמה ורך בשנים. </span> </span> </p> <p> <span> השופט מרזל התמחה בשנת 1996 אצל השופט אהרן ברק בהיותו נשיא בית המשפט העליון. לאחר ההתמחות אף שימש כעוזרו המשפטי עד שנת 2003, תוך כדי שהוא משלים את לימודי הדוקטורט שלו. בשנת 2005, בהיותו בגיל 34 בלבד, מונה לכהונת רשם בבית המשפט העליון, ושנה לאחר מכן מונה לכהן, במקביל לתפקידו כרשם, כשופט שלום. כיום, כאמור, הוא מכהן כבר שנתיים כמנהל בתי המשפט וכנשיא של בית משפט מחוזי – והוא בן 48 בלבד (לשם השוואה, קודמו, השופט שפיצר מונה למנהל בתיהמ"ש בגיל 56). נמשיך לעקוב אחר פועלו והצלחותיו </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "לאחרונה, נקשרה שמה של הנהלת בתי המשפט לפרשיית צנזורה, לפיה "צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת" מטעם הנהלת בתי המשפט, פנה מספר פעמים לחברת "גוגל ישראל" על מנת להסיר ולצנזר כתבות ביקורתיות נגד שופטים, אף כאשר הן לא כללו כל הסתה או ביקורת שאיננה לגיטימית" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 23 Jan 2021 15:15:21 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-ofdf566176 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of4164d6df <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94-9eeebf16.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד אביחי ורדי </span> </h1> <h1> <span> עקרונות היסוד, שקיפות מוסדית וניסיון מקצועי </span> </h1> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <span> מאת: שלמה בוצ'צ'ו | </span> </span> <span> <span> מגזין בית המשפט! </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עו"ד </span> <span> <span> אביחי ורדי </span> </span> <span> <span> משמש כעו"ד כמעט 30 שנה. ורדי, מהבולטים בתחום כינוסי החברות, מומחה בתחום חדלות פירעון ועומד בראש ועדת פירוקים וכינוסים של הלשכה במחוז תל אביב. מדי שנה הוא ממונה כמנהל מיוחד על ידי בתי המשפט בעשרות תיקים של חברות בכינוס נכסים. בשנה שעברה גיבש הסדר לאיש העסקים יוסף גרינפלד, ובעבר ניהל תיקי ענק, בהם של חברת רובננקו, קבוצת ברנוביץ ומשה בדש ועוד. ורדי כתב את הספר ' </span> </span> <span> דיני </span> <span> <span> </span> </span> <span> מכר דירות </span> <span> ' – העוסק בסוגיות המתעוררות ברכישת דירה או כל נכס נדל"ן ודן בהרחבה בסוגיית הבטחונות. כמו כן עוסק הספר בסוגיות ליקויי בניה, רכוש משותף, זכויות רוכשי דירה יד שניה, רשלנות עורכי דין וכן בעסקאות קומבינציה שיתוף וקבוצות רכישה. ספרו זכה להצלחה רבה מאוד בקרב רוכשים, קבלנים עורכי דין ואף שופטים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ורדי רואה באור חיובי את הרפורמה בתחום חדלות פירעון, הנושאת שינוי בין השאר בתחום מינויי הכונסים. "היא תאפשר ליותר עורכי דין להתמחות בענף, שעד עכשיו היה סגור". כמו כן, לפי עמדתו, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק בשנת 2018, משמש כלי התראה ואכיפה יעיל כלפי חייבים המנצלים את הליכי חדלות הפירעון, ואינם נוהגים בתום לב בעת ההליך או שנהגו בחוסר תום לב בטרם כניסתם להליך.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> במקביל לשקיפות שיש להחיל על הליך חדלות פירעון, הוא מעדיף שהמינויים יישארו בידי השופטים, שעל שיקול דעתם הוא סומך, במקום ששיקול הדעת יועבר במרבית המקרים, כפי שנקבע, אל כונס הנכסים הרשמי. ורדי אינו מתרשם מהביקורת שיש על מינוי חוזר של כונסים על ידי השופטים. לטענתו, כאשר ישנה הצלחה בתיק – זו הצלחה גם של השופט, ולכן באופן טבעי קיים מינוי חוזר של הכונס בתיקים אחרים. בכל מקרה, אין תחליף לניסיון מקצועי המייצר הצלחה בשטח. עם זאת, הוא מעודד כניסה של עורכי דין צעירים לתחום ולכן קורא להקמת מסגרת מקצועית שתאפשר לאנשים נוספים להתמקצע בתחום זה כדי שיכנסו לתחום לאחר הכשרה מספקת וניסיון מקצועי ראוי. לפי ורדי, הלשכה, כארגון מקצועי, נדרשת לקבוע התמחויות מחייבות לעורכי הדין העוסקים במקצועות השונים – בדומה לעולם הרפואה – ובכך לדאוג שעו"ד שעוסק בתחום כלשהו בפרקטיקה ניגש אליו לאחר שהוכיח את הניסיון והידע הדרושים. לא רק בתחום הכינוסים, אלא גם בתחום הגישור והבוררות קורא ורדי לתת הזדמנות לעורכי דין צעירים להיכנס לתחום. במקרה זה הוא חוזר לעקרון השקיפות, לפיו על הקריטריונים בחלוקת התיקים לגישור ולבוררות מטעם הלשכה צריכים להיות ברורים ושקופים. כך גם סכום הטרחה המשולם במסגרת ההליכים הללו צריך להיות ידוע לכל. </span> </p> <p> <span> ורדי בעצם מעמיד לנגד עיניו שני עקרונות חשובים – שקיפות ההליך ובכורה לניסיון והכשרה. עקרונות אלו משמשים אותו גם לתפקודה של הלשכה. באופן עקרוני, עו"ד ורדי רואה את תפקיד לשכת עורכי הדין בתור מגדלור ערכי ומוסרי, באמצעות פעולות המקדמות את האינטרסים של כל חברי הלשכה, ולא פחות חשוב, באמצעות מיזמים המחזקים את שלטון החוק, עצמאות השיפוט ואמון הציבור במערכת המשפט. ורדי טוען כי כנסים מקצועיים באילת עשויים להיות חיוביים אך כאשר אלו באים על חשבון הכשרה מקצועית או פוגמים בתדמית הציבורית של מערכת המשפט – הלשכה לא ממלאת את תפקידה כראוי. כך למשל, במסגרת עקרון השקיפות המוסדית, הלשכה צריכה לקדם את השקיפות בוועדה לבחירת שופטים כך שכל האזרחים ידעו כיצד נבחר שופט – ויכירו כי השופטים ראויים לשיפוט משום שמונו באמצעות הליך תקין. ורדי מדגיש כי מערכת המשפט משובחת והשופטים מצוינים, אבל יש מקום להגביר את השקיפות במערכת כך "שהצדק לא רק יעשה – אלא יראה". בנוסף, ורדי רואה בניסיון מקצועי יתרון גדול ולכן אחת הרפורמות שהוא מציע היא מעורבות גדולה יותר של עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. לפי ורדי "עורכי דין המסננים הטובים ביותר שיכולים להיות – אנחנו הכי הרבה שעות מול שופט, אנחנו נמצאים אצלו, אנחנו חייבים להיות בוועדה כי זו היכולת שלנו להעביר את המסרים הנכונים: מזג שיפוטי, סבלני, הגינות, בקיאות בחומר, פסקי דין מנומקים ועוד – לכן אנחנו שם. אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו מהשטח ושומעים את זעקות האזרח. לכן הועדה צריכה לכלול עורכי דין ולהביא מסר יותר מדויק" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 21 Jan 2021 16:24:04 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of4164d6df thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-ofd2d94b3c <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%94.JPG" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> <span> עו"ד עודד פסקל "בדיני משפחה הכי חשוב לשמור על הילדים שלא ייפגעו" </span> </span> </h1> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> ממרום ניסיונו בתיקי משפחה, עורך הדין עודד פסקל יודע שבני הזוג מאבדים לעיתים צלם אנוש ומונעים ממאבקי אגו: "עו"ד טוב צריך לדעת להתמקד בעיקר ולנטרל את הטפל", הוא אומר, "לצערי אנשים אמידים נלחמים היום על הכבל המאריך כמו במערכון קרקר נגד קרקר" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לעורך הדין עודד פסקל, בעל משרד בתחום דיני המשפחה ברמת גן הנחשב למוביל בתחומו בישראל, ניסיון של 23 שנים. המשרד עוסק בין היתר בגירושין, צוואות, ירושות, הסכמי ממון, ניהול תיקי עיזבונות סבוכים ועוד. </span> </p> <p> <span> בזכות ניסיונו הרב, מרצה עודד פסקל, עו"ד ונוטריון, בעל תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, בכנסים של לשכת עורכי הדין ובאוניברסיטאות. משרדו מוביל מספר שנים ברציפות בין המשרדים הבולטים בדיני משפחה בדירוג דן אנד ברדסריט. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בין לקוחותיו של עו"ד פסקל ידוענים רבים (מיכל אמדורסקי, ענבל אור, סימה בכר ועוד), פוליטיקאים, אנשי צבא וביטחון ואנשי עסקים בכירים מכל רחבי הארץ. פסקל חתום בין השאר על פסק דין תקדימי בנושא חלוקה לא שוויונית של רכוש, שבו נקבע כי האישה אותה ייצג תקבל 70% מהרכוש והגבר יסתפק ב-30% בלבד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> "ילדים זה החיים" </span> </p> <p> <span> "חשוב להבין שתחום דיני המשפחה הוא תחום מאוד ספציפי, מאוד רגיש ומאוד שונה מכל תחום אחר”, אומר עו”ד פסקל. "לא מדובר כאן בהסכם מקרקעין או הסכם מסחרי, אלא בחיי משפחה. זה נושא שטומן בחובו המון אמוציות, המון כבוד, המון אגו, רצון להוכיח, והכי חשוב - ילדים בבית. </span> </p> <p> <span> "בראש ובראשונה הכי חשוב מבחינתי זה לשמור על הילדים, שלא ייפגעו. עורכי דין בדיני משפחה שוכחים לפעמים שיש ילדים באמצע, שחייבים לשמור על נפשם. כשמגיע אלי לקוח/ה אני קודם כל מכוון שהילדים יהיו כמה שפחות מעורבים. לצערי הורים רבים מסיתים את הילדים אחד נגד השני, הם הופכים לשופר להעברת אינפורמציות מהורה אחד לשני, הם רואים הודעות וואטסאפ זועמות, שלא לדבר על מקרים של ניכור הורי. ילדים זה החיים, הם לא צריכים להיות נוכחים רגשית ופיזית בהליכי גירושין". </span> </p> <p> <span> <span> - </span> </span> <span> אתה ודאי נתקל בסיפורי גירושין לא קלים </span> </p> <p> <span> "באים אלי גם עורכי דין ותיקים ושופטים שאייצג אותם בתיקי גירושין, ואפילו אצלם אתה רואה את מלחמות האגו. לצערי 80 אחוז מתיקי המשפחה מורכבים ממלחמות כבוד, מניסיון להוכיח לאחר, וממריבות מיותרות ומטופשות שאחד מחפש את האשם אצל השני. </span> </p> <p> <span> "קשה מאוד בהליך כזה לשים הכל בצד, להיות מפוקס על מה באמת חשוב. לפעמים אנשים מאבדים צלם אנוש תוך כדי ההליך, ולא משנה מה המצב הסוציו אקונומי שלהם. גם אנשים עשירים מאוד עם נכסים רבים, לפעמים נלחמים על הכבל המאריך כמו במערכון 'קרקר נגד קרקר'. זה עצוב ומיותר”. </span> </p> <p> <span> <span> - </span> </span> <span> איך עורך הדין יכול לסייע במקרים כאלו? </span> </p> <p> <span> "אם עורך דין הוא בן אדם רגיש ומספיק מנוסה, הוא חייב לדעת לא לזרום ולא להיגרר אחר הלקוח, אלא בעזרת ניסיונו וחוכמתו לנתב את הלקוח לעיקר. לפי דעתי הכי חשוב בתיק משפחה זה לברור את המוץ מהתבן, להתמקד בעיקר ולנטרל את הטפל. לא לחפש למה השני אשם ולא להפוך את הבגידה לדבר הכי חשוב בתיק. לפעמים, כדי לקבל תיק, עורכי דין נגררים אחרי הלקוח ונכנסים לסחרחרה של האשמות כלפי הצד השני. הם מפספסים את העיקר שהוא חלוקת רכוש מיידית, הפרדת כוחות ושמירה על שלומם של הילדים”. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אין גבול לדמיון" </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כששואלים את עו"ד פסקל באילו מקרים מוזרים נתקל במהלך השנים, קשה לו לספור מרוב הסיפורים. “אין גבול לדמיון", הוא אומר, ומסרב להסגיר סיפורים על פוליטיקאים שייצג, אבל כן נזכר בתיק גירושין של בני זוג החולקים מקצוע משותף, בכירים ואמידים, שהבעל חשד כי האישה בוגדת בו. במעקב הוא גילה איך המאהב אוסף את אשתו ליער. אך שם, לא רק הוא מבצע בה את זממו, אלא גם... כלב דני ענק שהביא עמו... בעוד המאהב מצלם את כל האקט הביזארי... זה כמובן עזר לבעל לשלול כמה מזכויות גרושתו בבית הדין הרבני. </span> </p> <p> <span> <span> - </span> </span> <span> היום יותר מבעבר הליכי גירושין מסתיימים בגישור? </span> </p> <p> <span> "היום יש יותר גישורים, כי אנשים רוצים להימנע ממשפט ממושך. אני מאוד ממליץ על הליך גישורי ומאמין שכמעט כל תיק אפשר לסיים כך. כשאני מקבל גישור, יש לי מספיק ניסיון לדעת כבר תוך שעתיים-שלוש אם נצליח להגיע להסכם או לא". </span> </p> <p> <span> - אתה מעודד זוגות לחתום על הסכם ממון, אך לרבים יש רתיעה מכך. מדוע זה כל כך חשוב? </span> </p> <p> <span> "אני עורך המון הסכמי ממון וגם הסכמי חיים משותפים לבני זוג שגרים יחד. חשוב להבין שבמקרה ואין הסכם ממון, זה עלול לגרום לבני הזוג לנהוג שלא בטבעיות. למשל אם אחד הצדדים יודע שעננה רובצת מעל ראשו ויום אחד בן/בת הזוג יטענו שיש להם זכויות בנכס שלו, זה גורם לו לחוסר נוחות, להסתיר מה יש לו, והוא נמנע מלדבר על ההכנסות שלו". </span> </p> <p> <span> <span> - </span> </span> <span> תן טיפ לזוגות צעירים. </span> </p> <p> <span> "לנסות לא להיעלב ולא לעורר אמוציות כשצד אחד רוצה לעגן יחסים בהסכם. אם זה ישב לו על הראש, הוא יהיה לחוץ וממורמר וזה מתישהו יתפוצץ. עדיף פתוח מאשר לא פתוח. עדיף להסדיר את זה, מה ששלי שלי ושלך שלך, ומה שנצבור ביחד יהיה משותף". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 21 Jan 2021 08:54:25 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-ofd2d94b3c thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of37d3e791 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד סוזי עוזסיני ארניה - דיפלומטיה ציבורית </span> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> פרקטיקה, אקדמיה ועשייה ציבורית – זהו סדר יומה של אחת מעורכות הדין המובילות בישראל בתחום הפלילי, עו"ד סוזי ארניה. קיבלנו הצצה קטנה על פעילותה המשפטית והעקרונות שמובילים אותה בחייה המקצועיים <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> שיחה קצרה עם עו"ד סוזי ארניה מגלה כי מדובר באחת מעורכות הדין העסוקות ביותר בישראל. היא מחלקת את זמנה בין הפרקטיקה, האקדמיה והעשייה הציבורית. היא דוברת לא פחות מחמש שפות על בוריין, בהן היא עושה שימוש בייצוג לקוחותיה. ברשימת הלקוחות אשר ייצגה לאורך השנים, נמצאים לא מעט אנשי ציבור ובעלי תפקידים ציבוריים ופוליטיים, כגון: ראשי ערים, ראשי מועצות מקומיות, ראשי מערכות וכן ייצוג בעניינים פנים מפלגתיים בבית הדין של תנועת הליכוד, בה היא חברה ופעילה בשנים האחרונות. </span> </span> </p> <p> <span> עו"ד עוזסיני-ארניה מספרת כי בפרקטיקה היא עוסקת בתחום המשפט הפלילי, צווארון כחול וצווארון לבן וכן בתחום המשפט המנהלי והציבורי. בין לקוחותיה, אותם היא משרתת כבר מעל 23 שנים, ניתן למצוא את נשיא המדינה, משה קצב, וראש הממשלה ורעייתו – בנימין ושרה נתניהו. במסגרת לקוחותיה ניתן להזכיר גם את שחרורו של שי סימון בהליך השחרור המוקדם; עופר מקסימוב; ליוויו של אחד המעורבים בפרשת חה"כ דוד ביטן; ייעוץ במהלך חקירה לניצב מנשה ארביב ועוד. עו"ד ארניה עובדת גם עם הסניגוריה הציבורית כדי לסייע למיעוטי יכולת להשיג צדק בבית המשפט אל מול רשויות המדינה. "חזקת החפות היא ערך עליון שחייבים לשמרו כאבן יסוד בחברה דמוקרטית והיא חלה על כל אדם ואדם. חשיבותה בהבטחה כי כל אדם נחשב זכאי עד שלא הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר, תוך קיומו של הליך הוגן" מסבירה עו"ד ארניה. "זהו העיקרון הראשון שמלמדים כל סטודנט למשפטים בשנה הראשונה בפקולטה. משום מה, אנו כחברה, נוטים לשכוח אותו לא פעם, תוך חריצת דין מוקדמת ופגיעה בזכויות יסוד. חייבים לרענן את האבק מעל חזקה זו, תוך צמצום הפער בין מה שכתוב עלי ספר לבין יישומו במציאות היומיומית".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד ארניה: "לקוח בשעת צרה הינו תמיד במקום הראשון בסדרי העדיפויות. זו שליחות רבת שנים. עזרה ללקוח נזקק, באמצעות כלים משפטיים, חמלה וניסיון שרכשתי לאורך השנים" </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> לפני כשנה ייצגה, כחלק מצוות ההגנה מטעם הסנגוריה הציבורית, בתיק הריגה שהסתיים בזיכוי מרצח, בבית המשפט העליון. "לקוח בשעת צרה הינו תמיד במקום הראשון בסדרי העדיפויות. זו שליחות רבת שנים. עזרה ללקוח נזקק, באמצעות כלים משפטיים, חמלה וניסיון שרכשתי לאורך השנים. אני מגויסת ברגעים הקשים כל כולי לטובת הלקוח וחשוב להפוך כל אבן בדרך, כולל זו התקשורתית, לחיזוק חזקת החפות ולהביא לשחרור או זיכוי הלקוח". </span> </p> <p> <span> במישור האקדמי היא מחזיקה בתארים רבים. רק לאחרונה סיימה תואר מתקדם (M.A) בלימודים אקזקוטיביים בביטחון ובדיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב, בממוצע ציונים מסחרר, פסע מהצטיינות יתירה. כששאלנו אותה לפשר התואר היא הסבירה שהידע שצברה משמש אותה עם לקוחותיה, בין השאר, גם בתחום הביטחון והדיפלומטיה, אך מסיבות ברורות היא אינה יכולה לפרט. תואר זה מצטרף לתואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו – את כולם סיימה בהצטיינות. </span> </p> <p> <span> עו"ד ארניה מסבירה כי הלימודים האקדמיים מפרים את העבודה המקצועית. "במסגרת עבודתי כסנגורית אני נתקלת במקרים מאד קשים ולא פשוטים לייצוג" מספרת עו"ד ארניה. "אני רואה מולי אדם במצוקה, וגם אם שגה, אני בודקת אפשרויות שיקומו. האירוניה טמונה בכך שדווקא במסגרת עבודתי כסנגורית פלילית, קל לי לגלות חמלה ואמפתיה כי אני ניצבת מול אדם שנלחם על חפותו או שנשפט על מעשיו ונענש". היא מסבירה כי הלימודים האקדמיים מציגים צדדים נוספים המשקפים את מורכבות החיים. "אתה מבין שלא הכל בחיים הוא שחור ולבן. שיש הרבה אפור וגם קשת של גוונים צבעוניים, של נקודות אור ושל תיקון ולמידה. שהרי כל התמודדות עם קושי היא שיעור ולמידה. לעומת זאת, דווקא בפוליטיקה, אין לחמלה ולאמפתיה זכות קיום. הכל אינטרסים, ודווקא שם, לא פעם, הערכים הבסיסיים ביותר הללו נעלמים". </span> </p> <p> <span> החיים הפוליטיים והעשייה הציבורית אינם זרים לעו"ד ארניה. היא חברת הנהלה בליכוד העולמי; חברת דירקטוריון של חברות ממשלתיות; חברה של וועדת הכספים של איגוד הכדורסל; חברת הנהלה בבית"ר ואף שימשה מספר שנים בתור יו"ר וועדת חקיקה של לשכת עו"ד. היא מציינת כי בעשייה הפוליטית והציבורית היא רואה את הנאמנות לתנועת הליכוד ולערכיה כערך עליון. היא רואה את המשך דרכה בשילוב החשוב שבין משפט ואקדמיה לעשייה ציבורית ופוליטית. </span> </p> <p> <span> לסיכום היא מציינת את החוסן הנפשי הדרוש בכדי לשרוד בתחום המשפט הפלילי, הציבורי והפוליטי "תמיד יש מה לתקן ולשפר. המטרה לנסות לשפר ולהשתפר כי החיים עצמם הם מירוץ אחד גדול. אין דבר כזה מושלם, אבל צריך לשאוף ללמוד מכל פסיעה בדרך, להתחזק ולהמשיך במסלול הריצה – החיים. העיקר הוא בהשתתפות בדרך ובמסע, לא בניצחון. לקח לי לא מעט שנים ללמוד זאת". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 Jan 2021 17:40:03 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of37d3e791 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of65d43cc1 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/1.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> <span> עו"ד לורי גייזלר יצירתיות משפטית </span> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> <span> עו"ד ומגשרת לורי גייזלר, בעלת משרד המתמחה בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי, מעל 20 שנים, מספרת על הצלחה מקצועית, אנושיות בסיסית והקורונה שדורשת מאיתנו יצירתיות מחשבתית ומשפטית </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לורי, מה מייחד את המשרד שלך בנוף המקצועי? </span> </p> <p> <span> המשרד שלי מורכב מעורכי דין מנוסים בסיוע ללקוחות בשעת משבר. הייחודיות של המשרד באה לידי ביטוי בהצלחה המקצועית מבלי לאבד ערכים חשובים ובסיסיים כמו דרך ארץ ואנושיות. חשובה לי התוויית הדרך בניהול ההליך המשפטי, תוך בניית אסטרטגיה ויצירתיות בד בבד לתמיכה רגשית ללקוח בשל המורכבות שלו בתקופה זו בחייו. המטרה היא לא רק להגיע לתוצאה טובה ללקוח אלא שהדרך לשם לא תרסק אותו. לכן, כיום, אחרי 20 שנות ניסיון, אני יודעת לזהות ולכוון את הלקוחות שלי להשגת המטרה שלהם בצורה הטובה, היעילה והמהירה ביותר. הסכם טוב ללקוח עדיף מפסק דין בבית המשפט. בעיניי שילוב של אנושיות לצד מקצועיות ללא פשרות, הוא המפתח והערובה להצלחות הגדולות שלי בתחום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> למה דווקא תחום המעמד האישי – שכידוע אינו חף מסיפורים קשים ומורכבים מבחינה אנושית? </span> </p> <p> <span> עוד בתקופת הלימודים, כאשר על התחומים והאופציות היו פרוסים בפניי, ידעתי שתחום המעמד האישי עבורי הוא שליחות. ידעתי שאפעל בדרך המיוחדת שלי תוך שמירה על אנושיות, ערכים, מקצועיות ואמינות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ובדיעבד, האם היית בוחרת בתחום אחר? </span> </p> <p> <span> אני אוהבת את עבודתי, אוהבת היכולת לשנות, לשפר וזאת למרות האחריות הרבה שרובצת על כתפיי בכל תיק בו אני מייצגת גורל אדם ומשפחתו. לא הייתי בוחרת תחום אחר – אני גאה ביכולת שלי לקבל לקוח אשר מרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו ולהביאו למקום מבטחים. אין סיפוק גדול יותר מלהחזיר לאותו לקוח את החיוך על פניו בתוצאות ולא רק במילים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האם יש לך תיק שאת גאה שלקחת בו חלק? </span> </p> <p> <span> המאבק שניהלתי עבור בני בן החמש, שנולד עם שיתוק מוחין והוא מרותק לכיסא גלגלים, כדי שישתלב חלקית בגן רגיל, חרף התנגדות ההורים בגן. שינוי אמיתי בחברה שלנו יתרחש כשאנשים ילמדו לא לפחד מהשונה ולפתוח את ליבם לאחר. בתיק זה נדרש ממני אומץ רב לחשוף את משפחתי, אך אני מאמינה שהמאבק שלי יסייע לילדים רבים אחרים ולבני משפחותיהם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אכן אמיץ ומרגש. מה לגבי התקופה האחרונה, כיצד נגיף הקורונה משפיע על תחום המעמד האישי? </span> </p> <p> <span> התקופה האחרונה קשה לכולם ויש לה השפעות גם על תחום המעמד האישי. אני מכנה את זה "אפקט הדומינו". מאז תחילת משבר הקורונה, אנו נתקלים בעשרות פניות של בני זוג אשר נחשפים לאלימות נפשית/פיזית המופגנת כלפיהם על ידי בני זוגם. אך אין ספק כי הלחץ והחרדה מהלא נודע, אינם מסייעים להרגעת המצב. בעקבות המצב, אנו עדים בשעה קשה זו לפניות רבות לעורכי הדין המתמחים בתחום הגירושין. אחוז הגדילה בפניות לעורכי דין בתחום הגירושין, מצטרף למאות התיקים הקיימים כבר במערכת המשפט ומייצר לחץ נוסף על המערכת אשר גם כך מצויה בעומס אדיר. בשל משבר הקורונה, נכפית על מערכת המשפט, על המתדיינים ועל הפרקליטים כאחד, פגרה כפויה, כאשר רק תיקים דחופים ביותר נדונים. מצב זה כשלעצמו, מייצר מציאות של עומס אדיר על המערכת ודחיית שמיעתם של תיקים קיימים ויוצר צוואר בקבוק כך שמתן מענה אמתי לסוגיות משפטיות דחופות אף הוא נידחה. 'אפקט הדומינו' למעשה חולש על כל הרבדים הנוגעים לניהול הליכים בבתי משפט לענייני משפחה ולא רק באשר להווה כי אם אף תהא לו השלכה רוחבית והוא יחלוש גם על תיקים שהסתיימו וכן על אלה שטרם נידונו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אם כך, מהו הפתרון? </span> </p> <p> <span> נוכח המציאות החדשה, בתי המשפט יאלצו לאמץ ראייה כוללת ולקבל החלטות אשר תואמות את המציאות החדשה. כך למשל, החלטות ביניים, ייתנו מענה זמני, תוך הותרת ההליך על כנו והמתנה לבחינה מחודשת עם חלוף המשבר לכשתתקבל תמונת מצב ברורה יותר. אין ספק כי אנו עומדים בפני תקופה מאתגרת, אשר מערכת המשפט והפרקליטים יידרשו לגלות יצירתיות מחשבתית ומשפטית, פסיקה מחודשת ובחינת כל מקרה לגופו עקב משבר הקורונה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מעניין. לסיום, יש לך טיפ לעורכי הדין? </span> </p> <p> <span> הרבה שואלים אותי איך לנטרל את האנרגיות השליליות שמלוות אותנו לפעמים בחיים המקצועיים ולמנוע את זליגתן לחיים הפרטיים. התשובה שלי היא – הכל תלוי במינון הנכון. צאו לחופשות, עשו ספורט, הקצו זמן איכות עם המשפחה, תיצרו סביבה מפרגנת שתעניק לכם הרבה חיוכים וכמובן נשימות עמוקות – כך תשיגו אנרגיות חיוביות שהן המתכון להצלחה והאושר בחיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 19 Jan 2021 16:09:52 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of65d43cc1 thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/copy-of <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/-D7-9E-D7-A9-D7-94-2B-D7-A4-D7-A8-D7-A5.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <span> עו"ד משה פרץ - צוואות או לא להיות  </span> </span> <span> <br/> </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> <span> עו"ד משה פרץ, מומחה בתחום דיני הצוואות, מפרט את נקודות החולשה והחוזק באחד התחומים הרגישים במרחב המשפחתי </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> משה פרץ עו"ד ונוטריון, הוא אחד מעורכי הדין המנוסים בישראל בתחום הצוואות, הירושות והמקרקעין. את ההתמחות שלו עשה בתחום המיסוי, במשרדו של עורך הדין דן בן-דרור, פרילנסר במשרד יגאל ארנון. בנוסף עו"ד פרץ עורך צוואות נוטריוניות, הסכמי ממון, טרם נישואין וכיוצא באלו. העיסוק המרכזי של עו''ד פרץ כיום הוא בתחום צוואות וירושות, בו הוא בקיא בתקנות השונות, כמו גם בתקדימים המשפטיים, עד לדקויות מורכבות בחקיקה. במהלך השנים הוא עסק גם בניהול עזבונות ובכינוס נכסים, וכן במינויים מטעמו של בית המשפט לענייני משפחה. בין התיקים אשר היה אחראי עליהם, ניתן למנות כאלה אשר היקפם נאמד במאות מיליוני שקלים. נפגשנו איתו לראיון קצר בתחום מומחיותו כדי ללמוד מעט עליו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "משרדו של עו''ד משה פרץ הינו משרד עצמאי, אשר כולל, בנוסף אליו, מספר עורכי דין שכירים. מעבר לתחומים שהוזכרו, מטפל המשרד גם בנושאים אזרחיים ומעמד אישי, דוגמת הוצאה לפועל, במשפט האזרחי-מסחרי, פש"ר. בתחום הנדל''ן, מציע עו''ד פרץ ליווי מלא בעסקאות קניה, מכירה והשכרה בכל סדר גודל, עריכת חוזי מכר, תכנוני מס וכן הלאה. הוא מייצג את לקוחותיו גם בסוגיות הנוגעות לתמ''א 38" </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <br/> </p> <p> <span> מדוע זירת הצוואות כל כך סבוכה? </span> </p> <p> <span> "הבעיה המרכזית בתחום זה היא שהשחקן העיקרי לא איתנו כדי להעיד על הצוואה" מסביר עו"ד פרץ. "לזה אפשר להוסיף חוסר מיומנות של עורכי הצוואה שנערכת שלא בהתאם לפי הדין או לא בהתאם לרצון המצווה". </span> </p> <p> <span> מה עושים במקרה שהצוואה, לכאורה, משקפת אינטרסים אחרים מרצון המצווה? </span> </p> <p> <span> "הדרך המרכזית היא באמצעות הגשת התנגדות – בטענה של הטעיה, אי כשירות או אפילו זיוף של הצוואה. לכך יש צורך לעו"ד שמכיר את השטח המקצועי ובעל ניסיון בזיהוי הפגמים העולים מתוך הצוואה". </span> </p> <p> <span> האם אתה ממליץ על "צוואה הדדית"? </span> </p> <p> <span> "צוואה הדדית באה למנוע מצב שלאחר מות אחד מבני הזוג, לא יעבור הרכוש שנצבר במשותף במהלך השנים לילדיו של בן זוג חדש. עם זאת, לא ניתן למנוע זאת לחלוטין. לכל היותר ניתן להבטיח שחלקו של בן הזוג הנפטר ברכוש המשותף יגיע לילדיו או לגורם שהוא רוצה בטובתו". </span> </p> <p> <span> מה הטיפ הטוב ביותר לעריכת צוואה? </span> </p> <p> <span> "צוואה זה מנגנון שדורש מיומנות לכן כפי שפונים לאיש מקצוע בכל תחום אחר בחיים – לטיפול רפואי או נפשי, תיקון של כלי חשמלי או הסדרת הכספים, כך יש לפנות לעו"ד מומחה בתחום כדי שיערוך צוואה שתחסוך מחלוקות עתידיות". "כמו כן, חשוב לציין לעו"ד בדיוק מה רצונכם כדי שיביא את בקשתכם לידי מימוש בניסוח מדויק של הצוואה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 19 Jan 2021 14:28:43 GMT https://www.court-magazine.co.il/copy-of thumbnail main image https://www.court-magazine.co.il/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/731eba41/dms3rep/multi/unnamed.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <br/> </span> </h1> <h1> <span> <span> נזק תדמיתי מיותר לחוק יסוד הלאום – </span> </span> </h1> <h1> <span> ד"ר שאול שארף </span> <span> <br/> </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <span> פסיקה שניתנה על ידי רשם בביהמ"ש השלום חוטאת לכוונת מכונני חוק יסוד הלאום. אזכור חוק-יסוד הלאום לא תרם לביסוס פסה"ד אך משחק לידי מתנגדיו הקוראים לביטולו </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> חוק-יסוד הלאום נחקק בקיץ 2018 ויצר מהומה על מאומה. היו שטענו כי החוק פוגע ברגשות בני המיעוטים בישראל; אחרים טענו כי החוק אפילו מבטא משטר של אפרטהייד. כמעט רוב מתנגדיו זעמו על חקיקתו וטענו כי הוא מיותר, אלא שמעטים מהם קראו אותו. קריאה באחד עשר סעיפיו מגלה כי עניינו הוא לעגן את סמלי התרבות והמורשת של המדינה, בהם דגל המדינה, סמל המדינה, המנון המדינה, ירושלים כבירת ישראל, העברית כשפת המדינה (מבלי לפגוע במעמד השפה הערבית), קיבוץ גלויות (עיגון חוקתי לחוק השבות), הקשר עם התפוצות, לוח עברי (עם הלוח לועזי) יום העצמאות וימי הזיכרון (לחללי מערכות ישראל ולשואה ולגבורה) ויום השבת כיום מנוחה (מבלי לפגוע ביום שבתם וחגם של לא יהודים). חוק יסוד שכל עניינו הוא עיגון חוקתי לביטוי הסמלי כי ישראל היא גם מדינה "יהודית". </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "חוק יסוד הלאום אינו עולה במעמדו על שאר חוקי היסוד, אלא מצטרף למשפחת הפרקים החוקתיים בישראל, החיים בהרמוניה במסגרת חוקתית אחת. בהתאם לכך, כל אזרח במדינת ישראל זכאי לזכויות הפרט מעצם אזרחותו. זכויותיהם האזרחיות של בני המיעוטים אינן קשורות לחוק יסוד הלאום. יש להעניק שוויון זכויות אזרחיות מלא לכל אזרחי ישראל" </span> <span> <br/> </span> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עם זאת, ישנו סעיף אחד עם מטען פוליטי נפיץ – ולמרות שתוכנו מבטא רעיון ציוני בסיסי – 'התיישבות יהודית', ראוי להתייחס אליו בעדינות כשניגשים ליישומו. סעיף 7 לחוק יסוד הלאום קובע כי: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". המתנגדים מצאו בסעיף זה כמוצאי שלל רב להתנגח בחוק יסוד הלאום. יש מהם הטוענים כי סעיף זה ישמש את המתיישבים ביהודה ושומרון לבסס את טענותיהם המשפטיות להתיישבות יהודית בחבלי ארץ אבות. יש מהם הטוענים כי סעיף זה ישמש כדי להפלות אזרחים לא יהודים בהקצאת קרקעות וכתשובת נגד לבג"ץ קעדאן המפורסם. חמש-עשרה עתירות הוגשו כנגד חוק יסוד – כמעט אף אחת מהן לא פספסה את ההזדמנות לטעון כנגד סעיף זה. </span> </p> <p> <span> כנגד הטענה לפגיעה במיעוטים, חשוב להדגיש כי חוק יסוד הלאום אינו עולה במעמדו על שאר חוקי היסוד, אלא מצטרף למשפחת הפרקים החוקתיים בישראל, החיים בהרמוניה במסגרת חוקתית אחת. בהתאם לכך, כל אזרח במדינת ישראל זכאי לזכויות הפרט מעצם אזרחותו. זכויותיהם האזרחיות של בני המיעוטים אינן קשורות לחוק יסוד הלאום. יש להעניק שוויון זכויות אזרחיות מלא לכל אזרחי ישראל - ללא קשר לדת או ללאום - ובהם הדרוזים, המוסלמים, הצ'רקסים והנוצרים, אבל לא ביטוי לאומי בישראל. כבר הגדיר זאת בקצרה ובמדויק פרופ' אשר כהן: "מדינת ישראל היא מדינתם של 100 אחוזים מאזרחיה, אבל היא מדינת הלאום רק של 80 אחוזים מאזרחיה". הדבר נכון גם ברוב מוחלט של מדינות העולם בהן הביטוי הלאומי – דרך סמלי הלאום – הוא רק לקבוצת הרוב שייסדה את המדינה. </span> </p> <p> <span> לאחרונה, ניתנה פסיקה בביהמ"ש השלום בקריות על ידי הרשם הבכיר יניב לוזון, שיישמה באופן לא מדויק את חוק היסוד. כב' הרשם החליט לדחות תביעה שהגיש הורה מן המגזר הערבי בשם ילדיו הקטינים כנגד עיריית כרמיאל, להחזר נסיעות למקומות לימוד מחוץ לעיר. החלטת הדחייה נומקה היטב בשישה נימוקים שונים ובהם העדר סמכות עניינית לבית משפט השלום והעדר חובה על הרשות לממן הסעות מעין אלה. מעבר לצורך, ובאופן מיותר, שובץ בסוף נימוק שביעי, שכותרתו "צביונה של העיר" במילים הבאות: "כרמיאל עיר יהודית נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל. הקמת בית ספר בשפה הערבית למצער מימון הסעות לתלמידים ערביים, לכל דיכפין ולכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר (כיום מתגוררים בעיר כ-6% ערבים). סעיף 7 [...] קובע: [...]. פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד ויש בו כדי להוות שיקול ראוי ודומיננטי במערכת השיקולים העירונית כולל לעניין הקמת בתי ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר". </span> </p> <p> <span> פסיקה זו שימשה בידי המתנגדים לחוק יסוד הלאום בסיס לטענת "אמרנו לכם", אולם עיון בה מגלה כי אינה משקפת נכונה את כוונת מחוקקי חוק היסוד ואת עקרונות המשפט החוקתי בישראל. חוק הלאום אינו פוגע בחובתה של מדינת הלאום היהודית לכבד באופן שוויוני את זכויותיהם הפרטיות - להבדיל מזכויותיהם הלאומיות - של אזרחיה הלא-יהודיים. מימון הסעות לילדי כרמיאל הלומדים מחוץ לעיר, או אפילו הקמת בית ספר לדוברי ערבית בכרמיאל, ככל שזו נחוצה, אינם פוגעים לכשעצמם בצביונה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי או פוגעים בצביונה של כרמיאל כעיר יהודית (שאינה עיר ליהודים בלבד). ולכן, מבקרי חוק היסוד אינם יכולים להסיק מפסיקה זו דבר על תכנו והצדקתו של חוק יסוד הלאום. </span> </p> <p> <span> לא לחינם השתמש המחוקק בסעיף 7 בביטוי העמום "התיישבות יהודית". פרופ' חיים זנדברג, סיכם זאת יפה ברשימה שפרסם בעניין: ביטוי זה "יש לפרש כמונח המכוון להתיישבות המיועדת ליהודים, אבל לא ליהודים בלבד. כך, התיישבות שרק יהודים מגלים בה עניין, כגון עיר במרכז הארץ או בנגב שרחוקה מריכוזי אוכלוסייה לא יהודים, היא בוודאי בגדר התיישבות יהודית וחוק הלאום מטיל על המדינה חובה לפעול לביסוסה. עם זאת, גם ערים וקהילות שתושבים יהודים ולא יהודים כאחד מבקשים להתיישב בהם הם בגדר התיישבות יהודית. המדינה חייבת לבססם וליישב בהם יהודים, אך בה במידה היא חייבת לאפשר לכל מי שאינו יהודי וחפץ בכך הזדמנות שווה להתיישב בהם". </span> </p> <p> <span> לא זו בלבד שקביעתו של הרשם אינה משקפת נכונה את כוונת חוק-יסוד הלאום ורוחו, היא גם פוגעת בו תדמיתית בימים בהם הוא בין הכוונות של בג"ץ. נכון יעשו השופטים המבקשים לעשות שימוש בחוק היסוד אם יישמו אותו באופן התורם להגשמת מטרתו המרכזית: ביצור מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, בד בבד לשוויון אזרחי. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 18 Jan 2021 20:38:32 GMT https://www.court-magazine.co.il/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic thumbnail main image