הפסיכולוגית והמורה שהתאהבה במשפטים

עו"ד גילי שטיינר, מתמחה בדיני המשפחה הגיע לתחום בשל נסיבות חייה. זאת לאחר שעסקה שנים רבות בפסיכולוגיה ארגונית ובהוראה. כיום, בתור עו"ד בדיני משפחה היא מדגישה את הצורך לשים לב לרשתות החברתיות ומציגה את הסכנות האורבות למי שעושה שימוש לקוי בהן

מאת: שלמה בוצ'צ'ו I מגזין בית המשפט!

עו"ד גילי שטיינר עוסקת בענייני משפחה וירושה. בעברה היא היתה עתודאית לפסיכולוגיה בממד"ה (מרכז מדעי ההתנהגות) בצה"ל ושירתה בשירות קבע כפסיכולוגית ארגונית. לאחר השירות היא עברה לברזיל בעקבות אהבת חייה, בעלה עד היום, ולאחר עשור שנים בגלות חזרה למערכת החינוך התובענית בתיכון ברמת השרון. בתקופה זו, במקביל לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית היא למדה גם תואר בחינוך במדיניות ציבורית. בעת לימודיה לדוקטורט במגדר היא נחשפה ללימודי משפטים באוניברסיטה תל-אביב וגמלה בליבה כי האת הקריירה השלישית שלה – לאחר פסיכולוגיה וחינוך – היא תקדיש למשפטים.

לאחר לימודי המשפטים התמחתה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אצל מספר שופטים. לאחר ההתמחות עבדה מספר שנים בתור שכירה ולאחר מכן יצאה לדרך עצמאית.

"אני מאמינה כי זהו ייעודי ואני מלווה כל לקוח בדרכו הייחודית על מנת לעזור לו בבחירותיו בחייו בדרך הטובה ביותר עבורו". היא מתארת את מטרת חייה. עוד מוסיפה ומסבירה כי "כל חיי התנדבתי למען הקהילה ובייחוד עם נשים מוחלשות. אני מאמינה בחיזוק הנשים למען השגת נקודת פתיחה שוויונית עבורן בחברה, שלדעתי כבר בשלה לכך". בעבר התנדבה בעמותת "רוח נשית" וכיום מתנדבת בעמותת "דאנא" המלווה אנשים במשבר של אבל ופרידה. בעמותה זו היא משמשת כיועצת משפטית לפונים לסיוע לעמותה.

חוק לשון הרע לא צפה את יכולות העידן הטכנולוגי מבחינה משפטית ואתגר את בתי המשפט בניסיון להתאים עצמם להשתמש בטכנולוגיה באופן משכיל. אולם, בתי המשפט, ובעיקר מתחום דיני המשפחה, התאימו את הדין הקיים למצב המתפתח ונתנו מענה משפטי הולם

"תחום דיני המשפחה קרוב לליבי מאז ומעולם – ובעיקר בשל מסע ההורות שחוויתי". לאחר 17 טיפולי הפריה זכתה להריון של בתה הבכורה, שאף היא עורכת דין מצליחה בזכות עצמה. לאחריה היא איצה שני ילדים נהדרים מברזיל וממנגוליה. הדרך הקשה לא מנעו ממנה את האנרגיה החיובית האינסופית, האופטימיות ואהבת האדם שמלווים אותה בכל יום.

בשנים האחרונות, עו"ד שטיינר עוסקת בתחום לשון הרע ברשתות החברתיות במסגרת סכסוכי משפחה. היא מספרת כי "בזמן האחרון אנו נחשפים יותר למתרחש בתוך המשפחות, באמצעות הפלטפורמות החברתיות. כשבזוס מצייץ בטוויטר כי הוא עומד להתגרש או כשמלינדה של ביל גייטס מגלה בפייסבוק כי בגד בה, אנו סקרנים לדעת כיצד ייראה הסכם הגירושים, האם ערכו הסכם ממון - ובעיקר כיצד הפרסומים הללו יוצגו בפני השופטים וישפיעו על הפסיקה בין בני הזוג".

לטענתה, השימוש בעולם הדיגיטלי, על שלל הפלטפורמות המיוחדות שלו, מתברר כבעל השפעה על בתי משפט למשפחה והם משכילים לעשות בו שימוש נבון. כך למשל, כבר בשנת 2013 צצו פסקי דין ראשונים הפוסקים נזיקין לאחד מבני הזוג בתביעות לשון הרע המתבסס על הרשתות החברתיות, בשל השמצות של אחד מבני הזוג. בשנים האחרונות ניתן לצפות במגמה של גדילה משמעותית במספר התביעות – וכגודל היקף התופעה כך היקף הסכומים הנפסקים.

כידוע, "האינטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה, כדברי השופט אליעזר ריבלין. אם בעבר לא הייתה כמעט גישה למידע אישי ורגיש על הפרט, ומעשים בין ארבעת כתלי ביתו נותרו נסתרים מעיני אחרים, הופעת האינטרנט אפשרה, בדרכים ישירות ועקיפות, לחדור ולנפץ את  "אשליית האנונימיות" אף במשפחתו של היחיד. חוק לשון הרע לא צפה את יכולות העידן הטכנולוגי מבחינה משפטית ואתגר את בתי המשפט בניסיון להתאים עצמם להשתמש בטכנולוגיה באופן משכיל. אולם, בתי המשפט, ובעיקר מתחום דיני המשפחה, התאימו את הדין הקיים למצב המתפתח ונתנו מענה משפטי הולם. להלן מספר דוגמאות:

במסגרת מקרה בו אב תבע משמורת משותפת על בנותיו - הציגה אשתו פוסטים שפירסם נגדה בפייסבוק, בהם משמיץ אותה ומטיל דופי ביכולותיה כאם. השופטת גילת כהן דחתה את תביעתו על בסיס פרסום זה; במקרה אחר חויבה אישה לשלם לגרוש פיצוי נזיקי בסך 50,000 ₪ בגין פרסום בדף הפייסבוק האישי שלה, לפיו בעלה משלם עבור יחסים אינטימיים עם זונות; בימ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע חייב נתבע לשלם לגרושתו פיצוי נזיקי בסך 37,000 ₪ בשל פרסומים פוגעניים בדף הפייסבוק שלה, כגון: "כלבה", "פרוצה", "חתיכת אשפה". השופט שם קבע: "נגישות הרשת החברתית, אפשרויות השיתוף המתוחכמות, העדרן של מגבלות כניסה לחלק מן הפרופילים של המשתמשים, האפשרות לראות את כל המוצג בפרופיל של המשתמש, מהוות יסוד להגדרת הפרסום באמצעות הרשת החברתית כפרסום עפ"י לשון חוק איסור לשון הרע"; במקרה נוסף בו ניסה איש מהמגזר החרדי להפסיק מערכת קשרים מיניים, שניהל עם גיסתו, זכה להשמצות קשות מצדה בפייסבוק ואף ניהלה נגדו בפלטפורמה זו מסע נקמה מסוג הסרט "חיזור גורלי". בשל השמצות והאשמות מסוג גילוי עריות, בגידה, פדופיליה וכהנה, נפסקו לנתבעת 8,000 ₪.

 מגזין בית המשפט!