דימונה נגד אנרגיה סולארית
השופט גד גדעון: החלטת הוועדה אינה ברורה
ישראל ידועה בקיץ שטוף שמש – עובדה ההופכת אותה למדינה עם פוטנציאל רב לניצול אנרגיה סולארית. בשנים האחרונות, בישראל ובעולם כולו, עלתה המודעות לחשיבות המעבר לאנרגיה מתחדשת - אנרגיה שמקורה בין השאר, בניצול קרינת השמש, ומשאבי טבע נוספים בלתי מתכלים נוספים. המטרה המרכזית היא השתחררות מהתלות במקורות אנרגיה מתכלים ובראשם דלק פוסילי (שמקורו במאובנים), משאב יקר ומזהם שחלק ניכר ממאגריו הקיימים מצוי במדינות עוינות או בלתי אמינות. כיום כבר ברור כי מקורות האנרגיה המתכלות לא יישארו לעד ועל העולם להיערך לכך באמצעות גיוון מקורות האנרגיה ופיתוח אנרגיות ירוקות. נסיבות אלו הביאו למספר החלטות ממשלה לעודד שימוש ב"אנרגיה ירוקה" ועידוד פיתוח טכנולוגיות מקומיות לייצור חשמל, בעיקר באמצעות טכנולוגיות סולאריות.
שאול נבו, תושב דימונה, ביקש להתקין באופן עצמאי מתקן סולארי על גג ביתו באמצאות פאנלים הקולטים את קרני השמש. יוזמה מבורכת שנעשתה בהתאם לתקנות ובמסגרת החוק והכללים הנדרשים – בניהם, צורת הפאנלים, גודלם, בליטתם מעל פני השטח ועוד. עם זאת, הוועדה המקומית בעיריית דימונה דחתה את בקשתו בטענה כי במסגרת התב"ע החלה באזור מגוריו ישנו סעיף האוסר את השימוש במערכת סולרית חשופה.
שאול נבו עתר לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד עיריית דימונה, בטענה כי החלטת הוועדה לקויה מבחינה מנהלית. בעתירה שהגיש לפני כבוד השופט גד גדעון, טען כי החלטת הוועדה אינה ברורה, אינה מבוססת, אינה מנומקת, לקונית וחסרת תשתית נורמטיבית. בנוסף, טוען העותר שהחלטת הוועדה ניתנה בחוסר סמכות – שכן לפי חוק התכנון והבניה הגורם המחליט נדרש להיות מהנדס – וזה לא היה בנמצא.
עוד מודגש בעתירה כי "הקולטים הסולריים אינם שונים מבחינה מהותית מקולט שמש ביתי אשר מחמם מים לשימוש ביתי, ויודגש כי מבחינה מהותית שני סוגי הקולטים אינם מתקנים מכניים ואין בהם חלקים נעים ואינם עושים רעש".
מגזין בית המשפט!
